"אבא שלי נכה צה"ל בן 80, רצה שיהיה לו מינוי ללחצן מצוקה, וגנבו לו מהחשבון 40 אלף שקל", מספר בנו של ח', תושב ירושלים. "הגניבה בוצעה בצורה שיטתית. בהתחלה גבו דמי מינוי של 50 שקל בחודש, ואז העלו את הסכום. אצל אבא שלי זה הגיע כבר לסכום של 5,000 שקל. הם ניצלו את העובדה שמדובר באנשים מבוגרים שלא תמיד עוקבים אחרי החשבון שלהם". ח' הוא על פי החשד רק אחד מבין קשישים רבים שנפלו קורבן לעוקץ לחצני המצוקה - הונאת הענק של ג'ניה גרויסברג, החשוד המרכזי בפרשה, ובני משפחתו.
5 צפייה בגלריה
החשוד ג'ניה גרויסברג בבית המשפט השלום בחיפה
החשוד ג'ניה גרויסברג בבית המשפט השלום בחיפה
החשוד ג'ניה גרויסברג בתחילת השבוע בבית המשפט השלום בחיפה
(צילום: שרון צור)
חקירה סמויה שניהלה יחידת הונאה ופשיעה מקוונת במחוז חוף במשטרת ישראל, בשיתוף רשות המיסים, פקיד שומה חקירות חיפה והצפון והמוסד לביטוח לאומי הובילה לפני כשבועיים למעצרם של חמישה בני משפחת גרויסברג בחיפה ובנשר, זאת בעקבות תחקיר הנוכלים ששודר בערוץ 12. במוקד החקירה – ארבע חברות שירות רפואי החשודות בביצוע הונאות ומעשי מרמה חמורים כלפי מאות קשישים בכל רחבי הארץ, בהיקף מוערך של מיליוני שקלים, תוך סיכון ממשי לחיי אדם.
במשטרה אומרים כי בראש הפירמידה עמדו בני הזוג גרויסברג - ג'ניה ואשתו יוליה. יחד עימם נעצרו גם הוריו של ג'ניה, ובנה של יוליה. בתום חקירה ממושכת שוחררו ההורים והבן עוד באותו הערב ונשלחו למעצר בית למשך חמישה ימים. מעצרו של ג'ניה גרויסברג (43), תושב חיפה, הוארך בבית המשפט.
"מדובר בפרשה חמורה ביותר", מסביר ל-ynet, רב סמל בכיר עידן טייכמן, העומד בראש צוות החקירה. "כבר במהלך החקירה הסמויה עלה חשד כי החברות גבו כספים במרמה מלקוחות שהם למעשה מנויים. נמנעו מלהעניק שירותי חירום מצילי חיים בעת הצורך, ובחלק מהמקרים אף התחזו לרופאים והעניקו טיפולים רפואיים ללא הסמכה, תוך סיכון ממשי לבריאות המטופלים. בנוסף, קיים חשד לאי-דיווח על הכנסות של מיליוני שקלים לרשויות המס".
צפו בדבריו של הסנגור עו"ד עומר בללי לאחר הדיון בעניינו של החשוד המרכזי בפרשה ג'ניה גרויסברג:
(צילום: שרון צור, גיל נחושתן)
במשטרה מציינים כי החברות המעורבות הן חברת "אמבולנט" הוותיקה ששמה מוכר לרבים. חברת "ביקור 24", חברת "א.ד מ.ש.ר.פ" וחברת "טי.אם.אס ליד סחר בע"מ". "כל החברות האלו יושבות למעשה באותה הכתובת ברחוב יעקב מושלי 1 בחיפה", מציין רס"ב טייכמן. "אם נדייק, הן ישבו בכתובת הזאת עד לפני כשלושה שבועות. אז הן קיבלו צו סגירה על ידי רופאת המחוז במשרד הבריאות. הבעלים מיהר והעלים את הציוד והחברות העתיקו את הציוד לכתובת חדשה שלא הייתה ידועה לנו ולמשרד הבריאות. בפעולות חקירה איתרנו את המיקום החדש שלהם ברחוב משה דיין 1 בחיפה. שם בוצעה הפשיטה ונתפס רכוש".
בדף החברה של "אמבולנט לחצני מצוקה", נכתב: "'אמבולנט לחצני מצוקה' הינה חברה מובילה בישראל המתמחה בתחום הרפואה הדחופה ומציעה מגוון רב של מכשירי לחצני המצוקה יחד עם מענה מקצועי בכל שעות היממה. שנים רבות של עבודה וניסיון בתחום רפואת החירום ללקוחות לחצני המצוקה, הביאו את אמבולנט להקמת מערך רחב וייחודי, המאפשר זמינות גבוהה בכל חלקי הארץ. לחברה ניסיון מוכח מעל 30 שנות פעילות באלפי ישראלים ובהצלת חיים ושיפור חיי היום יום של אזרחים רבים מכל שכבות האוכלוסייה. 'אמבולנט לחצני מצוקה' מפעילה מוקדי רפואה בפריסה ארצית רחבה הזמינים 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, צוות המוקד קשוב לכל מטופל ומעניק שירות מקצועי ואיכותי".
רס"ב עידן טייכמן: "כבר במהלך החקירה הסמויה עלה חשד שהחברות גבו כספים במרמה מלקוחות שהם למעשה מנויים. נמנעו מלהעניק שירותי חירום מצילי חיים בעת הצורך, ובחלק מהמקרים אף התחזו לרופאים והעניקו טיפולים רפואיים ללא הסמכה, תוך סיכון ממשי לבריאות המטופלים"
צוות החקירה ביחידת ההונאה והפשיעה המקוונת במחוז חוף, טוען כי שיטת המרמה והגניבה פעלה שנים רבות. כבר לפני שנים ארוכות, הוגשה נגד חברת "אמבולנט" תביעה ייצוגית ותביעות אזרחיות של לקוחות על חיובי יתר. "חרף זאת הם המשיכו לפי החשד לבצע את הגניבות", אומר רס"ב טייכמן. "בית המשפט המחוזי קבע שהם ביצעו חיובי יתר ביותר ממיליון שקל וחייב אותם לשלם יותר משני מיליון שקל. הם מתעלמים מההליכים המשפטיים ומבית המשפט".
"בגלל הפרופיל התקשורתי הרע של 'אמבולנט' והתביעות שהוגשו, הבעלים רצו להבריח את הרכוש לחברת 'ביקור 24' ובהמשך הוקמה גם חברת 'מ.ש.ר.פ.' - בסופו של דבר אלו אותם בעלים. היו לקוחות קשישים שחויבו פעמיים, גם על ידי 'אמבולנט' וגם על יד 'מ.ש.ר.פ.', מבלי שידעו שמדובר באותה החברה למעשה. החברה הרביעית 'טי.אם.אס.' העתיקה את פעילות שלוש החברות הראשונות. מבחינתם הם פועלים דרך החברה הרביעית, שהיא חברה חדשה שאין נגדה תביעות והליכים".
בכל החברות הלקוחות אותם הלקוחות, אותם העובדים ואותם המשרדים. תפקידם – הענקת שירותי רפואה דחופה ללקוחות מנויים, מרביתם קשישים. עד כה הגיעו לידי החוקרים כ-30 תלונות של לקוחות, ובמקביל גם של עובדים. "מנויים שלא קיבלו את השירות או חויבו בסכומים שונים שלא כדין הגישו תלונה", מציין רס"ב טייכמן.
5 צפייה בגלריה
משרדי החברה ברחוב משה דיין בחיפה
משרדי החברה ברחוב משה דיין בחיפה
משרדי החברה בחיפה ברחוב משה דיין, שעליהם פשטה המשטרה
(צילום: גיל נחושתן)
ממצאי החקירה מעלים כי לכאורה יש נפגעים רבים אחרים, שגם מהם שנגנבו כספים שלא כדין. "הייתה גביית יתר", אומר ראש צוות החקירה. "חיובים כפולים ומשולשים מאותם קשישים. הם פשוט גבו סתם. ניצלו את העובדה שמדובר באוכלוסייה מבוגרת, דוברת רוסית. אוכלוסייה מוחלשת. נתמכי הביטוח הלאומי. חלקם לא אנשים עם פנסיות או כספים אחרים שמאפשרים להם להתאושש מגניבה כזאת.
"קשיש בן 90-80, שחי מקצבת ביטוח לאומי בסך 2,500 שקל, לא יכול להסתדר אם גונבים לו מהחשבון 500 או 1,000 שקל. זו גם אוכלוסייה שבעידן הטכנולוגי של היום לא יודעת ולא יכולה לעקוב אחרי חיובי האשראי שלה ולכן היא לא יודעת שרומתה. ולכן, רוב רובם של הנעקצים לא הגישו תלונות במשטרה. חלקם הגדול לא יודע שנעקץ ורומה".

סביבת עבודה קשה, העובדים טענו שהושפלו

במשך חודשים ארוכים התנהלה חקירה סמויה נגד החשודים. נגבו עדויות רבות של מנויי החברה ועובדים בעבר. ב-11 באוגוסט, יום שני בשבוע שעבר, בפעילות מבצעית מתואמת של המשטרה ורשות המיסים, עברה החקירה לשלב הגלוי. חמשת בני המשפחה נעצרו בשעות הבוקר והועברו לחקירה במשרדי יחידת ההונאה. במהלך החיפושים נתפס רכוש בשווי מאות אלפי שקלים.
רס"ב טייכמן: "הגענו לבניין משרדים לשם הועתקו החברות ועלינו לקומה השנייה. מדובר במספר משרדים ועמדות. אין עובדים במקום. כל השירות שהם נתנו זה מאותו חשוד מרכזי, ג'ניה, שענה לטלפון, לפעמים כן ולפעמים לא, לאותם מנויים שלחצו על לחצן המצוקה. אין מענה מסודר. כשלא היה במשרדים, הוא עשה 'עקוב אחריי' לטלפון הנייד שלו וגם אז החליט מתי הוא עונה לשיחות".
ומה לגבי שאר העובדים שאת עדות חלקם גביתם? "היו להם עובדים לפני הרבה זמן. בשנת 2024 עוד היו עובדים, אבל בשנת 2025 כבר אין עובדים. העובדים העידו שהם לא החזיקו מעמד כי גם אותם החברה גנבה. לא הפרישה להם תשלומים לפנסיה וביטוח לאומי כחוק. כלל העובדים סיפרו את אותה השיטה. אמרו שבני הזוג הודיעו להם שהם מפרישים את הכסף, אך בפועל זה לא נעשה. זה הגיע לחובות של עשרות אלפי שקלים לעובד. אותם עובדים היו מוקדנים, כך שמראש שכרם לא היה גבוה".
הדבר הזה, העידו העובדים, גרם לתחלופה גדולה בחברה, עד שבשנה זו כבר לא נותרו עובדים. "ג'ניה היה המוקדן כאשר בא לו", אומרים במשטרה.
מה סיפרו לכם העובדים לשעבר? "כולם ללא יוצא מהכלל תיארו את אותה שיטת עבודה ואותה גניבה שיטתית של כספי קשישים", אומר רס"ב טייכמן. "הם סיפרו שהחשודים ביצעו חיובי יתר לא חוקיים ללקוחות. אלפי חיובי יתר. העובדים במוקד קיבלו על בסיס יומי צעקות של לקוחות שטענו שגונבים אותם. סיפרו שכל הזמן היו צריכים להסביר ללקוחות מה קרה והם הרגישו עם זה רע מאוד".
5 צפייה בגלריה
משרדי החברה ברחוב משה דיין בחיפה
משרדי החברה ברחוב משה דיין בחיפה
"העובדים העידו שגם אותם החברה גנבה"
(צילום: גיל נחושתן)
"כל העובדים סיפרו שהם נמצאים ממש בטראומה מתקופת עבודתם בחברה. סיפרו על סביבת עבודה קשה מאוד. צעקו עליהם כל הזמן, השפילו וביזו אותם. חלקם אמרו, 'אלה היו החודשים הכי נוראיים בחיים שלי'. חלקם חלמו בלילות על אותם הקשישים שנפגעו. אותם עובדים גם ציינו שהם קיבלו תלונות של לקוחות שטענו שההורים שלהם מתו בגלל מחדלי החברה, כגון הימנעות משליחת רופא ואמבולנסים במקרה חירום. אדם מצפה שישלחו לו אמבולנס או רופא מה שלא קרה. סיפרו שבנוסף לכל זה, גם לא היה במוקד רופא כנדרש שהיה יכול לתת ייעוץ רפואי בזמן אמת. למוקדן לא היה עם מי להתייעץ. גם המוקדן אמור להיות לפחות חובש בעל הסמכה ברפואת חירום. במקרה הזה, היו במוקד עובדים ללא כל הכשרה רפואית שנדרשת על פי משרד הבריאות, ובמוקד גם לא היה רופא שנדרש על פי משרד הבריאות".
"העובדים כולם סיפרו, שמעבר לזה, בוצעו חיובים מחשבונות קשישים גם לאחר הודעת ביטול המינוי שלהם. במקרים מסוימים גם לאחר הודעת הפטירה שלהם. והם מדברים על התחזות של ג'ניה ואשתו כרופאים ומתן שירות רפואי למרות שהם לא מוסמכים. הם מציגים את עצמם כרופאים אבל הם לא רופאים".
מדוע אתם מייחסים לחשוד המרכזי חשד לעבירות של הלבנת הון? "עצם זה שהוא רשם את החברות האחרות על אותם הבעלים שהיו בהליך פשיטת רגל ארוך, הוא ניסיון להסתיר רכוש ולהעלים כספים. בהליך פשיטת רגל, אתה לא יכול לפתוח חברה או להיות בתפקיד בחברה. ולכן החברות האלו היו רשומות על שם האב, בעוד שמי ששלט בפועל בחברה והפעיל את הפעילות שלהן הם בני הזוג גרויסברג. זה חלק מהלבנת ההון שהם עשו".
בעת פשיטת המשטרה תפסו החוקרים וחוקרי רשות המיסים את מחשבי החברה, מאגרי הלקוחות ורישום התשלומים. "אנחנו בודקים באיזה סדר גודל של כספים מדובר", מבהיר ראש צוות החקירה, "ברור לנו שמדובר במיליוני שקלים. אנחנו בודקים גם את עניין השמטת ההכנסות. ככל הנראה אותם חיובים שהם ביצעו במרמה לא דווחו לרשויות המס, וגם זה נאמד במיליוני שקלים".
רס"ב טייכמן: "כל העובדים סיפרו שהם נמצאים ממש בטראומה מתקופת עבודתם בחברה. סיפרו על סביבת עבודה קשה מאוד. צעקו עליהם כל הזמן, השפילו וביזו אותם. חלקם אמרו, 'אלה היו החודשים הכי נוראיים בחיים שלי'. חלקם חלמו בלילות על אותם הקשישים שנפגעו"
בחקירתו, ג'ניה גרויסברג יושב ושומר על קור רוח. במשטרה אומרים כי הוא נותן הסברים לחשדות המופנות אליו, אך חלקם, כך לדבריהם, אינם ענייניים. "הוא מבין שבוצעה עבודת חקירה מעמיקה בעניינו ויש בידנו עדויות וראיות לחשדות המיוחסים לו".

"הם רוקנו לו את החשבון, הכסף הזה כבר לא יחזור"

אחד מקורבנותיה של השיטה, הוא ח', נכה צה"ל, תושב ירושלים בן 80. מחשבונו, כך לדבריו, נגנב סכום כולל של 40 אלף שקל. "את הכסף הוא כבר לא יראה", אומר בנו בתסכול.
ח' נרשם כמנוי ללחצני מצוקה של חברת "אמבולנט". "בשלב מסוים שמתי לב לגבי כל מיני תזוזות משונות בחשבון שלו", מספר הבן. "הם פשוט רוקנו לו את החשבון. כשאני התחלתי להסתכל ראיתי שבהתחלה הם לקחו ממנו דמי מינוי פעם בחודש. מדובר בסכום של 50 שקל. אחר כך זה כבר הפך לפעמיים, ואז עלו לשלוש פעמים. התחילו לקחת 2,000 שקל ו- 5,000 שקל. הם העלו את מספר הפעמים ואת גובה הסכומים לאחר שראו שאין תגובה.
"אחרי שגיליתי את משיכות הכספים האלה, פניתי אליהם בטלפון. דיברתי עם האישה, והיא הבטיחה לי שהם יעבירו לאבא את הכסף. היא שלחה אליי צילום של צ'ק של בנק דיסקונט ואמרה שהכסף בדרך אליי", הוא מספר. "עברו כמה ימים והכסף לא הגיע. לאחר שבוע הבנתי שיש כאן משהו מסריח ופניתי לבנק דיסקונט. שאלתי אותם: 'יש צ'ק כזה?'. הם אמרו לי שלא ואז התברר שהיא זייפה צ'ק ואת ההעברה שלו. גם בבנק הבינו שהיא מזייפת העברות בנקאיות, רק בשביל להשתיק אותי. לא באמת היה שם משהו.
"אבא שלי, נכה צה"ל, אדם מבוגר. רצה שיהיה לו לחצן מצוקה או שבכלל דחפו לו את זה. עכשיו הלך הכסף. הוא לא יחזור יותר".
לאונידה, בת 80 מכרמיאל, אלמנתו של ניצול שואה, התלוננה גם היא במשטרה נגד החברה. לטענתה, נגנב מחשבונה סכום של 18 אלף שקל, שלו היא זקוקה מאוד. את הכסף היא לא ראתה עד עכשיו וככל הנראה גם לא תראה.
5 צפייה בגלריה
לאונידה
לאונידה
"הם הבינו שהיא לא שולטת בחשבון והתחילו לקחת ממנה כספים". אחת הקורבנות, לאונידה (80)
"היא סיפרה שכל עוד בעלה היה בחיים הוא היה מתעסק בכל הדברים האלה", מספר עו"ד מיכאל וילדניק, שמייצג את האישה. "לאחר שהבעל הלך לעולמו, לא היה מי שישגיח ויפקח. היא רצתה שיהיה לה ביטחון במקרה שהיא תזדקק לעזרה רפואית ועשתה את המינוי".
לאונידה דוברת רוסית וכמעט לא מדברת עברית. בנה היחיד מתגורר שנים ארוכות בחו"ל. "וזו בדיוק השיטה", אומר עו"ד וילנדיק. "הם פועלים מול לקוחות מבוגרים שלא מבינים את השפה, כמו הלקוחה שלי. מנסים להבין עד כמה בן אדם מקושר לעולם. אם יש מחסום שפה, הם עוברים כנראה לבדיקה הבאה. אני מניח שהם בודקים האם לאותו לקוח יש קרובי משפחה בארץ, וכשהם רואים שאפשר לפעול, הם מתחילים למשוך כספים מהחשבון ומעלים את הסכומים.
עו"ד מיכאל וילדניק שמייצג את לאונידה: "הם הבינו שהיא לא שולטת בחשבון והתחילו לקחת ממנה כספים. בכל חודש המספרים עלו עד שהסכום הכולל הגיע ל-18 אלף שקל. כאשר פנו אליהם, הם אמרו שזה חיוב על אמבולנס שהוזמן עבורה. לא הוזמן אליה אמבולנס והיא גם מעולם לא לחצה על לחצן המצוקה"
"בהתחלה הם גבו דמי שימוש חודשיים בסביבות 50 שקל, אבל החל מהשנה השנייה הם ביצעו גבייה נוספת בכל חודש, דמי מנוי חודשיים – כביכול. גובים פעמיים באותו החודש, ואז חודש לא גובים, ושוב גובים פעמיים. לאט לאט הם רואים האם הלקוחות ערניים ושמים לב למשיכות מהחשבון שלהם. ברגע שהם מבינים שאף אחד לא פונה ולא מבקש הסברים, הם מתחילים למשוך סכומים גבוהים יותר. זה בדיוק מה שעשו ללקוחה שלי".
"הם הבינו שהיא לא שולטת בחשבון והתחילו לקחת ממנה כספים. בכל חודש המספרים עלו עד שהסכום הכולל הגיע ל-18 אלף שקל. כאשר פנו אליהם, הם אמרו שזה חיוב על אמבולנס שהוזמן עבורה. לא הוזמן אליה אמבולנס והיא גם מעולם לא לחצה על לחצן המצוקה".
עו"ד וילנדיק ממשיך ומספר: "זה הגיע למצב שהם חייבו אותה גם בעמלות. כל פעם שהבנק לא מכבד את הוראת הקבע שנתת לחברה כלשהי כי אין לך כיסוי, הבנק חייב אותה בעמלה של דחיית הוראת קבע, סכום של 55 שקל בכל פעם. במשך שלוש שנים הם פשוט גלגלו את החשבון שלה וחייבו אותה, לפעמים בחודש אחד בכמה אלפי שקלים".
5 צפייה בגלריה
לוגו החברה
לוגו החברה
"החשוד המשיך להפעיל את העסק באמצעות חברה אחרת"
מי שהבינה כי דבר מה אינו תקין בחשבונה של לאונידה הייתה דווקא המטפלת שלה. "היינו ביחד", סיפרה לאונידה לעורך דינה. "רציתי להזמין אותה לאכול ולשלם, אבל אז הודיעו לי שהכרטיס שלי לא עובר. זה הפתיע אותי כי ידעתי שיש לי כסף בחשבון. המטפלת ואני הלכנו ביחד לבנק, שם שאלו האם אני מנויה לחברת אמבולנסים. אמרתי להם, 'כן, יש לי מנוי ללחצן מצוקה'. הם אמרו לי שבחודשיים האחרונים גבו ממני סכומי כסף גבוהים ושאלו האם הזמנתי אמבולנס. המטפלת ואני לקחנו את תדפיס הבנק של החודשיים האחרונים ופניתי לחברת 'אמבולנט'. הם הבטיחו שיחזירו את הכסף ולא החזירו".
עו"ד וילדניק: "אנשים כאלה מקומם מאחורי סורג ובריח. מאנשים כאלה צריך לשלול כל אפשרות לגשת לכל ענף העסקים. כל נגיעה שלהם פוגעת באנשים. הם מנצלים את החולשה של האנשים כדי לשלשל כסף לכיסם".

"במוקד הזה אין רופאים, אין תרופות ואין עובדים"

מעצרו של ג'ניה גרויסברג הוארך פעמיים בבית המשפט השלום בעכו. בפעם הראשונה הוא הגיע לבית המשפט ב-12 באוגוסט, שם הוארך מעצרו בשישה ימים. בפעם השנייה הובא גרויסברג ביום ראשון האחרון, ומעצרו הוארך בחמישה ימים נוספים. באולם ישבו אשתו, בחודש התשיעי להריונה, ובני משפחה נוספים. השופט אורן כרמלי נעתר לבקשת ynet לאפשר את צילומו של גרויסברג, שניסה להסתיר את פניו באמצעות חולצתו (התמונה בפתח הכתבה). אתמול נערך דיון נוסף בעניינו, בסיום הוחלט כי הוא ישוחרר למעצר בית מלא למשך חמישה ימים.
בבקשת המעצר כתבה המשטרה: "החשוד קשר קשר עם חשודים נוספים כדי להונות מספר רב של לקוחות חברת 'אמבולנט'' המספקת שירות לחצני מצוקה ורפואה דחופים". סעיפי החשד, כפי שצוינו, כללו עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, וזיוף בכוונה לקבל דבר לפי חוק העונשין וכן עבירה של שימוש במרמה לפי פקודת מס הכנסה.
את המשטרה ייצגו בדיונים ראש צוות החקירה, רס"ב עידן טייכמן ורכז מבצעים וחקירות מס הכנסה חיפה, עמית קרן. "מדובר בפרשה חמורה ביותר", ציין רס"ב טייכמן. "על פי החשד, החשוד הונה וסיכן את בריאותם של אלפי קשישים במשך שנים רבות באופן שיטתי, באמצעות מספר חברות שהיו בשליטתו. החשוד מפעיל מוקד רפואי שמתיימר להעניק שירות לקשישים שמשמעותו הצלת חיים. בפועל, עיקר פעילות המוקד היא גביית חיובי יתר מלקחות ולא טיפול מציל חיים כפי שמחויב".
בדיון צוין כי עשרה ימים לפני המעצר הוציאה רופאת מחוז חיפה צו לסגירת עסקו של גרויסבג "לאור הסכנה המיידית שנשקפת מהפעלת המוקד הרפואי".
"מיד לאחר קבלת הצו, החשוד נעלם והעתיק את העסק למקום אחר ותחת חברה חדשה כדי שהמשטרה ומשרד הבריאות לא יאתרו אותו", אמר רס"ב טייכמן. "לאחר ביצוע פעולות חקירה הצלחנו לאתר ובוצע חיפוש בעסק. נדהמנו לגלות שבעסק אין רופאים, אין תרופות, אין עובדים או כל דבר אחר שאמור להיות במוקד רפואי".
עו"ד עומר בלליעו"ד עומר בלליצילום: שרון צור
גרויסברג יוצג בידי עורכי הדין עומר בללי ונטע בבג'נוב. לשאלות עו"ד בללי באיזה אופן סיכן החשוד מטופלים, השיב החוקר, "מדובר במוקד רפואי שאמור לתת שירות מציל חיים. אם מתקשרת עכשיו קשישה, אומרת שהיא נפלה והיא חייבת אמבולנס וטיפול רפואי, אז או שאין מענה או שיש מענה שלא יכול לתת לה שירות מציל חיים. ואז היא חלילה יכולה למות. אלו טענות של אנשים שנפגעו וגם של רופאת המחוז. גם משרד הבריאות הוציא דו"ח חמור שקובע מפורשות שהחברה מסכנת את חיי המטופלים שלה.
"בצו הסגירה שניתן נקבע שעל החשוד להפסיק את פעילות העסק וליידע את המטופלים הקשישים שהעסק נסגר. לצורך כך ניתנו לו עשרה ימים לעשות כן, רק שהוא לא עשה זאת. הוא המשיך להפעיל את העסק באמצעות חברה אחרת. היינו בעסק וזה עסק שלא מספק שום שירות. יש עדויות למכביר שהוצגו לבית המשפט".
במשטרה הדגישו כי קיימות כ-200 תביעות אזרחיות נגד החברה באותם הנושאים. "יש תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי ושם נקבע שהחברות החשודות חייבו את הלקוחות שלהם בחיובי יתר. המקרה הזה חריג בחומרתו והיקפו. מדובר בהיקף גדול ובאוכלוסייה מוחלשת, חסרת ישע, שאינה יכולה לגלות את מעשי המרמה נגדם. לכן המסוכנות הרבה של החשוד".
ח', נכה צה"ל בן 80: "עברו כמה ימים והכסף לא הגיע. לאחר שבוע הבנתי שיש כאן משהו מסריח ופניתי לבנק דיסקונט. שאלתי אותם: 'יש צ'ק כזה?'. הם אמרו לי שלא ואז התברר שהיא זייפה צ'ק ואת ההעברה שלו. גם בבנק הבינו שהיא מזייפת העברות בנקאיות, רק בשביל להשתיק אותי. לא באמת היה שם משהו"
התלונה האחרונה נגבתה לפני מספר ימים. הייתה זאת עובדת החברה שסיפרה מה התרחש. "שוחחתי לפני כשבוע עם אחת הנשים שהתלוננו", סיפר החוקר. "היא טענה כי גם איים עליה טלפונית אם תפנה לערכאות שיפוטיות".
עוד נטען, "הקורבנות הם אנשים מבוגרים בני 80 ומעלה. הם אינם יכולים לדעת מי עומד מאחורי החברות. מה גם שיש איש קש מאחורי שם החברות, שזה אביו. זה חלק מהעבירות שאנו מייחסים לו בנוגע להלבנת הון. יש בידנו הרבה עדויות. כלל העובדים בעסק, לרבות כאלה שעבדו עד לא מזמן, אומרים חד משמעית שמי שעמד מאחורי העסק הוא החשוד".
עו"ד עומר בללי אמר לאחר הדיון כי "מדובר בטענות ממוחזרות עקב תחקיר עיתונאי, המבוסס על טענות של עובדים ממורמרים שפוטרו. הוכח בדיון, שלא היה אף מקרה שבו אדם הועמד בסיכון. כפי שקורה תמיד במקרים כאלה, ברגע שניחשף לראיות, נדע להשיב לכל הטענות ויתברר שההר הוליד עכבר".
מחברת "אמבולנט" נמסר: "במשך למעלה מ-17 שנה החברה ובעליה העניקו שירותי רפואה מקצועיים לאלפי מטופלים, על ידי מיטב הרופאים ואנשי המקצוע - בהם שירותים מצילי חיים. כשנודע בחברה על שגיאות בחיוב הן טופלו מיד, והכסף הושב ללקוחות. החברה נוקטת בהליכים מול משרד הבריאות במטרה להמשיך את פעילותה לטובת ציבור לקוחותיה. אין לחברה ספק שבתום מיצוי ההליכים שהגישה, הדברים יובהרו והטענות תתפוגגנה".