להעלאת המודעות. טליה ברטפלד
(צילום: נדב אבס, טל אזולאי)
"אני בולימית כבר עשר שנים רצוף בלי יותר מחודש רצוף של 'החלמה'. הגוף שלי לא מתפקד כשאני אוכלת כל דבר שהוא לא אורז, ביצים וירקות, בגלל כל מה שהעברתי אותו במהלך השנים, והמחזור שלי מגיע אחת ל... במקרה הטוב", כך פרסמה בחודש מאי האחרון הקומיקאית והשחקנית ("מי שמע על חווה ונאווה") טליה ברטפלד (22) בניסיון להסביר מה עומד מאחורי הפרעת הבולימיה שלה, שכוללת, לדבריה, הרגלי אכילה מעוותים.
עוד בנושא:
"יש הרבה מבוכה סביב העניין של בריאות הנפש", אמרה בריאיון ל-ynet live, "אנשים מפחדים לפגוע, מפחדים לשאול שאלה לא נכונה. אבל באמת עדיף לשאול, אפילו אם טועים קצת או מנסחים את זה לא הכי טוב. להראות שיש בן אדם שמקשיב ומתעניין זה עדיף על להתעלם. זה חשוב וזה יכול לקדם אנשים להחלמה".
והיא מדברת מניסיון אישי. "אני חולה בבולימיה מגיל 12 והנקודות התחילו להתחבר אצלי ממש רק לפני כשנתיים בערך, ואז התחלתי לטפל. זה קורה כשמישהו מגיע ומתעניין. זו בת הזוג שלי שהתעניינה ושאלה שאלות, וזה מה שעוזר לאנשים להגיע למסקנה שהם צריכים וללכת לעזור לעצמם".
היום קל לך לדבר על זה?
"זה לא קל אבל זה חשוב, אז אני מדברת על זה. אני יכולה גם להסתיר את זה, הסתרתי את זה עשר שנים. אני יכולה לומר - 'אני לוקחת חופש', כשאני בעצם באשפוז יום, ואני לא עושה את זה כי זה חשוב. חשוב להראות שזה לא מביך".
כי רוב האנשים מתביישים בזה.
"נכון, כי יש בזה משהו מאוד מביך. להיראות בן אדם מתפקד, בחורה שהיא כבר מתנהלת ועצמאית ואז לומר: 'יש לי הפרעת אכילה קשה ואני לא יכולה בעצם לתפקד'. יש בזה הרבה דברים מביכים אבל בסוף משלמים מחיר גבוה הרבה יותר על לא לדבר - חולי, חרדות. מחלות נפש פוגעות באנשים לא פחות ממחלות פיזיות ויש הרבה סבל. יש המון מחיר להשתקה. המסר שלי ושל עמותת אנוש הוא – תדברו, תתגברו על המבוכה, תשאלו שאלות ותפנו לעזרה".
אילו תגובות את מקבלת?
"מגיעות הרבה תגובות של בנות שמזדהות, שזה פוקח להן את העיניים למה עוד נכלל בהפרעות אכילה, כי יש איזשהו מודל מאוד מסוים שמציג הפרעות אכילה כאל"ף, בי"ת, גימ"ל, כאלה המגיעות עם רזון קיצוני ותסמינים מסוימים שלא לכולם יש. יש גם כל מיני תגובות של אנשים לא מודעים כמו 'אז למה לא פשוט לאכול?' אנשים שלא באמת מבינים את האספקטים של המחלה. יש ויש, אבל ככל שיש יותר שיח גם יש פחות בורות".
טליה ברטפלד: "אני חולה בבולימיה מגיל 12 והנקודות התחילו להתחבר אצלי ממש רק לפני כשנתיים בערך, ואז התחלתי לטפל. בת הזוג שלי התעניינה ושאלה שאלות, וזה מה שעוזר לאנשים להגיע למסקנה שהם צריכים וללכת לעזור לעצמם"
מה מצבך בימים האלה?
"לא קל, אבל יותר טוב מאי פעם מבחינת המחלה, כי אני פעם ראשונה בטיפול, אז אני מאמינה שאני בדרך למקום טוב יותר".
הכול בסדר איתך?
ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש, מוסיפה: "זו השנה השנייה שבה אנו מובילים את מיזם ?R U OK בישראל. מחקרים מראים שהתחושה שמישהו רואה אותנו ומתעניין באמת, יכולה להיות משמעותית מאוד ולעיתים מצילת חיים. במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה רבים מאיתנו חווים מתח ולחץ, ?R U OK יכול לסייע לכולנו להתעניין בשלומם של האנשים סביבנו, לעזור להם לעבור תקופה קשה ולהתמודד עם משבר. רבים בחברה הישראלית פוחדים מהתשובה של האחר כאשר הם שואלים אם הכול בסדר. הגיע הזמן שנפסיק לפחד ופשוט נשאל, השאלה הקטנה הזו יכולה לשנות חיים עבור מישהו אחר".
בולימיה | כל מה שרצית לדעת
מהי הפרעת הבולימיה, מי נוטה לסבול ממנה יותר, מהם סימני האזהרה והאם יש לה טיפול יעיל? ד"ר עינת צוברי, מנהלת המרכז לטיפול בהפרעות אכילה במרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצת כללית, עונה על כל השאלות.
מהי בולימיה?
בולימיה נרבוזה היא אחת מכמה צורות של הפרעות אכילה: אנורקסיה, אנורקסיה לא טיפוסית, בולימיה והפרעת אכילה התקפית. הפרעות אלו מאופיינות בהערכת יתר של צורה ומשקל, קשיי ויסות - ויסות יתר או אובדן שליטה. חשוב לזכור שמדד מסת הגוף (BMI) ומשקל אינם מדד לחומרת הפרעת האכילה. מרבית המטופלים שאנו פוגשים היום נמצאים במשקל רגיל או גבוה ועדיין יכולים להיות במצב מסכן חיים.
מהם גורמי הסיכון?
על פי המחקרים האחרונים, גורמי הסיכון להתפתחות הבולימיה כוללים נטייה גנטית, גורמים ביולוגיים, גורמים פסיכולוגיים ומשפחתיים, כמו גם אירועי חיים קיצוניים: אלימות מילולית (חרם), אלימות פיזית ואלימות מינית. חלק מהחוקרים סבורים שקיים קשר בין בולימיה לבין רמות הסרוטונין במוח. הסרוטונין משמש במוח כמוליך עצבי אשר אחראי בין היתר על תחושת השובע. בנוסף, קיים גורם גנטי בעקבות הורה או אח/ות הסובלים מהפרעות אכילה, אשר מעלים את הסיכון להתפתחותה אצל בן משפחה נוסף.
מהם תסמיני ההפרעה?
מקור המילה בולימיה הוא מיוונית. לימוס=רעב, בול=שור. התסמין הבולט ביותר שלה הוא התקף אכילה של כמויות גדולות של מזון ללא שליטה, ובפרק זמן קצר יחסית. על פי רוב, האכילה לא נפסקת עד לתחושת מלאות כואבת. התסמין השני נובע מהצורך ל"ניקיון" לאחר התקף האכילה ומתבטא בהוצאת המזון באמצעות הקאות, שימוש במשלשלים, חוקנים, ספורט אובססיבי או צומות.
מה ההבדל בין בולימיה לבין אנורקסיה?
באנורקסיה נרבוזה לרוב למטופל/ת אין תובנה או שיש להם תובנה חלקית לגבי חומרת מצבם, ולכן המוטיבציה לטיפול מגיעה מהסביבה. בבולימיה יש לרוב תובנה מלאה לחומרת המצב, בשל הסבל הכרוך באובדן השליטה.
חברת השפע היום הדוחפת לאכילה שאינה קשורה לרעב ושובע אל מול הלחץ לרזון, יוצרת עיסוק יתר והערכת יתר של צורה ומשקל וקשיי ויסות. לכן נראה היום תופעות של מעבר בין צורות שונות של הפרעות אכילה
מהם סימני האזהרה לכך שמישהו קרוב אליי מתמודד עם בולימיה?
סימני האזהרה מגוונים וכוללים תהליכים פיזיים ונפשיים כמו: הפרעות חרדה, דיכאון, השמנת יתר ולחץ לרזון מהסביבה, אכילת כמויות גדולות, צבירת מזון לשעת התקף, אכילה בסתר מתוך בושה בכמויות המזון הנאכלות, תפיסה שלילית ביחס לגוף, עיסוק מתמיד בגוף ובמשקל, הליכה לשירותים מיד בתום הארוחות או במהלכן. הקאות, שימוש במשלשלים, פגמים בשיניים ובחניכיים, פצעים בגרון ובפה, נפיחות של בלוטת הרוק, עייפות, עור יבש, אי-סדירות בקצב הלב, ותחושת חוסר אפשרות לשלוט בהרגלי האכילה.
בנוסף, קיימים סימנים שיכולים להצביע ולהחשיד כי אכן מתפתחת הפרעת אכילה, כמו: הימנעות מאכילה ליד אחרים, ירידה חדה ופתאומית במשקל, תנודות חדות במשקל, סימנים המעידים על התקפי אכילה, סימנים להקאות, עיסוק כפייתי במזון (למשל איסוף מתכונים, בישול מרובה ועוד), ועיסוק אינטנסיבי בספורט.
האם שכיחות בולימיה דומה בקרב גברים ונשים? ומהי השכיחות לפי גיל?
בולימיה פוגעת גם בגברים וגם בנשים, אך נשים נמצאות בסיכון פי עשרה ללקות במחלה בהשוואה לגברים. בולימיה עלולה להופיע בכל גיל, אך מתפתחת לרוב בגילי 40-16, כאשר השיא לרוב סביב גיל 18, ומופיע בדרך כלל אצל נערות ונשים צעירות בסוף גיל ההתבגרות. שנות ההתבגרות מתאפיינות במהפכים מורכבים מבחינה נפשית ופיזית, כך שאצל חלק מהמתבגרות יש קושי לקבל את השינויים שחלים בגוף. לפעמיים מספיקה הערה חיצונית ביחס למבנה הגוף או המשקל, שמעוררת תחושת ביקורת המובילה להפרעת אכילה.
מהם הסיכונים והסיבוכים של הבולימיה?
מכיוון שמדובר בהפרעה שמקורה נפשי, בולימיה אינה "חולפת מעצמה". בנוסף למצוקה הנפשית הקשה שעלולה להוביל לדיכאון, אובדנות, פגיעה עצמית, התמכרות לסמים ולאלכוהול, הבולימיה גורמת גם לבעיות פיזיולוגיות, שעלולות להיות בלתי הפיכות, עד כדי סכנת חיים. למשל: אנמיה, ריקבון שיניים, בעיות מעיים ועיכול, אובדן המחזור החודשי, ומחסור במינרלים ובמלחים חיוניים לתפקודי מערכות הגוף, שעלול במקרים קיצוניים להוביל לדום לב.
ד"ר עינת צוברי אילו אפשרויות טיפול קיימות?
במקרים של סכנת חיים ומדדים רפואיים שאינם יציבים, הטיפול נערך קודם כול במחלקות הילדים או בפנימית במטרה להביא את הגוף לאיזון, שיאפשר תחילת טיפול באמצעות צוות רב-מקצועי. במקרים חמורים פחות, ישנן דרגות שונות של טיפול והשגחה בהתאם לחומרת התסמינים הפיזיולוגיים והנפשיים: טיפול מרפאתי, טיפול מרפאתי מוגבר, טיפול יום, ואשפוז במחלקה להפרעות אכילה.
איך אני יכול לתמוך במישהו עם בולימיה?
חשוב שהצעדים ייעשו בהסכמה ותוך דיאלוג, לתת זמן ומרחב כך שיהיה ניתן לשכנע את המטופל לשתף בכך עוד אנשי אמון, למשל הורים, חברים טובים וכדומה. מעשה זה מגדיל ומשפר את הסיכוי שהמטופל/ת יהיו מוכנים לפנות לטיפול. חשוב להיות לצידם ולתת להם הרגשה שניתן לסמוך עליהם ולבטוח בהם.
מה סיכויי ההחלמה של הסובלים מבולימיה?
ניתן לחלק את הבולימיה לשתי קבוצות עיקריות: מי שאצלם קשיי הוויסות מתבטאים בחוסר שליטה סביב האכילה וההיטהרות. וקבוצה שנייה אשר מתמודדת עם קשיי ויסות נרחבים בתחומי חיים נוספים: אימפולסיביות, שימוש בסמים ואלכוהול ופגיעה עצמית. לקבוצה הראשונה יש סיכויי החלמה טובים יותר ככול שמזהים מוקדם יותר את ההפרעה ומקבלים טיפול מותאם. בקבוצה השנייה, הטיפול ממושך יותר ומעניק כלים לקשיי ויסות נרחבים ובכך מסייע למטופל/ת לווסת את התחושות שלא דרך שימוש בגוף.
איך משפיעה המדיה החברתית על הבולימיה?
התסמינים הפסיכיאטריים לאורך כל ההיסטוריה הושפעו מהתרבות. חברת השפע, הדוחפת לאכילה שאינה קשורה לרעב ושובע אל מול הלחץ לרזון, יוצרת עיסוק יתר והערכת יתר של צורה ומשקל וקשיי ויסות. לכן נראה היום תופעות של מעבר בין צורות שונות של הפרעות אכילה. אנשים עם משקל יתר שסבלו מבולמוסי אכילה, עם או ללא פעילות מפצה, מתחילים דיאטת רזון ומפתחים מהלך אנורקטי מסכן חיים בעודם במשקל גבוה. חשוב מאד לאתר אוכלוסייה זו ופעמים רבות רופאי המשפחה נוטים לחשוב שמדובר בבולימיה או באכילה התקפית, בשל משקלם הגבוה.
פורסם לראשונה: 08:26, 14.09.23
