כמחצית מהגברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של הערמונית, תופעה שיכולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים. שכיחות התופעה עולה עם הגיל, ובהיעדר טיפול מתאים עלולים להיווצר סיבוכים רבים כמו זיהומים בדרכי השתן, אי-ספיקה כלייתית, אצירת שתן, הופעת דם בשתן, אבנים בדרכי השתן, אי-שליטה במתן שתן ודליפת שתן.
קראו עוד:
שיטות הטיפול שהיו קיימות עד לאחרונה כללו טיפול תרופתי ופעולות כירורגיות להסרת הערמונית. כיום ניתן לפתור את הבעיה באמצעות שיטה חדשנית שנקראת אמבוליזציה (תסחוף) של עורקי הערמונית (Prostatic Artery Embolization) – ובמילים אחרות, צנתור ערמונית. מדובר בבשורה גדולה לסובלים מהבעיה.
לא מפסיקים לרוץ לשירותים
בלוטת הערמונית (פרוסטטה) היא חלק ממערכת הרבייה הזכרית, ותפקידה להפריש נוזל שמגן על תאי הזרע. היא ממוקמת באזור של צוואר שלפוחית השתן וחובקת את צינור השופכה, שדרכו יוצא השתן. כשהבלוטה גדלה, נוצר לחץ על צינור השופכה, מה שיוצר קושי במתן שתן.
הסימנים הנפוצים ביותר של ערמונית מוגדלת הם דחיפות ותכיפות במתן שתן. מטופלים מדווחים על ריצות אינסופיות לשירותים: הם מתעוררים בלילה לעיתים שבע-שמונה פעמים כדי להתפנות. הם גם חווים קושי בהשתנה: זרם השתן חלש, ויש תחושה של חוסר התרוקנות, מה שמחזיר אותם שוב ושוב לשירותים. התוצאות: שיבושים בשגרת היום והלילה, פגיעה באיכות השינה, עייפות, ירידה ברמת הריכוז ופגיעה בתפקוד היומיומי. במצבים חריגים עלולה להיווצר אצירת שתן משמעותית, מצב המצריך החדרה דחופה של קתטר.
ברגע שמטופל מגיע עם תלונות בנושא, מבצעים לו בדיקה ידנית רקטלית כדי לבדוק אם יש גוש חשוד כלשהו, ומפנים אותו לביצוע בדיקת PSA שבודקת נוכחות של אנטיגן המופרש מהערמונית ויכול להצביע על קיום תהליך סרטני. בדיקות עזר נוספות יכולות לבדוק את עוצמת הזרימה או את רמת התכווצותו של כיס השתן, ובדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד או MRI מאפשרות למדוד את נפח הערמונית. אם הנפח עולה על 35 סמ"ק, מציעים למטופל צנתור של עורקי הערמונית – טיפול זעיר פולשני חדשני, שמאפשר לחסום את עורקי הערמונית ואת זרימת הדם אליה, מה שמוביל להתכווצות הבלוטה ולהקטנתה בכ-10%-50% ומייתר את הצורך בפעולות כירורגיות אחרות.
הטיפול מתאים לכל מי שסובל מבעיות במתן שתן ושהטיפול התרופתי לא שיפר את מצבו, וכן למטופלים בעלי קתטר שתן שאינם מצליחים להיגמל, למטופלים עם ערמונית שפירה מדממת ולכאלה המועמדים לניתוח להסרת ערמונית לא בגלל גידול סרטני.
ד"ר זלמן יצחקובצילום: מורן ניסיםבלי פגיעה בתפקוד המיני
ההליך נמשך כשעתיים ומבוצע תחת הרדמה מקומית וטשטוש ובהנחיית שיקוף והדמיה תלת-ממדית שמסייעים לקבלת תמונה אמיתית ועוזרים לרופא לחסום את העורק הנכון. ברגע שנמצא העורק, נכנסים אליו דרך הזרוע השמאלית או המפשעה ומזריקים לתוכו חומר שחוסם את אספקת הדם אליו ובכך גורם לערמונית להתכווץ. בתום הצנתור נשלף הצנתר החוצה, המקום נחבש, והמטופל מועבר להתאוששות של מספר שעות, שאחריהן הוא משתחרר מבית החולים.
לשיטה יתרונות רבים בהשוואה לשיטות הקודמות. ראשית, אין צורך בהחדרת קתטר שתן, וניתן לבצע את ההליך בכל נפח ערמונית מעל 35 סמ"ק ללא הגבלה. גם אין צורך בהרדמה מלאה שעלולה להיות כרוכה בסיכונים. וחשוב מכל: השיטה שומרת על האונות ואינה פוגעת בתפקוד המיני. לאחר הטיפול אין שפיכה אחורית ואין פגיעה בפוריות. כמו כן, השיטה ממזערת את הסיכון לדימומים, לזיהומים ולסיבוכים אחרים ומאפשרת החלמה מהירה יותר. הריפוי המלא נמשך כשמונה שבועות, שבמהלכם החיים נמשכים כרגיל, ללא הגבלות. במהלך השבועות הבאים אמור להיות שיפור ממשי במתן השתן ובאיכות החיים.
מאחר שצנתור הערמונית אינו כלול עדיין בסל הבריאות, בינתיים ניתן לעבור אותו רק באופן פרטי או דרך ביטוחי הבריאות הפרטיים.
הכותב הוא מומחה ברדיולוגיה אבחנתית ורדיולוג פולשני בבית החולים מדיקה אלישע בחיפה
