תרופות ההרזיה ששינו את העולם עומדות במוקד אזהרת בטיחות חדשה בארה"ב: מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הורה אמש (יום ב') ליצרניות התרופות ממשפחת GLP-1 להוסיף לעלונים אזהרה מפני סיכון אפשרי לפגיעה נדירה בעצב הראייה, שעלולה להתרחש בפתאומיות ולגרום לנזק קבוע. ההוראה חלה על אוזמפיק, וויגובי, מונג'רו וזפבאונד, לצד תרופות נוספות מאותה משפחה, לרבות תכשירים הניתנים בכדורים.
זריקת הרזיה
זריקת הרזיה
האזהרה החדשה על זריקת הרזיה
(צילום: Gecko Studio / shutterstock)
וויגובי ואוזמפיק של נובו נורדיסק (Novo Nordisk) ומונג'רו של אלי לילי (Eli Lilly) שייכות למשפחת תרופות שמחקות את פעולתו של GLP-1, הורמון טבעי שמשתחרר מהמעי. ההורמון מסייע להוריד את רמת הסוכר בדם לאחר הארוחה, ופועל באזורים במוח שמווסתים את התיאבון ואת צריכת המזון. התרופות נמצאות בשימוש נרחב לטיפול בסוכרת מסוג 2 ולהרזיה, וחלקן אושרו בארה"ב גם להפחתת הסיכון לאירועי לב וכלי דם חמורים בקרב חולי לב ולהחמרה של מחלת כליות כרונית בקרב חולי סוכרת, לטיפול בדום נשימה בשינה בקרב אנשים עם השמנה ולטיפול בכבד שומני דלקתי שכבר גרם להצטלקות ברקמת הכבד.
התופעה נקראת NAION (קיצור של non-arteritic anterior ischemic optic neuropathy), או בעברית נוירופתיה איסכמית קדמית לא עורקית של עצב הראייה, ולעיתים מכנים אותה "שבץ של העין". היא מתרחשת כאשר אספקת הדם לחלקו הקדמי של עצב הראייה נפגעת, והגורם העמוק לכך עדיין אינו מובן במלואו.
מטופלים עלולים להתעורר בבוקר ולגלות שחלק משדה הראייה נעלם, שהכול נראה מטושטש או שהצבעים השתנו. במקרים רבים אין כאב או סימן מקדים. הפגיעה מתרחשת בדרך כלל בעין אחת, וחומרתה משתנה מאדם לאדם. אין כיום טיפול שהוכח כיעיל להשבת הראייה שאבדה, אם כי אצל חלק מהחולים חל שיפור מסוים. במקרים מסוימים המחלה עלולה להתפתח בהמשך גם בעין השנייה.

עשרה מקרים מול חמישה

מאחורי ההחלטה עומדת בחינה של 126 ניסויים קליניים, שכללו 134,253 משתתפים, לצד מחקרים תצפיתיים ודיווחים שהצטברו לאחר שיווק התרופות. בניסויים אותרו 15 מקרים שהוגדרו כ-NAION סביר: עשרה בקרב מטופלים שקיבלו GLP-1, חמישה בקרב מי שקיבלו פלצבו (תרופת דמה), ואף לא אחד בקרב מי שקיבלו תרופות סוכרת אחרות. בחישוב המתחשב במשך החשיפה לתרופות נמצא שיעור של 6.4 מקרים לכל 100 אלף שנות מטופל - כלומר, כשישה מקרים בשנה לכל 100 אלף מטופלים - לעומת 3.8 בקבוצות ההשוואה, פער יחסי של כ-68%.
הנתון נשמע דרמטי, אבל חשוב להבחין בין סיכון יחסי למוחלט: מדובר בתוספת של כ-2.6 מקרים לכל 100 אלף שנות טיפול, ולא בכל מקרה מדובר בעיוורון מלא. לשם השוואה, השכיחות של NAION באוכלוסייה הכללית בקרב בני יותר מ-50 נעה בין 2.3 ל-10.2 מקרים לכל 100 אלף איש בשנה. גם ה-FDA ציין שבמחקרים בבעלי חיים לא נמצא מנגנון שיכול להסביר כיצד התרופות גורמות לפגיעה. עם זאת, הסוכנות ציינה כי התקבלו דיווחי NAION בכל תכשירי GLP-1 המשווקים כיום, והחליטה להרחיב את האזהרה לכל המשפחה.
אינפו תופעות לוואי של זריקות הרזיה
החשד התעורר ביתר שאת ב-2024, לאחר שמחקר שראה אור בכתב העת JAMA Ophthalmology מצא קשר בין שימוש בסמגלוטייד, החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, לבין שיעור גבוה יותר של פגיעה בעצב הראייה. בקרב חולי הסוכרת שנכללו במחקר, השיעור המצטבר של NAION לאורך שלוש שנים עמד על 8.9% אצל משתמשי סמגלוטייד, לעומת 1.8% בקבוצת ההשוואה. אלא שהמחקר נערך במרכז מומחים למחלות עיניים, שאוכלוסיית מטופליו אינה מייצגת את הציבור הרחב, ולכן אין להסיק מהאחוזים הללו את הסיכון של משתמש ממוצע. ב-FDA זיהו במחקר כמה מגבלות, אך הוא שהוביל את הסוכנות לבחון את הסוגיה לעומק.
מחקר נוסף שהתפרסם ב-2026, והתבסס על יותר מ-102 אלף יוצאי צבא אמריקנים עם סוכרת מסוג 2, מצא כי למשתמשי סמגלוטייד היה סיכון גבוה פי 2.33 לפתח NAION בהשוואה למטופלים שהחלו להשתמש בתרופות ממשפחת SGLT-2. ואולם, מחקרים אחרים לא מצאו קשר מובהק, והמחלוקת המדעית נמשכת, אם כי לפי ה-FDA, המחקרים התצפיתיים שנערכו בשיטות הקפדניות ביותר הצביעו באופן עקבי על סיכון מוגבר. גם במחקר שערך ה-FDA עצמו, בקרב חולי סוכרת מסוג 2 שהתחילו טיפול בין 2019 ל-2024, התמונה לא הייתה חד-משמעית: בהשוואה לתרופות ממשפחת SGLT-2 לא נמצאה עלייה מובהקת בסיכון, אך בהשוואה לתרופות ממשפחת DPP-4 הסיכון היה גבוה בכ-43%.

"התעוררתי והראייה נעלמה"

מאחורי הסטטיסטיקה נמצאים מטופלים המתארים שינוי חד בחייהם. דיאן ווירת', אמריקנית בת 66 מג'ורג'יה, סיפרה לתקשורת בארה"ב כי החלה להזריק וויגובי בפברואר 2025, וכעבור כמה שבועות התעוררה וגילתה שאינה רואה היטב בעין ימין. "הלכתי לישון והכול היה בסדר. התעוררתי והראייה נעלמה", סיפרה.
היא אובחנה כסובלת מ-NAION, ולדבריה נאלצה להפסיק לנהוג ולפרוש מעבודתה. ווירת' הגישה תביעה נגד נובו נורדיסק, יצרנית וויגובי, בטענה שלא הוזהרה על הסיכון. המקרה שלה אינו מוכיח שהזריקה גרמה לפגיעה.
בארה"ב הוגשו תביעות נוספות של מטופלים המייחסים לתרופות אובדן ראייה. מנגד, נובו נורדיסק, יצרנית וויגובי ואוזמפיק, טוענת שהממצאים אינם מוכיחים קשר סיבתי, ומפנה בין היתר למחקר מ-2026 שכלל יותר מ-90 אלף משתתפים בניסויים קליניים ולא זיהה קשר כזה.
אלי לילי, יצרנית מונג'רו, מסרה כי היא בוחנת את דרישת ה-FDA, וכי הודעת הסוכנות אינה מצביעה על ממצאים ייחודיים לתרופות שלה.

ומה המשמעות בישראל?

אירופה הקדימה את ארה"ב: כבר ביוני אשתקד קבעה סוכנות התרופות האירופית כי NAION היא תופעת לוואי נדירה מאוד של סמגלוטייד, שעלולה להופיע אצל עד אחד מכל 10,000 מטופלים, והמליצה להוסיף אזהרה לתכשירים המכילים אותו. כעת האמריקנים מרחיבים את האזהרה גם לתרופות המבוססות על חומרים פעילים אחרים, כמו טירזפטייד שבמונג'רו. ההחלטה בארה"ב אינה משנה אוטומטית את עלוני התרופות בישראל, אך היא רלוונטית גם למטופלים המקומיים שמשתמשים בתרופות.
זריקת הרזיה וויגובי
זריקת הרזיה וויגובי
זריקת הרזיה - היתרונות גדולים והסיכון קטן מאוד
(צילום: shutterstock)
הקושי במחקר נובע בין השאר מכך שסוכרת, יתר לחץ דם, עישון, דום נשימה בשינה ומחלות כליות הם בעצמם גורמי סיכון מוכרים ל-NAION, וחלקם שכיחים אצל משתמשי התרופות. רופאי עיניים מדגישים שהסיכון קטן מאוד, ושעבור מטופלים רבים יתרונות התרופות בהפחתת משקל, באיזון סוכרת ובצמצום סיכונים לבביים עולים עליו. לפיכך, אין להפסיק את הטיפול על דעת עצמכם.
לפי הנחיות ה-FDA, מי שמבחין בירידה פתאומית בראייה, בכתם עיוור או בטשטוש משמעותי, גם ללא כאב, צריך לפנות מיד לבדיקה רפואית דחופה. אם מתעורר חשד ל-NAION, יש לפנות בהקדם לרופא עיניים, ומי שאובחן צריך לדון עם הרופא המטפל בשאלה אם להפסיק את התרופה. באירופה ההנחיה לגבי סמגלוטייד חד-משמעית יותר: אם אובחנה NAION, יש להפסיק את הטיפול.