בשנת 1913 ביצע פתולוג רוסי בשם ניקולאי ניקולאייביץ' אניצ'קו ניסוי שהפך לאבן דרך ברפואה המודרנית: הוא האכיל ארנבות במזון עתיר כולסטרול ועקב אחר השינויים בכלי הדם שלהן. לראשונה הודגם קשר ברור בין רמות כולסטרול גבוהות לבין התפתחות טרשת עורקים (היצרות וקשיחות של דפנות העורקים) - תהליך שעלול להוביל להתקפי לב, שבץ ומוות. אבל אולי התגלית החשובה יותר הייתה שאפשר למדוד שינוי ביולוגי עוד לפני שמחלה מתפרצת קלינית.
כך נולדה תפיסה רפואית חדשה: בדיקות מעבדה אינן רק מאבחנות מחלה - הן גם חוזות סיכון עתידי אצל אנשים שנראים בריאים לחלוטין. אדם יכול להרגיש מצוין ועדיין להיות עם כולסטרול גבוה, טרום-סוכרת או דלקת כרונית שקטה.
תוחלת החיים ממשיכה לעלות. לפי ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2050 צפוי מספר האנשים מגיל 65 ומעלה להשתוות ואף לעבור את מספר הילדים בעולם. ולא רק לחיות יותר שנים - אנחנו רוצים לחיות בחיוניות ובבריאות טובה עד הסוף. הרצון הזה קיבל בשנים האחרונות גם שם משלו: "לונג'ביטי". לבדיקות המעבדה יש תפקיד מרכזי גם כאן - כ-70% מההחלטות הרפואיות מבוססות עליהן.
זה בקופת החולים שלכם
בדיקות מעבדה כבר מזמן אינן מידע שנשאר רק אצל הרופא. אנשים מסתכלים על התוצאות שלהם בנייד, מחפשים מידע, שואלים שאלות ומעורבים יותר בהחלטות על הבריאות שלהם. יש לא מעט מחשבונים חינמיים באינטרנט המאפשרים להזין את תוצאות הבדיקות ולקבל הערכה של הגיל הביולוגי - והבדיקות הנדרשות לכך הן בדיקות שגרה הניתנות לביצוע בכל קופות החולים.
הבדיקות המוכרות - ספירת דם, כולסטרול, סוכר, תפקודי כליה ועוד - כבר מספקות תמונה טובה על מצבנו הרפואי ועל תפקוד מערכות הגוף.
בדיקה נוספת הזמינה בקופות היא Lp(a) - חלבון הקושר שומן - חלקיק הדומה ל-LDL, הכולסטרול ה"רע", שכן הוא גם מאיץ טרשת עורקים וגם מקדם קרישת דם. מדובר בגורם סיכון תורשתי למחלות לב וכלי דם. רמות גבוהות בדם - יותר מ-50 מ"ג/ד"ל או 125 ננומול/ליטר - מגבירות את הסיכון למחלות לב ולמוות בטרם עת. מחקרים מצביעים על כך שרמות קיצוניות עשויות לקצר את תוחלת החיים בשנה וחצי עד חמש שנים. מאחר שרמת ה-Lp(a) נקבעת גנטית ונותרת יציבה לאורך החיים, בדרך כלל מספיק לבדוק אותה פעם אחת בלבד.
הבדיקות החדשות
אחת הבדיקות שמעטים מודעים לחשיבותה היא hsCRP. ה-CRP הרגיל הוא "מדד דלקת" מוכר - כש-CRP גבוה, הבדיקה מצביעה על תהליך דלקתי ומכוונת טיפול. ה-hsCRP היא גרסה רגישה יותר, המזהה דלקת עדינה המתרחשת ברקע - ונמצא שהיא קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. כלומר, היא מאפשרת לדעת שמשהו מתרחש עמוק בגוף גם כשהכול נראה תקין - ולטפל בו לפני שיתפתח. הבדיקה מבוצעת בארץ רק במקרים ספורים ולפי התוויה קלינית מאוד ספציפית, אך סביר שהשימוש בה יתרחב בקרוב.
מעבר לבדיקות השגרה, יש בדיקות חדשות שנכנסות בהדרגה לתחום רפואת הלונג'ביטי. אחת מהן היא suPAR - חלבון המצוי בדם המשקף את רמת הפעילות של מערכת החיסון. הוא משתחרר לדם כאשר תאי מערכת החיסון מופעלים. במונחים מעשיים, suPAR הוא מדד אמין לדלקת כרונית מערכתית - סוג של דלקת מתמשכת בדרגה נמוכה שמאיצה בשקט את ההזדקנות ומגבירה את הסיכון למחלות. רמות גבוהות קשורות להזדקנות ביולוגית מהירה יותר ולסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת. רמות נמוכות משקפות בריאות איתנה.
בדיקה נוספת שמתפתחת בתחום היא הערכת סטטוס נוגדי החמצון בגוף. נוגדי חמצון מגנים על הגוף מפני רדיקלים חופשיים - מולקולות לא יציבות הנוצרות באופן טבעי בתאים, אך גם כתוצאה מעישון, זיהום אוויר, קרינת שמש ותזונה לא מאוזנת. כשרמות הרדיקלים החופשיים עולות ונוצרת "עקה חמצונית" - מצב של עודף רדיקלים חופשיים שהגוף אינו מצליח לנטרל - עלולה להיגרם פגיעה בתאים וב-DNA, תהליך שנקשר להזדקנות מואצת ולסיכון מוגבר למחלות לב, סרטן, סוכרת ואלצהיימר.
את בדיקות ה-suPAR ונוגדי החמצון ניתן לבצע כיום בישראל רק במעבדות פרטיות, בעלות של כמה מאות שקלים - אך סביר שבעתיד הן ייכנסו גם לסל בדיקות קופות החולים.
כל הבדיקות הללו מאפשרות לעקוב אחר הגיל הביולוגי שלנו ולאבחן מחלות רקע שאיננו מרגישים. וכמו תמיד - טיפול מוקדם יותר מביא תוצאות טובות יותר, ובמקרה הזה אולי גם חיים ארוכים וטובים יותר.
ד"ר נדב שורק, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה, בית החולים הציבורי אסותא אשדוד; ד"ר רחלי קריו, מנהלת המעבדה הרב-תחומית, אמריקן מדיקל לבורטוריס AML
