בשיתוף סאנופי ועמותת לכ"ם והחברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת העורקים
צפו בפאנל המלא:
"אנחנו רוצים למנוע חשיפה לכולסטרול גבוה", פרופ' שלומי מטצקי
(צילום: ירון ברנר)
המספרים בלתי נתפסים: כ-10,000 ישראלים מאבדים מדי שנה את חייהם עקב מחלת לב טרשתית וכ-15,000 נוספים מוצאים את עצמם מאושפזים במחלקות הלב לאחר אירוע לבבי. למרות שהנתונים נמצאים במגמת שיפור בזכות הרפואה המתקדמת, טרשת העורקים עדיין נחשבת לגורם סיכון מרכזי, המקנן בגופם של רבים ללא כל סימן אזהרה חיצוני.
בפאנל מיוחד שנערך בוועידת הכולסטרול, דנו פרופ' שלומי מטצקי, מנהל מערך האשפוז והיחידה לטיפול נמרץ לב בשיבא, ופרופ' יהודה קמרי, מומחה לרפואה פנימית ורופא משפחה בכללית, בשאלה הקריטית: איך מאתרים את החולים בזמן, ומהו "מספר הקסם" החדש שיכול להציל חיים?
פרופ' מטצקי פתח והסביר כי בניגוד לדעה הרווחת, הסכנה אורבת בכל הגוף ולא רק בלב: "יכולה להיות מחלה בעורקי הצוואר, טרשת שמערבת את אבי העורקים בבטן ומחלה ברגליים; אלו החולים בסיכון הגבוה ביותר".
פרופ' קמרי ביקש להפריך את הנחה נוספת, שכולסטרול גבוה, הוא נחלתם של אנשים בעודף משקל בלבד. מדבריו עולה כי יש שתי קבוצות מטופלים עיקריות - אחת בה גורמי הסיכון המוכרים (השמנה, סוכרת) ולצדה קבוצה גדולה של אנשים עם נטייה גנטית להגיע למצב של יתר כולסטרול – "זה דבר מאוד שכיח, בערך אחד ל-300 באוכלוסייה", מסביר פרופ' קמרי. "ההפרעה העיקרית היא ביכולת של הכבד לפנות את חלקיקי הכולסטרול הרע. הם נשארים בדם, כך שבסופו של דבר גורמים להזדקנות מואצת של העורקים".
לדבריו, המטרה היא לאתר את האנשים האלו, הרבה לפני שהם מגיעים לחדר המיון. "מי שמגיע לצנתור זה כישלון. מי שמגיע לניתוח מעקפים או לשבץ מוחי, זה כישלון", הוא מצהיר, "לכן חשוב מאוד לאתר מוקדם ולטפל מוקדם ביתר כולסטרול, בצורה שתקטין את הסיכון ותמנע את זה שמטופלים יגיעו בכלל לפרופ' מטצקי".
4 צפייה בגלריה
המטרה היא לאתר את האנשים בסיכון, הרבה לפני שהם מגיעים לחדר המיון
(צילום: shutterstock)
המהפכה במספרים: היעדים החדשים
עד לאחרונה, היעד המקובל עבור חולי לב (חולים בסיכון גבוה) היה להוריד את ה-LDL ("הכולסטרול הרע") לרמה של 55 מ"ג/ד"ל. אולם בפאנל נחשף כי הרף העולמי הוחמר משמעותית עבור החולים הקשים יותר.
"היעד העיקרי הוא להוריד את ה-LDL לפחות מ-55, שזאת משימה לגמרי לא קלה", מסביר פרופ' מטצקי ומציג את החידוש הדרמטי מהכנס האחרון של החברה האירופאית לקרדיולוגיה: "היום, יש קבוצה שנקראת 'סיכון גבוה מאוד', במקרה של החולים האלו, אנחנו מדברים על יעד שהוא חידוש של ממש – הפחתת ה-LDL ליעד של 40 מיליגרם אחוז מה שהיה לפני עשור הס מלהזכיר ואפילו חשש מלהגיע לשם".
לפי פרופ' מטצקי, הכוונה היא למטופלים שסובלים מכמה מחלות, למשל: אדם שעבר התקף לב, אך בבדיקה נמצאה אצלו גם חסימה בעורקי הרגליים או היסטוריה של שבץ.
למה אי אפשר להסתפק בשינוי אורח החיים?
"האיש לגמרי בריא, הוא רץ שלוש פעמים בשבוע, אז תמיד באה האמירה 'דוקטור, תן לי שלושה חודשים ואני אראה לך'. אל תראה לי, הפעילות הגופנית וירידה במשקל, מורידה מעט מאוד את ערכי ה-LDL, במקרה הזה, גנטיקה ותרופות זאת הנוסחה", מתאר פרופ' מטצקי.
זו אולי ההנחה המוטעית הגדולה ביותר של המטופלים. כמעט כל מי שמקבל אבחנה של כולסטרול גבוה, מבקש מהרופא "הזדמנות" לנסות לאזן את המצב לבד, באמצעות תזונה וספורט. אך האם זו באמת בקשה ריאלית?
פרופ' קמרי מציג את המציאות מנקודת מבט רפואית: "אנחנו רואים שירידה משמעותית במשקל, אפילו מעל 10% במשקל, עוזרת להוריד את לחץ הדם ואת הסוכר, אבל את הכולסטרול הרע, רק בסדר גודל של 10% - לא מספיק".
לדבריו, כאשר היעד הרפואי דורש הפחתה דרסטית, כדי להציל חיים, שינוי אורח החיים הוא פשוט לא כלי חזק מספיק: "אם אנחנו רוצים לעצור את המחלה ואפילו להביא לנסיגה שלה, אנחנו צריכים להביא לירידה של לפחות 50% - את זה עושים עם טיפול תרופתי".
4 צפייה בגלריה
"אנחנו רואים שירידה משמעותית במשקל, אפילו מעל 10% במשקל, עוזרת להוריד את לחץ הדם ואת הסוכר", פרופ' יהודה קמרי
(צילום: Shutterstock)
"אנחנו רוצים למנוע חשיפה לכולסטרול גבוה"
המסר המרכזי שיצא מהפאנל הוא שאבחון וטיפול מוקדמים הם המפתח; הנזק לעורקים מצטבר ככל שמחכים יותר והסיכון לאירוע - עולה. "אנחנו רוצים למנוע חשיפה לכולסטרול גבוה", מסביר פרופ' מטצקי. "ככל שהכולסטרול גבוה יותר, משך החשיפה ארוך יותר - הנזק גדול יותר".
פרופ' קמרי מוסיף בנימה אופטימית כי כיום, בניגוד לעבר, יש לרופאים ארגז כלים מלא: "יש לנו כלים טובים. יש לנו טיפולים טובים. היום אנחנו מדברים על טיפול משולב, מכיוון שיש לו אפקט סינרגטי . הטיפול הוא יעיל, הוא בטוח, ואם יש תופעות לוואי - אפשר לעבור למשלבים ואנחנו נגיע ליעד".
4 צפייה בגלריה
"הטיפול הוא יעיל, הוא בטוח, ואם יש תופעות לוואי - אפשר לעבור למשלבים ואנחנו נגיע ליעד", פרופ' יהודה קמרי
בשיתוף סאנופי ועמותת לכ"ם והחברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת העורקים
