נשים הסובלות מחוסר איזון מתמשך בהורמוני בלוטת התריס במהלך ההיריון עלולות להיות בסיכון מוגבר ללדת ילדים עם אוטיזם – כך עולה ממחקר חדש שהוביל פרופ' עידן מנשה מהמרכז הלאומי לאוטיזם ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר, שנערך כחלק מדוקטורט של לינה אלבדור, שחוקרת את הקשר בין מערכת החיסון לאוטיזם, ובשיתוף המרכזים הרפואיים מאיר וסורוקה, פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
הורמוני בלוטת התריס של האם חיוניים להתפתחות העצבית של העובר. חוסר איזון בתפקוד הבלוטה במהלך ההיריון נקשר להתפתחות עצבית לא טיפוסית, כולל סיכון מוגבר להפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).
תפקוד לקוי של בלוטת התריס מאובחן בבדיקות דם שגרתיות המבוצעות לכל אישה במהלך ההיריון. כאשר מתקבלים ערכים לא תקינים של הורמוני בלוטת התריס, TSH ו-T4, המשמעות הקלינית היא תת-פעילות של הבלוטה (היפותירואידיזם) או פעילות יתר (היפרתירואידיזם). את הליקוי ניתן לאזן באמצעות טיפול הורמונלי בכדורים, שמחזיר את רמות ההורמונים לתפקוד תקין.
הקשר בין מערכת החיסון לאוטיזם
"הקשר בין מערכת החיסון לאוטיזם נחקר כבר הרבה שנים וצובר עניין רב במיוחד בשנים האחרונות", מסביר פרופ' עידן מנשה, המנהל המדעי של המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "בחרנו להתמקד בבלוטת התריס משום שמדובר בבעיה רפואית נפוצה מאוד, ושומעים עליה יותר ויותר. הקשר האפשרי בין תת-פעילות או יתר-פעילות של הבלוטה לבין אוטיזם מוכר זה זמן רב, אך מהות הקשר לא הובנה עד הסוף".
3 צפייה בגלריה


חשף קשר בין תפקוד בלוטת התריס אצל נשים בהיריון לבין אוטיזם. פרופ' עידן מנשה
(צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון בנגב)
לדבריו, לא בהכרח מדובר ביחסי סיבה ותוצאה. ייתכן שקיים גורם משותף – למשל גן מסוים – שתורם הן להתפתחות אוטיזם והן להפרעות בתפקוד בלוטת התריס.
"למרות המחקרים הרבים בתחום, כמעט שלא נבדק מה מתרחש במהלך ההיריון עצמו", מסביר פרופ' מנשה. "ידעו שלחלק מהנשים יש בעיות בבלוטת התריס, אך לא ידעו אם הבעיה הייתה קיימת או מאוזנת דווקא בזמן ההיריון. לנו יש גישה לנתונים ולתוצאות בדיקות הדם של המשתתפות במחקר, ולכן ביקשנו לברר מה הייתה תוצאת בדיקות הבלוטה במהלך ההיריון".
לפי התוצאות האלה, יכלו החוקרים להגדיר אם האישה הייתה במצב של תת-פעילות, יתר-פעילות או פעילות תקינה, וגם לאתר באיזה שליש של ההיריון זה התרחש. "מחקרים מסוג זה נדירים: רובם הסתמכו על רשומות רפואיות שציינו קיומה של בעיית בלוטת תריס, אך לא האם האישה הייתה מאוזנת בפועל בזמן ההיריון. זהו החידוש המרכזי במחקר שלנו", מציין פרופ' מנשה.
המחקר: חלוקה לשלוש קבוצות
המחקר עקב אחר למעלה מ-51 אלף לידות במרכז הרפואי סורוקה, ומצא כי נשים עם חוסר איזון מתמשך בהורמוני בלוטת התריס במהלך ההיריון היו בסיכון גבוה פי 2.5 ללדת ילדים עם אוטיזם. החוקרים הבחינו גם שככל שמשך התפקוד הלקוי של בלוטת התריס במהלך ההיריון היה ארוך יותר, כך עלה הסיכון לאוטיזם אצל היילוד.
"חילקנו את אוכלוסיית המחקר לשלוש קבוצות", מסביר פרופ' מנשה. "נשים עם בעיית בלוטת תריס כרונית המתועדת ברשומות הרפואיות אך עם בדיקות דם תקינות במהלך ההיריון; נשים ללא בעיה ידועה מראש שבלוטת התריס שלהן מתפקדת כראוי בשגרה אך נמצאו לא מאוזנות בזמן ההיריון; ונשים הידועות כסובלות מבעיה בבלוטת התריס וגם במהלך ההיריון לא היו מאוזנות".
לדבריו, נמצא שהסיכון לאוטיזם אצל הצאצאים הופיע רק בקבוצה השלישית. "בנוסף, זיהינו ממצא חשוב נוסף: ככל שמשך הזמן שבו האישה אינה מאוזנת במהלך ההיריון ארוך יותר, כך עולה הסיכון לאוטיזם אצל הילוד", מציין פרופ' מנשה. "ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של ניטור שגרתי והתאמת טיפול בזמן אמת, כדי לשמור על רמות תקינות של הורמוני בלוטת התריס לאורך ההיריון".
הוא מדגיש שני היבטים חשובים שהיוו מגבלות למחקר: "רוב הממצאים מתייחסים לתת-פעילות של בלוטת התריס משום שהיא השכיחה יותר, ובנוסף, כאשר מדובר בנשים שלא היו מאוזנות בזמן ההיריון – אין לנו מידע על הסיבה לכך, אם בגלל שהטיפול לא היה מספק, לא ניתן כלל, או שמדובר בגורם אחר, שכן לא עומדים לרשותנו נתונים על הטיפול עצמו".
ממצאי המחקר מצביעים על מנגנונים הורמונליים אפשריים המעורבים בהתפתחות אוטיזם. "במחקרי ההמשך נרצה לבחון כיצד חוסר איזון הורמונלי כזה עלול לשבש את ההתפתחות העצבית של העובר, ובסופו של דבר להוביל לאוטיזם", סיכם פרופ' מנשה.
צוות החוקרים כלל את הדוקטורנטית לינה אלבדור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד"ר מאי ויינברג מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא ומאוניברסיטת תל אביב; פרופ' גל מאירי מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב; ד"ר אנליה מיכאלובסקי מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ופרופ' עידן מנשה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.








