בשיתוף אסטרהזניקה
סרטן הריאה נותר אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים בישראל ובעולם. בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בהבנה ובטיפול במחלה: אימונותרפיה – המפעילה את מערכת החיסון נגד הגידול – וטיפולים ביולוגיים ממוקדים המכוונים כנגד מוטציות גנטיות ספציפיות, הפכו לחלק מרכזי מהארסנל הטיפולי.
אך על רקע כל ההתפתחות הזו, כימותרפיה ממשיכה למלא תפקיד חשוב כחלק מהותי בטיפול, שממשיך להפתיע אפילו את הרופאים ביעילות שלו. הפער בין התפיסה השלילית של הכימותרפיה לבין המציאות הקלינית הוא רחב, וזה משפיע על קבלת ההחלטות של מטופלים ובני משפחותיהם – לעיתים על חשבון האפשרויות הטיפוליות העומדות לרשותם.
שילוב טיפולים
בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שני סוגים מרכזיים של טיפולים חדשניים. "הסוג הראשון הוא אימונותרפיה, טיפול שמפעיל את מערכת החיסון של החולה נגד התאים הסרטניים. כניסת טיפולי האימונותרפיה יצרה מהפיכה ששינתה לחלוטין את הטיפול האונקולוגי", מסביר פרופ' יאיר בר, אונקולוג בכיר ומנהל היחידה לגידולי ריאה במרכז הסרטן ע"ש חוסידמן בבית החולים שיבא, תל השומר. הסוג השני הם הטיפולים ממוקדי המטרה.
"במסגרת בדיקות גנטיות, בודקים ומחפשים מוטציות בגנים מסוימים, ואם יש מוטציה, אפשר לתת בהתאם לה תרופות ספציפיות, לרוב כדורים, שיכולים להשיג שליטה טובה על המחלה", מתאר פרופ' בר.אך גם בתוך הפרדיגמה החדשה, טיפול בכימותרפיה שומר על נוכחות משמעותית. "גם כשאנחנו משתמשים בכלים האלו, יש תועלת בתוספת של כימותרפיה", אומר פרופ' בר, "ישנם מחקרים מהשנים האחרונות, שהראו כי בחלק מהמקרים יש רווח משמעותי בתוספת של כימותרפיה לטיפולים אימונותרפיים וטיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה. חלק מהנתונים הצליחו להפתיע אפילו את הרופאים המומחים בתחום".
כלומר, כימותרפיה אינה מתחרה בגישות החדשות או באה במקומן, אלא להפך: לעיתים קרובות היא מה שמשלים אותן, מחזק אותן ומביא לתוצאות טובות יותר ממה שכל אחד מהטיפולים יכול להשיג לבדו.
לא כולם אותו הדבר: טיפול בכימותרפיה
(צילום: shutterstock)
גוונים שונים לכימו
אחד הפערים המשמעותיים בין תפיסת הציבור לבין המציאות הקלינית הוא ההנחה שכל טיפולי הכימותרפיה אחידים ולחולים קשה להתמודד איתם. "אנשים חושבים על נשירת שיער, בחילות ותופעות לוואי מאוד קשות, אבל במקרים רבים זה לא נכון", מבהיר פרופ' בר, "יש סוגים שונים של כימותרפיה, חלקם קשים וחלקם יחסית קלים מבחינת תופעות לוואי. יש גם סוגי כימותרפיה עם פחות תופעות לוואי מהטיפול הביולוגי. הכל תלוי בסוג הכימותרפיה הספציפי, במינון ובמאפייני החולה".
בסרטן הריאה, מציין פרופ' בר, התמונה שונה במיוחד מהתדמית השלילית של הטיפול. "בחלק גדול מהמקרים משתמשים בכימותרפיה שלא מובילה לנשירת שיער ולא לבחילות. מעבר לכך, יש היום תרופות שיכולות למנוע בחילות ותופעות לוואי אחרות", הוא אומר.
יתרון נוסף של כימותרפיה הוא דווקא יכולת החיזוי ובחירת המינון. "בעוד שבסוגים מסוימים של טיפולים, הרופאים נמצאים יחסית בערפל מבחינת רמת הסיכון לתופעות לוואי, בכימותרפיה המצב שונה", מסביר פרופ׳ בר, "אפשר לצפות את הסיכון לפי המאפיינים של המטופל. לכן, אם הסבירות לכך נראית גבוהה מידי, אפשר לבחור מינון נמוך יותר – דרך פשוטה להקטין את הסיכון לתופעות הלוואי. בנקודה זו נכנסים לתמונה הניסיון של הרופא והידע שלו בתחום".
פרופ' יאיר בר, מנהל היחידה לגידולי ריאה בשיבאקרדיט: Dan photo Kyrat Onoהדור הבא: ADC
פרופ' בר מציג חזית חדשה לגמרי בעולם הכימותרפיה, שלא מפסיק להתקדם. "יש מחקרים רבים על קבוצת טיפולים חדשה בשם ADC – Antibody Drug Conjugate, שהוא נוגדן שמחובר לכימותרפיה. קבוצת טיפולים זו כבר נמצאת בשימוש קליני עבור מאפיינים מולקולריים ספציפיים, ונראה שהיא הולכת ומתרחבת לאוכלוסיות מטופלים נוספות במסגרת מחקרים קליניים", הוא מסביר. מדובר, בעצם, בכימותרפיה ממוקדת יותר: הנוגדן מכוון את התרופה ישירות אל תאי הגידול, ומצמצם את החשיפה לרקמות בריאות. "זהו ביטוי נוסף לכך שתחום הכימותרפיה לא נותר במקום. הוא ממשיך להתפתח ולהשתכלל, בד בבד עם שאר הטיפולים", אומר פרופ' בר.
"מי שקובע בסופו של דבר הוא המטופל"
(צילום: Shutterstock)
כבחירת הטיפול הנכון
אחת השאלות המרכזיות שמטופלים ובני משפחותיהם שואלים היא "מי מחליט על הטיפול, ואיך?". פרופ' בר מסביר שמדובר ־ בתהליך מובנה, אך מותאם אישית: "מתחילים מלהסתכל על הנתונים היבשים כמו סוג המחלה ומה הפרופיל המולקולרי של הגידול. היום הרופאים מעמיקים מאוד בבדיקה של המאפיינים הביולוגיים של המחלה, בין היתר על ידי ריצוף גנטי של הגידול וזיהוי מוטציות. לאחר מכן נלקחים בחשבון פרמטרים נוספים: מי המטופל, מהן המחלות האחרות שלו, מה הוא רוצה להשיג מהטיפול וכדומה".
ההחלטה נבנית גם סביב רצון המטופל והעדפותיו. "יש הבדל בין מטופל שאומר שהוא רוצה את הטיפול הכי אפקטיבי ולא אכפת לו מתופעות לוואי, לבין מטופל שרוצה לשמור על איכות חיים ולא מוכן להסתכן. כל ההיבטים האלו נכנסים לשיקול, ומי שקובע בסופו של דבר, הוא כמובן המטופל", אומר פרופ' בר, ומדגיש שתפקיד הרופא הוא להציג את האפשרויות, לתווך את המורכבויות – ולאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת. הוא מציין כי "המטופלים עומדים מול מצבים לא פשוטים. אם יש מטופל שמתקשה לקבל החלטות מורכבות, הוא בדרך כלל נעזר בבני משפחה או אנשים שהוא סומך עליהם".
המסר של פרופ' בר למטופלים ולמשפחות ברור: לא לקבל החלטות על בסיס תפיסות מוטות, אלא לשאול שאלות, ולא לחשוש לקבל סיוע בניווט התהליך. "כימותרפיה היא לא הטיפול שרבים חושבים שהם מכירים. בעידן הרפואה המדויקת, הכימותרפיה התאימה את עצמה ומוכיחה שוב ושוב את הערך שלה", הוא מסכם.
שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
