האם המלחמה בלבנון דחפה את אזרחיה לכדורי הרגעה? התמונה המצטיירת מבתי המרקחת בביירות ובערים נוספות מדאיגה - אף שאין עדיין נתונים רשמיים. בשבוע שעבר הכריז עיתון אל-אחבאר הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, כי הביקוש לכדורי הרגעה זינק ב-300% מאז פרצה הלחימה.
יא אללה, והפעם על משבר תרופות ההרגעה בלבנון
(צילום: ליאור שרון )
הנתון, שמקורו בדיווחי רוקחים ולא במחקר מבוקר, מצייר תמונה קשה: אוכלוסייה שמתמודדת עם לחץ פסיכולוגי מצטבר ומחפשת מפלט בכדורים. הביקוש חריף במיוחד באזורים שאליהם נעקרו תושבים, ורבים חווים התקפי חרדה כתוצאה מחשיפה ישירה או עקיפה לתקיפות. "האם יש משהו שיעזור לי לישון?" - כך נשמעת, לפי הרוקח סוהיל אל-גריב, השאלה הנפוצה ביותר של הלקוחות בימים אלה. עמיתו מוחמד אל-חוסייני ציין כי הביקוש הגדול ביותר הוא לכדורי שינה והרגעה. במקביל, חלק מהרוקחים מנסים לרסן את התלות הגוברת ומציעים ללקוחות חלופות מתונות יותר - תוספי תזונה וצמחי מרפא.
השאלה המיידית היא כמה אפשר לסמוך על המספרים האלה. ג'וזף גריב, ראש איגוד יבואני התרופות, אישר שהביקוש מבתי המרקחת לתרופות אלה אכן גדל משמעותית - אך הסביר מדוע זה עדיין לא מספיק: עלייה בהזמנות אינה בהכרח עלייה בצריכה בפועל. ייתכן שהרוקחים פשוט מגדילים מלאי מחשש למחסור, ללא קשר לביקוש אמיתי. לדבריו, יחלפו שלושה-ארבעה חודשים לפחות עד שיהיה אפשר לבסס את התמונה.
לא רק המלחמה שלחה את הלבנונים לחיקן של תרופות ההרגעה. בחודש שעבר כתב אתר אל-מודון, המוכר כמתנגד לחיזבאללה, כי שנות משבר רצופות - כלכלי, פוליטי, חברתי - יצרו מצב של חרדה קולקטיבית שכבר מזמן מוצאת את ביטויה בבית המרקחת. לפי דוחות רפואיים שצוטטו בכתבה, יש עלייה משמעותית בצריכת תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון כאחד בשנים האחרונות, כתוצאה מלחצים כלכליים, חוסר יציבות ותחושת אי-ודאות כללית. "אנשים חיים במצב של פוביה אמיתית מהעתיד, לא רק מהמלחמה", אמר רוקח ביירותי בשם זיאד. משפחות רבות אוגרות תרופות הרגעה "לקראת כל מצב חירום" - מה שמוביל לסכנות של ממש: פנייה לשוק השחור, תרופות ללא פיקוח רפואי, והתמכרויות.
הרוקחים מתגייסים להסברה
הנושא עולה לכותרות לסירוגין בשנים האחרונות - הן עקב הלחימה והמתיחות האזורית, הן עקב האתגרים שלבנון מתמודדת עמם מאז 2019, עת פרץ המשבר הכלכלי במדינה. הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020 והתפתחויות נוספות הכניסו את לבנון למשבר כלכלי-חברתי-פוליטי מתמשך. המדינה מקווה להיחלץ ממנו תחת הנהגתה הנוכחית, אך אותותיו כבר ניכרים באוכלוסייה.
ב-19 באפריל כתב "אינדיפנדנט" בערבית: "בתקופות מלחמה, שיעורי הפרעות השינה, החרדה, הלחץ והבעיות האחרות עולים ומשפיעים על רוב האזרחים. במקביל, התגברות העצב והייאוש מובילה לעלייה בביקוש לכדורי הרגעה. זו תופעה שכיחה במהלך מלחמות ומשברים, וחוזרת על עצמה גם עכשיו בלבנון". רבים רוכשים תרופות גם ללא מרשם רפואי. פסיכיאטר שצוטט בכתבה הוסיף כי ההיקף האמיתי של הנזק הנפשי יתברר רק לאחר שתיגמר המלחמה - וכי חלק מהאזרחים לא מחכים לכדורי הרגעה אלא פונים לסמים.
המגמה אינה חדשה. כבר בינואר, חודשים לפני שחיזבאללה הצטרף למלחמה, עסק ערוץ אל-ג'דיד בתופעה הגוברת של רכישת תרופות פסיכיאטריות ללא מרשם - כפתרון מהיר ללחץ וחרדה. הרופא מחמוד שהאב, שהוזמן לתוכנית, הסביר מתי תרופות נחוצות ומתי הן מנוצלות לרעה - מה שעלול להוביל לתלות ולסיבוכים רפואיים - והדגיש את תפקיד החברה, הרוקחים והרשתות החברתיות בהזנת התופעה.
ברשתות החברתיות התגייסו גם אנשי המקצוע לתת מענה. רוקחת בשם מג'ידה פרסמה בימים האחרונים סרטון אינסטגרם שבו ביקשה מהציבור לא ליטול תרופות על סמך המלצות משפחה וחברים, והפנתה לתוספי מזון כאלטרנטיבה - תוך הדגשה שגם הם עלולים להתנגש עם תרופות מסוימות ומצריכים התייעצות עם רוקח.
גם המדינה מנסה לתת מענה. בלבנון פועלת מאז 2014 תוכנית לאומית לבריאות הנפש, במסגרת משרד הבריאות ובתמיכה בינלאומית. בשבועות האחרונים היא פרסמה תכנים מותאמים למצב - כיצד לדבר עם ילדים על המלחמה, כיצד להתמודד עם חרדה בצל חוסר יציבות - ומפעילה אפליקציה לסיוע נפשי. אם הביקוש לה גדל בשלוש מאות אחוז, לא פורסם.
