בשיתוף חברת אסטלס
ניוון מקולרי גילי (AMD) היא אחת ממחלות העיניים השכיחות בגיל המבוגר - כ-30% מבני 60 ומעלה סובלים ממידה כלשהי של ניוון רשתית, וכ-10% מהם צפויים להתקדם במהלך חייהם לשלב המתקדם של הצורה היבשה, אטרופיה גיאוגרפית (GA). "בשלבים המוקדמים של ניוון רשתית יבש נוצרים משקעים בשכבה החיצונית של הרשתית שנקראים גם דרוזן", מסביר פרופ' עומר טרביצקי, סגן מנהל מערך העיניים ומנהל היחידה למחקר וחדשנות במערך עיניים באיכילוב.
"ברוב המקרים אין תסמינים, אז הרבה אנשים לא יודעים על כך עד שהם מגיעים לבדיקה אצל רופא עיניים. חלק מהחולים מתקדמים לצורה הרטובה, שמטופלת בזריקות לתוך העין, ואחרים מגיעים ל-GA - שלב מתקדם של המחלה שבו נגרם מוות של שכבות הרשתית החיצוניות וביניהן הפוטורצפטורים, תאים קריטיים שבלעדיהם תהליך הראייה אינו יכול להתקיים באופן תקין. המחלה יוצרת 'אי' של הרשתית מתים הגורמים לפגיעה בראייה, בתפקוד היומיומי ובעצמאות של החולה", הוא מוסיף. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים אפקטיביים להאטת התקדמות המחלה, אחרי שנים של ניסיונות כושלים למציאת תרופות אפקטיביות. המחלה מתקדמת לאט, אבל הקצב אינדיבידואלי בכל חולה: "יש חולים שאצלם אותו 'אי' לא יזוז, ויש כאלה שאצלם הוא ילך ויגדל", מסביר פרופ' טרביצקי.
גלריה
פרופ' עומר טרביצקי, סגן מנהל מערך העיניים ומנהל היחידה למחקר וחדשנות במערך עיניים באיכילוב
(קרדיט: המרכז הרפואי איכילוב)
מבחינת התסמינים, הכול תלוי במיקום, "אני תמיד מסביר למטופלים דרך השוואה לעולם הנדל"ן - הכול עניין של לוקיישן. אם האטרופיה רחוקה ממרכז הראייה, הרבה פעמים המטופל לא מזהה את הפגיעה - ולכן גם לא מגיע לטפל במחלה. משום שאנחנו רואים בעזרת המוח, הרבה אנשים לא יודעים בכלל שהם לא רואים טוב בעין אחת, מפני שהמוח מפצה על כך בעזרת העין השנייה", מוסיף פרופ' טרביצקי, "אנשים מבינים את זה רק כשהם עוצמים עין אחת, כמו בזמן שמתאפרים מול המראה, למשל".
ככל שהאי המת ברשתית גדל, מתחילות תופעות המשפיעות על איכות החיים. "אנשים מדווחים שחלק מהאותיות נעלמות בזמן קריאה, או מסתכלים על פרצוף ולא מזהים את החיוך. פעולות שגרתיות כמו צפייה בטלוויזיה נפגעות". אומר פרופ' טרביצקי. חשוב לדעת שכשהפגיעה מגיעה למרכז הראייה, אנשים מאבדים את היכולת לקרוא ולזהות פנים, מתקשים להעריך עומק, ולפעמים מרגישים חוסר ביטחון בהתניידות עצמאית. לכל אלו מצטרפים הקושי בנהיגה והחשש מאובדן העצמאות. המומחה מוסיף ומדגיש כי "ירידה חמורה בראייה קשורה גם בעלייה בתחלואה נלווית כמו דיכאון ונפילות, ובעלויות גבוהות למערכת הבריאות".
מבחינת גורמים, פרופ' טרביצקי מסביר כי "המחלה רב־גורמית, ויש בה מרכיב משפחתי וגנטי". לכן, הוא קורא לבני 50 ומעלה, ובמיוחד למי שיש לו היסטוריה משפחתית של ניוון רשתית, לעבור בדיקת עיניים עם הרחבת אישונים אצל מומחה רשתית כדי לאתר את המחלה בשלבים מוקדמים. "ניתן להפחית גורמי סיכון״, על כך מוסיף המומחה, ״כדאי גם להימנע מעישון, לאמץ תזונה עשירה בירקות ירוקים, ובשלבים מתקדמים ליטול ויטמינים בהמלצת רופא העיניים או מומחה הרשתית".
מה יכול לעצור את ההתקדמות של ניוון מוקולרי גילי?
(צילום: shutterstock)
האטת התקדמות המחלה בכ-20% בשנה
עד לפני כמה שנים לרופאים כמעט ולא היה מה להציע בשלב המתקדם של הצורה היבשה, אך היום התמונה משתנה. "אחרי שנים של השקעה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים במחקרים שלא הצליחו למצוא תרופה יעילה, הגיע שינוי", אומר הפרופ'.
ב-2023 אושרו בארה"ב שתי תרופות שפועלות על מערכת המשלים - חלק ממערכת החיסון שמעורב בתהליכי דלקת ונזק לרקמות. מחקרים מצביעים על כך שבניוון מקולרי גילי יש פעילות לא תקינה של המערכת הזו, שיכולה לתרום לפגיעה בתאי הרשתית ולהתקדמות האטרופיה. התרופות נועדו לעכב את הפעילות הזו ובכך להאט את קצב התקדמות המחלה.
הטיפול ניתן בהזרקות לתוך העין אחת לחודש או לחודשיים, ובניסויים קליניים הוכח שהוא מאט את התקדמות המחלה בכ-20% בשנה. "זו פעם ראשונה שיש בשורה בתחום: ניסוי קליני עם השוואה לקבוצת ביקורת הראה יעילות בהשוואה לקבוצה שלא טופלה", אומר פרופ' טרביצקי. אחד הטיפולים אושר גם ביפן ובאוסטרליה, ואף התקבל אישור עקרוני בשווייץ ואישור עקרוני לרישום בישראל.
אחד מההיבטים החשובים בתהליך הטיפול, מדגיש הפרופ', הוא תיאום ציפיות והתאמת צרכים מול המטופל, בדרך לבחירת הטיפול הנכון עבורו, "אני מסביר למטופלים שהטיפול לא עוצר אלא רק מעכב את ההתקדמות ושהראייה שלהם עדיין יכולה להמשיך להתדרדר. יחד עם זאת, חשוב להתמיד בטיפול כדי לשמור על האפקט שלו. מחקרי עולם אמיתי הצביעו על שיפור הולך ומצטבר. עם זאת, חשוב להבין שגם המחקרים הוותיקים עומדים על תוצאות של 2-3 שנים, כך שלא ניתן לכמת את האפקט במלואו. בנוסף, האפקט המצטבר לא התרחש אצל כל המטופלים".
מרכז I-DARE Israeli Dry AMD Research And Excellence Center הוקם לאחרונה כחלק מיחידת המחקר והחדשנות במערך עיניים, במסגרתו נערכים מחקרים מרובים. בין השאר מתקיים מחקר מעקב מזה כחמש שנים אחרי מטופלים עם דרגות שונות של המחלה, במסגרתו מתבצע מגוון בדיקות כולל בדיקות גנטיות, בדיקות דם, הדמיות ובדיקות תפקודיות במטרה "לזהות תתי אוכלוסיות ואוכלוסיות סיכון ששווה לטפל בהן מוקדם, ולמצוא יעדים טיפוליים עתידיים״. עוד מוסיף פרופ׳ טרביצקי כי ״בשנים האחרונות המרכז השתתף במספר מחקרים קליניים ודורג בין המרכזים המובילים בעולם בגיוס למחקרים קליניים ובהובלתם. ״אני גאה להגיד שאנחנו חלק מהמאמץ העולמי במציאת דרכים יעילות לאבחון וטיפול במחלה, אנחנו בעיצומו של מרדף עיקש, מתוך מטרה לשפר את החיים של המטופלים", הוא אומר. התוכניות כוללות טיפולים גנטיים ותאיים, השתלות תאים, טיפול פומי וכן הזרקות שפועלות במנגנונים שונים.
התרופות החדשות עדיין מחוץ לסל
התרופות שנכנסו לשימוש לפני מספר שנים אינן כלולות כיום בסל הבריאות. "הטיפול זמין דרך ביטוחים פרטיים, ועשרות מטופלים מקבלים אותו, אך אנחנו ממשיכים במאמצינו להנגיש אותו לכמה שיותר מטופלים", אומר פרופ' טרביצקי, המשמש גם כחבר בוועד המנהל של איגוד רופאי העיניים, אשר פועל להכללתן בסל.
עבור מטופלים הנמצאים מתאימים להשתתפות בניסויים הקליניים, אומר פרופ' טרביצקי כי "המשתתפים עשויים לקבל גישה לטיפול שאם יוכח כמוצלח, יהיה זמין לכולם רק בעוד 5-7 שנים". מעבר לכך, הוא ממליץ: "למי שמגלה מחלה בשלב מוקדם כדאי להיכנס למסלול של מעקב אחרי התאמה עתידית למחקר, כדי לפתוח עבורו גישה לטיפול טוב יותר בעתיד".
לפנייה למרכז I-DARE>> i-dare@tlvmc.gov.il
בשיתוף חברת אסטלס
