קפוא כאן! החורף שאיחר לבוא השנה מגיע השבוע לשיאו עם הסערה "ברברה" שהגיעה אתמול (שני) לישראל מאזור יוון – מערכת גשם מלווה ברוחות חזקות מאוד עם משבי רוח של כ-70 ועד 100 קמ"ש וירידה משמעותית בטמפרטורות, כשהיום (שלישי) הוא למעשה היום הקר ביותר עד כה השנה.
הטמפרטורות בצפון ובהרים צפויות להגיע ל-2 עד 5 מעלות. טמפרטורות נמוכות כאלה מגבירות את הסכנה לפגיעות קור, במיוחד באוכלוסיות בסיכון - קשישים ותינוקות. הסכנה המרכזית היא הגעה למצב של היפותרמיה' המוגדרת כטמפרטורת גוף של 35 מעלות ומטה, כאשר טמפרטורות הגוף התקינה היא מעל 36 מעלות.
קראו עוד:
הירידה בטמפרטורות בחורף בישראל נמצאה גם קשורה לעלייה בתמותה ממחלות לב ושבץ, ומשמעותית יותר בשנים קרות. אן יגורוב, בוגר תואר שני בביוטכנולוגיה וחבר בעמותת "מדעת", מציין שהקור יכול להשפיע גם על משקל הלידה: במחקר שנערך בין 2003 ל-2014 בבית החולים סורוקה בבאר שבע, נמצא קשר בין משקל לידה נמוך לטמפרטורת סביבה נמוכה יותר בשליש השלישי להיריון. חולי אסתמה ומחלות נשימה כרוניות אחרות סובלים גם הם בחורף, שכן האוויר הקר גורם לגירוי בדרכי הנשימה ולעלייה ברגישות לזיהומים.
ההיפותלמוס: וסת החום המרכזי
טמפרטורת ליבת הגוף, "המדחום הפנימי" שלנו, נעה בין 36.5 ל-37.6 מעלות צלזיוס. זו הטמפרטורה האופטימלית לפעולות הגוף התקינות. הגוף עדיין יודע להתמודד בטמפרטורות שבין 35 ל-41 מעלות, אך כל סטייה מטווח זה עלולה להסתיים באסון.
האיבר ששולט על איזון הטמפרטורה הוא גרעין ההיפותלמוס במוח: בכל ירידה בטמפרטורת הגוף, פועל ההיפותלמוס לשמירה על חום הגוף באמצעות התכווצות כלי דם ורעד. במקביל, מופחתת זרימת הדם לאיברים פחות חיוניים, כמו קצות האצבעות, האוזניים והאף, כדי להזרים כמה שיותר דם אל הלב והמוח.
כיצד לטפל בהיפותרמיה?
יש להזעיק עזרה ראשונה ולהתחיל בטיפול ראשוני המתמקד במניעת אובדן חום נוסף, חימום הגוף, ובמצב קשה - ביצוע החייאה. יש להעביר את הנפגע למקום חמים במידת האפשר, להסיר מגופו בגדים רטובים או קפואים, ולכסותו בביגוד יבש ובשמיכה. במידת האפשר, יש לחמם את גופו בצורה הדרגתית באמצעים הקיימים בשטח.
"האיבר ששולט על איזון הטמפרטורה הוא גרעין ההיפותלמוס במוח: בכל ירידה בטמפרטורת הגוף, פועל ההיפותלמוס לשמירה על חום הגוף באמצעות התכווצות כלי דם ורעד. במקביל, מופחתת זרימת הדם לאיברים פחות חיוניים, כמו קצות האצבעות, האוזניים והאף, כדי להזרים כמה שיותר דם אל הלב והמוח"
אם החולה מחוסר הכרה ואינו מגיב, יש להתחיל בהחייאה הכוללת פתיחת נתיב אוויר וביצוע עיסוי לב בקצב של 100 לדקה. אם קיים מכשיר החייאה "דפיברילטור חצי אוטומטי", יש לחבר אותו לחולה, לאפשר לו לאתר הפרעת קצב המכונה "פרפור חדרים" ולהעביר שוק חשמלי שישיב את הלב לפעולה תקינה.
שימו לב: הקשישים בסיכון מוגבר
בגיל מבוגר קיימת חשיבות רבה במיוחד לזיהוי מוקדם של פגיעות קור. קשישים חשים פחות את הקור בסביבתם מכיוון שהיכולת לאזן ולווסת את חום הגוף פוחתת. בנוסף, קשישים במצב תזונתי ירוד פגיעים יותר לקור, והם נוטים לשתייה מועטה מדי ולהתייבשות – גם בחורף.
במקרה של קשישים המתגוררים לבד, יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים לפחות פעם ביום. ניתן לזהות שיש בעיה כאשר הבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל. חשוב לדעת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף - הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור.
הקשיש עלול לשהות בבית בחוסר תנועה, ולא להיות לבוש חם מספיק בבית ובחוץ. רבים מהקשישים גם נוטים לחמם פחות את הבית כדי לחסוך בהוצאות החימום. בגיל המבוגר ישנה פעמים רבות נטייה לירידת חום הגוף בזמן מחלה זיהומית (בניגוד לעליית חום הגוף בגילאים צעירים יותר). גם מדידת חום במדחום הביתי עלולה לא לזהות את הבעיה, היות שהוא מכויל למדוד עליית חום. בכל חשד לירידת חום הגוף, יש לעטוף את הקשיש בשמיכה ולהזעיק מיד עזרה רפואית.
הקשר בין מזג האוויר לכאב
גם בלי להגיע למצבי היפותרמיה, רבים כבר יודעים שמזג האוויר הקר מחמיר את הכאבים בגוף. אנשים המתמודדים עם כאב, מייחסים לקור תופעות כמו כאבי מפרקים, כאבי שרירים, כאבי ראש ונוקשות של הגוף. ואכן, מחקרים מראים ש-75% מהאנשים הסובלים מכאב כרוני, כמו כאב גב, כאב כתף, מיגרנה ופיברומיאלגיה מדווחים שעוצמת הכאב שלהם משתנה בהתאם למזג האוויר.
קור משפיע פיזיולוגית על מערכות הגוף. גורם לכיווץ כלי הדם ולחילוף חומרים איטי יותר. במחקר שבוצע בשנים האחרונות באנגליה והתפרסם בכתב העת Bulletin of the American Meteorological Society עקבו במשך 15 חודשים אחר עוצמת הכאב של 10,000 אנשים הסובלים מכאב כרוני ומצאו שהימים הכואבים ביותר של הנבדקים היו קשורים לרמות גבוהות של משקעים, רוח חזקה יותר ולחץ ברומטרי נמוך יותר.
ד"ר נירית גבע, פיזיותרפיסטית וחוקרת כאב, מסבירה שלא כל האנשים יסבלו מעלייה בכאב במזג אויר קר. הסיבה לכך היא שכנראה ישנה הסתגלות למזג האוויר. אנשים שהסתגלו יותר למזג אוויר קר, סבלו פחות מכאב: "מידת השפעת הקור על הכאב גדולה כשיש שינוי קיצוני בטמפרטורות. לדוגמא, טמפרטורה של 10 מעלות תשפיע יותר על עוצמת הכאב אם הטמפרטורה בימים הקודמים הייתה 20 מעלות, לעומת טמפרטורה יציבה של 10 מעלות במשך מספר ימים. זאת מכיוון שאנו מסתגלים פיזיולוגית למזג האוויר לאחר שנחשפנו אליו כמה פעמים".
18,000 נבדקים עברו מדידות של סף הסבילות לכאב בזמנים שונים לאורך השנה. נמצא שבמזג אוויר קר, הסבילות לכאב הייתה נמוכה באופן משמעותי
אותו גרעין היפותלמוס במוח, שהזכרנו כבר, שולט על איזון הטמפרטורה בגוף, על כלל מערכותיו. כשטמפרטורת הגוף יורדת, ההיפותלמוס מפעיל מנגנוני דחק, שמטרתם להחזיר את הגוף לאיזון. במצב כזה המוח נכנס למצב של עוררות יתר, ישנה הפרשה של נוראדרנלין (מוליך עצבי מוכר שמשפיע על פעילות המוח) והמוח פועל באופן דומה להפעלה של מערכת אזעקה. הוא גורם להפרשה מוגברת של ההורמונים אדרנלין וקורטיזול בגוף, ואלו יכולים לגרום להגברה של כאב ואפילו להופעה של כאב חדש.
"הוכח בשנה האחרונה בשני מחקרים שונים שקור מגביר כאב", אומרת ל-ynet, פיזיותרפיסטית ספורט ואורתופדיה, עירית סמילנסקי, "במחקר שנערך בעיר טרומסה בנורבגיה והתפרסם בשנה האחרונה בכתב העת PAIN, נבדקה ההשפעה של מזג האוויר על כאב. 18,000 נבדקים עברו מדידות של סף הסבילות לכאב בזמנים שונים לאורך השנה. נמצא שבמזג אוויר קר, הסבילות לכאב הייתה נמוכה באופן משמעותי.
5 צפייה בגלריה
כשטמפרטורת הגוף יורדת, ההיפותלמוס יכול להפעיל מנגנוני דחק שמטרתם להחזיר את הגוף לאיזון
(צילום: shutterstock)
"במחקר נוסף שנערך בנורבגיה והתפרסם בכתב העת PLOS ONE, נבדקה ההשפעה של שינויי מזג האוויר בקרב אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה (תסמונת כאב כרוני מפושט). נמצא שמזג אוויר קר וגשום וכן לחץ ברומטרי נמוך קשורים לעלייה בעוצמת הכאב. לחץ ברומטרי (לחץ אטמוספירי), הוא הלחץ שמפעילות מולקולות האוויר על פני שטח כדור הארץ. במזג אוויר חורפי ישנה ירידה בלחץ הברומטרי. ישנה השערה כי הירידה בלחץ הברומטרי משפיעה על הלחץ התוך-מפרקי, וגורמת לשחרור מוגבר של חומרים מעוררי כאב בתוך רקמות הגוף".
למה כואב לנו יותר כשקר?
למרות שהתופעה מדווחת ומתועדת, עדיין לא ברור מה המנגנון המדויק האחראי לה. עם זאת, ד"ר גבע וסמילנסקי מציינות מספר מנגנונים משוערים העשויים להסביר תופעה זו:
1. ירידה בפעילות הגופנית
גוף האדם, ובעיקר המפרקים והשרירים, זקוק לתנועתיות. הפעלת הגוף "משמנת" את המפרקים, מאפשרת זרימת דם תקינה בשרירים ובכך מפחיתה כאבים. בנוסף, בעת פעילות גופנית משתחררים בגוף חומרים כגון אנדורפינים, המסייעים לעלייה במצב הרוח ולהפחתת כאב. במזג אוויר חורפי אנו נוטים לבצע פחות פעילות גופנית, להימנע מהליכה בחוץ, ומעדיפים להישאר קרוב לתנור או מתחת לשמיכה. הירידה בפעילות היא אחד הגורמים העיקריים לעלייה בכאב.
2. ציפייה לכאב
כאב הוא חוויה סובייקטיבית המושפעת מהמצב הרגשי שלנו. אחד הגורמים שיכולים להגביר את עוצמת הכאב הוא ציפייה לו, בעיקר אם הציפייה לכאב מלווה בפחד מפני הכאב וחרדה ממנו. אנשים הסובלים מכאב ממושך ומאמינים כי הקור יחריף את הכאב שלהם - עשויים לחשוש מהכאב שעתיד להתלוות לקור. עצם החשש והציפייה לכאב בתקופת החורף עשויים להגביר את הכאב. יתר על כן, לעיתים מטפלים ואנשי צוות רפואי מייחסים את העלייה בכאב למזג האוויר, ועקב כך משאירים את המטופל במעגל של ציפייה לכאב.
3. ירידה במצב הרוח
סיבה משוערת נוספת היא שמזג האוויר החורפי, ההסתגרות בבית והפחתת מספר שעות האור גורמים לחלק מהאנשים למצב רוח ירוד. ידוע כי מחשבות שליליות ודכדוך יכולים לגרום לעלייה בכאב, ולכן יתכן שהאשם הוא לא במזג האוויר עצמו אלא ברגשות שהוא מעורר.
4. קור עז מפעיל את מנגנוני הדחק (סטרס) במוח
העלייה ברמת הדחק היא טריגר להפעלת מערכת הכאב. עקב כך כאב בעוצמה נמוכה יחווה ככאב חזק ואנשים עם כאב כרוני יחוו יותר כאב.
מה ניתן לעשות כדי למנוע את הכאב או להפחית אותו?
עירית סמילנסקי מציעה את הצעדים הבאים:
1. בצעו פעילות גופנית
הנעת הגוף מזרימה יותר דם לשרירים, מחממת את הגוף ומשחררת חומרים משככי כאב ומשפרי מצב רוח. אם קר לצאת החוצה, ניתן לבצע תרגילים בבית. ההמלצה של ארגון הבריאות הבינלאומי היא לבצע לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות בינונית, דוגמת הליכה. גם פעילות פחותה יותר יכולה להועיל. אם לא התאמנתם עד היום, רצוי להתחיל בפעילות הדרגתית ובמקרה הצורך להיוועץ עם איש מקצוע לפני תחילת הפעילות.
5 צפייה בגלריה
הנעת הגוף מזרימה יותר דם לשרירים, מחממת את הגוף ומשחררת חומרים משככי כאב ומשפרי מצב רוח
(צילום: shutterstock)
2. שימו לב לקשר גוף-נפש
חשוב להבין כי המצב הרגשי משפיע על עוצמת הכאב שאנו חווים. אם אתם מרגישים כי אתם דרוכים וחוששים מכאב או שהמצב הרגשי שלכם ירוד, נסו לבצע פעילויות מרגיעות ולהימצא בסביבה חברתית תומכת. ניתן להיעזר בטכניקות כמו קשיבות (מיינדפולנס) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
5 צפייה בגלריה
ניתן להיעזר בטכניקות כמו קשיבות (מיינדפולנס) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
(צילום: shutterstock)
3. חממו את האזור הכואב
ניתן להשתמש בכרית חמה או להיכנס לאמבטיה חמה. החימום צריך להיות נעים ולא מכאיב.
4. עסו את האזור ומרחו משחה מחממת
קיימות בשוק משחות הנותנות תחושה של חימום. ניתן למרוח את המשחה תוך כדי תנועות עיסוי של האזור הכואב. העיסוי מזרים את הדם ונותן אפקט של חימום.
