גדילה מתרחשת במהלך גיל הילדות וגיל ההתבגרות. גורמים תורשתיים וסביבתיים משפיעים על התהליך. עיכוב בגדילה מהווה התראה על מצב רפואי, שעלול להיות בעייתי או על הצורך במעקב צמוד של ההורים.
כדי להבין את הגורמים לעיכוב בגדילה ואת דרכי הטיפול במקרים השונים, אירחו דנה ורון ופרופ' איתמר רז את ד"ר אביבית ברנר, מומחית באנדוקרינולוגיה ילדים ורופאה בכירה בבית-החולים 'דנה דואק' לילדים, במרכז הרפואי איכילוב.

קצב הגדילה הכי מהיר מתרחש עד גיל שנתיים ובמהלך גיל ההתבגרות

תהליך הגדילה שונה בין בנים ובנות ואת זה חשוב לדעת. "תינוקות וילדים מתחת לגיל שנתיים גדלים בקצב הכי מהיר", מסבירה ד"ר ברנר.
"אחר-כך הם נכנסים לתקופה שהיא יחסית איטית מבחינת קצב הגדילה שלהם, ואז בגיל ההתבגרות שוב יש לנו האצה עד שבסופו של דבר הם מסיימים את תהליך הגדילה שלהם.
"תהליך הגביהה של נערות קורה בשנים שלאחר קבלת המחזור, ונערים גדלים במהלך גיל ההתבגרות ומגיעים לגובה ממוצע של 13 ס"מ יותר מאשר זה של הנערות".
לדברי ד"ר ברנר, אחד הכלים הוותיקים לבדוק היתכנות גדילה נעשה אצל אנדוקרינולוג באמצעות צילום כף-היד, שעשוי להיות מנבא לאפשרויות גדילה. "אם אנחנו רואים בצילום כף יד שלוחיות הגדילה עדיין פתוחות, זה אומר לנו שעדיין יש פוטנציאל ועוד תהיה גדילה לגובה", היא מסבירה.
האזינו לפודקאסט:

מתי ניתן להבין שיש בעיית גדילה לגובה?

ד"ר ברנר אומרת שמעקב גדילה חייב להיות חלק מהאחריות של ההורים על בריאות ילדם.
"מעקב גדילה הוא חלק מאוד חשוב ברפואת ילדים שגרתית ולא צריך בשביל זה אנדוקרינולו", היא מסבירה. "כל ילד צריך למדוד גובה ומשקל פעם בחצי שנה, עד שהוא מסיים גדילה, שזה בעצם בצו ראשון, למרות שיש גם ילדים שגדלים אחר כך. רואים איך הילד גדל, גם בהשוואה לאוכלוסייה של בני גילו וגם בהשוואה למדידות הקודמות שלו".
על פי קצב הגדילה וההשתייכות לקבוצת גובה של בני גילו, ניתן לדעת אם לילד יש בעיה בגדילה לגובה. המעקב נעשה אצל רופא הילדים.

מהם הגורמים החיצוניים המשפיעים על גדילה?

מלבד גנטיקה, יש גורמים סביבתיים המשפיעים על קצב הגדילה כמו תזונה, למשל.
"עד גיל שלוש למצב התזונתי יש רכיב דומיננטי בקביעת הגדילה לגובה, אחר כך בגיל הילדות משפיע מצבו של הורמון הגדילה והורמונים אחרים כמו הורמון בלוטת התריס", אומרת ד"ר ברנר.
"לפעמים, בעיה בגדילה של ילד, מעידה על מצב רפואי שלא תמיד מתבטא בצורה אחרת. למשל, צליאק, הרגישות לגלוטן, שאחד מסימניה עשוי להיות גדילה לא מספקת לגובה".
מתי אם כך, כדאי לבדוק רפואית את הילד או הילדה?
ד"ר ברנר: "יש הבדל בין בדיקות משקל וגובה שגרתיות לילד שגדל טוב ושומר על גובה באותו אחוזון והוא בטווח הנורמה, גם באופן תואם לפוטנציאל המשפחתי ובין ילד שנמצא באחוזונים נמוכים מבחינת גובה או ילד שההרגשה היא שהוא יחסית נמוך למה שהפוטנציאל המשפחתי שלו מבטיח, או שנראה שהוא לא עולה מספיק במשקל ולא גדל מספיק ואז בהחלט צריך לבדוק אצל רופא את הסיבות".
איך בודקים אם ילד או ילדה צריכים הורמון גדילה?
לאחר שרואים את מהלך הגדילה של הילד ואם נדמה שיש בעיה, יש צורך לעשות בדיקות דם, פשוטות למדי דרך רופא הילדים, שבתורו, יפנה לאנדוקרינולוג.
בודקים שלילד אין בעיות עם משק הברזל, כדי לשלול אנמיה, בודקים תפקוד של בלוטת התריס וצליאק, שגם הם בעלי השפעה על הגדילה.
"אחרי ששללנו הכל, עושים תבחין להורמון גדילה בבדיקה אקראית בדם", אומרת ד"ר ברנר ומסבירה שאז עושים לילד או לילדה, 2 בדיקות שונות שבעזרת עירויים, מעוררות את הורמון הגדילה ובאמצעותם בודקים, באשפוז יום פשוט למדי, אם הורמון הגדילה מגיע לרמה מספקת. "אם יש לנו שני תבחינים שהם לא תקינים, הילד הזה מוגדר כבעל חסר של הורמון גדילה", היא אומרת.
השלב הבא הוא השלמה של הבדיקה על יד MRI מוח, כדי לאבחן את אותו אחוז קטן של ילדים שיש להם ממצא גידולי שהוא זה שלוחץ על הבלוטה ומפריע להפריש הורמון גדילה. רק בשלילה של זה, עוברים לטיפול בהורמון הגדילה.

מתי אידאלי לתת הורמון גדילה?

"חשוב להדגיש כי הורמון גדילה ניתן בהתוויות שונות", מדגישה ד"ר ברנר. ד"ר ברנר יודעת שהורים רבים חוששים ממתן הורמונים. "צריך להבין, שיש פה מחקרים שעדיין מתנהלים על הטיפול בהורמון גדילה למי שלא חסר לו הורמון גדילה...ההורמון ניתן רק לאותם ילדים שנמצאים מתחת לאחוזון שלוש, שהם מאוד מאוד נמוכים והחשש הוא שהם יהיו מבוגרים מאוד מאוד נמוכים, מתחת לנורמה".
ד"ר ברנר מדגישה את החשיבות של תחילת טיפול בגיל צעיר ככל הניתן. "המטרה היא לא לחכות עם אותם ילדים לגיל 13 או 14 כי אז במידה מסוימת כבר פספסנו הזדמנות להשפיע משמעותית", היא אומרת ומדגישה שבכל מקרה, הטיפול ניתן עד גיל ההתבגרות.

מתי מפסיקים את הטיפול ההורמונלי?

כאמור, הטיפול נפסק בתום הגדילה של גיל ההתבגרות אבל יש מקרים בהם הטיפול נפסק קודם.
"הורמון גדילה הוא בעצם אחד ההורמונים שסותרים השפעת אינסולין כך שילדים, שיש להם למשל עודף משקל או שהם אוכלים דברי מתיקה עם סוכרים פשוטים, ועולים מאוד במשקל ויש להם עליה ברמת הסוכר, עבורם מפסיקים את הטיפול", היא אומרת ומוסיפה: "יש ילדים שלא מפיקים מהטיפול תועלת ואם אנחנו רואים שבשנתיים הראשונות לטיפול לא חל שיפור בקצב הגדילה, זו סיבה להפסיק את הטיפול".
לסיכום, מעקב גדילה קבוע, הרגלים טובים מהבית והתייעצות עם רופאי הילדים, מומלצת לכל ילד, על אחת כמה וכמה למי שיש לו או לה בעיות אפשריות של גדילה.