מיאלומה נפוצה היא סרטן של תאי פלזמה במח העצם, שמהווה כ-10% מגידולי הדם. רוב החולים חווים הישנות לאחר הטיפול הראשוני, ואלה שנחשפו כבר לכל קווי הטיפול המרכזיים - כולל נוגדני אנטי-CD38 ותרופות אימונומודולטוריות (IMiDs) - עמדו עד כה בפני אפשרויות מוגבלות מאוד. שני מחקרים שהוצגו בימים האחרונים בכנס ASCO בשיקגו, של האיגוד האמריקני לאונקולוגיה קלינית, מציעים תשובות לאותה הבעיה בתרופות שונות - והתוצאות יוצאות דופן.
מחקר SUCCESSOR-2 בחן את מזיגדומייד, תרופה שנלקחת בבליעה מקבוצה חדשה שנקראת CELMoDs, בשילוב קרפילזומיב ודקסמתזון, מול קרפילזומיב ודקסמתזון בלבד. ה-CELMoDs נקשרות לחלבון צרבלון בתוך תאי המיאלומה, מה שמוביל לפירוק גורמי גדילה הנחוצים להתפתחות הגידול ולהפעלת המערכת החיסונית נגדו - מנגנון עוצמתי יותר מתרופות האימונומודולטוריות הוותיקות.
2 צפייה בגלריה
התרופה מזיגדומייד נלקחת בבליעה בניגוד לתרופות אחרות שניתנות בעירוי. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
המחקר, בשלב שני ושלישי משולב (מתוך שלושה שלבים שנדרשים לאישור תרופה חדשה), כלל 479 חולים בגיל חציוני של 68, כאשר כרבע מהם (25.1%) היו מעל גיל 75. 92.1% נחשפו לשלוש קבוצות הטיפולים המרכזיות במיאלומה, ו-85.8% היו עמידים לנוגדני אנטי-CD38. 37.2% קיבלו בעבר גם פומלידומיד, ו-7.3% טיפול אנטי-BCMA - נתונים שמדגישים עד כמה קשה לטפל באוכלוסייה זו.
פרופ' יעל כהן: "מזיגדומייד עובדת בחולים שקשה מאוד לטפל בהם - כאלה שנכשלו על טיפולים קיימים ופיתחו עמידות. היא מציעה אפשרות טיפולית שמתגברת על העמידות"
חציון ההישרדות ללא התקדמות מחלה עמד על 18 חודשים בקרב מי שקיבלו מזיגדומייד, לעומת 8.3 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת - הפחתת סיכון של 52% (יחס סיכון 0.48). שיעור התגובה הכולל עמד על 80.2% לעומת 53.4%, ושיעור התגובה המלאה על 26.7% לעומת 8.9%. נתוני ההישרדות הכוללת טרם הבשילו, אך תמותה נרשמה ב-21.5% לעומת 26.7% בקבוצת הביקורת - ברובה עקב התקדמות המחלה. היתרון נשמר בכל קבוצות החולים, כולל מעל לגיל 75, חולים בסיכון גבוה עם מאפייני מחלה אגרסיביים במיוחד גבוה וגרורות מחוץ למח העצם.
מבחינת בטיחות, תופעות לוואי משמעותיות (דרגה 4-3) נרשמו ב-83.7% מהחולים שקיבלו מזיגדומייד לעומת 56.5% בביקורת. ירידה חדה בתאי הדם הלבנים (נויטרופניה) הייתה השכיחה ביותר - 61.1% לעומת 9.1% - אם כי זיהומים קטלניים היו נדירים (2.4% לעומת 1.1%).
פרופ' יעל כהן צילום: באדיבות המצולמתפרופ' יעל כהן, מנהלת היחידה למיאלומה במרכז הרפואי איכילוב וראש החוג הישראלי למיאלומה, אמרה כי "מזיגדומייד עובדת בחולים שקשה מאוד לטפל בהם - כאלה שנכשלו על טיפולים קיימים ופיתחו עמידות. היא מציעה אפשרות טיפולית שמתגברת על העמידות". כהן ציינה כי בישראל פועלת כבר תוכנית חמלה שמנגישה את הטיפול לכמה עשרות חולים, ושהתוצאות עד כה מבטיחות. מזיגדומייד נמצאת בתהליך אישור FDA וצפויה להיות מוגשת לסל התרופות בישראל בשנה הבאה.
יתרון מרכזי של מזיגדומייד הוא הנוחות: בניגוד לרוב הטיפולים במיאלומה הניתנים בעירוי בבית החולים, מזיגדומייד נלקחת בבית בבליעה, וניתן לרשום אותה גם במרפאות קהילתיות. "מה שאנו שומעים מרופאים הוא שהם נרגשים מטיפולים בכדור שהם בעלי עומס נמוך ויכולים לספק חוויה טובה יותר למטופלים", אמר אדם לנקובסקי, מנהל מסחור ב-Bristol Myers Squibb שפיתחה את התרופה.
ללא התקדמות המחלה אחרי שנה וחצי
מחקר MajesTEC-9 בתרופה טקליסטמאב שפורסם במקביל ב-New England Journal of Medicine, כלל 593 חולים מ-24 מדינות שהמיאלומה שלהם חזרה לאחר קו טיפול אחד עד שלושה. כ-85% מהם היו עמידים לנוגדני אנטי-CD38, וכ-79% לתרופה לנלידומיד - ויותר מ-90% לא הגיבו לקו הטיפול האחרון שקיבלו.
החולים חולקו אקראית לשתי קבוצות: האחת קיבלה טקליסטמאב, תרופה אימונותרפית חדשה שמגייסת את המערכת החיסונית לתקוף את תאי הסרטן באמצעות נוגדן שמקשר תאי חיסון מסוג T לחלבון BCMA על פני תאי המיאלומה ומגייס בכך את המערכת החיסונית לתקוף את הסרטן. הקבוצה השנייה קיבלה טיפול סטנדרטי לפי בחירת הרופא: קרפילזומיב ודקסמתזון, או פומלידומיד, בורטזומיב ודקסמתזון.
התוצאות מרשימות בכל קנה מידה: כ-70% מהחולים שקיבלו טקליסטמאב מתוצרת יאנסן של ג'ונסון אנד ג'ונסון לא הציגו התקדמות מחלה לאחר 18 חודשים, לעומת כ-27% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי - הפחתת סיכון של 71% (יחס סיכון 0.29). נמצא גם יתרון בהישרדות כוללת: 79.2% לעומת 68.6% לאחר 18 חודשים, הפחתת סיכון לתמותה של 40% (יחס סיכון 0.60).
כמעט שני שלישים מהחולים שקיבלו טקליסטמאב (65.9%) השיגו תגובה מלאה, לעומת 16.8% בקבוצת הביקורת - ורבים מהם הגיעו לרמות שאריות מחלה שלא ניתן היה לאתר אפילו בבדיקות הרגישות ביותר. משך הטיפול החציוני עמד על 13.1 חודשים, לעומת 7.0 חודשים בקבוצת הביקורת.
"חלק משינוי גדול"
"כעת יש לנו אפשרויות אימונותרפיה ללא כימותרפיה לחולים שמיאלומתם הישנה בפעם הראשונה", אמר פרופ' סי אולה לנדגרן ממרכז סילבסטר לסרטן באוניברסיטת מיאמי, שהוביל את המחקר. "אנו רואים תגובות נרחבות מאוד ותועלת קלינית ממושכת. זהו חלק משינוי גדול בהרבה שמתרחש בטיפול במיאלומה".
מבחינת בטיחות, 66% מהחולים שקיבלו טקליסטמאב חוו תגובת יתר חיסונית הידועה כתסמונת שחרור ציטוקינים (CRS) - חום, צמרמורות וירידת לחץ דם שמופיעים כשהמערכת החיסונית מגיבה בעוצמה לטיפול". רובם סבלו מהבעיה באופן קל עד בינוני (דרגה 2-1). כל האירועים נשלטו ולא הובילו להפסקת טיפול. זיהומים מדרגה 4-3 נרשמו ב-41.6% לעומת 29% בקבוצת הביקורת, בעיקר בששת החודשים הראשונים, ושיעורם ירד ככל שהמחלה נשלטה. תופעות לוואי קטלניות (דרגה 5) נרשמו ב-6.5% לעומת 3.5%, ורובן נבעו מזיהומים. על בסיס הממצאים הוגשה בקשת אישור ל-FDA ולסוכנות התרופות האירופית.
שני המחקרים מייצגים מגמה רחבה יותר: העברת אימונותרפיה חדשנית לשלבים מוקדמים יותר של המחלה, והצעת אפשרויות ממשיות לחולים שנחשבו עד כה למי שאין עוד אפשרויות טיפול בהם. "אנחנו עובדים לכיוון טיפולים שיכולים לחסל את המחלה לחלוטין, או לשלוט בה לתקופות ארוכות תוך צמצום הנטל על המטופלים", אמר פרופ' לנדגרן.
