שנים רבות חלמה חני רבינוביץ', מיילדת בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, לתרום כליה ולהציל חיים. היא תעשה את זה מחר (ג'), יום השואה והגבורה - ולא במקרה.
קראו עוד:
הרצון להציל חיים מלווה אותה מילדותה, וכך גם ההיסטוריה המשפחתית. מגיל צעיר שמעה את הסיפור של הסבא וסבתא שלה, שניסו לברוח מאירופה עם עליית הנאצים. הסבא הצליח להימלט לדרום אמריקה, הסבתא לא: במשך חמש שנים היא הסתתרה במרתף בעיירה על גבול רוסיה-פולין. הסבא המתין לה חמש שנים, ואחרי המלחמה הם נפגשו שוב.
"בכוונה ביקשתי שהוצאת הכליה תתבצע ביום השואה, כי מבחינתי זה סמל לניצחון ולהמשכיות", אומרת נכדתם. "להציל חיים של אדם ביום השואה זו זכות אדירה, ואני מתרגשת מאוד. כבר שנים רבות שזה בוער בי, ולפני שנתיים התחלתי בתהליך ונמצאתי מתאימה. יש לי תמיכה אדירה מהמשפחה. לתרום לעם ישראל, ליהודים, זו החובה שלנו, זה הניצחון שלנו".
1 צפייה בגלריה
חני רבינוביץ'
חני רבינוביץ'
חני רבינוביץ'. "להציל חיים של אדם ביום השואה זו זכות אדירה"
( צילום: לירון מולדובן)
רבינוביץ' (63), תושבת רחובות, היא אם לחמישה ילדים וסבתא ל-28 נכדים. "במהלך הבדיקות הרבות שעברתי, הרופאים אמרו לי שאוכל להמשיך בחיי גם עם כליה אחת, ולכן המשכתי בזה", היא אומרת. "יום השואה קשה לכל העם היהודי, ומבחינתי אין דרך נכונה לציין אותו יותר מתרומת איבר שתעזור להמשכיות החיים".