רום שפיגל (29), גבר טרנס, רק רצה לשנות את סעיף המין בדרכון האמריקני שלו. מה שהיה אמור להיות תהליך בירוקרטי שגרתי הפך למסע מפרך, רצוף חסמים ומפגשים מתסכלים עם המערכת, שהגיעו לשיאם בהחלטות ממשל טראמפ, שחסמו את האפשרות לשינוי המגדר במסמכים הרשמיים.
"רציתי לשנות את המין בדרכון האמריקני שלי, אז שלחתי להם מייל כדי להבין מה צריך לעשות. כשהבנתי מה קורה בארצות הברית, ניסיתי לזרז את התהליך – ואז הכול נתקע", הוא מספר. "ב-23 בינואר קיבלתי תשובה שבעקבות הצווים הממשלתיים, כרגע אין עדכונים וצריך להתעדכן באתר השגרירות. כלומר, פשוט אין מידע לגבי שינוי מגדר. זו הייתה תשובה פוליטיקלי-קורקט, לא מספקת, שהבהירה לי שהעניין הוקפא".
התשובה הקרה מהשגרירות הייתה נקודת שבר עבור רום. "מאז פשוט בכיתי במיטה. הייתי באמצע תרגום מסמכים עם נוטריון, ניסיתי לעשות כל מה שאני יכול, אבל אז הכול נעצר. אני כבר הרבה זמן בהתכתבות איתם, וכל פעם אמרו לי שאפשר לשנות, שאין בעיה, אבל התגובה האחרונה שלהם התייחסה לצווים של טראמפ. פשוט אמרו לי להתעדכן באתר וזהו. מרחו אותי".
ההשלכות של ההחלטה אינן פרוצדורליות בלבד, הן פגעו ישירות בזהות שלו. "לא היה לי כוח לקום מהספה, הייתי מחוק מאותו ערב. אני מרגיש שמחקו לי את הזהות, מרגיש מבוטל. אם אני ארצה לטוס לארצות הברית, הזהות הטרנסית שלי תוציא אותי ישר מהארון. אני לא אוהב לדבר על זה, זה מטרגר אותי מאוד".
רום שפיגל: "אני מרגיש שמחקו לי את הזהות, מרגיש מבוטל. אם אני ארצה לטוס לארצות הברית, הזהות הטרנסית שלי תוציא אותי ישר מהארון. אני לא אוהב לדבר על זה, זה מטרגר אותי מאוד"
"כתם בהיסטוריה הלאומית"
הצהרתו האחרונה של הנשיא טראמפ, שמתכוון לאסור על שירות טרנסים בצבא האמריקני, לצד הכרזתו שארה"ב "מכירה בשני מגדרים בלבד – זכר ונקבה", הציתה מחדש את הדיון סביב זכויות הקהילה הטרנסית בארה"ב והשפעותיה האפשריות על מדינות אחרות, כולל ישראל.
עם כניסתו לתפקיד, חתם טראמפ על שורת צווים נשיאותיים, בהם הפסקת האפשרות להנפקת דרכונים עם ציון מגדר "X" - אפשרות שהונהגה תחת ממשל ביידן עבור מי שאינם מזדהים כגבר או אישה (כלומר, הנפקת דרכונים אך ורק לפי המין שסומן בלידה); הגבלת מימון פדרלי לטיפולי התאמה מגדרית לקטינים מתחת לגיל 19, כולל מעכבי התבגרות, טיפולים הורמונליים וניתוחים. הצו, שמגדיר טיפולים אלה כ"כתם בהיסטוריה הלאומית", עורר מחלוקת חריפה, כאשר גופים רפואיים טוענים כי הם חיוניים לבריאות הטרנסג'נדרים ובטוחים לשימוש.
9 צפייה בגלריה
טראמפ ביטל דרכונים עם מגדר "X" והגביל מימון פדרלי לטיפולי התאמה מגדרית לקטינים
(צילום: AP Photo/Evan Vucci)
בנוסף לצעדים אלו, החל מ-31 לינואר 2025, נתוני בריאות ציבוריים נעלמו מאתרי אינטרנט ממשלתיים, עמודים שלמים התרוקנו, ועובדים מחקו כינויים מגדריים מחתימות המייל שלהם, כאשר סוכנויות ממשלתיות פדרליות מיהרו לציית להנחיות החדשות. המשרד לניהול כוח אדם הורה לראשי הסוכנויות להסיר "אידיאולוגיית מגדר" מאתרים, חוזים ומיילים, עם דרישה ליישם את השינויים באופן מיידי. כמו כן, הורו לפרק קבוצות תמיכה לעובדים, לבטל מענקים וחוזים הקשורים לנושא ולהחליף את המונח "מגדר" במונח "מין" על גבי טפסים ממשלתיים.
המידע הבריאותי שנעלם מאתר המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), כולל הנחיות על אמצעי מניעה, דף מידע על HIV וטרנסג'נדרים, שיעורים על יצירת סביבה תומכת בבתי ספר עבור ילדים טרנסג'נדרים וא-בינאריים, פרטים על היום הלאומי לבדיקת HIV לטרנסג'נדרים, סדרת סקרים ממשלתיים שהראו שתלמידים טרנסג'נדרים חווים שיעורים גבוהים יותר של דיכאון, שימוש בסמים, בריונות ובעיות אחרות.
האגודה למחלות זיהומיות של אמריקה (IDSA) פרסמה הצהרה המגנה את הסרת המידע על HIV וטרנסג'נדרים. "הנגישות למידע זה חיונית למאמצים לסיים את מגפת ה-HIV", אמרו מנהיגי הארגון. כך נראה כעת העמוד "HIV and Transgender People" באתר ה-CDC:
"אני מת מפחד שזה יגיע גם לארץ"
רום שפיגל מתאר את המלכוד בין הבירוקרטיה לבין הזהות האישית שלו. "מה, אני אשנה רק את התמונה והשם, אבל סעיף המין יישאר אותו דבר? אני לא יכול לקבל את זה. אני מרגיש פגוע ברמה הנפשית. אני מת מפחד שזה יגיע גם לארץ. מה הם חושבים? אני גבר לכל דבר ועניין. למה הם לא יכולים לראות את זה? למה אני צריך להיאבק על זה?"
רום שפיגל: "מה, אני אשנה רק את התמונה והשם, אבל סעיף המין יישאר אותו דבר? אני לא יכול לקבל את זה. אני מרגיש פגוע ברמה הנפשית. אני מת מפחד שזה יגיע גם לארץ. מה הם חושבים? אני גבר לכל דבר ועניין. למה הם לא יכולים לראות את זה? למה אני צריך להיאבק על זה?"
מעבר לפגיעה האישית, הוא מדגיש את החשיבות של הכרה רשמית בזהות טרנסית. "זה שאני יכול להראות לאח שלי את תעודת הזהות שלי ושכתוב שם 'גבר' – זה חשוב בשבילי, זה תיקוף שאני צריך מהממשלה שלי. אנחנו הטרנסים גם ככה מתמודדים עם קשיים חברתיים. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה חסמים בירוקרטיים בדרך להחלמה הנפשית שלנו".
הצו הנשיאותי גם זוכה לביקורת מצד גורמי בריאות ומומחים בתחום, אשר טוענים כי הוא מתעלם מהמציאות המדעית ומורכבות הזהות המינית. ד"ר רז גרוס, פסיכיאטר בכיר ואחראי המרפאה המגדרית במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ויו"ר הוועדה הארצית להתאמה מגדרית, מסביר כי עמדתו של טראמפ מבקשת לבטל לחלוטין את מושג ה"מגדר" ולהתייחס אך ורק למין הביולוגי שנקבע בלידה.
ד"ר רז גרוסצילום: יחידת הצילום שיבא"קיימת הסכמה רחבה בקהילה הרפואית ובקרב מקצועות הבריאות הרלוונטיים – כולל פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית – כי מגדר הוא חוויה סובייקטיבית המתארת את תחושת הזהות האישית של האדם", מסביר ד"ר גרוס. "הרפואה מכירה בכך ורואה בכך תופעה אנושית טבעית, ולא מחלה. ב-DSM, המדריך לאבחנות פסיכיאטריות, נותרה ההגדרה "דיספוריה מגדרית", המתארת את המצוקה הנגרמת מאי-התאמה בין הזהות המגדרית לבין המאפיינים האנטומיים והחיצוניים.
"מצוקה זו עשויה להוביל לדכדוך ואף לדיכאון קליני. עם זאת, ההגדרה נותרה ב-DSM בעיקר משיקולים ביטוחיים, ולא כהכרה בטרנסג'נדריות כהפרעה. הרפואה מציעה כיום מגוון מענים מבוססי מחקר להתמודדות עם דיספוריה מגדרית, מתוך מטרה להקל על הסובלים ממנה ולשפר את איכות חייהם".
ד"ר גרוס: "קיימת הסכמה רחבה בקהילה הרפואית ובקרב מקצועות הבריאות הרלוונטיים – כולל פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית – כי מגדר הוא חוויה סובייקטיבית המתארת את תחושת הזהות האישית של האדם. הרפואה מבחינה בין מין ביולוגי למגדר"
לכן, אומר ד"ר גרוס, הוויכוח אינו על המין שנקבע בלידה, אלא על המגדר – סוגיה נפרדת לחלוטין. "הרפואה מבחינה בין מין ביולוגי למגדר, ובמרבית המקרים יש הלימה ביניהם. עם זאת, אצל חלק מהאוכלוסייה קיימת אי-הלימה בדרגות שונות, שלעיתים גורמת למצוקה. תפקידנו כאנשי מקצוע הוא לסייע לאנשים אלה, תוך מתן פתרונות מבוססי מחקר שהוכחו כיעילים ובטוחים".
ד"ר גרוס מתייחס גם לסוגיית השירותים הבלתי ממוגדרים בארה"ב, וציין כי "עוד לפני בחירתו מחדש של טראמפ, מדינות מסוימות החלו לבטל מרחבים אלו, למרות שבמדינות אחרות החוק עדיין מאפשר יצירת מרחבים ייעודיים שאינם כפופים לחלוקה הבינארית של 'גברים' ו'נשים'". לדבריו, טראמפ קובע שאין הבדל בין מין למגדר, ואילו הרפואה הטרנסית מבוססת על הכרה בפער האפשרי בין החוויה המגדרית לזהות שנקבעה בלידה, ומטרתה לספק מענה רפואי לאנשים הזקוקים לכך.
הוא מסביר: "המגדר הוא חוויה סובייקטיבית שאינה תלויה באיברי הרבייה, במבנה הכרומוזומים או בזהות רפואית, אלא בהגדרה העצמית של האדם. בג"ץ בישראל הכיר בכך בפסיקותיו, ובעקבות עתירה משפטית נקבע כי זכר טרנס שנכנס להיריון וילד, יישאר רשום כזכר במרשם האוכלוסין, ללא שינוי כפוי במינו הרשמי. בעבר, פקידי הרישום דרשו לסווגו מחדש כאם, אך כיום ניתן לרשום הורה ללא ציון מגדרי".
שילה ויינברג, יו"ר עמותת "טרנסיות ישראל", מתמודדת מדי יום עם האתגרים הניצבים בפני הקהילה הטרנסית בארץ, אבל עוקבת בדאגה גם אחרי ההתפתחויות בארה"ב. "מה שקורה שם משפיע על כולנו. ההחלטה של טראמפ היא אינה מקרה בודד, אלא חלק ממתקפה רחבה יותר על זכויות הקהילה הטרנסית בארצות הברית", היא אומרת.
שילה ויינברגצילום: רונית ולפרויינברג משתפת על המאבק הבלתי פוסק שטרנסים וטרנסיות מתמודדים איתו. "להיות אישה טרנסית זה לחיות בפחד מתמיד", היא אומרת בכאב. "אישה סיסג'נדרית חוששת ללכת ברחוב בלילה – אבל אישה טרנסית חוששת גם ביום. את תמיד בודקת מה יגידו עלייך, אם רואים עלייך. זו תחושת חשיפה תמידית שמלווה אותך בכל מקום".
9 צפייה בגלריה
שלט עם הכיתוב "זכויות טרנס הן זכויות אדם", יוטה, ארה"ב, יוני 2024
(צילום: seaseasyd / Shutterstock)
עם כל האתגרים הללו היא מתעקשת להיאבק. "המוטו שלי בחיים הוא: כשאת חיה לפי הרצון של אחרים, את לא באמת חיה. אני מעדיפה למות על הרגליים מאשר לחיות על הברכיים. זו בחירה שאני עושה כל יום", והיא מוסיפה: "אחת הדרכים החשובות להיאבק בטרנספוביה ובלה"טופוביה היא בגוף גדול ומאוחד. האגודה למען הלהט"ב תומכת מאוד בקהילה הטרנסית, דבר שמחזק את המאבק שלנו".
שילה ויינברג, יו"ר עמותת "טרנסיות ישראל": "מה שקורה בארצות הברית משפיע על כולנו. ההחלטה של טראמפ היא אינה מקרה בודד, אלא חלק ממתקפה רחבה יותר על זכויות הקהילה הטרנסית בארצות הברית... אחת הדרכים החשובות להיאבק בטרנספוביה ובלה"טופוביה היא בגוף גדול ומאוחד"
מזכות בסיסית לאיום על הזהות
לדבריה של ויינברג, האיסור על שירות טרנסים בצבא האמריקני הוא סמלי ומשמעותי גם יחד. "בארצות הברית יש מאות חיילים וחיילות טרנסים, אנשים מקצועיים שמשרתים מתוך תחושת שליחות. ההחלטה להדיר אותם שולחת מסר שהם לא רצויים – לא רק בצבא אלא בכלל בחברה".
מעבר לכך, היא מסבירה, מדובר במגמה רחבה יותר: "מאז 2016 ראינו חקיקה וצווים שפוגעים בקהילה הטרנסית באופן ישיר. זה מתחיל בצבא, אבל משם זה יכול לעבור גם למוסדות אחרים כמו המשטרה ושירותי החירום".
המציאות בארה"ב מדאיגה לא רק את המשרתים בצבא, אלא גם את הקהילה האזרחית. ויינברג מתארת שיחות שקיימה עם חברים בקהילה הטרנסית בארה"ב. "אנשים מספרים שהם חוששים לעתידם. הורים לילדים טרנסים מודאגים מההשפעה של המדיניות החדשה על ילדיהם, ותחושת האיום על הזהות האישית חזקה במיוחד בקרב א-בינאריים, שאין להם כמעט הגנות חוקיות".
9 צפייה בגלריה
תחושת האיום על הזהות האישית חזקה במיוחד בקרב א-בינאריים, שאין להם כמעט הגנות חוקיות. מצעד הגאווה בבוסטון, יוני 2023
(צילום: Heidi Besen / Shutterstock)
בנוסף, היא מציינת כי צעדים כמו ביטול תוכניות DEI (גיוון, שוויון והכלה) פוגעים באופן ישיר בקהילות מוחלשות, כולל הקהילה הטרנסית. "בלי תוכניות כאלה, אנשים מתקשים למצוא עבודה ולקבל הזדמנויות שוות".
ד"ר נועה ורדי, מומחית בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, וחברת ועד בחברה לרפואת להט"ב, מסבירה: "הצו החדש של טראמפ אוסר על מתן טיפולים תרופתיים לאישוש מגדרי לקטינים מתחת לגיל 19. בעבר כונה התהליך 'שינוי מגדרי' – שמתחיל בדרך כלל במעבר חברתי הכולל שינוי בלשון פנייה, לבוש ותסרוקת בהתאם לזהות המגדרית של האדם.
ד"ר נועה ורדיצילום: פרטי"בפן הרפואי, אישוש מגדרי כולל מגוון רחב של אפשרויות. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול תרופתי לעצירת ההתפתחות המינית. עבור ילדים ומתבגרים טרנסג'נדרים, בלוקרים הורמונליים משמשים כדי למנוע את המשך ההתבגרות המינית בכיוון שאינו תואם את זהותם המגדרית. למשל, במקרה של נערה ביולוגית המבקשת לעבור למגדר גברי, הטיפול נועד לעכב את התפתחות השדיים והופעת המחזור. בשלב הבא מתבצע טיפול הורמונלי מלא – מתן אסטרוגן עבור מי שנולדו כזכרים ומבקשים לאשש זהות נשית, וטסטוסטרון עבור מי שנולדו כנקבות ומבקשים לאשש זהות גברית".
לדבריה, הצו שעליו חתם טראמפ אוסר על מתן "בלוקרים" – תרופות לעיכוב התפתחות מינית – מתחת לגיל 19, ואוסר לחלוטין על מתן טיפול הורמונלי מגדרי בגילים אלו.
ד"ר ורדי מציינת ש"מחקרים רבים מראים כי מתן טיפול מקצועי ומבוסס ראיות לילדים ובני נוער טרנסג'נדרים מפחית משמעותית מצוקה נפשית, כולל חרדה, דיכאון ואף אובדנות. מדובר בממצאים מגובים היטב בכתבי עת רפואיים מהשורה הראשונה. טיפול מאשש מגדר הוכח כמשפר את הבריאות הנפשית, מפחית התקפי דיכאון, חרדה וחרדה חברתית, ותורם לירידה בשיעורי האובדנות".
כיום, בארה"ב, צעירים רבים חווים חרדה עצומה נוכח הצווים החדשים, ובישראל קיים חשש שמגבלות דומות ייובאו לכאן. מעבר לפגיעה הרגשית, הסכנה היא שצעירים יפנו לטיפולים בלתי מפוקחים ("בשחור"), כפי שקורה במקומות שבהם נאסרו הפלות. לדברי ד"ר ורדי, היעדר גישה לטיפול רפואי מוסדר עלול להוביל צעירים לחפש פתרונות לא-חוקיים ולא-מקצועיים, ללא מעקב רפואי הולם – מה שמסכן את בריאותם באופן משמעותי, הן פיזית והן נפשית.
שלומי לאופרצילום: פיני סילוקשלומי לאופר, מיוצרי הסרט התיעודי "אמת פנימית" (במאי: לירן עצמור), שמתאר את המאבק המאורגן נגד ילדי הקשת הטרנסית, אומר כי "אילון מאסק הבטיח וטראמפ מקיים. יש מתקפה חסרת פרופורציות בהיקפיה על קבוצה כל כך קטנה ומוחלשת באוכלוסייה, רק בשביל שאפשר יהיה לסמן איזשהו אויב מדומה. בבריטניה לפחות נעשתה חקירה של ארבע שנים לפני שהפכו את כל שיטות הטיפול, אבל אצל טראמפ הכול פועל יוצא של גחמות והחלטות אימפולסיביות, כשברור לחלוטין מי מושך לו בחוטים".
הסרט "אמת פנימית" מציג את סיפורה של גאיה תמים, שהייתה בת 7 בלבד כשסיפרה להוריה שהיא מרגישה ילדה. מאז יצאה המשפחה לתהליך ראשוני של התאמה מגדרית שכולל, בשלב הזה של חייה, אישור לבחור שם, לשון פנייה ונראות חיצונית. הסרט מתעמק בתהליך הטיפולי שמציעה מערכת הבריאות בישראל ובעולם המערבי לילדים וילדות על הקשת הטרנסית, ומחדד את המשמעות של "אישוש מגדרי", שזו הכרה בחוויה הפנימית של הילד.
"מדובר בתהליך הפיך לחלוטין שנמשך לכל הפחות עד גיל ההתבגרות המוקדם", מסביר לאופר. "בסרט מוסבר כיצד נעשה שימוש ראשוני בבלוקרים שמעכבים את ההתפתחות המינית אך אינם גורמים לשינוי משמעותי. יש לציין שלא רק ילדים וילדות על הקשת הטרנסית נוטלים בלוקרים אלא כל ילד או ילדה עם התפתחות מינית מוקדמת". מהנתונים שנחשפים בסרט התיעודי עולה כי רק מחצית מהילדים והילדות שיגיעו למרפאות לטיפול מגדרי יגיעו לשלב של נטילת תרופות.
שילה ויינברג: "להיות אישה טרנסית זה לחיות בפחד מתמיד. אישה סיסג'נדרית חוששת ללכת ברחוב בלילה – אבל אישה טרנסית חוששת גם ביום. את תמיד בודקת מה יגידו עלייך, אם רואים עלייך. זו תחושת חשיפה תמידית שמלווה אותך בכל מקום... המוטו שלי בחיים הוא: כשאת חיה לפי הרצון של אחרים, את לא באמת חיה. אני מעדיפה למות על הרגליים מאשר לחיות על הברכיים. זו בחירה שאני עושה כל יום"
החשש שיחלחל לישראל
לדברי ויינברג, ההשפעות של המגמות בארה"ב מורגשות גם כאן. "אמנם המצב בישראל שונה, אבל אנחנו רואים לא מעט חוקים, אמירות ומדיניויות שמושפעים מארצות הברית. עם הממשלה הנוכחית, שבה יש נציגים בעלי דעות שמרניות וטרנספוביות, יש חשש שהמציאות בארצות הברית תשמש כמודל לחיקוי".
כבר כיום, מציינת ויינברג, הקהילה הטרנסית בישראל מתמודדת עם קיצוצים בתקציבים, אפליה במקומות עבודה וקושי רב להשתלב בחברה. "אם הדברים ימשיכו בכיוון הזה, אנחנו עלולות למצוא את עצמנו במציאות דומה לזו שבארצות הברית. זה אומר שאנחנו מסוגלות לעזור פחות ופחות לנשים טרנסיות שנמצאות בקצה, אלו שהכי זקוקות לנו. אם ימשיכו בכיוון הזה, מצב הקהילה יידרדר במהירות".
על אף הקשיים, ויינברג מדגישה את חשיבות המאבק. "אנחנו נמשיך לעמוד על זכותנו לחיות את חיינו כפי שאנחנו, בלי לפחד. זו לא רק מלחמה על זכויות הקהילה הטרנסית, אלא על חברה שוויונית וצודקת לכולם".
לדבריה, ההיסטוריה הוכיחה שפסיקות משפטיות ושינויים חברתיים יכולים להגיע גם אחרי תקופות של שמרנות והידוק תקנות. "אני מקווה שחלק מהצעדים של טראמפ ייעצרו בבתי המשפט, ושבסופו של דבר תנצח הגישה שמקדמת חופש ושוויון לכולם".
כאן בישראל, כמו בארה"ב, השאלה אינה רק על זכויות הקהילה הטרנסית, אלא על אופייה של החברה כולה: האם נהיה מקום שמקבל את השונה, או כזה שנשאר מאחור?
"ההשפעה כבר כאן, אנחנו רואים אותה בכל פינה", אומר עומר אלעד (40), ותיק בקהילה הטרנסית בישראל. עומר, שעומד בראש "פרויקט גילה" להעצמה טרנסית, מזהיר: "מה שקורה בארצות הברית זולג לישראל – מהר ובאופן מאורגן. גורמים שמרניים כאן מקבלים השראה ישירה מהאידיאולוגיה של טראמפ".
לדבריו, הצהרותיו של טראמפ, ובמיוחד האיסור על טרנסים לשרת בצבא, אינן מנותקות מהמציאות המקומית. יום אחד אחרי ההצהרה, מפלגת נעם פרסמה פוסטר מברך על ההחלטה וקוראת ליישם צעדים דומים בארץ. הם כבר הציעו חוברת עם הצעת חוק שמחקה את זו של טראמפ.
עומר אלעד, "פרויקט גילה" להעצמה טרנסית: "ההשפעה של ארצות הברית כבר כאן, אנחנו רואים אותה בכל פינה. מה שקורה בארצות הברית זולג לישראל – מהר ובאופן מאורגן. גורמים שמרניים כאן מקבלים השראה ישירה מהאידיאולוגיה של טראמפ"
"לחיות כטרנס בישראל – זו התמודדות יומיומית"
עומר חי את הקהילה הטרנסית מבפנים כבר 24 שנים, שבהן ראה גם התקדמות בנראות והכרה אך מעט מאוד שינויים במישור החוקתי. "בישראל יש רק חוק אחד שמכיר בזהות מגדרית. אפילו חוקי האפליה שמכירים בזהות מינית לא מתייחסים אלינו בצורה רשמית", הוא מסביר.
המציאות הקשה של הקהילה ניכרת גם בשטח. "הקהילה שלנו סובלת מעוני, אפליה, ניכור הורי וחוסר בתעסוקה. ברשתות החברתיות אני נחשף לשנאה יומיומית, ולעיתים קשה לעמוד מול זה. להרבה מאיתנו, שאין על מה להישען, זה אפילו גרוע יותר".
רק לאחרונה נולד בנו של עומר, והוא משקף גם את המורכבות האישית של להיות אבא טרנס בישראל. "אני אדם בשר ודם. הקדשתי את חיי לעשיית טוב, וכמוני יש רבים אחרים בקהילה. אבל זה לא משנה – השנאה שאנחנו סופגים היא עצומה. הפכו אותנו לאויב העם", הוא משתף.
עומר אלעד: "הקהילה שלנו סובלת מעוני, אפליה, ניכור הורי וחוסר בתעסוקה. ברשתות החברתיות אני נחשף לשנאה יומיומית, ולעיתים קשה לעמוד מול זה. להרבה מאיתנו, שאין על מה להישען, זה אפילו גרוע יותר"
"האויב החדש של השמרנות העולמית"
עומר מתאר כיצד נושא הקהילה הטרנסית הפך להיות בלב ההתקפה השמרנית, הן בארה"ב והן בישראל. "ב-2016 היה כינוס רפובליקני שבו הוחלט שהקהילה הטרנסית תהיה המוקד הבא למאבק, לאחר שהמאבק השמרני בנישואים גאים הסתיים בהפיכת נישואים גאים לחוקיים ברמה הפדרלית. הם לא תיארו לעצמם כמה 'הצלחה' זה יביא להם", הוא אומר.
"כיום רואים איך התנועה הזו משגשגת בכל העולם ובפרט בארה"ב ונתמכת במשנה סדורה. תנועה זו, שהוכרה כתנועת שנאה, משתמשת בכלים של דיסאינפורמציה והפחדה ומציגה את הקהילה הטרנסית כמערערת על ערכי המשפחה והחברה. טראמפ, שבקדנציה הקודמת שלו אף הצהיר, לפני שנבחר, שהוא פרו-להט"ב, הגיע לנשיאות השנייה שלו עם ספר הפעלה בשם 'פרויקט 2025' שנכתב על ידי מכון הריטג' וכולל צעדים רבים נגד הקהילה הטרנסית".
לדבריו, גם בישראל ניתן לזהות הקבלה מטרידה: "בארצות הברית, האוונגליסטים השמרנים מובילים את המאבק. כאן, היהדות המשיחית היא הכוח המניע. הקווים המקבילים ברורים, וזה מפחיד. אני מאמין בזכות של כל אדם לחיות בכבוד, בלי קשר למגדר או זהות. הנראות הטרנסית היא כוח. חשוב שלא נשתוק ונילחם על החיים שלנו".
