ממצאים יוצאי דופן על שתי תרופות חדשניות לאלצהיימר - לקמבי (Lecanemab) וקיסאנלה (Donanemab) - הוצגו היום (ד') בכנס השנתי הבינלאומי של האגודה האמריקנית לאלצהיימר (AAIC) שנערך בקנדה. הממצאים, תולדה של מעקב ארוך טווח, מעידים על יעילות גבוהה של התרופות בהאטת קצב התקדמות המחלה משלב התחלתי לשלבים הבאים, וכן על תועלת מתמשכת במעקב לאורך כמה שנים.
החדשות הפחות טובות הן שהתרופות ניתנות בישראל בכמה מרכזים רפואיים במסגרת פרטית בלבד. עלות הטיפול נעה בין 2,000 ל-4,000 דולר בחודש (עד כ-13 אלף שקל). השנה הן הוגשו שוב לסל התרופות, לאחר שבשנה שעברה דורגו במקום גבוה על ידי האיגוד לנוירולוגיה אך לבסוף לא נכללו.
3 צפייה בגלריה
מחקר ארוך טווח על שתי התרופות מגלה שהן יעילות בבלימת קצב התקדמות אלצהיימר
(צילום: shutterstock)
פיתוח התרופות החדשניות בשנים האחרונות התאפשר בעקבות פריצת הדרך ביכולת לאבחן אלצהיימר בשלבים מוקדמים. לראשונה, התרופות הללו משנות את מהלך המחלה, מאיטות את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית ומעניקות תקווה לחולים. לפני שנתיים אושרה התרופה הראשונה Lecanemab, המשווקת תחת השם המסחרי Leqembi (לקמבי) של חברת Eisai היפנית. היא ניתנת בעירוי תוך ורידי פעם בשבועיים. בשנה שעברה אושרה גם Donanemab שנמכרת בשם Kisunla (קיסאנלה) ופותחה על ידי חברת אלי לילי. תרופה זו ניתנת בעירוי אחת לארבעה שבועות.
שתי התרופות פועלות במנגנון דומה המכוון נגד מרבצי עמילואיד בטא - חלבון שמצטבר ויוצר משקעים במוחם של חולי אלצהיימר. כל תרופה מכוונת לרכיב שונה של החלבון - ומטרתן לפנות את המרבצים הרעילים של החלבון מהמוח, ובכך לעכב את התקדמות המחלה.
"הממצאים שהוצגו בכנס משמעותיים מאוד", אומרת ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית באיכילוב, שמשתתפת בכנס, בשיחה עם ynet. "יש לנו ניסיון טוב בארץ עם שתי התרופות, וזה מחזק אותנו. באמצעות התרופות האלה, היכולת שלנו לעכב את המחלה ולהפחית את הסיכון להתקדמות לשלבים הבאים שלה, היא משמעותית".
במחקר מעקב שהוצג היום נמצא כי התרופה לקמבי מצליחה להפחית ביותר מ-50% את הסיכון להתקדמות אלצהיימר משלבים מוקדמים לשלב הבינוני או החמור: בארבע שנות המעקב נמצא כי 18.6% מהמטופלים בלקמבי הידרדרו לשלב הדמנציה הבינונית או החמורה, לעומת 37.4% בקרב חולים שלא טופלו - ירידה של 56% בסיכון להידרדרות.
"הבדל ניכר באיכות החיים"
לדברי ד"ר ברגמן, המדדים שנבדקו במחקרים הם קוגניטיביים, אך בעיקר מדדים תפקודיים. "בודקים באמצעות מדד שמשקלל כל מיני תפקודים יומיים, בהם זיכרון ויכולת לפתור בעיות, אך גם יחסים בינאישיים ותפקוד בבית בדברים מורכבים כמו ניהול כספים, נהיגה, תחביבים, וכן היכולת של המטופל לתפקד ולטפל בעצמו. אובדן היכולות האלה בחיים האמיתיים הוא דרמטי, וכשאנחנו רואים פערים כאלה בין מי שמקבל את התרופות למי שלא, זה מעיד על הבדל ניכר באיכות החיים שלהם - בין מטופלים שמסוגלים לתפקד בבית, לעומת כאלה שהבית שלהם מוזנח, שהם תלויים באחרים, שתחומי העניין של הצטמצמו".
ד"ר נועה ברגמן צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילובאלצהיימר היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, המתבטאת בהרס מתקדם של תאי עצב ובפגיעה ביכולות קוגניטיביות ותפקודיות. דחיית התקדמות המחלה מהשלב ההתחלתי לשלב הבינוני והחמור, היא משמעותית ומשפיעה בפועל על היכולת של החולה להמשיך לחיות ולתפקד לבד. בשלב הבינוני של המחלה, החולים נזקקים לעזרה תכופה בביצוע פעולות יומיומיות מורכבות הנדרשות לניהול חיים באופן עצמאי, ומתמודדים עם קשיים בזיהוי חברים או קרובי משפחה, התנהגות אימפולסיבית והפרעות משמעותיות בתפקודים הדורשים חשיבה וארגון. בשלב החמור, החולים סובלים מקושי ניכר או מחוסר יכולת לתקשר ותלויים לחלוטין בסיוע בביצוע פעולות בסיסיות החיוניות לטיפול עצמי ולתפקוד בחיי היומיום.
ד"ר נועה ברגמן: "חלון ההזדמנויות לטיפול באלצהיימר קטן, כי התרופות מתאימות רק בשלבים מאוד מוקדמים של המחלה. זה דורש ערנות של מערכת הבריאות, והנגשה של התהליכים. צריך למצוא מודל שיאפשר לתת את הטיפול לאנשים שיוכלו ליהנות ממנו"
"המחלה מתפתחת לאורך שנים רבות, כאשר שינויים פתולוגיים במוח מתחילים זמן רב לפני הופעת הסימפטומים", מסבירה ד"ר ברגמן, "אחד התהליכים המוקדמים הוא הצטברות של חלבון עמילואיד-בטא בצורת משקעים חוץ-תאיים. הצטברות זו מפעילה תגובות דלקתיות ותהליכים נוספים, שבסופו של דבר גורמים לנזק נרחב ולמוות של תאי עצב. לכן, המטרה היא להתערב בשלב מוקדם של המחלה, עוד לפני שנגרם נזק בלתי הפיך".
במחקר על לקמבי נמצא עוד כי הפער ביכולות הקוגניטיביות והתפקודיות בין מטופלים שקיבלו את התרופה לאלה שלא מתרחב עם הזמן. במחקר השתמשו במדד CDR-SB שמסכם את התפקוד בשישה תחומים קוגניטיביים ותפקודיים: זיכרון, התמצאות, פתרון בעיות, יחסים בין-אישיים, תפקוד בבית ותחביבים וגם יכולת האדם לטפל בעצמו. בכל תחום ניתן ציון בין 0 ל-3, כך שהציון המרבי במדד כולו הוא 18 נקודות.
לפי הנתונים, לאחר שנה וחצי של טיפול נמדד פער של חצי נקודה במדד CDR-SB בין מטופלי לקמבי לבין חולים ללא טיפול. לאחר שלוש שנות טיפול גדל הפער לנקודה, ולאחר ארבע שנות טיפול הפער הגיע כבר לשתי נקודות. פער זה מייצג כאמור הבדל מהותי באיכות החיים. כך למשל, בין מטופלים שמסוגלים לתפקד בביתם, ואף להשתתף בפעילויות חברתיות, גם אם בליווי, לבין כאלה שזקוקים להשגחה מתמדת.
עדיף להתחיל את הטיפול מוקדם
נתונים מרשימים הוצגו גם באשר לתרופה המתחרה קיסאנלה. במחקר מעקב של שלוש שנים נמצא כי משתתפים שטופלו בתרופה הפגינו האטה בהידרדרות המחלה, תועלת שהמשיכה להתרחב במשך תקופת המחקר: התרופה הפחיתה את הירידה הקוגניטיבית ב-0.6 נקודות לאחר 18 חודשים, וב-1.2 נקודות לאחר 36 חודשים (לפי מדד CDR-RS).
משתתפים שהחלו את הטיפול בקיסאנלה בשלב מאוחר יותר של מחלת האלצהיימר, הפיקו גם הם תועלת מהתרופה. עם זאת, התחלה מוקדמת יותר של הטיפול הפחיתה את הסיכון להתקדמות המחלה לשלב הבא ב-27%, בהשוואה למטופלים שקיבלו את התרופה בשלב מאוחר יותר.
3 צפייה בגלריה
ישראל צוברת ניסיון בטיפול החדשני. בתמונה: התרופות ניתנות בעירוי לווריד, בין היתר בבית החולים איכילוב
(צילום: יובל חן)
מחקר ההמשך (TRAILBLAZER-ALZ 2 LTE) על קיסאנלה כלל משתתפים שכבר נטלו את התרופה בניסוי המקורי - חלקם המשיכו בטיפול וחלקם הועברו לפלצבו (תרופת דמה), בעוד שמשתתפים שקיבלו קודם לכן פלצבו החלו כעת לקבל את התרופה. תוצאות המחקר הושוו גם לאוכלוסייה חיצונית תואמת שלא קיבלה את הטיפול (קבוצת ביקורת).
מהממצאים עלה כי יותר מ-75% מהמשתתפים שטופלו בקיסאנלה הגיעו לפינוי חלבון העמילואיד תוך 76 שבועות מתחילת הטיפול, כאשר בקרב מטופלים שכבר סיימו את הטיפול, ההצטברות מחדש של החלבון במוח נותרה בקצב איטי למדי בשנה לאחר עד שנתיים וחצי של מעקב. נתונים אלה מדגישים את החשיבות של התערבות מוקדמת, ותומכים בגישת טיפול קצוב זמן עם תועלות ארוכות טווח עקביות.
קיסאנלה, שניתנת בעירוי פעם בחודש בלבד, קיבלה את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות בארה"ב) בשנה שעברה, ובקרוב צפויה לקבל גם את אישורה של רשות התרופות האירופית (EMA), זאת לאחר שהוועדה האירופית למוצרים רפואיים (CHMP) נתנה חוות דעת חיובית בנוגע אליה לטיפול באלצהיימר מוקדם.
המחקרים שהוצגו בכנס עסקו גם בפרופיל הבטיחות של התרופות החדשניות: בלקמבי תופעות הלוואי המשמעותיות, שכוללות בצקת מוחית, נותרו נדירות יחסית, וגם לאחר ארבע שנות טיפול - רוב המקרים היו ללא תסמינים קליניים. במחקר מעקב שלוש שנים אחר השימוש בקיסאנלה, לא נמצאו תופעות לוואי חדשות. יש לציין כי בשל הסיכון הקיים, מטופלים שמקבלים את התרופות עוברים בדיקות MRI תכופות, והתרופות אינן ניתנות למי שנמצא בסיכון גנטי גבוה לדימומים מוחיים.
"נכון להיום, הטיפולים האלה מאוד יקרים ולא נגישים לחלק ממי שיכולים לקבל אותם", אומרת ד"ר ברגמן בהתייחסות לעלות הטיפול. "צריך להבין שחלון ההזדמנויות לטיפול באלצהיימר קטן, כי התרופות מתאימות רק בשלבים מאוד מוקדמים של המחלה. זה דורש ערנות של מערכת הבריאות, והנגשה של התהליכים - הן של אבחון המחלה, והן של הטיפול. צריך למצוא מודל שיאפשר לתת את הטיפול לאנשים שיוכלו ליהנות ממנו".
קראו עוד בנושא זה:
פורסם לראשונה: 15:20, 30.07.25
