בכל שנה, אלפי אנשים הסובלים מסוכרת ניצבים בפני אחת ההחלטות הקשות ביותר בחייהם – קטיעת רגל. אך ניתוחים מיקרו-כירורגיים חדשניים מציעים כיום אלטרנטיבה של ממש: לפי נתוני המרכז הרפואי איכילוב, ב-75% מהמקרים הצליחו הרופאים להציל את הרגל, ובקרב מטופלים עם זרימת דם תקינה נרשמה הצלחה של 100%. גם שיעור התמותה, שבעבר הגיע לכ-70%, ירד ל-10% בלבד.
עבור סוכרתיים שעומדים בפני סכנה של אובדן הגפיים, כל פצע קטן בכף הרגל – יבלת, שלפוחית או מסמר שננעץ בטעות – עלול להפוך בתוך זמן קצר לזיהום מסוכן, לנמק, ולבסוף לאובדן הגפה. אך בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה שקטה בעולם הרפואה. בעזרת טכניקות מיקרו-כירורגיות מתקדמות מצליחים מנתחים לא רק להציל את הרגל, אלא גם להחזיר למטופלים את היכולת ללכת, את עצמאותם ואת כבודם העצמי.
המחיר הכבד של הקטיעה
סוכרת היא אחת הסיבות המרכזיות לקטיעת גפיים בעולם. הנתונים קשים: שיעור ההישרדות לחמש שנים לאחר קטיעה גדולה של הגפה התחתונה נע בין 32% ל-61% בלבד – נמוך מזה של רוב סוגי הסרטן. הסיבה לכך פשוטה וכואבת: לאחר הקטיעה, רוב המטופלים מאבדים את יכולת התנועה והניידות. חוסר התנועה מוביל להידרדרות במצב הבריאותי הכללי – למחלות לב, לזיהומים ולחולשה כללית.
המטרה שלנו היא לא רק לסגור את הפצע. המטרה היא לגרום לאנשים ללכת שוב. כל צעד שלהם אחר כך הוא ניצחון על המחלה. במהלך חמש השנים האחרונות ביצענו באיכילוב יותר מ-50 ניתוחים מיקרו-כירורגיים לשחזור פצעים סוכרתיים קשים. ניתוחים אלה כוללים השתלה של רקמות בריאות - עור, שומן, שריר וכלי דם - מאזור אחד בגוף לאחר, במטרה להחליף רקמות שנהרסו.
כעת, במסגרת הכנס הארצי לכירורגיה פלסטית, אציג עם צוותי את הלקחים שנלמדו מ-30 המקרים הראשונים של השחזורים המורכבים הללו ("Free Flaps"). בניתוחים אלה הרקמה מנותקת לחלוטין ומחוברת מחדש תחת מיקרוסקופ לכלי דם חדשים. שיעור הצלחת ההשתלות עמד על 86.7%, ושיעור שימור הרגל נע בין 75% ל-100%, בהתאם למצב כלי הדם של המטופלים. כמעט כל המטופלים שבו להליכה תוך כשישה שבועות בממוצע.
מאחורי כל נתון מסתתר סיפור אנושי
לקח ראשון - הכול מתחיל בצוות: מיקרו-כירורגיה לבדה אינה מצילה רגליים. נדרש לכך צוות שלם של מומחים. לכן, הלקח הראשון שלמד הצוות הוא חשיבותה של הגישה הרב-תחומית – עבודה משותפת של כירורגים פלסטיים, אורתופדים, וסקולריים, אנדוקרינולוגים, מומחי זיהומים, רופאי שיקום ופיזיותרפיסטים.
מטרת הטיפול איננה רק ריפוי הפצע, אלא השבת התפקוד. כל מטופל נבחן לא רק לפי תוצאות המעבדה, אלא לפי שאלה אחת פשוטה: האם הוא היה מסוגל ללכת לפני האשפוז – והאם יש סיכוי שנוכל לגרום לו ללכת שוב?
לקח שני - סבלנות היא מפתח: הדרך מהפצע להחלמה ארוכה ואינה פשוטה. היא מתחילה בניקוי יסודי של הרקמות, בשליטה על הזיהום ובביצוע פעולות חוזרות של הסרת רקמה מתה ("הטריה"). רק לאחר שהדלקת נמצאת בשליטה וזרימת הדם משתפרת, ניתן לשקול שחזור.
ניתוח שמבוצע בטרם הושגה שליטה בזיהום או באיסכמיה עלול להוביל לאובדן הרגל כולה. לכן מקפיד הצוות על תהליך מדורג וברור: הטריות חוזרות, הדמיה של כלי הדם, ולעיתים גם צנתור או ניתוח וסקולרי לפני ביצוע השחזור.
לקח שלישי - לא כל פצע דורש מיקרוסקופ: לא כל פצע סוכרתי מחייב ניתוח מיקרו-כירורגי. רבים נרפאים בעזרת טיפולים פשוטים יותר - חבישות בלחץ שלילי, שתלי עור או חומרים ביולוגיים מתקדמים. עם זאת, במקרים של פצעים עמוקים, איסכמיים או מזוהמים במיוחד, שבהם העצם או הגידים חשופים - ניתוח מיקרו-כירורגי עשוי להיות ההבדל בין חיים בכיסא גלגלים לבין חזרה להליכה חופשית.
לקח רביעי - כלי הדם הוא המפתח: אצל חולי סוכרת רבים כלי הדם סתומים או מסוידים, ולכן בחירת כלי דם "מקבל" (Recipient Vessel) תקין לחיבור הרקמה המושתלת היא אחד האתגרים המרכזיים.
הנתונים מצביעים על כך שהשתלים שחוברו לעורקים שנפתחו חלקית לאחר צנתור שרדו היטב, בעוד שהשתלים שחוברו לעורקים שהיו חסומים לחלוטין לפני הפתיחה נכשלו בשיעור גבוה יותר. מדובר לא רק בניתוח, אלא גם בעבודת "אינסטלציה" מדויקת ברמה המיקרוסקופית - והבחירה בכלי הדם הנכון עשויה להכריע את גורלה של הרגל.
לקח חמישי - שליטה בזיהום: כ-30% מהמטופלים פיתחו זיהום בימים הראשונים לאחר הניתוח, אך בזכות תרביות מדויקות, טיפול אנטיביוטי ממוקד ושיתוף פעולה צמוד עם מיקרוביולוגים – כמעט כולם החלימו. טיפול אנטיביוטי רחב טווח נחשב לטעות; ההתבססות היא על תרביות אמיתיות מהרקמה, לא על ניחושים.
לקח שישי - לצעוד מחדש: הנתון המעודד ביותר: 24 מתוך 26 מטופלים שעברו ניתוחים מוצלחים שבו להליכה - חלקם באופן עצמאי, אחרים בעזרת מקל - בתוך כ-46 ימים בממוצע לאחר הניתוח. עבור רבים זו הייתה תחושת לידה מחדש. הם הגיעו עם תוכנית לקטיעה, ויצאו הביתה על רגליהם שלהם.
מאחורי הנתונים הסטטיסטיים מסתתר סיפור אנושי עמוק. כל רגל שנשמרת אינה רק הצלחה רפואית - היא הצלת חיים, השבת תקווה, עצמאות וכבוד. כל חולה סוכרת ראוי להזדמנות לעמוד שוב על רגליו, וזו חובתנו - להעניק לו את הסיכוי הזה.
הנתונים הללו, לצד מחקרים חדשים ומידע עדכני בתחום הכירורגיה הפלסטית, המשחזרת והאסתטית, יוצגו בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, שיתקיים בין 5-4 בנובמבר 2025.
הכותב הוא ד"ר דניאל קידר, מנהל השירות לשחזורים מורכבים, המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב)
