בשיתוף בית חולים בילינסון
הדרדרות קוגניטיבית של המוח בקרב אנשים בכל הגילאים הפכה בשנים האחרונות לנושא שמעסיק חוקרים ויזמים רבים. היכולת לחזות מחלות מראש, לדחות אותן ואפילו לתקן את הנזקים לאחר שהן מתרחשות – תשפיע דרמטית על חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם בשנים הקרובות. פרופ' איתן אוריאל, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבילינסון, מספק לנו כמה פרטים מפתיעים על ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, וגם כמה כללים לשמירת בריאות המוח.

10 עובדות שלא ידעתם על מחלות מוח

1. מחלות מוח מהוות את גורם הנכות המוביל בגיל המבוגר. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ונמצאת בעלייה. בעוד זו בשורה משמחת לכשעצמה, השאיפה של הרפואה המודרנית היא לא רק להאריך חיים – אלא להעניק איכות חיים לשנים רבות, ללא נכות פיזית או קוגניטיבית. לתוך ההגדרה הרחבה של תחלואת מוח נכנסות בעיקר שש מחלות נוירולוגיות מובילות: שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה וכאבי ראש כרוניים.
2. מחלות מוח ממוקמות במקום השני בגורמי התמותה באוכלוסייה המבוגרת לאחר מחלות לב וכלי דם. המחלות הנפוצות ביותר הן שבץ ודמנציה: 50% מהנשים ו-33% מהגברים ילקו באחת מהן במהלך חייהם. הבשורה המעודדת היא שניתן להקדים תרופה למכה.
3. בכל שנה אחראיות מחלות נוירולוגיות לאובדן של 250 מיליון שנות חיים פעילות. הנתון האדיר הזה כולל בתוכו תמותה מוקדמת, וכן תחלואה שמובילה לנכות וחוסר תפקוד.
3 צפייה בגלריה
שבץ מוחי
שבץ מוחי
שבץ מוחי
(צילום: shutterstock)
4. ב-30 השנים האחרונות הייתה עלייה של 70% במספר המוחלט של מקרי השבץ בעולם ועלייה של 43% במקרי המוות הנגרמים משבץ. כמו כן, חלה עלייה של 15% במקרי השבץ מתחת לגיל 70. עיקר מקרי השבץ אירעו בשל שבץ איסכמי, שבו מתרחשת חסימה בכלי דם מוחי. כרבע מהמקרים אירעו בגלל דימום תוך-מוחי שנגרם מקרע בכלי דם.
5. מדי שנה מאובחנים קלינית בישראל כ-20 אלף מקרי שבץ, אבל זו תמונה חלקית. ההערכה היא שמספר האוטמים השקטים הוא פי חמישה מכך. כלומר, בישראל מתרחשים מדי שנה כ-100 אלף אירועי שבץ ללא תסמינים, שניתנים לזיהוי בהדמיה בלבד. הסכנה היא שאירועים כאלה, שעוברים לרוב ללא מודעות של החולה, מייצרים נטל מצטבר על המוח לאורך זמן. כלומר, מי שסבלו משבץ קטן ושקט, נמצאים בסיכון גבוה לפתח דמנציה והפרעות נוירולוגיות. הצפי הוא כי בשנת 2065 יהיו בישראל 65 אלף מקרי שבץ מאובחנים ומאות אלפי אירועים נוספים שלא אובחנו.
6. בישראל ישנם 150,000 חולי דמנציה – אולם מדובר במחלה שמאופיינת בתת-אבחון משמעותי, כך שמספר המקרים האמיתי גבוה בהרבה. הסיבה העיקרית להתפתחות דמנציה היא מחלת האלצהיימר. הסובלים מדמנציה נדרשים לאשפוז פי שלושה ממטופלים ללא דמנציה. שכיחות הדמנציה עולה עם הגיל: מגיל 65 הסיכוי לחלות עומד על 1%, מגיל 80 ומעלה – 15%, ומעל גיל 85, עומדת שכיחות הדמנציה על 25% בקרב כלל האוכלוסייה.
7. טרשת נפוצה אמנם שכיחה פחות ביחס למחלות נוירולוגיות אחרות – כ-8,000 חולים בישראל מהווה את גורם הנכות השכיח ביותר בקרב צעירים. ללא טיפול תרופתי 50% מהחולים יתקדמו לנכות משמעותית תוך 15 שנה.
3 צפייה בגלריה
המוח האנושי
המוח האנושי
המוח האנושי
(אילוסטרציה: Shutterstock)
8. התלונה הנוירולוגית השכיחה ביותר היא כאבי ראש. כ-22% מהציבור סובל מכאבי ראש כרוניים הגורמים למגבלה בתפקוד היום יומי ולאובדן ימי עבודה.
9. כ-85 אלף ישראלים סובלים מאפילפסיה. האחרונה היא מחלה שתוקפת בגיל צעיר. כ-35% מהחולים באפילפסיה עמידים לטיפול התרופתי לסוגיו, ועשויים להרוויח מפעולות נוירוכירורגיות לכריתת המוקד האפילפטי.
10. שכיחות הפרקינסון בישראל גבוהה פי 2 ביחס לממוצע העולמי בשל גורמים גנטיים בקרב האוכלוסייה האשכנזית המגבירים את התחלואה במחלה זו. מרבית החולים בפרקינסון הם בגילאי 50 ומעלה.

הכללים לשמירת בריאות המוח

אגודת הלב האמריקנית מעריכה שבאמצעות שינוי נכון באורח החיים, ניתן למנוע 75% מהתחלואה הנגרמת על ידי דמנציה, שבץ ויתר מחלות כלי הדם של המוח. היא מפרטת שבעה עקרונות בסיסיים שיש לשמור עליהם:
1. פעילות גופנית
2. ימנעות מעישון
3. BMI מתחת ל-25
4. לחץ דם בערכים של עד 120/80
5. רמת סוכר בצום מתחת ל-100
6. כולסטרול כללי מתחת ל-200
7. הקפדה על דיאטה ים תיכונית

הצ׳יפ שישחזר את הזיכרונות הפגועים

בימים אלו עובדים על שני פרויקטים מובילים בתחום מחלות המוח - האחד בשם "USB to the Brain" מהמסקרנים בהתמודדות עם אלצהיימר. במוקד הפרויקט עומד שתל מוחי שתפקידו להחליף את האזור הפגוע בקרב חולי אלצהיימר, ולהשיב את היכולת לקודד זיכרונות. מדובר בגישה חדשנית וייחודית, שמציעה פתרון לחולים קשים במקום הגישה המניעתית, שמאפיינת את מאמצי הפיתוח המקובלים בתחום.
פיני כהן יו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי בילינסוןפיני כהן יו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון)
"הרעיון הוא לקחת את אותו חלק במוח שמאפשר קידוד זיכרונות, ושהפגיעה בו לא מאפשרת לייצר זיכרונות חדשים, ולהחליף אותו בשתל שמבצע מעקף במוח״, מסביר ד"ר אמיר גליק, מנהל המרפאה לנוירולוגיה קוגנטיבית בבילינסון. "השתל הוא למעשה מעגל חשמלי מבוסס סיליקון, שמייצר נקודת קלט-פלט זעירה: מצד אחד הוא קולט דרך אות חשמלי את המידע הנדרש ליצירת זיכרון, ומצד שני הוא מעביר את המידע לאזור אחסון הזיכרונות במוח".
3 צפייה בגלריה
התמודדות עם אלצהיימר
התמודדות עם אלצהיימר
התמודדות עם אלצהיימר
(צילום: AP)
השתלת השבב תתבצע בניתוח זעיר פולשני, והוא יתפקד כצ'יפ חכם בדומה לאיבר אנושי אמיתי, שמסוגל להגיב למידע שהוא קולט. הפרויקט נערך במרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים, בשיתוף חברת מור יישומים. כעת מחפשים החוקרים מקורות מימון, שיאפשרו את המשך הפיתוח של הכלי הייחודי הזה.

לטפל בטרשת נפוצה כבר בגיל מוקדם

פרויקט אחר עוסק במחלת מוח אחרת - טרשת נפוצה. זוהי מחלה דלקתית כרונית שפוגעת במערכת העצבים המרכזית המשבשת את העברת האותות החשמליים בתוך המוח וחוט השדרה, ועשויה לגרום לסימפטומים שונים כמו טשטוש ראייה, קשיי הליכה, סחרחורת, חולשת שרירים ולעיתים גם לנכות מתקדמת. קבוצת הסיכון העיקרית היא בני 20-40, כשנשים נמצאות בסיכון כפול בהשוואה לגברים. בישראל חולים במחלה כ-8,000 איש.
"האתגר שלנו הוא למצוא פתרון שישפר את איכות החיים, כי התרופות הקיימות עוצרות את התקדמות המחלה אצל חלק מהחולים". מסביר ד"ר מרק הלמן, מנהל המרפאה לטרשת נפוצה ונוירואימונולוגיה בבית החולים בילינסון. אחד הפתרונות המסתמנים הוא השתלת מח עצם עצמית שתאפשר קבלת תרופות חזקות מאוד לדיכוי מערכת החיסון. הטיפול מצליח לעצור את התקדמות המחלה אצל כ 80% מהחולים- נתון שנשמר כבר כחמש שנים. הבעיה היא אחוז סיבוכים גבוה יחסית עם סיכויי תמותה של כחצי אחוז".
סיכויי ההצלחה עולים ככל שהחולה צעיר יותר, אך קשה לשכנע צעירים בצורך לבצע טיפול מתוך ראייה עתידית, ומסוכן מדי לבצע אותו בשלב מתקדם. יחד עם זאת, התוצאות מעודדות את המשך המחקרים. בבילינסון פועל המרכז הגדול ביותר לטרשת נפוצה מבין כל בתי החולים של כללית, וכמו המרכזים המובילים בעולם עובדים בו על ביג דאטה – מאגר עולמי הנקרא ״MS BASE״, ומאפשר שימוש בבסיס הנתונים לקידום הטיפול במחלה.
פרופ' איתן אוריאל, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבילינסוןפרופ' איתן אוריאל, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבילינסוןצילום: דוברות בילינסון
פרופ' איתן אוריאל מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבילינסון, מוסיף כי בימים אלו נבנה בבילינסון מרכז המוח, הודות לתרומות שהתקבלו בהובלתו של פיני כהן, יו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי רבין. "נמשיך לעמוד בחזית הרפואה בארץ ובעולם ולהוביל במחקרים פורצי דרך, בחדשנות ובטכנולוגיה".
  • הערב (12.12) יתקיים אירוע הגאלה השנתי של ידידי מרכז רפואי רבין (בילינסון והשרון) בתיאטרון הבימה שיוקדש לפיתוח המחלקה לנוירולוגיה בבילינסון.
בשיתוף בית חולים בילינסון
פורסם לראשונה: 12:34, 09.12.21