המגעים הקדחתניים לקידום עסקה להשבת החטופים העמידו בדריכות רבה את מערכת הבריאות ובפרט את בתי החולים הגדולים שערוכים, אך טרם קיבלו את ההוראה המפורשת. על פי החלטת משרד הבריאות, החטופים ייקלטו בבתי החולים שיבא, איכילוב, בילינסון (במתחם שניידר) שמיר (אסף הרופא) וסורוקה. מנהלת בכירה בשירות הסוציאלי בבית חולים במרכז הארץ סיפרה בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" על היערכות הצוותים: "הקמנו עבורם מתחם ייעודי חדש, המעוצב באופי שונה מזה של מחלקת אשפוז רגילה, אך מספק את כל הצרכים הנדרשים".
בנוסף הוכשרו צוותים רפואיים, סיעודיים, פרא-רפואיים ואנשי מקצוע נוספים לרפואה מותאמת לטיפול בטראומה. "כחלק מההיערכות, קיימנו כמה סימולציות של תרחישים אפשריים שעשויים להתעורר עם החטופים, ובאחת מהן שילבנו גם שחקנים כדי לדמות מצבים מורכבים בצורה מציאותית ככל האפשר".
2 צפייה בגלריה


מחכים לשובם. עוברת אורח מביטה על תמונות החטופים בעזה על קיר בתל אביב
(צילום: REUTERS/Hannah McKay)
אף שטיפלה בחטופים שחזרו בעסקאות קודמות, היא מבהירה כי הפעם מדובר בסיטואציה שונה לחלוטין: "אנחנו מבינים שאנחנו מתמודדים עם מצבים בלתי צפויים. החטופים מהעסקה הקודמת שהו בשבי תקופה קצרה יחסית, אבל הפעם מדובר באנשים שנמצאים בשבי כבר שנה ושלושה חודשים. הפעם מדובר במצב נפשי ופיזי מורכב בהרבה. סביר להניח שהם חוו הרבה יותר ייאוש, תנאים קשים ומורכבים, וההשפעות על מצבם הפיזי עלולות להיות חמורות בהרבה".
היא מתארת את המפגש הראשוני עם החטופים: "בראש ובראשונה, מקבלים אותם בברכת 'ברוכים הבאים' ומוודאים שהם במצב שמאפשר מפגש עם משפחותיהם. אנחנו נמצאים ברקע, זמינים לטיפול רפואי ורגשי, אך מבינים שבית החולים הופך בעיקר למרחב למפגש המשפחתי המיוחל. כחלק מההיערכות, אנו מקבלים את המשפחות מראש ומעבירים להן הדרכה כדי להכין אותן למה שצפוי במפגש הראשוני ולתמוך בהן בתהליך".
לדבריה, הצוות פועל על פי עקרונות רפואה מודעת טראומה, תוך מתן דגש על רגישות ושליטה של המטופלים בתהליך: "אנחנו מקפידים להציג את עצמנו בפני החטופים בכל שלב, גם אם נדמה לנו שהם כבר מכירים אותנו. אנחנו מסבירים מי אנחנו, מה תפקידנו, ובטרם כל פעולה רפואית או פרוצדורה, מבקשים את אישורם וניגשים בזהירות ובאדיבות רבה. אנו נמנעים משאלות חודרניות ומקפידים להתקדם בקצב שלהם.
"אנו מודעים לכך שהם ייחשפו לכמות עצומה של מידע, ומניסיון העבר למדנו שחטופים חוזרים לעיתים עם מידע שגוי או תחת השפעת לוחמה פסיכולוגית. לכן, אנו מניחים שיידרש תהליך של התחברות למציאות, אך עושים זאת באופן הדרגתי ומותאם לצרכיהם".
"למדנו לא להיצמד ללוחות הזמנים שלנו, אלא לפעול בהתאם לקצב של החטופים. אחת החטופות ששבה מהשבי לימדה אותנו שצריך לשים לב אפילו לפרטים קטנים כמו ויסות טמפרטורה ורמת התאורה בחדר"
היא מסבירה כי מניסיון העסקאות הקודמות, הצוות למד את החשיבות שבגמישות והתאמה לצרכים הייחודיים של החטופים: "למדנו לא להיצמד ללוחות הזמנים שלנו, אלא לפעול בהתאם לקצב של החטופים. אחת החטופות ששבה מהשבי לימדה אותנו שצריך לשים לב אפילו לפרטים קטנים כמו ויסות טמפרטורה ורמת התאורה בחדר".
"המצב התזונתי עלול להיות ירוד מאוד"
עוד הסבירה כי "הזנה מסודרת תחת פיקוח של דיאטנים היא קריטית, כיוון שאיננו יודעים באיזה מצב תזונתי הם יחזרו. לפני העסקה הראשונה קבענו פרוטוקולים עם לוחות זמנים ברורים, אך מהר מאוד הבנו שעלינו להיות הרבה יותר גמישים. בית חולים הוא מערכת נוקשה מטבעה, אך במקרים כאלה אנו יוצרים 'בועה' מיוחדת המאפשרת גמישות והתאמה אישית מלאה לצורכי החטופים".
מיטל לוי, דיאטנית קלינית מקופת החולים לאומית, מסבירה כי "כל שלב בשיקום ייעשה בזהירות ובמעקב צמוד". לדבריה, "תקופה ממושכת כל כך עלולה להוביל להידרדרות משמעותית בתחומים רבים, כמו מצב הפה והשיניים, בעיות במערכת העיכול, ותופעות הקשורות בתת-תזונה חמורה. הירידה במשקל צפויה להיות ניכרת, והמצב התזונתי הכללי עלול להיות ירוד מאוד". צפו בריאיון איתה:
כיצד נערכים בהיבט התזונתי? הדיאטנית מיטל לוי מסבירה
(צילום: ירון ברנר)
אז למה בעצם צריך לשים לב?
"קיימים פרוטוקולים שמבוססים על מקרים קודמים ועל הידע הקיים בנוגע לטיפול במצבים כאלה", מסבירה לוי. "אבל הטיפול חייב להתבצע בזהירות רבה ובמעקב מסודר. בשלב הראשון יבוצעו בדיקות דם לבחינת מאזן האלקטרוליטים, כדי להעריך את מצבם התזונתי. בנוסף, תיבדק בריאות הפה והשיניים, כמו גם מצב הנוזלים בגוף. כמובן, תיערך מדידה של משקלם הנוכחי בהשוואה למשקלם הקודם, ויוצבו יעדי טיפול מותאמים אישית לכל אחד מהם".
לוי מתארת כי לאחר מכן, תתחיל עלייה הדרגתית מאוד בכמות המזון והנוזלים שהם יקבלו, תוך ניטור קפדני של מאזן האלקטרוליטים, הנוזלים, מניעת בצקות, תפקוד מערכת העיכול ותפקוד הלב. "כל אלה יחייבו מעקב רפואי מדויק ורציף. סביר להניח שגם יינתנו להם תוספי ויטמינים בשבועות הראשונים לאחר שובם, כדי לסייע בתהליך השיקום".
האם עלולים להיות נזקים בלתי הפיכים בגלל התת-תזונה של החטופים?
"בהחלט, תקופה כל כך ממושכת תשפיע משמעותית, אפילו על אדם בריא. אצל מי שמתמודד עם מחלות רקע או מצבים רפואיים קיימים, ההשפעה צפויה להיות חמורה אף יותר".

על אילו נזקים אנחנו מדברים?
"ההשפעות האפשריות עלולות לכלול, בין היתר, אוסטיאופורוזיס כתוצאה ממחסור ממושך במינרלים חיוניים", מסבירה לוי. "מה שעלול להוביל לירידה משמעותית בצפיפות העצם. בנוסף, תיתכן פגיעה בתפקוד הלב, פירוק שרירים, פגיעה קשה בשיניים כמו נשירה או שבירה, ואף שברים בגוף. בסופו של דבר, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות באיזה מצב גופני הם יחזרו".
מה עשויה להיות הארוחה הראשונה? על איזה סוג מזון אנחנו מדברים?
"סביר להניח שהארוחה הראשונה תהיה דומה למזון שהם הורגלו אליו במהלך השבי", מסבירה לוי. "כגון לחם לבן, שהוא קל לעיכול, ואולי גם גבינה. כמובן, זה תלוי במצבם הפיזי, ובפרט במצב השיניים שלהם, ובהתאמה אישית לצרכים שלהם. עבור חלקם ייתכן שיהיה צורך במזון רך יותר, כמו יוגורט, גבינה או רסק תפוחים. כיוון שאיננו יודעים בוודאות את מצבם ואת יכולות האכילה והעיכול שלהם, הטיפול יתבצע בזהירות ובהתאמה אישית".