הטיפול בקטמין למתמודדים עם דיכאון משמעותי נחשב לאחת הבשורות המשמעותיות בתחום בריאות הנפש בשנים האחרונות. ואולם, בנייר עמדה של האגודה לזכויות החולה שהגיע לידי ynet, נמתחת ביקורת על נוהלי משרד הבריאות למתן התרופה ספראבטו, שאושרה ב-2020 ושונים מאלו הנהוגים בארה"ב ואירופה.
מדובר על טיפול שניתן באמצעות תרסיס לאף כקו שלישי, כלומר לאחר שלפחות שני סוגים אחרים של טיפולים אחרים נכשלו ולא הביאו להקלה או לשיפור במצב הדיכאון. לאחרונה שוקל משרד הבריאות לעדכן את הנוהל למתן הטיפול, לאחר שהקודם עודכן ב-2020. ואולם, מטיוטת הנוהל הנוכחי עולה כי הדרישה לנוכחות פיזית של פסיכיאטר בכל אחד מהמוקדים בהם יינתן הטיפול לא תוסר.
המשמעות: הפריסה החלקית והמוגבלת של המרפאות שמספקות את הטיפול ושמאלצת מטופלים רבים לנסוע הרחק ממקום מגוריהם – תישאר ללא שינוי. בארה"ב ובאירופה הנהלים מקלים יותר כדי לאפשר את הנגישות לטיפול.
1 צפייה בגלריה
גבר מתמודד עם דיכאון
גבר מתמודד עם דיכאון
עלייה בדרישה לטיפול נגד דיכאון בקטמין מאז 7 באוקטובר
(צילום: shutterstock)
מנייר העמדה עולה כי הנהלים בישראל נוקשים במיוחד ובפועל מאלצים מתמודדים רבים עם דיכאון לנסוע מרחקים ארוכים למרפאות הקופות המועטות שעומדות בהם. בנייר העמדה צוין כי "הדרישה לנוכחות פסיכיאטר מומחה או מתמחה ולאחות בעלת הכשרה על בסיסית בבריאות הנפש, במהלך טיפול רפואי באמצעות תכשיר למתמודדים עם דיכאון כבד, מצמצם באופן משמעותי את המרפאות בהן ניתן לספק שירות זה".
יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמואל בן יעקב: "לאחר ובעקבות אירועי אוקטובר האחרון, ישנו גידול משמעותי ביותר בעומס הפניות וקושי להיענות לדרישה ההולכת וגוברת לטיפול"
עוד צוין כי "כפועל יוצא, יש תורי המתנה וכמו כן המטופלים נאלצים לנסוע למרפאות מרוחקות על מנת לקבל את השירות, מצב המקשה עליהם לקבל את הטיפול ומשפיע לעיתים על ההיענות שלהם לקבלת סדרת הטיפולים הנדרשת שכן אסור להם לנהוג אחר הטיפול ולכן הם נדרשים לנסוע בתחבורה ציבורית". עוד צוין כי בעקבות "אירועי 7 באוקטובר, יש גידול משמעותי ביותר בעומס הפניות למרפאות לבריאות הנפש בכל רחבי הארץ וקיים קושי להיענות לדרישה ההולכת וגוברת".
יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, שמואל בן יעקב, אומר כי "הדרישה לנוכחות פסיכיאטר מומחה או מתמחה ולאחות בעלת הכשרת-על בסיסית בבריאות הנפש, במהלך הטיפול הרפואי בתכשיר למתמודדים עם דיכאון כבד, מצמצמת באופן משמעותי את המרפאות בהן ניתן לספק שירות זה. כפועל יוצא, הדבר יוצר תורי-המתנה ארוכים לטיפול.
שמואל בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולהשמואל בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה
"כמו כן, נאלצים המטופלים לנסוע למרפאות מרוחקות על מנת לקבל את השירות. מצב זה מקשה עליהם לקבל את הטיפול, ומשפיע לעתים על ההיענות שלהם לקבלת סדרת הטיפולים הנדרשת, שכן אסור להם לנהוג ברכב אחר הטיפול, אלא להשתמש בשירותי תחבורה ציבורית. אם כל זה לא מספיק, הרי שבעקבות אירועי אוקטובר, יש גידול משמעותי ביותר בעומס הפניות למרפאות לבריאות הנפש בכל רחבי הארץ, וקיים קושי להיענות לדרישה ההולכת וגוברת לטיפול זה, כמו גם לטיפולים נוספים בתחום בריאות הנפש. האגודה לזכויות החולה בישראל קוראת למשרד הבריאות לאמץ לאלתר את המלצות הרישום, כשם שנהוג בארה"ב ובאירופה כמפורט ברישום התרופה במקור, ולאפשר מתן הטיפול בהשגחה של רופא שאינו פסיכיאטר".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על מנת לשפר את הזמינות והנגישות במתן קטמין לטיפול בדיכאון עמיד, הוציא משרד הבריאות בימים אלה טיוטה מחודשת של החוזר למתן התרופה, על מנת לבחון הקלות שיעמדו בדרישות הקליניות. הטיוטה האחרונה פורסמה להערות הציבור. המשרד ילמד את ההערות השונות, ישקול אותן ויחליט באופן מקצועי".