בכל בוקר, כשמגיעים מנהלי ביונטק למשרדי החברה במיינץ שבגרמניה, פרופ' אואור שאהין, אחד המייסדים, כבר שם, אחרי נסיעה על אופניים מהדירה הצנועה שבה הוא ופרופ' אוזלם טורצ'י מתגוררים עד היום. לא רכב פרטי, לא נכסי ראווה - למרות הון אישי של מיליארדים. ביום שלישי שעבר, בני הזוג שהצילו את העולם מקורונה והמציאו את החיסון ששווק על ידי פייזר הודיעו שהם עוזבים את ביונטק כדי להקים חברה חדשה. המניה (סימול בנאסד"ק: BNTX) קרסה ב-20% תוך שעות. אבל שאהין וטורצ'י, כך נראה, לא ממש התעניינו בכך - כי יש דברים יותר מעניינים לחשוב עליהם: להמשיך במהפכת ה-mRNA.
ההודעה הדרמטית על פרישה מהניהול השוטף של החברה ביום שלישי שעבר הובילה לשאלות רבות לגבי האסטרטגיה העתידית של החברה. מניית החברה, שנסחרה בשיא המגפה ב-350 אירו למניה (סימול: 22UA) בבורסת פרנקפורט, צנחה בעקבות ההודעה ונסחרה סביב שפל של 74 אירו. החדשות הטובות הן שהמניה בנאסד"ק התאוששה מעט ובסך הכול ירדה ב-10% בשבוע.
3 צפייה בגלריה
"אנחנו לא יזמים, אלא מדענים". פרופ' אוזלם טורצ'י ופרופ' אואור שאהין מייסדי ביונטק שעשו היסטוריה אדירה
ביונטק, שמתמקדת כעת במציאת תרופות לסרטן, טרם התאוששה מהמעבר מעידן "החיסון לכל העולם" לשלב המחקרי הממושך - ומניית החברה רחוקה מאוד משיא הקורונה של 350 אירו. ובאשר לסיבת הפרישה: לדברי המייסדים, העושר והתהילה שהניב חיסון הקורונה היו רק צעד הכרחי בדרך - אמצעי פיננסי שאפשר להם להמשיך במחקר.
בני הזוג - שאהין בן ה-60 וטורצ'י בת ה-58 - נותרו נאמנים לאורח חיים צנוע כמעט סגפני. עבורם, העובדה שמעולם לא החזיקו ברכב פרטי או בנכסי ראווה היא הוכחה חיה להצהרתם: "אנחנו לא יזמים, אלא מדענים". מבחינתם, פיתוח החיסון היה "סטייה" הכרחית מהמסלול המדעי, וכעת, כשביונטק הפכה למכונה משומנת של ייצור ושיווק, הגיע הזמן להשאיר את חליפות הניהול לאחרים ולחזור למקום שבו הם מרגישים הכי בבית - ליד המיקרוסקופ.
גורמים רבים חברו להצלחה הפנומנלית של ביונטק: האומץ לקחת סיכונים ולשנות את כיוון המחקר בזמן אמת, עבודה קשה ומודעות עצמית נדירה. ההצלחה הפכה את ביונטק מסטארט-אפ של חוקרי אוניברסיטה לחברת ביוטכנולוגיה עולמית - אלא שהטרנספורמציה הזו הביאה עמה אתגרים חדשים, תחרותיים, רגולטוריים ולוגיסטיים, הדורשים מומחיות בשיווק ובתהליכי ייצור גלובליים. בניגוד למייסדים רבים שמתעקשים להיאחז בשליטה מלאה, שאהין וטורצ'י הבינו שעבודתם בניהול השוטף הסתיימה וכי החברה זקוקה כעת למנהלים בעלי מומחיות אחרת. עם אחזקה משותפת של כ-16% ממניות החברה, הם עדיין יהיו בעלי השפעה מכרעת על ההחלטות האסטרטגיות - אך עולם המחקר הבסיסי זקוק להם בחזית.
בני הזוג יעזבו את תפקידם הניהולי עד סוף השנה ויובילו חברה חדשה שתתמקד במחקר ובפיתוח הדור הבא של תרופות מבוססות mRNA. ביונטק תמשיך להיות קשורה בטבורה לחברה החדשה במבנה של "ספין-אוף" אסטרטגי: היא תעניק לה את זכויות השימוש בטכנולוגיות ה-mRNA שפותחו עד כה, ובתמורה תקבל מניות מיעוט בחברה החדשה, תמלוגים ומענקים כספיים בכל פעם שהחברה תגיע לאבן דרך משמעותית.
בעיתון הכלכלי הגרמני המוביל Handelsblatt, לא חסכו בדימויים ומיהרו להגדיר את המהלך כ"הסכם גירושים" עסקי (Scheidungsvertrag). "צד אחד קיבל את כל מה שהזוג צבר יחד עד עכשיו - המפעלים, המותג והמזומנים - והצד האחר קיבל אליו את כל הידע והחזון המדעי", נכתב בפרשנות. חשוב להדגיש: לא מדובר בגירושים אישיים של בני הזוג, אלא בפירוק המבנה המקצועי שחיבר בין המדע לניהול הכספי תחת גג אחד.
התקווה לחולי סרטן
ביונטק עצמה נמצאת כעת במרוץ נגד הזמן. החברה אמורה להציג עד סוף השנה תוצאות של ניסויים מתקדמים ב-15 תרופות אונקולוגיות. התקווה הגדולה ביותר תלויה בחיסון המותאם אישית לסרטן "פומיטאמיג" (BNT122), שמעורר עניין עצום בתעשייה והופך את ביונטק ליעד אטרקטיבי לניסיונות השתלטות מצד ענקיות פארמה.
סיפורם של שאהין וטורצ'י, שהקימו את החברה ב-2008 יחד עם משקיעים נוספים, נחשב לסיפור ההצלחה המדעי הגדול ביותר של גרמניה בעשורים האחרונים. כזוג מהגרים ממוצא טורקי שהביא פתרון למצוקה עולמית, הם הפכו לסמל לאינטגרציה מוצלחת ולגאווה לאומית. אולם האופוריה של ימי הקורונה דעכה, וביונטק נאלצת להתמודד עם המציאות של "היום שאחרי". למרות שהחברה צופה הכנסות של כ-2.9 מיליארד אירו ב-2025 - גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות - השוק הגיב בחשש לעזיבת המייסדים.
זו תהיה השנה השנייה ברציפות שבה ביונטק מדווחת על הפסד תפעולי, ונאלצת להישען על רזרבת המזומנים שלה, המוערכת ב-17.2 מיליארד אירו. השאלה הגדולה שתלויה מעל וול-סטריט ופרנקפורט: האם אימפריה שנבנתה על גאונותם של שני מדענים תוכל לשגשג גם כשהם חוזרים אל שולחן המעבדה.
ההימור על החברה החדשה אינו מקרי. בעוד שחיסוני הקורונה "לימדו" את הגוף לזהות חלבון של נגיף חיצוני, חזית המחקר הנוכחית - והסיבה שבגללה שאהין וטורצ'י חוזרים למעבדה - היא היכולת לרתום את המערכת החיסונית למלחמה בתאים סרטניים מתוך הגוף עצמו.
בניגוד לכימותרפיה שתוקפת את כל התאים המתחלקים במהירות, הדור הבא של ה-mRNA מתמקד בחיסונים מותאמים אישית (Personalized Cancer Vaccines): מדענים מרצפים את הגנום של הגידול הספציפי של החולה, מזהים מוטציות ייחודיות לו, ומייצרים מולקולת mRNA שמתדרכת את מערכת החיסון להשמיד רק את התאים המסומנים. המטרה הסופית - להפוך את מחלת הסרטן, בטווח הרחוק, למחלה כרונית הניתנת לניהול באמצעות זריקה תקופתית.
