בשיתוף אסטרהזניקה
"לוקמיה לימפוציטית כרונית, המכונה גם CLL זה סוג של סרטן דם", מסבירה פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם בבית החולים בני ציון. "המחלה כשמה כן היא – כרונית. למעשה זו מחלה בה יש ייצור בלתי מבוקר של תאי דם לבנים מסוימים שלא הבשילו במח העצם. אולם במחלה הזו, בשונה מסוגים אחרים של לוקמיה שנחשבים לאגרסיביים ומפחידים, מהלך המחלה של CLL הוא איטי שמתפרס בדרך כלל לאורך שנים". המחלה מתאפיינת בעלייה של כדוריות הדם הלבנות ובהגדלה של בלוטות הלימפה שלעיתים ניתן אף למשש ולהרגיש אותן.

איך מאבחנים ומה אפשרויות הטיפול?

לוקמיה לימפוציטית כרונית היא הלוקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי ונפוצה בעיקר בגילאים מבוגרים. בישראל מאובחנים בכל שנה כ-500 בני אדם. "מרבית המטופלים שמגיעים אלינו הם אנשים מבוגרים עם מחלות רקע", מסבירה פרופ' תדמור. "בניגוד למחלות סרטן אחרות, האבחנה של CLL היא די פשוטה. התאים הסרטניים או תאי הלוקמיה נמצאים בדם והאבחנה והבירור נעשה באמצעות בדיקות דם רגילה. אין צורך בשום דבר אחר", היא מוסיפה.
ישנן שלוש קבוצות טיפול עיקריות בלוקמיה לימפוציטית כרונית. "ראשית, חשוב לציין שהטיפול ב-CLL עבר מהפכה והגענו לעידן שאנחנו מגדירים אותו כ- 'chemo free' – ללא כימותרפיה", אומרת פרופ' תדמור. "בנוסף, חשוב לציין שאנחנו גם לא תמיד מטפלים ב-CLL ולעיתים רק מסתפקים במעקב אחרי המטופל מפני שהמחלה שלו מתקדמת מאוד לאט. למעשה, יש צורך בטיפול רק אם המחלה מתחילה להיות סימפטומטית ומפריעה לתפקוד".
כיום ישנן מספר משפחות של טיפולים מכווני מטרה (target therapy). אלו טיפולים ספציפיים וסלקטיביים. "יש שתי קבוצות טיפול שניתנות בכדורים", מציינת פרופ' תדמור. "הראשונה נקראת מעכבי BTK, השנייה נקראת מעכבת מעכבי BCL 2 וישנה גם קבוצה נוספת של טיפולים הכוללת נוגדן חד שבטי כנגד אחד מהחלבונים שמבוטאים על גבי תאי ה-CLL וטיפול זה ניתן דרך הוריד בעירוי".

הקשר ללב

אמנם בשנים האחרונות חל שיפור באפשרויות הטיפול בסרטן בכלל וב-CLL בפרט, אולם לעיתים לחלק מהטיפולים ישנן תופעות לוואי שעלולות להשפיע על החולים. "תוחלת החיים של המטופלים היא ארוכה יותר מבעבר, ולכן עלינו להתרכז גם בנושא תופעות הלוואי של הטיפולים מפני שהחולים חיים הרבה יותר", מסבירה ד"ר מיכל לאופר-פרל מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת מרפאות הלב באיכילוב. "בנוסף, מרבית החולים ב-CLL הם מבוגרים. זו אוכלוסייה שפעמים רבות מאובחנת עם לוקמיה לימפוציטית כרונית שכבר יש לה 'תיק מכובד של מחלות רקע' כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב", היא מוסיפה ואומרת כי לחלק מהטיפולים החדשים בCLL- יש עלייה בשכיחות להתפתחות של מחלות לב. בעיקר יתר לחץ דם, הפרעות קצב והתפתחות של אי ספיקת לב.
לדברי ד"ר לאופר-פרל, מכיוון שיש מגוון של תרופות לטיפול ב-CLL, חשוב מאוד להתאים את הטיפול הנכון למטופל הנכון וכיום הבחירה הטיפולית מושתתת על יעילות, אך גם על בטיחות כגורם מרכזי בשיקול.

איך בוחרים את הטיפול?

"כשאני יושבת מול מטופל ואני מחליטה שהוא זקוק לטיפול אני עוברת על מחלות הרקע שלו", מסבירה פרופ' תדמור. "אני בודקת האם יש לו יתר לחץ דם, האם יש לו הפרעה בקצב הלב ואם כן – איזה סוג של הפרעה. פרופ' תדמור בודקת האם ההפרעה הזו גרמה לאירוע מוחי, האם יש למטופל אי ספיקת לב וכדומה. במצבים כאלו, לא ניתן להפנות את כל המטופלים לקרדיו-אונקולוגית, "לכן אני צריכה לבחור מי מהמטופלים עלול להימצא באיזושהי סכנה", היא מוסיפה. "אני רוצה לא לעבוד לבד אלא להיעזר באיזשהו ניטור כדי לוודא שהם לא מפתחים סיבוכים ולכן אני מפנה אותם לקרדיולוג שמכיר את הטיפול החדשים".
"חשוב לציין שאנחנו נמצאים בעידן חדש בכל הקשור לתרופות חדשות", אומרת פרופ' תדמור. "למשל בקבוצת מעכבי ה- BTK פותח דור שני של תרופות שהן פחות רעילות, עם פחות תופעות לוואי קרדיאליות וזה מאפשר לנו לתת למטופלים שלנו תרופות בטוחות יותר"

שיתוף פעולה בין המטולוג וקרדיולוג

"יש המון טיפולים חדשים בתחום הזה", מסבירה ד"ר לאופר-פרל. "לכן פעמים רבות מתקיים שיתוף פעולה הדוק בינינו – הקרדיולוגים וההמטולוגים – על מנת לראות ולקבל החלטה מה באמת הטיפול הכי טוב מבחינת יעילות ובטיחות לחולה".
"כשאני רואה את החולה מול עיניי, אני רוצה מיד למנוע התפתחות של פרפור פרוזדורים שעלול להוביל לשבץ, לאי ספיקת לב או יתר לחץ דם ומאידך לתת לו את הטיפול ההמטולוגי הטוב ביותר". מוסיפה ד"ר לאופר-פרל. "ואנחנו – ההמטולוגים והקרדיולוגים – מבצעים דיונים ביחד, מעריכים את סיכוני הבסיס של כל מטופל, בוחנים באיזו דרגת סיכון הוא נמצא ומנהלים מעקב אחריו, מפני שמחלות כמו פרפור פרוזדורים, יתר לחץ דם וכדומה הן לפעמים מחלות ללא סימפטומים שלא תמיד מודעים אליהן בכלל אם לא מבצעים מעקב באופן רוטיני".
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 14:06, 18.01.24