שמפניה בחצות, דרינק עם חברים או "רק כוס יין" – אלכוהול הוא חלק כמעט מובן מאליו מחגיגות הסילבסטר. אבל בשנים האחרונות מצטברת תמונה מדעית עקבית וברורה יותר: גם צריכה שנחשבה בעבר "מתונה" כרוכה בסיכונים בריאותיים ממשיים. מחקרים מהעולם וגם קולות מהמערכת הרפואית מציירים קו זהיר בהרבה מבעבר, ועמדת ארגון הבריאות העולמי היא שיש להימנע ככל האפשר מצריכת אלכוהול. אז אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש מה באמת אנחנו מרוויחים מהדרינק הזה – ומה המחיר הבריאותי שאנחנו משלמים עליו?
פרופ' שירה זלבר-שגיא מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה וראש הוועדה לבריאות הציבור באיגוד האירופי לחקר הכבד (EASL), מציינת כי בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה ההכרה המדעית בנזקים הבריאותיים של אלכוהול, גם ברמות צריכה שבעבר נתפסו כ"מתונות".
היא מדגישה גם את הסיכון המיוחד שבמשקאות אלכוהוליים ממותקים, הפופולריים במיוחד בקרב צעירים ובני נוער. "תכולת הסוכר הגבוהה ממסכת את טעמו של האלכוהול, יוצרת תחושה של משקה קל או מיץ, ועלולה להוביל לשתייה מהירה ולצריכה של כמויות גדולות מבלי לשים לב – מה שמגביר את הסיכון להשתכרות מהירה ולפגיעה בריאותית".
תמונת המצב בישראל
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, והפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן, מצביע על תמונה מורכבת בכל הנוגע לצריכת אלכוהול בישראל. "מצד אחד, הצריכה הממוצעת לנפש בישראל עדיין נמוכה יחסית בהשוואה למדינות רבות בעולם. מצד שני, קיימות קבוצות סיכון ברורות, והפערים הללו התחדדו במיוחד על רקע השנתיים האחרונות של המלחמה".
פרופ' שירה זלבר-שגיאצילום: פרטילדבריו, בעשור האחרון נרשמת בישראל עלייה עקבית בצריכת אלכוהול לנפש, מגמה שהתחזקה עוד יותר בשנים 2024–2025, בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". בכנסת הוצגו נתונים המצביעים על עלייה של כ-50% בשימוש באלכוהול בקרב בני נוער במהלך תקופת המלחמה. סקר נוסף מצא כי 28% מבני הנוער דיווחו שצרכו אלכוהול בתקופה זו.
העלייה בולטת במיוחד בקרב בני נוער וצעירים בסיכון. לפי דוח של עמותת עלם, הפועלת עם נוער בסיכון, כ-45%-50% מהנערים בסיכון דיווחו על שימוש באלכוהול. לדברי פרופ' דוידוביץ', מדובר בצעירים המתמודדים בשיעורים גבוהים יותר עם בדידות, חרדה ודיכאון – גורמים שמגבירים את הפנייה לאלכוהול כאמצעי התמודדות.
5 צפייה בגלריה
העלייה בצריכת אלכוהול בולטת במיוחד בקרב בני נוער וצעירים בסיכון
(צילום: Shutterstrock)
גם בתחום הבטיחות בדרכים ניכרת השפעת האלכוהול. סקר שפורסם במרץ 2025 מצא כי 46% מהנהגים בישראל הודו שלפחות פעם אחת נהגו לאחר שתיית אלכוהול. פרופ' דוידוביץ' מזכיר כי אלכוהול הוא אחד הגורמים המרכזיים המעורבים בתאונות דרכים, על רקע הפגיעה בשיקול הדעת, בזמן התגובה וביכולת הנהיגה.
לדבריו, משרד הבריאות מדגיש בעקביות בפרסומיו כי חשיפה לאלכוהול מהווה גורם סיכון לשורה של מחלות קשות, בהן שחמת כבד, סרטן ומחלות לב וכלי דם. "בשנים האחרונות הושם דגש מיוחד גם על הסכנה שבמשקאות אלכוהוליים מזויפים, העלולים להכיל רמות מסוכנות של מתנול – חומר רעיל העלול לגרום לעיוורון ואף למוות".
בהקשר זה הוא מציין כי החל מ-1 בפברואר 2025 הועבר הפיקוח על משקאות משכרים ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות. "המהלך נועד לחזק את הבקרה, ומשרד הבריאות מחייב כיום בדיקות ואישורים מוקדמים, במטרה לצמצם את תופעת האלכוהול המזויף ולהפחית סיכונים בריאותיים מיידיים לציבור".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבעלייה במקרי סרטן
אלכוהול מוגדר כיום כקרצינוגן (חומר מסרטן). מחקרים רבים קושרים בין צריכת אלכוהול לבין שורה של סוגי סרטן, בהם סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הכבד, סרטן הוושט, הקיבה, וסרטני ראש וצוואר. דוח מדעי של האיגוד האמריקני לחקר הסרטן מצא כי ב-2019 אלכוהול היה קשור ל-5.4% ממקרי הסרטן. הדוח מצביע גם על עלייה מדאיגה בשכיחות סרטן השד וסרטן המעי הגס בקרב בני פחות מ-50 – מגמה שלחלקה מיוחסת גם צריכת אלכוהול.
במאמר של בית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס צוין השנה כי אלכוהול הוא הגורם השלישי בשכיחותו לסרטן שניתן למניעה בארה"ב, אחרי טבק והשמנה, וקשור לכ-100 אלף מקרי סרטן ול-20 אלף מקרי מוות מסרטן מדי שנה. "הכמות הבטוחה ביותר של אלכוהול היא אפס", צוטטה האפידמיולוגית פרופ' אליזבת פלאץ.
מחקר גדול מהודו שפורסם לאחרונה ב-BMJ Global Health הראה שגם צריכה יומית של כ-9 גרם אלכוהול – כמשקה סטנדרטי אחד – הייתה קשורה לעלייה של כ-50% בסיכון לסרטן רירית הלחי, כאשר הסיכון היה גבוה במיוחד באלכוהול מקומי, ובשילוב עם לעיסת טבק.
לפי דוח אמריקני, כ-40% ממקרי הסרטן קשורים לגורמי סיכון שניתנים לשינוי – בהם אלכוהול, עישון ותזונה. במאמר של ג'ונס הופקינס הודגש כי הפחתת שתיית אלכוהול, אפילו בכמה ימים בשבוע, מביאה תועלות בריאותיות בטווח קצר, כמו ירידה בלחץ דם ופחות חרדה, וגם מפחיתה סיכון עתידי למחלות. המחקר ההודי שפורסם ב-BMJ העריך שכ-11.5% ממקרי סרטן רירית הלחי בהודו מיוחסים לאלכוהול, ושבשילוב עם טבק ניתן היה למנוע את רוב המקרים.
שבץ מוחי, מחלות לב ונזק למוח
מחקר שפורסם בכתב העת Neurology מצא כי שתיינים כבדים (שלוש מנות אלכוהול או יותר ביום) לוקים בשבץ מוחי דימומי בגיל צעיר משמעותית – גיל ממוצע של 64 לעומת 75 בקרב מי ששתו פחות. בנוסף, הדימומים היו חמורים יותר בכ-70%, ונמצאו יותר סימנים לפגיעה מצטברת בכלי הדם הקטנים במוח – ממצאים שמעלים גם את הסיכון לדמנציה.
ד"ר רוני אייכלצילום: שערי צדקד"ר רוני אייכל, מנהל מחלקת הנוירולוגיה ומומחה לשבץ מוחי במרכז הרפואי שערי צדק, מסביר כי מהנתונים עולה ששתייה מרובה וקבועה של אלכוהול מקדימה את הופעת השבץ המוחי בכעשר שנים בממוצע. לדבריו, כאשר צריכת האלכוהול גבוהה ומתמשכת, הסיכון לשבץ עולה באופן משמעותי, ובמקביל גובר גם הסיכון לפגיעה בכלי הדם ולמגוון מחלות נוספות, בהן סרטן.
במשך שנים רווחה התפיסה שכוס יין ביום - במיוחד יין אדום - עשויה להגן על הלב. אולם מחקר גדול מבריטניה, שעקב אחרי יותר מ-135 אלף מבוגרים, מצא כי שתייה מתונה לא הפחיתה את הסיכון למחלות לב בהשוואה לשתייה מזדמנת, ואילו שתייה גבוהה יותר נקשרה לעלייה בתמותה מסרטן.
"תפיסה הישנה של שתייה 'מתונה' כהרגל בטוח או בריא כבר אינה עומדת במבחן הידע העדכני", אומר ד"ר אייכל. "בעבר נהוג היה לראות בכוס יין יומית המלצה מקובלת, ולעיתים אף מועילה, אך כיום הגישה זהירה בהרבה: אין המלצה לשתייה יומיומית, ואם בכלל – מדובר בצריכה מזערית ובתדירות נמוכה". שתייה קבועה, הוא מדגיש, מלווה בעלייה משמעותית בסיכון לשורה של מחלות.
לדבריה של פרופ' זלבר-שגיא, הציבור עדיין אינו מודע מספיק לנזקים הבריאותיים של אלכוהול, גם בהשוואה למה שהמחקר המדעי כבר יודע ומראה היום. "אלכוהול נקשר למגוון רחב של מחלות – לא רק סרטן ומחלות כבד, אלא גם מחלות לב וכלי דם – ולכן מתגברת בעולם הקריאה להגברת המודעות, להצבת אזהרות ברורות, ואף לסימון תוויות אזהרה על בקבוקי אלכוהול בדבר הקשר לסרטן, בדומה לאזהרות המופיעות על מוצרי טבק".
בריאות הנפש ושינה
לפי בית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס, גם שתייה יומית של כוס אחת עלולה לשבש שינה משקמת, להגביר חרדה ביום שאחרי, ולהעלות סיכון לבעיות נפשיות ארוכות טווח. אלכוהול נקשר גם לעלייה בסיכון להתמכרות, פגיעה עצמית ואובדנות.
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שההשפעה של אלכוהול על השינה מורכבת בהרבה מהתחושה שהוא "מרדים". אמנם אלכוהול עשוי לקצר את זמן ההירדמות בתחילת הלילה, אך סקירות מחקריות מראות כי הוא משבש את מבנה השינה: מפחית את שלב ה-REM, החיוני לעיבוד רגשי ולזיכרון, ומגביר יקיצות במהלך הלילה. התוצאה היא שינה פחות עמוקה ופחות משקמת, שעלולה להתבטא ביום שאחרי בעייפות מוגברת, ירידה בריכוז ובקשב ופגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.
הקשר בין אלכוהול לבריאות הנפש הוא מורכב ודו-כיווני. אנשים הסובלים מחרדה או ממצוקה נפשית נוטים לעיתים להשתמש באלכוהול כאמצעי להרגעה, אך מחקרים ארוכי טווח מראים כי צריכת אלכוהול כשלעצמה עלולה דווקא להחמיר חרדה ודיכאון לאורך זמן, ולא רק להקל על תסמינים בטווח הקצר. מחקרים שבחנו את הקשר בין חרדה, שינה ואלכוהול מצאו כי צריכה יומיומית עשויה לפגוע באיכות השינה, ובקרב אנשים עם רמות חרדה בינוניות עד גבוהות אף להוביל להחמרה הן באיכות השינה והן במצב הנפשי הכללי.
5 צפייה בגלריה
כ-1,900 תינוקות נולדו בישראל עם תסמונת האלכוהול העוברי בשנת 2024
(צילום: Shutterstock)
תסמונת האלכוהול העוברי
פרופ' דוידוביץ' מציין נושא מדאיג נוסף: צריכת אלכוהול במהלך ההיריון. "על פי נתונים משנת 2024, בין 12% ל-14% מהנשים ההרות בישראל דיווחו על צריכת אלכוהול ברמה כלשהי לאחר שנודע להן על ההיריון, אם כי רמות הצריכה אינן ידועות במדויק. על פי הערכות לאותה שנה, כ-1,900 תינוקות נולדו בישראל עם תסמונת האלכוהול העוברי – מצב בעל השלכות קשות על ההתפתחות".
תסמונת האלכוהול העוברי היא אחת הפגיעות ההתפתחותיות הקשות והכואבות ביותר – ובעיקר כזו שניתנת למניעה מלאה. מדובר בקבוצה של הפרעות הנגרמות מחשיפה של העובר לאלכוהול במהלך ההיריון, גם בכמויות שאינן נתפסות כ"כבדות". האלכוהול חוצה את השליה ופוגע בהתפתחות המוח והאיברים, ועלול להוביל לשילוב של פגיעה קוגניטיבית, קשיי למידה וזיכרון, בעיות קשב והתנהגות, עיכוב התפתחותי ולעיתים גם מומים פיזיים. הנזק הוא בלתי הפיך, והילדים נושאים אותו לכל החיים.
אחת הבעיות המרכזיות סביב התסמונת היא חוסר המודעות: נשים רבות אינן יודעות שאין רף בטוח לצריכת אלכוהול בהיריון, ולעיתים ממשיכות לשתות גם לאחר שנודע להן על ההיריון. התסמונת אינה תמיד מזוהה מיד בלידה, וחלק מהילדים מאובחנים רק בשנות בית הספר, כשהקשיים בלמידה, בוויסות רגשי ובהתנהגות נעשים בולטים יותר. מומחים מדגישים כי המסר הבריאותי צריך להיות חד וברור: בהיריון אסור לשתות "רק קצת" – הימנעות מוחלטת מאלכוהול היא הדרך היחידה למנוע את הפגיעה.
