רק לפני חודשיים חגגו את השקת מרכז השיקום החדש בהדסה הר הצופים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, הנשיא יצחק הרצוג והזמר יהורם גאון. בימים אלו מתברר מצבו העגום של בית החולים ששקוע במשבר כלכלי ענק, כשברקע אזהרות על משכורות שספק אם ישולמו ואיומי השבתה של ההסתדרות. משרדי הבריאות והאוצר פנו הבוקר (יום ה') לבית החולים הדסה בבקשה לקבל את הדיווח הרבעוני של בית החולים, לרבות דיווחים בגין תזרים.
דרישה זו באה על רקע הודעתו של מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' יורם וייס, לעובדים בשבוע שעבר על קשיים תזרימיים משמעותיים, שייתכן שיובילו לעיכוב בתשלום משכורות ינואר לאלפי עובדי המרכז הרפואי. על רקע המשבר המחריף הודיע יו"ר ההסתדרות במרחב ירושלים, דניאל בונפיל, על כוונת ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה בבית החולים - לקראת אפשרות של השבתה.
"המכתב מעיד על כך שבית החולים נמצא בקשיים כלכליים ותזרימיים ניכרים, ושקיים ספק ממשי באשר ליכולתו של בית החולים לעמוד בהתחייבותו ולסיים את שנת התקציב באיזון, וזאת בניגוד לתחזיות שהוגשו על ידי בית החולים במסגרת דיווחי המודל", כתבו נריה שטאובר, סמנכ"לית תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, ודניאל פדון, רכז בריאות במשרד האוצר, למנכ"ל הדסה. "משרדי הבריאות והאוצר מחויבים לעובדי בית החולים הדסה, ומחובתינו להבטיח כי קשיי ניהול לא יביאו לפגיעה בהם", הוסיפו.
בית החולים נדרש להגיש את הדיווח העדכני ביותר שבידו עד 25.12. במשרדי הבריאות והאוצר מדגישים שאם אכן יימצא שבית החולים חורג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב הנוכחית, יוטלו עליו מגבלות בהתאם לתקנות ההתחשבנות, לרבות ועדת חריגים לרכש וחשב מלווה. יש לציין כי המשרדים מודעים למצוקה התזרימית של בית החולים, שנובעת מפערים בין ההוצאות להכנסות או מדחיית תשלומים, אך לטענתם לא מדובר בבעיה תקציבית שאמורה לפגוע ביכולת לשלם משכורות.
במקביל, גורמים במערכת הבריאות והאוצר מאשימים בשיחות עם ynet כי רק בשנה האחרונה גייס בית החולים לשורותיו שלושה רופאים בתחום הרפואה הדחופה ממרכז הארץ, בשכר גבוה במיוחד ובפער משמעותי מהשכר שקיבלו בבית החולים שבו עבדו, בשעה שבית החולים מתלונן על חוסר יכולתו לשלם משכורות. "ב'גיידסטאר' (מדריך העמותות בישראל) מתפרסמים נתונים של חמשת שיאני השכר של בית החולים, ולפיהם ההכנסה השנתית של שיאן השכר בהדסה מגיעה ל-7 מיליון שקל בשנה, ועלתה במיליוני שקלים בשנים האחרונות", אמר אחד הגורמים ל-ynet. "ארגון שנמצא בגירעון לא מעלה את שיאן השכר שלו בכל כך הרבה כסף, זה לא תואם את המצב שהם טוענים לו".
"אני לא מאיים, אני עושה"
מנגד, בהדסה דוחים את הטענות ואומרים כי בית החולים מפוקח על ידי הממונה על השכר. הם מסבירים כי רופאים לרוב מקבלים משכורת מכמה מעסיקים, ואילו בהדסה השכר עובר דרך בית החולים, גם כשמדובר למשל בחוות דעת משפטיות או שר"פ (שירות רפואי פרטי). "כשמשווים תלוש שכולל את כל המקורות שיש לרופא אחר שמקבל את זה בשלושה-ארבעה תלושים, אומרים שהשכר בהדסה חריג", הסביר גורם בבית החולים בשיחה עם ynet. "רשות המיסים בדקה את הנושא ונמצא בדוח האחרון כי רופאי הדסה, כולל השר"פ, מרוויחים פחות מרופאים בשירות המדינה".
בעוד חילופי ההאשמות נמשכים, יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, דני בונפיל, הכריז על סכסוך עבודה בהדסה עין כרם ובהדסה הר הצופים. "המשמעות היא שאחרי שבועיים אוכל להשבית את הדסה. אם ב-1 בינואר לא תהיה משכורת שלמה לכל העובדים, יום לאחר מכן נישאר בעבודה במתכונת חירום בלבד. כולם ינטשו את העבודה, עם אוטובוסים שאני אביא, 7,000 עובדים, וירוצו לאוצר לשבת אצלם עד שייגמר העסק. לא ניתן להם מנוחה. הם יודעים שאני רציני. אני לא מאלה שמאיימים, אני עושה".
"אולי ההנהלה אשמה, יכול להיות, אבל זו לא בעיה שלנו", הוא מוסיף. "אני לא יכול לטפל בהנהלה, וגם לא יכול לטפל באוצר. אני רוצה את הכסף לעובדים, בשביל זה נבחרתי".
דני בונפיל: "אם ב-1 בינואר לא תהיה משכורת שלמה לכל העובדים, יום לאחר מכן נישאר בעבודה במתכונת חירום בלבד. כולם ינטשו את העבודה, עם אוטובוסים שאני אביא, 7,000 עובדים, וירוצו לאוצר לשבת אצלם עד שיגמר העסק. לא ניתן להם מנוחה. הם יודעים שאני רציני. אני לא מאלה שמאיימים, אני עושה"
במכתבו לעובדים בשבוע שעבר, כתב פרופ' וייס כי "הדסה ניצבת בימים אלה בפני אתגר תזרימי חריג, הנובע מאפליה מתמשכת מצד המדינה כלפי בתי החולים הציבוריים בירושלים בכלל וכלפי הדסה בפרט, בהשוואה לבתי החולים הממשלתיים".
לטענת הדסה, האתגר הנוכחי הוא תולדה של חוב של המדינה להדסה, של יותר מ-700 מיליון שקל. גורמים בהדסה מעריכים בשיחה עם ynet כי את סוף שנת 2025 יסיים בית החולים בגירעון של יותר מ-100 מיליון שקלים. הם מסבירים שהחוב כולל בין השאר את מימון הסכמי השכר - כלומר עדכון שכר כחלק מהסכמים קיבוציים שהם מחויבים להם, לצד דחיית התשלומים שמקבל בית החולים מקופות החולים בעבור השירות למבוטחיהן, מה שיוצר פער תזרימי זמני. "המדינה אומרת בחוק שצריך לשלם לעובדים מיד בסוף החודש, זה הוגן ונכון. אבל מהצד השני, בחוק אחר המדינה אומרת לקופות החולים לשלם לבתי החולים אחרי 90 יום על השירותים הרפואיים", מסביר גורם בבית החולים. "אין חברות שהיחס של החייבים למחזור הפעילות כל כך גדול, חברה לא יכולה לפעול ככה".
פרופ' וייס ציין עוד במכתבו כי החוב כולל גם פיצוי על הירידה המשמעותית בהכנסות במהלך תקופת הלחימה, ובעיקר בימי "חרבות ברזל", שבהם צומצמה לכדי מינימום פעילותו השוטפת של המרכז הרפואי, אך במקביל הדסה נדרשה לשלם שכר מלא לכלל העובדים. לדבריו, בניגוד למימון שניתן במלואו לבתי החולים הממשלתיים, "טרם הועבר מימון זה לבתי החולים הציבוריים בירושלים".
איך הגיעו לכזה גירעון?
הדסה הוא בית חולים ציבורי עצמאי, בבעלות ארגון נשות הדסה, אחד משמונה בתי חולים עצמאיים ציבוריים בישראל. עד שנת 2022 בתי החולים הציבוריים בישראל תוקצבו בדרכים שונות, ובאופן לא-אחיד: אם בתי חולים ממשלתיים כמו איכילוב ושיבא היו מגיעים בסוף השנה לגירעון, המדינה הייתה משלימה את הסכום. בתי החולים של כללית קיבלו כספים מכללית לכיסוי הגירעון. לעומת זאת, בתי חולים עצמאיים, הגדולים שבהם הדסה ושערי צדק, לא קיבלו תקצוב ישיר. עם זאת, הדסה קיבלה תמיכה מהמדינה במסגרת הסכם הבראה שנחתם לאחר שהמרכז הרפואי הוציא בקשה להקפאת הליכים בשנת 2014, בעקבות גירעון של יותר ממיליארד שקל.
4 צפייה בגלריה
בית החולים נשא בנטל כבד במהלך ימי המלחמה, וטוען שהמדינה חייבת לו מאות מיליונים. ארכיון
(צילום: דוברות הדסה)
בשנת 2022 הסכם ההבראה היה אמור לפוג, ובמקביל חוקק חוק שנכנס לתוקפו ומשנה את מודל התקצוב של כל בתי החולים הציבוריים, שקבע שכל בתי החולים הציבוריים יקבלו סיוע ממשלתי ללא קשר לזהות הבעלים של המוסד. "הדסה מתוקצבים לפי אותה נוסחה מאז ההסכם, ועדיין טוענים לאפליה", הסביר גורם במשרד האוצר.
לדבריו, מאז נכנס לתוקף מודל התקצוב, התמיכה של המדינה בהדסה עלתה באופן משמעותי, ובשנת 2025 בית החולים אף קיבל יותר בהשוואה למרכזים רפואיים אחרים - 161.5 מיליון שקלים, לעומת 50 מיליון שקלים שקיבל איכילוב ו-10 מיליון שקלים שקיבל שיבא. הוא מציין כי הדסה סיימה את שנת 2024 בעודף תקציבי של 63.5 מיליון שקלים. "לא ברור מה קרה, איך מהמצב הזה הגיעו למצב שהם בכזה גירעון. זו שאלה שנבחן יחד עם משרד הבריאות", הוא אומר.
לטענת הגורם, לא התקבלו תלונות שכאלה מאף בית חולים עצמאי נוסף. "יכול להיות שלהדסה יש בעיה תקציבית כתוצאה מניהול לא מיטבי של האירוע, זה משהו שצריך להיבדק". לדבריו, גם אם אכן קיים גירעון, יש צעדים קודמים לפני אי-תשלום משכורות, בין השאר דחיית תשלומים לספקים, וכן פנייה למדינה לדחיית תשלומי מס הכנסה ומע"מ. "התרגיל הוא פשוט והדסה עושים אותו חדשות לבקרים, שלוש פעמים רק בשנתיים האחרונות", אמר. "ברגע שהם לא מסכימים עם הממשלה על משהו, לא משנה אם הם צודקים או טועים, הם מאיימים על העובדים, וההסתדרות שולחת מכתב שיסגרו את בית החולים. זו בושה וחרפה להתעלל ככה בעובדים ולקחת אותם כבני ערובה. פגיעה בשכר העובדים אמורה להיות המוצא האחרון, לאחר שהארגון מיצה את כל הפתרונות".
גם במשרד הבריאות הורמו גבות בעקבות מכתבו של מנכ"ל הדסה. גורמים במשרד הסבירו בשיחה עם ynet כי מאז כניסתו לתוקף של מודל התקצוב ב-2022, מתקבל מכל בית חולים דיווח שנתי. "אם יש בית חולים שהצהיר שהוא לא עומד להיות יציב, הוא עובר לדיווח רבעוני. זה לא קרה עם הדסה, שמוגדרת מבחינת משרד הבריאות כיציבה פיננסית".
"הופכים עולמות"
אפשרות נוספת שהועלתה בפני הדסה היא לקיחת הלוואות מהבנקים כדי לגשר על הפער התזרימי, אך בהדסה מסרבים. "הלוואה עולה כסף, אם אקח 700 מיליון שקל הלוואה, אשלם 50 מיליון שקל בשנה ריבית", אמר גורם בבית החולים. בהדסה טוענים ש גם בשערי צדק, גם הוא בית חולים ציבורי עצמאי, המצב בעייתי. גורם בבית החולים התייחס לעובדה שהמחאה לא פרצה גם שם: "לא כל מנכ"ל יכול לקחת על הגב שלו את האחריות לנהל את המאבק, כי במאבק גם חוטפים מכות".
אמש ערך ועד העובדים של הדסה בשיתוף ההסתדרות הפגנה נגד האיום לעכב את משכורות חודש ינואר. בהפגנה הונפו שלטים חריפים נגד סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יעל לינדנברג, שכללו כיתובים כמו "יעל לינדברג, הדם של החולים על הידיים שלך", "יעל הורסת את הדסה, יעל מסוכנת לירושלים", ו"לא ניתן לך לפגוע בחולים".
בהדסה אומרים: "העובדים בהדסה מרגישים את המצוקה התקציבית, זה לא היה בתמיכתנו לכתוב שלטים כאלה, הוועד פועל על דעת עצמו ושיקוליו. יש לנו הערכה כלפי הפקידות, אבל מבינים את הכאב והזעקה של העובדים"
גורם במשרד האוצר התייחס לאירוע ואמר כי מדובר בחציית גבול בחסות ההנהלה, שכן על השלטים שהונפו התנוסס לוגו של בית החולים. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אף שלח אמש מכתב להנהלת בית החולים: "במהלך שנותיי הרבות בשירות הציבורי ובמערכת הבריאות ניהלתי מחלוקות קשות והתמודדתי עם הפגנות ושביתות, לעיתים נגד עמדותיי האישיות, אך מעולם לא נתקלתי בהתנהלות כה מופקרת, אלימה ומסיתה כלפי עובדת ציבור מקצועית ומסורה". הוא קרא להנהלה להתנער פומבית מאמירות אלו ולהבטיח כי התנהלות מסוג זה "תיפסק לאלתר".
בהדסה טוענים להתנהגות מקצועית ועניינית. "העובדים בהדסה מרגישים את המצוקה התקציבית, זה לא היה בתמיכתנו לכתוב שלטים כאלה, הוועד פועל על דעת עצמו ושיקוליו. יש לנו הערכה כלפי הפקידות, אבל מבינים את הכאב והזעקה של העובדים", אמר גורם בבית החולים. "אני יכול כחברה לשלם רק לפי מה שיש לי בבנק", סיכמו בהדסה. "אם לא יהיה לי כסף לפני 1 בינואר, אשלם רק מה שאני יכול. אנחנו הופכים עולמות כדי להימנע מהצרה הזו".
מהנהלת הדסה נמסר בתגובה: "תמוה קירוב הלבבות של מנכ"ל משרד הבריאות לאגף הקציבים, כאשר הוא בכתב ובדיונים רשמיים, כולל אלו שהתקיימו בשבוע החולף, תמיד האשים את אגף התקציבים באוזלת יד, בחוסר מקצועיות ובחוסר הבנה של מערכת הבריאות ובכלל. הבקשה של מנכ"ל משרד הבריאות ואגף התקציבים באוצר אינה מפתיעה. בכל פעם שהדסה הביעה התנגדותה באשר לגזירות כלכליות שמנכ"ל משרד הבריאות ייצר באופן יחודי וסיבובי להדסה זכינו במישרין ובעקיפין לאיומיו בביקורות, חקירות והפעלת סנקציות.
"אנו בטוחים, שההוספה של הדסה לרשימת המעקב, תשרת את הדסה ואת מערכת הבריאות בירושלים, ותשקף נאמנה את אזלת היד, האפליה, והעיוות המתמשך בתקצוב בתי החולים בירושלים. בחינה זו, אם תתבצע באופן שקוף והוגן, לא תאפשר למשרדי הבריאות והאוצר להתחבא מאחורי סיסמאות, ותפוצף את המורסה הזו, היושבת על גב עובדי הדסה ושערי צדק, ותביא לפתרון מיידי של הבעיה, שאותה גוררים כבר שנים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מצער מאוד לראות שהדסה בוחרת להשתמש בעובדיה ולהחזיקם כבני ערובה ללא הצדקה או צורך. כל זאת, כדי לטשטש את הניהול הכושל המתמשך של בית החולים. אנו מצפים מההנהלה לפעול לניהול מיטבי של בית החולים, כמתחייב מתפקידה, במקום להשתלח בעובדי ציבור מסורים".
