מהפכת החיסונים בילדים בארצות הברית, שעליה הכריז בשבוע שעבר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לא עוברת בשקט גם בישראל. מומחים ישראלים בכירים מזהירים כי היא עלולה להשפיע על האופן שבו מתקבלות החלטות בנושא חיסונים גם כאן, לשנות את דעת הקהל ולפגוע בבריאות הציבור. "ההחלטות צריכות להתבסס על נתונים, וזה לא המצב. הנתונים הקיימים לא תומכים בהחלטות של טראמפ, באופן חד-משמעי", אומרת פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, בשיחה עם ynet.
מהפכת החיסונים של דונלד טראמפ. האם ישראל הבאה בתור?
(צילום: רויטרס)
"אני גם לא חושבת שזה תפקידו של טראמפ להגיע למסקנות האלה, אלא של אנשי המקצוע. חיסונים בסוף זו לא החלטה פוליטית, זו אמורה להיות החלטה מקצועית", מוסיפה פרופ' מאור.
בצו הנשיאותי שעליו חתם לפני שבוע, קרא טראמפ לצמצם את רשימת החיסונים המומלצים לכל ילד, לפצל את החיסון המשולב נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) לשלושה חיסונים נפרדים, וככל האפשר גם להימנע ממתן כמה חיסוני ילדות באותו ביקור אצל הרופא. לטענת רופאים ומומחי מחלות זיהומיות, אין ראיות מדעיות חדשות שמצדיקות מהלך כזה, שעלול להותיר ילדים ללא הגנה מפני מחלות שניתנות למניעה.
"הציבור צריך לזכור שהרבה פעמים המחלות שאנחנו מתחסנים כנגדן כבר כמעט לא קיימות, והן לא לנגד עינינו כדי להזכיר לנו כמה הן איומות ונוראיות, כמה מתים מהן וכמה נשארים עם נכויות", אומרת פרופ' מאור. "המטרה בהתחסנות היא למנוע תחלואה ותמותה, וזה מה שצריך לעמוד לנגד עינינו".
גלריה
הנשיא טראמפ התניע מהלך בלי ראיות מדעיות חדשות שמצדיקות זאת
(צילום: Anna Moneymaker/Getty Images)
לדבריה, את ההשלכות הכבדות של צמצום החיסונים בארצות הברית ניתן יהיה לראות רק בעוד כמה שנים. "בהפטיטיס B נראה את התוצאות הרות האסון לא עכשיו, אלא בעוד חמש עד 10 שנים, כי לוקח זמן עד שמתפתחים מצבים כמו שחמת הכבד, אי ספיקת כבד וגידולים בכבד. זה לא שמפסיקים לחסן ומחר רואים דבר נורא, זה לוקח הרבה זמן, ואחר כך להחזיר את הגלגל אחורה זה מאוד קשה. אנשים שיחלו וימותו כתוצאה מההחלטות האלה - את החיים שלהם אי אפשר יהיה כבר להחזיר".
החשש מירידה באחוזי ההתחסנות
המהלך החריג ביותר בצו נוגע לחיסון ה-MMR. במשך עשרות שנים מקבלים ילדים בארצות הברית ובעולם חיסון אחד שמגן יחד מפני חצבת, חזרת ואדמת (בישראל הוא מגן גם מפני אבעבועות רוח). טראמפ מבקש שחברות התרופות יאפשרו לתת כל אחד משלושת רכיבי החיסון בנפרד ובמועדים שונים.
"אין סיבה שילד בגיל שנה או שנתיים ימות מחצבת כשיש חיסון כל כך טוב". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
פרופ' אילן דלאל, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים ומנהל אגף הילדים בוולפסון, מזהיר מההשלכות: "המשמעות ברורה - אחוז החיסוניות יירד בצורה משמעותית", הוא אומר. "כבר עכשיו באזורים מסוימים בארצות הברית, כמו אצלנו, יש התפרצויות של חצבת. זו מחלה כה מידבקת שלא צריך ירידה משמעותית מאוד כדי להביא להתפשטות שלה. אין סיבה שילד בגיל שנה או שנתיים ימות מחצבת כשיש חיסון כל כך טוב".
פרופסור יסמין מאורשלומי מזרחיגם פרופ' מאור סבורה שהפיצול עלול לגרום לכך שילדים לא ישלימו כלל את תוכנית החיסונים. "כל פיצול דורש מההורה לקחת עוד יום חופש מהעבודה ולהגיע. יש מחקרים שמראים שזה לא מעלה את שיעור ההתחסנות, אלא רק מוריד אותו. זה לא נובע רק מעמדה עקרונית, אלא מצורכי החיים - משפחה עם שלושה או 10 ילדים לא תצליח להגיע כמות כזו של פעמים לטיפת חלב".
פרופ' יסמין מאור: "כל פיצול חיסון דורש מההורה לקחת עוד יום חופש מהעבודה. יש מחקרים שמראים שזה רק מוריד שיעור התחסנות. זה לא נובע רק מעמדה עקרונית, אלא מצורכי החיים - משפחה עם שלושה או 10 ילדים לא תצליח להגיע הרבה פעמים לטיפת חלב"
פרופ' גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים דנה-דואק באיכילוב, מסבירה מדוע הגישה הנכונה היא דווקא לאחד חיסונים. "הורים לעיתים שואלים מדוע נותנים חיסון 'מחומש', אבל זה לא באמת עומס על מערכת החיסון - היא נחשפת בכל יום למאות אלפי אנטיגנים מהסביבה. החיסונים המודרניים מכילים אנטיגן אחד ורכיב אחד, כך שהעומס נמוך הרבה יותר. השילוב מפחית את מספר הדקירות שהילד מקבל, ומעלה את הסיכוי שישלים את כל תוכנית החיסונים".
פרופ' גליה גריסרוצילום: דוברות איכילובלדבריה, יש משמעות גם לתזמון: "יש מחשבה רבה מאחורי ההחלטה לתת חיסון מסוים בגיל חודשיים ואחר בגיל שנה - בתקופה שבה הילד הכי חשוף למחלות. אם נפצל את החיסונים, וכל חלק יינתן במועד אחר, נחשוף את הילדים לאותן מחלות שרצינו למנוע". פרופ' מאור מוסיפה כי מתן החיסונים יחד נותן הגנה מספקת, ולא מעלה באופן משמעותי את שיעור תופעות הלוואי.
האם ישראל תצעד באותה הדרך?
ההמלצות הנוכחיות מגיעות בהמשך למהלך שמוביל שר הבריאות האמריקני רוברט פ. קנדי ג'וניור, הידוע כמי שמטיל ספק בבטיחות החיסונים כבר שנים רבות. "עד לפני כשנתיים פעלה בארצות הברית ועדת חיסונים רצינית ואחראית מאוד. הדיונים היו מעמיקים והחומר שהובא בפניהם היה רציני ביותר", אומרת פרופ' מאור, שבעצמה לוקחת חלק בוועדה המייעצת לחיסונים בישראל.
"מה שקרה בשנתיים האחרונות הוא שהוחלפו חברי הוועדה באנשים שבאופן מוצהר הם מתנגדי חיסונים, וגם האופן שבו התנהלו הדיונים - הרצינות והחומר שעליו התבסס הדיון - השתנה מן הקצה לקצה. אי אפשר היום לומר שאנחנו יכולים לשאת את עינינו לוועדה הזו, וכל החלטה שיוצאת משם אנחנו צריכים לבחון באופן עצמאי".
פרופ' אילן דלאלצילום: יח"צבאיגוד רופאי הילדים מודאגים גם הם מהמהלך בארצות הברית, ומתכננים להוציא בקרוב נייר עמדה בנושא. "כשרוצים להרוג משהו, לא תמיד צריך להגיד זאת במפורש", אומר פרופ' דלאל. "טראמפ לא אומר שהוא נגד, אבל בפועל הוא נוקט צעדים שיפגעו במדיניות החיסונים המקובלת. להגיד שחלק מהחיסונים יינתנו רק לאחר החלטה משותפת של הרופא וההורים - זו דרך אלגנטית 'להרוג' את שגרת החיסונים ולפגוע בבריאות הציבור".
פרופ' אילן דלאל: "טראמפ לא אומר שהוא נגד, אבל בפועל הוא נוקט צעדים שיפגעו במדיניות החיסונים המקובלת. להגיד שחלק מהחיסונים יינתנו רק לאחר החלטה משותפת של הרופא וההורים - זו דרך אלגנטית 'להרוג' את שגרת החיסונים ולפגוע בבריאות הציבור"
לדבריו, אם תוכנית החיסונים בארה"ב תהפוך מחובה לרשות, "תהיה ירידה עוד יותר משמעותית בשיעור ההתחסנות, וילדים ומבוגרים יהיו חולים יותר. מה שקורה בארצות הברית זו מגפה מידבקת, ויש נטייה לחקות את מה שקורה שם - וזה יהיה גרוע ביותר אם אכן יקרה גם בישראל".
יצירת פקפוק בציבור
פרופ' מאור מזהירה כי המדיניות עלולה לתת רוח גבית לגורמים פוליטיים בישראל המבקשים לערער על ההמלצות הקיימות. "ראינו כיצד בשנה שעברה גורמים מהימין הקיצוני רצו שישראל תעזוב את ארגון הבריאות העולמי, כי זה היה הטרנד בארצות הברית. לשמחתי בארץ לא הגענו לשלב שבו שינו את הרכב ועדת החיסונים, אבל הקולות האלה כבר נשמעים במסדרונות, וזה מאוד מטריד ומפחיד". לדבריה, גם נכונות הציבור בישראל להתחסן עלולה להיפגע.
חיסונים מגינים על ילדים, אך סובלים ממידע כוזב, מיתוסים ושמועות
(צילום: shutterstock)
"מי שיותר 'קונה' את המידע הזה הם אנשים שמראש מתנגדים לחיסונים, וזה מקטין את היכולת שלנו לשכנע אותם. זה גם יוצר פקפוק בקרב ציבור שהוא לאו דווקא מתנגד חיסונים. את ההשלכות הקטסטרופליות של אי-התחסנות אנחנו יכולים לראות במגפת החצבת - ילדים שמתו ממנה, מוות שהיה ניתן למנוע".
לטענת פרופ' גריסרו, הורים צריכים לקבל את ההחלטות בנושא על בסיס מידע אמין. "אנחנו עדיין שומעים את המיתוס על כך שחיסון החצבת גורם לאוטיזם, ולמרות שהפריכו את זה כבר, קשה מאוד לנפץ אותו. חשוב שאנשים יצרכו מידע מאתרים מבוססים ולא מגורמים מפוקפקים".
