זה היה אמור להיות סיפור על רפואה מתקדמת, שיקום והזדמנות לחיים חדשים. בפועל, זה הפך לסיפור על בירוקרטיה, לוחות זמנים חונקים ומאבק בין גופים ציבוריים. יובל שטרית ואשתו איריס סיפרו באולפן ynet, רגע לפני דדליין קריטי, על הקרב לאישור מימון לניתוח חדשני שעשוי, לראשונה מזה שנים, להעמיד את יובל שוב על רגליו. לאחר הריאיון, מסרו הזוג שטרית כי העניין הוסדר והמימון לניתוח אושר על ידי קופת חולים כללית.
יובל כבר נמצא בבית החולים איכילוב. ההכנות הרפואיות הושלמו, הצוות ערוך, אבל האישור הכספי התעכב. לדבריו, קופת חולים כללית סירבה לממן את ההליך וניסתה לגלגל את האחריות לביטוח הלאומי. "אני תקוע בין הכיסאות", סיפר. "גם מבחינת הזמן אנחנו בבעיה רצינית. עד היום בערב זה המקסימום שבו אנחנו אמורים לקבל תשובה". צפו בריאיון המלא:
"זה הפתרון היחיד עבורי": הריאיון עם יובל ואיריס שטרית, ועם ד"ר ירון אור מור
(צילום: מיקי שמידט)
"זה הפתרון היחיד אחרי שבע שנים וחצי"
כדי להבין את גודל האירוע, צריך לחזור כמה שנים אחורה. יובל אובחן לפני כשבע וחצי שנים ב-CRPS, תסמונת כאב אזורי מורכב, מחלה קשה שמלווה בכאבים עזים. "אחרי שלוש שנים עברתי קטיעה של שתי הרגליים", הוא מספר. ניסיונות רבים להתאמת פרוטזות לא הצליחו. "הייתה לי בעיה עם השילוב שלהן, וזה הכל נעצר שם".
בשלב מסוים הכיר חבר את יובל לד"ר ירון אור מור, אחראי המרפאה הרב תחומית לקטועי גפה, החטיבה האורתופדית ומערך השיקום באיכילוב. "המלאך", יובל מכנה אותו. "הוא סיפר לי על שיטה חדשה שאמורה להרים אותי על הרגליים". לאחר בדיקות מקיפות התברר שיובל מתאים לניתוח. "מבחינה רפואית הוא אמר שאני ממש מתאים לכל הנושא הזה".
קופת החולים עודכנה, יובל נשלח לוועדה, אבל מאז, לדבריו, הדברים נגררים. "זה כבר נמשך קרוב לחודשיים-שלושה, אפילו יותר. תמיד חיפשו איכשהו להתחמק מזה". מבחינתו, מדובר בהזדמנות חד-פעמית. "זה ניתוח ייחודי ומיוחד. זה באמת הפתרון היחיד שאחרי שבע שנים וחצי אני סוף סוף אוכל לעמוד על הרגליים, לעשות דברים שפעם הייתי עושה, הכול, הכול. החיים שלי היו בתזוזה, מהבוקר עד הלילה. היום אני במצב סטטי, וזה כבר בלתי אפשרי".
ד"ר ירון אור מורצילום: ליאור צור, דוברות איכילובלמה הדדליין כל כך קרוב?
ד"ר אור מור מסביר עד כמה המצב קריטי. יובל, לדבריו, עבר קטיעה של שתי הרגליים ולא הצליח להשתמש בפרוטזות בשל תגובות קשות. "תגובות אלרגיות, כוויות וגירויים עוריים שהושיבו אותו בכיסא גלגלים". הניתוח המוצע משנה את כללי המשחק. "הוא מבטל את השימוש בבתי הגדם המסורתיים. הפרוטזה מתחברת בממשק ישיר לעצם, ואז הגירוי העורי כבר לא פונקציה".
לדבריו, זו לא עוד אופציה, אלא האפשרות היחידה. "לפחות מבחינת הצוות שלנו, ומבחינתי, ניתוח כזה הוא האפשרות היחידה להוציא את יובל מכיסא גלגלים".
התזמון היה קריטי במיוחד במקרה הזה: "באמצע פברואר הוגה השיטה מגיע לארץ כדי לסייע לי במספר ניתוחים אחרים של מטופלים של משרד הביטחון, שאושרו כמובן למימון מלא", הסביר ד"ר אור מור. "את המשתלים צריך להכין מראש, הם בהתאמה אישית, ואי אפשר לעשות את זה ברגע האחרון. המטרה היא לנתח את יובל כבר בפברואר, וכמה שיותר מוקדם - יותר טוב".
לצידו של יובל נמצאת כל הזמן איריס, אשתו. היא זו שמנהלת את המאבק הבירוקרטי יום-יום. "זה לא פשוט", היא אומרת. "אנחנו במלחמה יומיומית, בהישרדות. אני מאמינה שנגיע ליעד הזה. אני לא מוותרת. אני הולכת על זה עד הסוף. אני פשוט רוצה שיובל יעמוד על הרגליים. זה יקרה, לא משנה כמה זמן זה ייקח".
בשורה התחתונה, המאבק אינו רפואי אלא מנהלי. האחריות למימון מתגלגלת בין קופת החולים לביטוח הלאומי. יובל מתקשה להבין את ההיגיון. "אני עשיתי כל מה שאפשר בתור אזרח של המדינה. אף פעם לא ביקשתי שום דבר. וכשאני כבר צריך את זה - זה לא משהו בשמיים, זה גם לא סכומים מטורפים. אז מה העניין? מה הקטע?". כאמור, לאחר שידור הריאיון, נפתרה סוגיית המימון מצד כללית.
