השילוב של מזג אוויר קר, שהייה ממושכת במקומות סגורים והתפשטות מוגברת של נגיפים שונים, הופך את החורף לעונה המאופיינת בשיעולים תכופים, בעיקר בקרב ילדים. כהורים, חשוב שנדע להבחין בין שיעול "רגיל" שיחלוף מעצמו, לבין מצבים המצריכים התערבות רפואית. סוגי השיעול השונים נובעים מסיבות שונות, אבחון מדויק חשוב מאוד מאחר שלחלק ניכר מהשיעולים הללו יש טיפול אפקטיבי. כמובן שייתכן שילוב של מספר סוגי שיעול ביחד.
אילו סוגי שיעול נפוצים בקרב ילדים?
שיעול יבש (לא פרודוקטיבי): נשמע חד וצורמני, לעיתים מתואר כ"טורדני". שיעול זה נפוץ בתחילת מחלות נגיפיות ומעיד על גירוי בדרכי הנשימה העליונות. הוא נוטה להחמיר בלילה ועלול להפריע לשינה ברגע שמגיע בהתקפות ממושכות של שיעול. שיעול זה אופייני לאסתמה של ילדות.
שיעול לח (פרודוקטיבי): מלווה בליחה שיכולה להיות שקופה, צהובה או ירוקה. שיעול זה מסייע לגוף לפנות הפרשות מדרכי הנשימה. צבע הליחה אינו בהכרח מעיד על זיהום חיידקי, אך שינוי בצבע או בכמות הליחה מצריך מעקב. שיעול לח ממושך, גם כשמופיע ללא חום, יכול להצריך טיפול אנטיביוטי ארוך.
שיעול נבחני: נשמע כמו נביחת כלב - צרוד ועמוק. אופייני מאוד לדלקת באזור מיתרי הקול (לרינגיטיס) או לקרופ. השיעול מחמיר בלילה ובבכי. לעיתים קרובות מתחיל פתאום, בדרך כלל אחרי כמה ימים של נזלת קלה. מלווה לעיתים קרובות בצרידות.

סטרידור: רעש קבוע נשימתי – לא תמיד יופיע עם שיעול, יכול להופיע בהכנסת אוויר או הוצאת אוויר. טון גבוה יותר מחרחורים. מעיד על מעבר צר יותר באחת מדרכי הנשימה העליונות. מדובר בצליל שריקה או צפצוף הנשמע בעיקר בשאיפה, הנגרם מהיצרות או חסימה חלקית של דרכי הנשימה העליונות. הוא יכול להישמע חזק יותר כשהילד נסער או בוכה ולעיתים מלווה בשיעול או צרידות. בדרך כלל אוויר קר עוזר להקלה על הסימפטומים, גם טיפול עם סטרואידים (סירופ/כדורים, לא משאף) יכול לעזור.
כמה זמן אמור להימשך שיעול "רגיל" אצל ילדים?
משך השיעול יכול להשתנות בהתאם לגורם:
שיעול מהצטננות רגילה: בדרך כלל נמשך 14-10 ימים, יכול להימשך עד שלושה שבועות במקרים מסוימים. בימים הראשונים השיעול יבש וטורדני, בהדרגה הופך ללח עם ליחה. השיעול עשוי להחמיר בלילה ולהשתפר במהלך היום. השיעול הזה בדרך כלל בעל אופי ליחתי קל. יכול לנבוע מהפרשות נזלת שזורמות לכיוון מיתרי הקול או מהפרשות קלות בתוך הריאות עצמן.

שיעול כרוני חוזר: נמשך כל עוד הגורם קיים. הסיבה הכי שכיחה - אסתמה. יכול גם להיגרם מאלרגיות או חשיפה למזהמים סביבתיים.
שיעול כתוצאה משאיפת גוף זר: בדרך כלל פתאומי ומצריך התערבות רפואית מיידית.
שיעול פסיכוגני: נדיר יותר, קשור למצבים נפשיים ויכול להופיע בעיקר בילדים גדולים יותר.
"ההמלצה החד משמעית היא התייעצות עם רופא ילדים במקרה שיש ספק לגבי השיעול או שהשיעול מתמשך. במידת הצורך יש להתייעץ גם עם רופא ריאות ילדים שיוכל לאבחן את מקור השיעול ולתת מענה ראוי לבעיה"
האם יש הבדל במשך השיעול בין תינוקות לילדים גדולים יותר?
קיימים הבדלים משמעותיים:
בתינוקות רכים: דרכי הנשימה צרות יותר ולכן הם רגישים יותר לחסימות ולמאמץ נשימתי. שיעול בתינוקות דורש מעקב צמוד יותר.
בילדים גדולים יותר: מערכת הנשימה מפותחת יותר, והם מסוגלים להתמודד טוב יותר עם זיהומים קלים.
מה הקשר בין שיעול למזג האוויר?
מזג האוויר בהחלט משפיע על תדירות וחומרת השיעול:
אוויר יבש במדבר: עלול לגרום לגירוי בדרכי הנשימה ולהחמיר שיעולים יבשים. שימוש במכשיר אדים עשוי לעזור.
אוויר לח ליד הים: עשוי להקל על שיעולים מסוימים, אך חשיפה ממושכת ללחות גבוהה עלולה לגרום להתפתחות עובש על קירות הבית, מה שמחמיר אלרגיות ושיעולים.
דרכים טבעיות להקל על השיעול
לאחר שאבחנו את סוג השיעול, קיימות מספר דרכים יעילות ובטוחות להקלה על השיעול:
טיפול בלחות:
- מכשיר אדים בחדר: עדיף אדים קרים למניעת סכנת כווייה, יש להקפיד על ניקיון המכשיר.
- אינהלציות מי מלח 3% - עוזרות לעיתים.
תנוחה ושינה:
- הרמת ראש המיטה ב-30 מעלות (בילדים מעל גיל שנה).
- בתינוקות: שינה על הגב בלבד, אך ניתן להרים מעט את המזרן מצד הראש.
- הימנעות משכיבה מיידית אחרי אוכל.
היגיינה וסביבה:
- שטיפות אף עם מי מלח או סליין.
- הימנעות מחשיפה לעשן סיגריות או מזהמים.
- אוורור החדר מספר פעמים ביום.
הטיפול תרופתי היעיל
לא כל שיעול דורש טיפול תרופתי, אך במקרים מסוימים יש תרופות שמומלץ לשקול בהתייעצות עם רופא:
אינהלציות או משאפים: פעם אינהלציות היו ניתנות בצורה יותר נרחבת, אך כיום המשאפים (עם הצ'יימבר) החליפו אותן.
סטרואידים סיסטמיים (סירופ או כדורים): ניתנים כאשר יש דלקת חמורה בדרכי הנשימה, כמו סטרידור או קרופ, ומשמשים להורדת הדלקת במהירות.
אנטיביוטיקה: נדרשת רק כאשר יש עדות לזיהום חיידקי (למשל דלקת ריאות).
האם צבע הליחה מעיד תמיד על זיהום חיידקי?
לא. צבע הליחה מושפע מגורמים רבים ואינו בהכרח מעיד על זיהום.
חשוב להדגיש שהשימוש בתרופות ללא מרשם אינו מומלץ בילדים, ויש להתייעץ עם רופא ילדים בכל מקרה של ספק.
בכל מקרה, אנחנו לא ממליצים לתת סירופים נגד שיעול לילדים. יש לזכור ששיעול זה מנגנון הגנה מצוין של הגוף לנקות את הריאות ולכן סירופ מדכא שיעול, יפגע במנגנון הגנה זה. בשיעול יש לטפל בסיבה לשיעול ולא בשיעול עצמו.
ובכל מקרה, התרופה היחידה שהוכחה אי פעם במחקר רפואי שהתבצע בבית החולים זיו בצפת, היא דבש. עם זאת, חשוב לדעת שלתינוקות מתחת לגיל שנה אסור לתת דבש בשל הסיכון לבוטוליזם – מחלה נדירה אך מסוכנת הנגרמת מרעלן המצוי בדבש גולמי.
כאמור, ההמלצה החד-משמעית היא התייעצות עם רופא ילדים במקרה שיש ספק לגבי השיעול או שהשיעול מתמשך. במידת הצורך יש להתייעץ גם עם רופא ריאות ילדים שיוכל לאבחן את מקור השיעול ולתת מענה ראוי לבעיה.
הכותב הוא סגן מנהל בית החולים ספרא לילדים בתל השומר, מומחה ברפואת ריאות ילדים