853 נערות מתחת לגיל 19 פנו ב-2024 לוועדה להפסקת היריון - כמעט 6% (אחת מ-17) מסך כל הפניות שהוגשו אותה שנה. כך עולה מדוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על טופסי הבקשה לאישור הפסקת היריון מהוועדות. יש בו גם נקודת אור קטנה: שיעור הנערות מכלל הפונות ירד בחדות מ-14.3% בשנת 2006 ל-5.8% בשנת 2024 - ירידה של יותר מחצי בפחות משני עשורים.
גם בין הנערות עצמן קיימים פערים בולטים בין קבוצות האוכלוסייה: שיעור הפניות הגבוה ביותר נמצא בקרב נוצריות לא ערביות ונשים ללא סיווג דת (7.5%), אחריהן נערות יהודיות (6.8%). שיעור הפניות של נערות ערביות נמוך בהרבה - 2.2% בלבד.
בסך הכול נרשמו באותה השנה בישראל 14,608 פניות לוועדה להפסקת היריון - שיעור של 6.6 לאלף נשים בגילים 49-15, ירידה מ-6.9 בשנת 2023. מסוף שנות ה-80 חלה מגמת ירידה עקבית בשיעור הפניות. 99.8% מהפניות אושרו - המשך של מגמה ארוכת שנים: אחוז האישורים עלה מ-90% בסוף שנות ה-80 ליותר מ-99% בשנים האחרונות. מתוך הפניות שאושרו, ב-92.1% בוצעה בפועל הפסקת היריון.
הסיבה הנפוצה: היריון מחוץ לנישואין
הסעיף השכיח ביותר לאישור הפסקת היריון היה "היריון מחוץ למסגרת הנישואין", שהיווה 43.3% מהפניות. אחריו: "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" (23.3%) ו"סיכון לבריאות האישה" (21.6%). שכיחות הסעיף הנוגע לחשש ממום בעובר נמצאת במגמת עלייה מתמדת - מ-15% בשנת 2000 ליותר מ-23% כיום.
פערים בולטים עולים בין קבוצות האוכלוסייה: שכיחות הסעיף "היריון מחוץ לנישואין" בקרב יהודיות (47.7%) גבוהה כמעט פי 2 מאשר בקרב ערביות (23.1%). בקרב נוצריות לא ערביות ונשים ללא סיווג דת, שיעור זה גבוה אף יותר - 59.5%. בקרב ערביות, לעומת זאת, הסעיף השכיח ביותר הוא "סיכון לבריאות האישה" (43.2% מהאישורים) - פי 2.8 לעומת יהודיות (15.7%).
מבחינת מצב משפחתי, 51.2% מהפונות ב-2024 היו נשים נשואות, 38.2% רווקות, 10.2% גרושות ו-0.3% אלמנות. מאז 2008 חלה עלייה הדרגתית בחלקן של הנשים הנשואות מכלל הפונות - נתון שמאתגר את הסטריאוטיפ הרווח לפיו הפסקות היריון הן נחלתן של נשים צעירות ורווקות בלבד.
מבחינת גיל, 41.4% מהפניות הוגשו על ידי נשים מתחת לגיל 30, 45.7% על ידי נשים בגילים 30-39, ו-13.0% על ידי נשים בגיל 40 ומעלה.
בעיקר נשים בלי תואר אקדמי
מבין הפונות בנות 25 ומעלה, ל-40.4% היה תואר אקדמי ול-44.6% תעודת סיום תיכון או בגרות. בקרב יהודיות ואחרות, שיעור הפניות הגבוה ביותר היה של נשים עם השכלה נמוכה מסיום תיכון. בקרב ערביות, השיעור הגבוה ביותר היה של נשים בעלות תעודת בגרות.
נתון בולט נוסף: שיעור הפניות של נשים יהודיות ילידות חו"ל (7.9 לאלף נשים) גבוה מזה של ילידות הארץ (6.5). הפער בולט במיוחד בגילים 15-24, שבהם השיעורים גבוהים כמעט פי 2. לעומת זאת, בגילי 39 ומעלה השיעורים של ילידות הארץ גבוהים מעט משל ילידות חו"ל (3.8 לעומת 3.2 לאלף נשים). שיעור הפניות של נשים שעלו מאתיופיה היה הגבוה ביותר - 15.3 לאלף נשים - אם כי גם נתון זה ירד בחדות מ-38.4 בשנת 2000.
ב-2024 אושרו 3,378 פניות על רקע חשש למום בעובר. אולם רק ב-1,838 מהן (54.4%) הייתה אבחנה של מומים או מצבי טרום-לידה שעלולים לגרום לפגיעה בעובר בוודאות או בסבירות גבוהה. ב-31.4% מהמקרים שאושרו על רקע זה, הסיבה הייתה שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר במהלך ההיריון. יתר המקרים כללו מחלה של האם העלולה לפגוע בעובר, התקן תוך-רחמי, דילול עוברים ועוד.
בהבחנה בין קבוצות האוכלוסייה: בקרב יהודיות ואחרות, אחוז האישורים בשל הפרעות כרומוזומליות גבוה משמעותית מזה שבקרב ערביות (38.4% לעומת 13.6%). לעומת זאת, בקרב ערביות אחוז האישורים בשל מחלות גנטיות גבוה מזה שבקרב יהודיות ואחרות (22.3% לעומת 15.3%). בקרב ערביות אחוז האישורים בשל מומים מבניים גבוה מעט מזה שבקרב יהודיות ואחרות (47.6% לעומת 43.6%).
בהתפלגות המומים לפי מערכות הגוף, שכיחות המומים במערכת השרירים והשלד ובמערכת המין והשתן בקרב ערביות גבוהה מעט לעומת יהודיות ואחרות, וכך גם במערכת הנשימה ובשפה וחך שסועים. לעומת זאת, אחוזי האישורים בשל מומים במערכת הלב וכלי הדם, העצבים והעיכול גבוהים מעט בקרב יהודיות.
ישראל בהשוואה בינלאומית
שיעור הפניות בישראל - 6.6 לאלף נשים - נמצא ברמת ביניים בהשוואה למדינות מפותחות. שיעורים גבוהים בהרבה קיימים באנגליה (23), בשבדיה (18.2), בצרפת (17.1) ובארה"ב (11.2). שיעורים נמוכים יותר קיימים בשווייץ (6.2), באיטליה (5.6) ובצ'כיה (2.3). בפולין השיעורים שואפים לאפס - תוצאה של אחד מחוקי ההפלות הנוקשים ביותר באירופה, שהוחמרו עוד באוקטובר 2020 ואוסרים על הפסקת היריון כמעט לחלוטין, למעט במקרי אונס, גילוי עריות או איום ממשי על חיי האם.
לעומת פולין, באירלנד בוטל ב-2018 אחד מחוקי ההפלות המחמירים בעולם. החוק החדש מאפשר הפסקת היריון ללא הגבלה עד השבוע ה-12, ובשלבים מאוחרים יותר כאשר נשקפת סכנה חמורה לבריאות האישה או לחייה, או אם העובר סובל ממצב חריג. השפעת השינוי ניכרת בנתונים: מ-32 הפסקות היריון ב-2018 ל-10,852 ב-2024.
בישראל, בדומה למדינות סקנדינביה ולארה"ב, השיעור נמצא בירידה עקבית. בצרפת ובאנגליה המגמה הפוכה - עלייה בשנים האחרונות. בשווייץ השיעורים יציבים לאורך השנים.






