ניסוי בינלאומי חדש בודק אם בדיקת דם פשוטה, המתבצעת באמצעות דקירה באצבע, יכולה לסייע בזיהוי מחלת אלצהיימר כבר בשלבים מוקדמים. במחקר משתתפים כ-1,000 מתנדבים בני 60 ומעלה מבריטניה, ארצות הברית וקנדה, והוא מתמקד באיתור סמנים ביולוגיים בדם הקשורים להתפתחות המחלה.
בלב המחקר עומדת בדיקת דם שמטרתה לזהות חלבונים מסוימים הקשורים להתפתחות מחלת אלצהיימר. את הניסוי מובילים ארגון המחקר הרפואי LifeArc וה-Global Alzheimer's Platform Foundation, והוא מתקיים בתמיכת מכון המחקר הבריטי לדמנציה.
ד"ר ג'ובאנה לאלי, מנהלת האסטרטגיה והתפעול בארגון LifeArc, אמרה ל-BBC כי צוות המחקר מתמקד בשלושה חלבונים בדם שנקשרו למחלת אלצהיימר. לדבריה, ניתוח הרמות והריכוז של חלבונים אלה עשוי לאפשר להעריך אם אדם נמצא בסיכון לפתח את המחלה.
מחקרים קודמים הראו כי חלבונים פתולוגיים בשם עמילואיד וטאו עשויים להצטבר במוח שנים רבות לפני הופעת הסימנים הקליניים הראשונים של מחלת אלצהיימר - לעיתים אף כ-15 שנה מראש. אלצהיימר היא הצורה השכיחה ביותר של דמנציה, אך בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבחנה בין השתיים.
המהפכה באבחון הביולוגי
ד"ר תמרה שיינר, מנהלת השירות לטיפולים מתקדמים במחלת אלצהיימר במרכז הרפואי איכילוב, אומרת כי בדיקות דם לאבחון אלצהיימר כבר קיימות ונמצאות כיום בשימוש חלקי. "החידוש שמוצע כאן הוא האפשרות לבצע בדיקה ביתית רחבת היקף. עם זאת, קיימת מחלוקת בספרות הרפואית בשאלה האם בדיקת דם חיובית מספיקה כשלעצמה לאבחון אלצהיימר, או שחייבת להיות לצידה גם ירידה קוגניטיבית או פגיעה קוגניטיבית כלשהי".
ד"ר תמרה שיינרצילום: מירי גטניו, דוברות איכילובלדבריה, העמדה הרווחת בקרב רוב המומחים היא שלא ניתן לאבחן אלצהיימר על סמך בדיקת דם בלבד: "בדיקת דם חיובית מעידה על קיום פתולוגיה ביולוגית של אלצהיימר, אך אין פירוש הדבר בהכרח שמדובר במחלה עצמה. לכן האבחון חייב להישען גם על הערכה קלינית". עם זאת, מדגישה ד"ר שיינר כי לבדיקות הדם יש תפקיד מרכזי בעתיד האבחון: "אין לי ספק שבדיקות דם הן העתיד של אבחון אלצהיימר. השאלה הפתוחה היא האם ניתן יהיה לאבחן את כלל האוכלוסייה על בסיס בדיקות אלו בלבד – אבל הכיוון ברור, ולשם אנחנו הולכים".
ד"ר נילי אליאור, גריאטרית מחוזית של כללית במחוז תל אביב-יפו, מסבירה כי מדובר בשינוי מהותי בגישה לאבחון המחלה: "בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בהבנה של אלצהיימר. כיום יש הבחנה ברורה בין דמנציה לבין מחלת אלצהיימר עצמה. אלצהיימר היא מחלה ביולוגית - עם מרכיב גנטי וגורמי סיכון נוספים - בעוד שדמנציה מתארת את הביטוי הקליני: ירידה בזיכרון או בתחומים קוגניטיביים אחרים שפוגעת ביכולת לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, כמו בישול, ניהול חשבונות או תפקוד עצמאי".
ד"ר נילי אליאורצילום: פרטילדבריה, הסיבה להפרדה הזו נעוצה בכך שהתהליך הביולוגי של אלצהיימר מתחיל שנים רבות לפני הופעת התסמינים: "אנחנו יודעים כיום שהשקיעה של חלבון עמילואיד במוח מתחילה לעיתים כבר בגיל צעיר יחסית, סביב גיל 40. בהמשך נגרם נזק מוחי שמתבטא בשקיעה של חלבון נוסף - טאו - שהוא מדד לפגיעה במוח עצמו. כל זה יכול להתרחש עשרים שנה ויותר לפני שמופיעה ירידה בזיכרון".
במסגרת הניסוי הנוכחי, כל המשתתפים עוברים גם את בדיקות האבחון הנחשבות כיום ל"סטנדרט הזהב" לאלצהיימר: סריקת PET מוחית הכוללת שימוש בחומר רדיואקטיבי, או ניקור מותני שבמהלכו נלקחת דגימה של נוזל מוחי-שדרתי. בדיקות אלה יקרות, פולשניות ודורשות זמן, וכיום מוצעות רק למיעוט קטן מהמטופלים - כשניים מכל מאה.
2 צפייה בגלריה
שינויים ביולוגיים הקשורים לאלצהיימר עשויים להופיע שנים רבות לפני התסמינים הקליניים
(צילום: Shutterstock)
ד"ר אליאור מציינת כי אמצעים אלה כבר משמשים כיום בקליניקה: "היום יש לנו יכולת לבדוק האם קיימת הביולוגיה של מחלת אלצהיימר - באמצעות מיפוי עמילואיד, בדיקות פתולוגיות ובדיקת נוזל חוט השדרה – ומשתמשים בכך בפועל. הבעיה מתחילה כשמאבחנים ביולוגיה של אלצהיימר אצל אדם שאין לו עדיין ירידה בזיכרון".
לדבריה, לאבחון מוקדם כזה עלולות להיות השלכות משמעותיות: "אנחנו לא יודעים מה לעשות עם אדם שאין לו תסמינים, אבל נאמר לו שיש לו מחלת אלצהיימר מבחינה ביולוגית. לא ברור אם ומתי תתפתח דמנציה, ויש לכך השלכות נפשיות, חברתיות ואף ביטוחיות. לכן, למרות שאפשר לבצע בדיקות כאלה, ההמלצה כיום היא לא לבצע אותן באנשים ללא ירידה קוגניטיבית".
הבטחה גדולה עם סימני שאלה
בהקשר זה, מדגישה ד"ר אליאור כי בדיקות הדם החדשות עשויות להיות רלוונטיות בעיקר לאנשים שכבר חווים ירידה בזיכרון: "בדיקות כמו זו שנבדקת במחקר מתאימות לאנשים עם בעיה קוגניטיבית קיימת, כדי לברר אם המקור הוא אלצהיימר או גורם אחר. הן לא מיועדות כסקר לאוכלוסייה הכללית ללא תסמינים".
החוקרים מקווים כי בעתיד בדיקת הדם בדקירת אצבע תוכל לפשט ולשנות את תהליך האבחון, בין היתר בזכות האפשרות לבצע אותה בבית ולשלוח את הדגימה בדואר למעבדה, ללא צורך בקירור. עם זאת, הם מדגישים כי הניסוי נמצא עדיין בעיצומו, ורק לאחר ניתוח הנתונים של כל המשתתפים ניתן יהיה להעריך את יעילות הבדיקה.
השימוש בסמנים ביולוגיים בדם לזיהוי מוקדם של אלצהיימר הוא תחום מחקר שמתפתח במהירות. בשנה שעברה אישרו רגולטורים בארצות הברית בדיקת דם לאבחון המחלה, אך זו עדיין מתבצעת באמצעות נטילת דם רגילה. במקביל מתקיים בבריטניה מחקר נוסף הבוחן האם שילוב בדיקות דם יכול לשפר תהליכי אבחון וטיפול במצבים רפואיים יומיומיים.
אין תרופת פלא
ההבחנה הביולוגית של אלצהיימר קיבלה משמעות נוספת עם הופעת תרופות חדשות, אך גם כאן התמונה מורכבת. "התרופות הקיימות כיום מיועדות לאנשים עם ירידה בזיכרון שנובעת מאלצהיימר ביולוגי", אומרת ד"ר אליאור. "הבעיה היא שהתועלת שלהן מוגבלת - עיכוב של קצב התקדמות המחלה בכחצי שנה עד שנה לכל היותר. הן אינן מרפאות ואינן עוצרות את המחלה".
לדבריה, שיעור תופעות הלוואי גבוה: "יותר מ-65% מהמטופלים מפתחים בצקת מוחית או דימום מוחי. ברוב המקרים זה לא מתבטא קלינית, אבל מדובר בשיעור גבוה מאוד ביחס לתועלת שאינה גדולה. לכן חשוב להציג תמונה מאוזנת – לא 'מצאנו תרופה לאלצהיימר', אלא טיפול עם יתרונות וחסרונות שדורש שיקול דעת".
היא מוסיפה כי התרופות אינן כלולות עדיין בסל הבריאות, עלותן גבוהה, והמעקב הרפואי הכרוך בהן יקר אף הוא: "נדרש מעקב באמצעות MRI אחת לכמה חודשים, לרוב באופן פרטי. ייתכן שחלק מביטוחי הבריאות הפרטיים מכסים זאת, אך מדובר בנטל כלכלי משמעותי".
נכון לעכשיו גויסו למחקר 883 מתוך 1,000 המשתתפים המתוכננים, ולמעלה מ-360 מהם כבר השלימו את כלל הבדיקות. המדגם כולל אנשים עם תפקוד קוגניטיבי תקין, משתתפים עם ליקוי קוגניטיבי קל וחולים באלצהיימר בשלב מוקדם. לפחות רבע מהמשתתפים מגיעים מקבוצות שאינן מיוצגות דיין במחקרים רפואיים. סיום הניסוי צפוי בעוד שנתיים.
