"אני צריך לעמוד ולהתנצל בפני אישה ברגעים הכי אינטימיים ולא פשוטים, ולהסביר לה למה היא רואה גברים במסדרון עם קטטר. זה לא נורמלי. לא חשבנו שנתמודד עם דבר כזה אי פעם". פרופ' אשר בשירי, מנהל מחלקת יולדות ג' בבית החולים סורוקה בבאר שבע, זעק היום (ג') את זעקת המטופלות והמטופלים שנפגעים בגלל גרירת הרגליים של הממשלה בשיקום בית החולים סורוקה - 131 ימים לאחר פגיעת הטיל האיראני.
בשעה שבבית החולים ממשיכים לשווע לתקציבים לשיקום, חשף דיון נוסף בוועדת הכספים בכנסת, ביוזמת ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד), את מצבו הקשה של מרכז-העל היחיד בישראל מדרום לשיבא, שמשרת אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבי הנגב. "זה הזוי שמחלקה אורולוגית של גברים, עם קטטרים, במצבים מסוימים וזיהומים מסוימים, נמצאים ליד יולדות, שהדבר האחרון שהן צריכות זה זיהום לידן", תיארה בדיון ד"ר ירדן זוהר, מתמחה במחלקה האורולוגית, שהועברה מהבניין הצפוני הכירורגי שנפגע ישירות למחלקת היולדות בעקבות פגיעת הטיל.
6 צפייה בגלריה
הנזק העצום לבניין הכירורגי הצפוני בבית החולים סורוקה, שנפגע ישירות מטיל
(צילום: מאיר אבן חיים)
היא תיארה "תנאים בלתי אפשריים, בחדרים צפופים בלי חלונות או אוורור. זה עולה בחיי המטופלים ובאיכות הרפואה שאנחנו נותנים להם". אם לא די בכך, המטופלים חולקים את המקום גם עם מחלקת עיניים של בית החולים. "השיבוץ לחדרי ניתוח הוא בלתי אפשרי. זו רולטה רוסית. צריכים לתעדף מטופלים קשים אל מול מטופלים קשים יותר. חולי סרטן שכבר המתינו שלושה חודשים, עכשיו ממתינים כמעט חצי שנה. מטופלים לא-אונקולוגיים מחכים בין 9 ל-12 חודשים, כאילו לא קיימים במערכת", הוסיפה ד"ר זוהר. צפו בעדותה בדיון בכנסת:
רופאי סורוקה מספרים על משמעויות ההרס
(דוברות הכנסת)
לפי הערכות בית החולים, נדרש סכום של כ-1.3 מיליארד שקל לשיקום ולשדרוג של המרכז הרפואי. נכון להיום, חסרות יותר מ-300 מיטות אשפוז. שמונה חדרי ניתוח שהושמדו עדיין אינם פעילים, וכך גם מעבדות המחקר של סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון שנחרבו עד היסוד.
התנאים המאתגרים ממילא של המתמחים הפכו לבלתי נסבלים. "הטיל שמט את הקרקע מתחת לרגלינו, תרתי משמע", סיפרה ד"ר זוהר. לדבריה, בעקבות הפגיעה, המתמחים נאלצים לאתר מקומות שבהם ישהו בתורנות של 26 שעות. "אנחנו מניחים מזרן על הרצפה לפעמים. אם אנחנו מצליחים להגיע לזה, אנחנו ישנים על הרצפה בחדר בלי שירותים וכיור. אנחנו חולקים את השירותים עם המטופלים, מה שחושף אותנו לזיהומים".
ד"ר ירדן זוהר: "השיבוץ לחדרי ניתוח הוא בלתי אפשרי. זו רולטה רוסית. צריכים לתעדף מטופלים קשים אל מול מטופלים קשים יותר. חולי סרטן שכבר המתינו שלושה חודשים, עכשיו ממתינים כמעט חצי שנה. מטופלים לא-אונקולוגיים מחכים בין 9 ל-12 חודשים, כאילו לא קיימים במערכת"
עוד סיפרה: "אין לנו חדר אוכל. יש חדר אוכל שנותן חמגשיות חמות, אבל אנחנו לא תמיד מספיקים לעמוד בתור המטורף לקחת חמגשית. הייתה תקופה ארוכה שגם לא היה איפה לרכוש מזון בתוך בית החולים". לדבריה, המטופלים ממוקמים כעת במרחק של כרבע שעה הליכה מהאזורים שבהם מבצעים את רוב הפעילות, חדרי המיון וחדרי הניתוח. "זה יוצא שבתורנות אנחנו הולכים בין 20 ל-30 ק"מ, ואחרי 26 שעות הרגליים כואבות בצורה שקשה לתאר".
"חולים יחכו שנים לניתוח"
פרופ' צבי הוורד פרי, כירורג בכיר בסורוקה ומומחה בכירורגיה בריאטרית, סיפר: "המקצוע שלי אלקטיבי, לא מציל חיים. אף אחד לא ימות היום אם יהיה עשרה ק"ג יותר, אבל הוא ימות בעוד שנה מהתקף לב, יקבל שבץ בעוד שנתיים ויהיה נכה לכל החיים בגלל זה, וזה לא נספר. החולים שלי, שגם ככה חיכו חודשים רבים, עכשיו מחכים שנים בשביל ניתוחים אלקטיביים. המתמחים שלנו, שהיו הטובים ביותר, נשברים, עזבו אותנו ועדיין עוזבים מיטב המומחים". הוא פנה ליו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד): "אנחנו בקצה, ופונים אליך בתחינה, אין מילה אחרת. הכול ברור, הכסף קיים וכולם רוצים, אתה ועמיתיך - יש בידכם את הכוח לשנות את הבירוקרטיה".
סיור בסורוקה וההרס אחרי פגיעת הטיל מאיראן
(צילום: אורן רייס)
ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל סורוקה ומומחה ברפואה דחופה, אמר בדיון כי מס רכוש העביר עד כה 65 מיליון שקלים. הוא הציג פער של עשרות ואולי מאות מיליונים באשר לעלות הציוד שנהרס. "מס רכוש מדבר על ציוד שנקנה לפני עשר שנים, אין שום סיכוי שעלות הציוד הזו שווה למה שהציוד עולה היום. אם אנחנו בונים עליהם, אין שום סיכוי שנחזור אפילו לנקודה שבה היינו. אני בסוף לא יכול לחכות, אני קונה את הציוד. אין אף מנוף בבית החולים. מנוף אחד שמשפץ משהו שתכננו לפני זה, זה המנוף היחיד שרואים העובדים, וזה רע לבית החולים, לנפש".
הוא תיאר את יום הפגיעה, ואת העובדה שבית החולים חזר לתפקוד תוך שעות אחדות. "ב-19.6, אחרי שמונה שעות הודענו למשרד הבריאות שאנחנו פתוחים", אמר. "ב-16:00 אחר הצהריים פתחנו את בית החולים בלי מעליות, בלי ציוד, עם אנשי צוות שבורים, כי היה לנו ברור שיש חיילים בדרך, סבא עם התקף לב או פצוע מתאונת דרכים בערבה. היה לנו אמון, ועד היום יש לנו אמונה שאתם מבינים שהמתקן האסטרטגי החשוב ביותר לתושבי הנגב זה סורוקה, אין מתקן חשוב יותר".
לדבריו, בית החולים ובעליו, קופת החולים כללית, פועלים לשקם את בית החולים, וכבר מתחילים גם בבינוי של שתי קומות עליונות מעל הבניין הכירורגי הדרומי, כדי לאכלס מחלקות שנפגעו, גם ללא קבלת הכספים הדרושים לכך, שמוערכים ב-200 מיליון שקלים. "מחלקת אורולוגיה ועיניים לא יכולה לחכות, אנחנו נכנסים לבינוי הזה לבד", אמר.
ד"ר צחי סלוצקי: "מס רכוש מדבר על ציוד שנקנה לפני עשר שנים, אין שום סיכוי שעלות הציוד הזו שווה למה שהציוד עולה היום. אם אנחנו בונים עליהם, אין שום סיכוי שנחזור אפילו לנקודה שבה היינו. אני בסוף לא יכול לחכות, אני קונה את הציוד"
בבית החולים מסבירים כי מלבד הפתרונות בטווח המיידי והבינוני, יש צורך להיערך לאירועים ביטחוניים בעתיד ולהקים בניין חדש וממוגן, המכונה "בניין התקומה". "הבניין שייבנה זה לא מותרות. בית החולים הוא ממרכזי-העל הכי פחות ממוגנים, סביב 21%-22%, כבר מ-2014 מבקשים את הדבר הזה", אמר ד"ר סלוצקי.
"למה שר האוצר לא כאן?"
ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) מתחה ביקורת על הטיפול: "למה שר האוצר לא כאן? למה ראש הממשלה לא מוודא שהדבר הזה יקרה, למה הוא לא יוזם דיונים על המצב של סורוקה? למה הכסף לא עבר, למה אין ביצוע בפועל, למה עוסקים רק בפוליטיקה ולא במה שחשוב למדינת ישראל?".
כצפוי, ובדומה לדיונים הקודמים, במשרד האוצר פיזרו בדיון בעיקר ססמאות על החשיבות בשיקום בית החולים, ללא תשובות ממשיות. יעל פיילס מאגף התקציבים אמרה שהמשרד בוחן את הקמת הבניין החדש באופן מקצועי עם משרד הבריאות, וההסכמות יגובשו בהקדם. "אנחנו מבינים את החשיבות ונכונים לתת מענה ופתרון, ובאותה נשימה רוצים שהפתרון יהיה המקצועי והמתאים ביותר", אמרה.
6 צפייה בגלריה
חלונות בניין המחלקות הפנימיות בבית החולים סורוקה נופצו, החולים מצטופפים בחדרים שלא נפגעו
(צילום: מאיר אבן חיים)
במס רכוש טענו שוב כי עדיין יש צורך במסמכים כלשהם מטעם בית החולים באשר להערכת הציוד, וכי הם לא מכירים את המספרים שעליהם דיבר ד"ר סלוצקי, כלומר גם אחרי כל כך הרבה חודשים עדיין אין הערכה סופית לגבי עלות הציוד. זה ללא קשר לעובדה שמס רכוש על פי חוק מחזיר את המקום רק לקדמותו. ד"ר סלוצקי טען כי כבר באוגוסט שלחו פירוט מלא לגבי הציוד.
בנוגע לבניין הכירורגי הצפוני שנפגע ישירות הסביר אוראל לגזיאל, נציג מס רכוש, כי הייתה טענה שצריך להרוס את כל הבניין, אבל לפי חוות הדעת שלהם יש צורך רק בהריסה חלקית בעלות של 145 מיליון שקלים.
ומהיכן ייקחו את יתר הכספים? בממשלה בונים על כך שבית החולים יצליח לקושש תרומות מנדבנים לפחות על חלק מהסכום. פרופ' בשירי אמר בהקשר זה לחברי הכנסת: "חשוב שנדע שהבעיות מחמירות ואסור להתעלם. לפני שלושה חודשים גייסתי חברה טובה מניו יורק שגייסה את המרכז הקהילתי שלה, שתרמו 36 אלף דולר לטובת סורוקה. זה התפקיד שלי? אני עושה את זה באהבה, אבל הנושא שלנו זה לא תרומות, זה תקציב שאושר וצריך להעביר אותו".
יו"ר הוועדה חנוך מילביצקי טען שנראה שיש קצר בתקשורת בין הגורמים, וביקש ממס רכוש וממשרד האוצר להעביר התייחסות כתובה באשר לכל הצעדים שנעשים מול בית החולים עד ל-10 בנובמבר.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הוא "מחויב לקידום סורוקה ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם הנהלת בית החולים, הנהלת שירותי בריאות כללית ומשרד האוצר, במטרה להשיב את בית החולים לתפקוד מלא בהקדם האפשרי ולשפר מכאן והלאה את המענה המיגוני בסורוקה כך שיאפשר רציפות תפקודית בעת חירום. קיים סיכום עקרוני בין משרדי הבריאות והאוצר לנושא, שפרטיו ייסגרו בימים הקרובים, ועתיד לעלות להחלטת הממשלה בקרוב".
משרד האוצר מסר בתגובה כי הוא "מצוי בקשר רציף עם הנהלת בית החולים סורוקה ועם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בנושא השיקום והפיתוח של בית החולים. המשרד רואה חשיבות רבה בהבטחת רציפות ושדרוג השירותים הרפואיים בדרום, ופועל על מנת לתת מענה הולם לבית החולים. הנושא מטופל וצפויה התקדמות בנושא בתקופה הקרובה".
