ויטמין D, מגנזיום, קריאטין, קולגן, ויטמין C, ביוטין ותמציות צמחים הפכו בשנים האחרונות לחלק כמעט שגרתי מחייהם של מיליוני אנשים. אלא שלצד הפופולריות הגוברת, מומחים מזהירים כי גם מוצרים הנתפסים כ"טבעיים" אינם בהכרח נטולי סיכון. סקר של ארגון הצרכנים הבריטי Which? מצא כי 76% מהנשאלים נוטלים לפחות תוסף תזונה אחד באופן קבוע, וכמעט חמישית מהם נוטלים ארבעה תוספים או יותר מדי יום.
ב-BBC דווח כי רופאים ותזונאים ברחבי העולם מדווחים על עלייה במקרים של פגיעות בכבד, בכליות ובמערכת העיכול הקשורות לנטילת תוספי תזונה, במיוחד כאשר נוטלים כמה תוספים במקביל או במינונים גבוהים. מומחים מזהירים כי רבים צורכים תוספים בהשפעת פרסומים ברשתות החברתיות, אף שאין להם חסר תזונתי מוכח, ומדגישים כי תוספים עשויים להיות מועילים במקרים מסוימים - אך אינם תחליף לתזונה מאוזנת ולהתייעצות רפואית.
תוספי התזונה - והחששות הבריאותיים
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז המצוינות לרפואת כבד באסותא, מציינת כי כיום ידוע שגם תוספי מזון וצמחי מרפא עלולים לגרום לנזק כבדי. לדבריה, השימוש בהם התרחב מאוד בשנים האחרונות, וחלק מהאנשים נוטלים אותם במטרה לשפר את מצבם הבריאותי הכללי או להתמודד עם בעיות כמו עייפות, כאבי גב, כאבי פרקים, ירידה במשקל או חיזוק המערכת החיסונית. "מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שכ-20% ממקרי הפגיעה בכבד המיוחסים לתרופות קשורים למעשה לתוספי מזון ולצמחי מרפא", היא אומרת.
גם מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, מדגישה כי תוספי תזונה יכולים להיות כלי חשוב לתיקון חסרים תזונתיים ולטיפול במצבים רפואיים מסוימים, אך שימוש לא מבוקר עלול לגרום לתופעות לוואי, לאינטראקציות עם תרופות ולעיתים גם לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העיכול. "תוסף תזונה יכול להיות כלי יעיל ובטוח כאשר הוא ניתן לאדם הנכון, במינון הנכון ולמטרה הנכונה", היא אומרת. "אך בדיוק כפי שתרופה אינה נלקחת ללא שיקול דעת, גם תוסף תזונה ראוי לקבל את אותו היחס: מבוסס ראיות, מותאם אישית ומלווה בייעוץ מקצועי".
פרופ' זיו בן אריצילום: גדי סיארהמאחורי ההבטחות
סוקמן מפנה לאחד המחקרים הגדולים בתחום, שפורסם בשנת 2015 בכתב העת New England Journal of Medicine. לפי המחקר, בארה"ב בלבד מתרחשים מדי שנה כ-23 אלף ביקורים בחדרי מיון וכ-2,000 אשפוזים הקשורים לתופעות לוואי של תוספי תזונה. החוקרים מצאו כי תוספי הרזיה, תוספי אנרגיה ומוצרים לשיפור ביצועים היו אחראים לחלק ניכר מהמקרים בקרב צעירים, בעוד שאצל מבוגרים בלטו סיבוכים שנגרמו מוויטמינים ומינרלים במינונים גבוהים או מטעויות בנטילה.
מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית: "אנשים רבים מתחילים ליטול תוספים בעקבות המלצות ברשתות החברתיות, פרסומים שיווקיים או המלצות מחברים, מבלי לבדוק אם קיים אצלם צורך אמיתי"
לדברי סוקמן, הממצאים אינם מעידים בהכרח שהתוספים הפכו מסוכנים יותר, אלא בעיקר שיותר אנשים משתמשים בהם, לעיתים קרובות בלי ליווי מקצועי. "אנשים רבים מתחילים ליטול תוספים בעקבות המלצות ברשתות החברתיות, פרסומים שיווקיים או המלצות מחברים, מבלי לבדוק אם קיים אצלם צורך אמיתי", היא מסבירה.
לא כל תוסף תזונה שנמכר ללא מרשם נבדק באותה רמת קפדנות כמו תרופה
(צילום: Shutterstock)
הדאגה הגדולה ביותר מופנית כיום לתוספים לירידה במשקל, תוספי אנרגיה, תוספי פיתוח גוף ותערובות צמחי מרפא מורכבות, במיוחד כאשר הם נרכשים ממקורות שאינם מפוקחים.
"טבעי" לא תמיד בטוח
אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר, מדגישה סוקמן, היא ש"טבעי" שווה "בטוח". בפועל, גם חומרים שמקורם בצמחים עלולים לגרום לנזק. מחקר שפורסם בשנת 2024 ב-JAMA Network Open בחן את השימוש בתוספים צמחיים בארצות הברית ומצא כי מיליוני אנשים צורכים תוספים בעלי פוטנציאל לפגיעה בכבד. בין התוספים שעלו בדיווחים רפואיים נמצאים תמצית תה ירוק במינון גבוה, כורכומין, אשווגנדה, גרסיניה קמבוג'יה, אורז שמרים אדום וקוהוש שחור.
מיכל סוקמןצילום: מכבי שירותי בריאותגם המאגר המדעי LiverTox של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית מתעד מאות מקרים של פגיעות כבד הקשורות לתוספי תזונה ולצמחי מרפא. בין החומרים שנקשרו לפגיעה בכבד, בעיקר במינונים גבוהים או בשימוש ממושך, נמנים ויטמין A, גלוטמין, אשווגנדה ותמצית תה ירוק.
הכליות חשופות גם הן. לדברי סוקמן, צריכה עודפת של ויטמין D לאורך זמן עלולה לגרום לרמות סידן גבוהות בדם ולפגיעה כלייתית. גם מינונים גבוהים של מינרלים מסוימים או צריכה לא מבוקרת של תוספי חלבון אצל אנשים עם מחלת כליה קיימת עלולים להחמיר את מצבם.
לדברי פרופ' בן ארי, מחקרים שבדקו את תכולתם של תוספי מזון וצמחי מרפא מצאו לעיתים חומרים שלא צוינו על גבי האריזה. "לצד ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא, נמצאו בחלק מהמוצרים גם תרופות במינונים נמוכים, כמו סטרואידים ומשככי כאבים, וכן מזהמים ורעלנים שונים", היא אומרת.
היא מסבירה כי תוספי מזון וצמחי מרפא אינם מסווגים כתרופות אלא כמזון, ולכן מנגנון הפיקוח עליהם שונה. "בניגוד לתרופות, אין חובה להוכיח את יעילותם ובטיחותם באמצעות מחקרים קליניים לפני שיווקם, והאחריות על המוצר מוטלת על היצרן", היא אומרת.
הפער בין השיווק לבין הראיות המדעיות בא לידי ביטוי גם בחלק מסוגי התוספים הפופולריים ביותר. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Microbiology מעלה סימני שאלה לגבי תוספי פרוביוטיקה, הנחשבים לאחד מסוגי התוספים הפופולריים ביותר בעולם. החוקרים ניתחו 352 מוצרי פרוביוטיקה הנמכרים ללא מרשם בארה"ב ומצאו כי הם מכילים בסך הכול 36 מיני חיידקים שונים בלבד, ללא אחידות בהרכב בין מוצרים המשווקים לאותן מטרות בריאותיות. לדבריהם, הידע המדעי על הקשר בין רבים מהחיידקים הללו לבין ההשפעות הבריאותיות המובטחות עדיין מוגבל, והם קוראים לפיתוח תוספים מבוססי ראיות וממוקדים יותר בעתיד.
שימוש ממושך או במינונים גבוהים עלול להוביל לנזק מצטבר בכבד
(צילום: SewCreamStudio / shutterstock)
שילוב שעלול לעלות ביוקר
אנשים רבים נוטלים במקביל מולטי-ויטמין, ויטמין D, מגנזיום, אומגה 3 ותוסף צמחי, ואינם רואים בכך בעיה משום שכל מוצר נרכש בנפרד. בפועל, אומרת סוקמן, שילוב כזה עלול להוביל לצריכה עודפת של ויטמינים ומינרלים, אינטראקציות בין רכיבים שונים, עומס על הכבד והכליות, תופעות לוואי מצטברות ואינטראקציות עם תרופות.
כך למשל, נטילה במקביל של מולטי-ויטמין ותוסף ויטמין B6 עלולה לגרום לצריכת יתר של הוויטמין, ובמקרים מסוימים גם לפגיעה עצבית. שילוב של ברזל, סידן ומגנזיום עלול לפגוע בספיגה של רכיבים מסוימים. בנוסף, ויטמינים A, D, E ו-K הם ויטמינים מסיסי שומן, ולכן הגוף אוגר אותם לאורך זמן ולא תמיד יש צורך בנטילה יומית שלהם.
צריכה לא מבוקרת של תוספים מסוימים עלולה להעמיס על הכליות
(צילום: Shutterstock)
גם השילוב עם תרופות עלול להיות בעייתי. סוקמן מזכירה כי ויטמין K עשוי להשפיע על יעילות תרופות נוגדות קרישה, היפריקום עלול להפחית את יעילותן של תרופות רבות, וגינקו בילובה, ג'ינסנג ושום עשויים להגביר את הסיכון לדימומים. ברזל, סידן ומגנזיום עלולים לפגוע בספיגה של תרופות מסוימות. לכן, היא מדגישה, חשוב לדווח לרופא גם על תוספי תזונה ולא רק על תרופות מרשם.
מתי באמת צריך תוסף?
למרות האזהרות, סוקמן מדגישה כי יש מצבים שבהם תוספי תזונה הם כלי רפואי חשוב. הצדקה רפואית קיימת כאשר יש חסר מוכח בבדיקות דם, היריון או תכנון היריון, תזונה מגבילה כמו טבעונות או הימנעות מקבוצות מזון מסוימות, מחלות הפוגעות בספיגת רכיבי תזונה, טיפול תרופתי המשפיע על ספיגתם, ניתוחים במערכת העיכול או המלצה רפואית המבוססת על מצב בריאותי ספציפי.
במצבים כמו אנמיה או חוסר ברזל, היא מדגישה, חשוב לבדוק את הסיבה לחסר לפני שמתקנים אותו. בתקופת ההיריון ובשלב תכנון ההיריון צרכי הגוף משתנים, וחומצה פולית, למשל, מומלץ ליטול כבר בשלבים מוקדמים של תכנון ההיריון. גם מטפורמין, תרופה נפוצה לסוכרת, עלולה להוביל לירידה בספיגת ויטמין B12. לאחר ניתוחים במערכת העיכול חשוב להיוועץ בדיאטנית ולהמשיך במעקב לאורך השנים.
זהירות מיוחדת נדרשת בקרב מבוגרים הנוטלים כמה תרופות, נשים בהיריון או מניקות, ילדים ובני נוער, אנשים עם מחלות כבד או כליה, חולי לב וכלי דם, חולי סוכרת ומטופלים לאחר ניתוח בריאטרי.
מומחים ממליצים להימנע מנטילת תוספים ללא צורך רפואי או תזונתי ברור
(צילום: Shutterstock)
מי שנוטל תוספי תזונה באופן קבוע צריך לפנות לרופא אם מופיעים עייפות חריגה, בחילות או הקאות ממושכות, כאבי בטן בלתי מוסברים, שתן כהה, צהבת, ירידה משמעותית בתיאבון, דפיקות לב חריגות, סחרחורות או חולשה קיצונית.
בדיקות דם במקום הבטחות שיווקיות
לדברי סוקמן, בדיקות דם הן אחד הכלים החשובים ביותר להתאמת תוספים באופן אישי. "במקום לבחור תוסף על סמך פרסום או המלצה ברשתות החברתיות, ניתן לבדוק האם קיים חסר אמיתי בברזל, ויטמין B12, ויטמין D, חומצה פולית או רכיבים אחרים", היא אומרת.
אצל אנשים בריאים ללא חסרים תזונתיים, הראיות לתועלת של תוספי תזונה מוגבלות יותר מכפי שנהוג לחשוב. סקירה של כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת (USPSTF), שפורסמה בשנת 2022 ב-JAMA, קבעה כי עבור רוב האוכלוסייה הבריאה אין ראיות מספקות לכך שתוספי ויטמינים ומינרלים מפחיתים סיכון למחלות לב, לסרטן או לתמותה כללית. החוקרים אף המליצו להימנע מנטילת בטא-קרוטן וויטמין E לצורך מניעת מחלות כרוניות, בשל היעדר תועלת ואף חשש לנזק בחלק מהאוכלוסיות.
"לפני שמתחילים ליטול תוסף מזון או צמח מרפא, חשוב לשקול היטב את התועלת מול הסיכון ואת הצורך האמיתי בשימוש בו", מסכמת פרופ' בן ארי. "מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או עם דיאטנית לפני תחילת השימוש, ולהימנע מחריגה מהמינון המומלץ".
המסר של סוקמן פשוט: לפני שמתחילים לקחת תוסף חדש, וגם לאורך זמן, צריך לשאול שלוש שאלות: האם יש צורך מוכח בתוסף, האם הוא עלול להתנגש עם תרופות או מצבים רפואיים קיימים, והאם המינון מתאים. התשובות, היא מדגישה, חשובות הרבה יותר מההבטחות שעל האריזה.
