בעולם כולו – ובארצות הברית במיוחד – נרשמת עלייה חדה בשיעורי סרטן המעי הגס והרקטום בקרב צעירים. במקביל, מתרחבת במהירות צריכת המזונות האולטרה-מעובדים, שכבר מהווים כ-70% מאספקת המזון בארה"ב וכמעט 60% מצריכת הקלוריות של מבוגרים. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין מגמה זו לבין סיכון מוגבר להתפתחות סוגי הסרטן הללו.
מחקר חדש וראשון מסוגו, שנערך בקרב יותר מ-29 אלף נשים, מצטרף לראיות ומחזק את החשד: תזונה עשירה במזון אולטרה-מעובד עלולה להעלות באופן משמעותי את הסיכון להופעת אדנומות במעי הגס - גידולים לא-סרטניים במעי הגס וברקטום שיכולים להתפתח ולהפוך לסרטן. המחקר מצא שעיקר המזונות האולטרה-מעובדים שנצרכו הגיעו מלחמים וממאכלי בוקר תעשייתיים, מכל סוגי הרטבים והממרחים, וגם ממשקאות ממותקים או דיאטטיים.
3 צפייה בגלריה
מזונות אולטרה-מעובדים מהווים כ-70% מאספקת המזון בארה"ב וכמעט 60% מצריכת הקלוריות של מבוגרים
(צילום: Shutterstock)
מבין המשתתפות, אלה שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של מזונות אולטרה-מעובדים – בערך 10 מנות ביום – היו בעלות סיכון גבוה יותר ב-45% לפתח את הגידולים הללו עד גיל 50, לעומת משתתפות שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר, מעט יותר משלוש מנות ביום. המחקר עקב אחרי 29,105 אחיות (nurses), לאורך תקופת מעקב חציונית של 13 שנים, ופורסם בכתב העת החשוב JAMA Oncology.
"המספרים מדאיגים"
פרופ' רויטל קריב, הגסטרואנטרולוגית הראשית של מכבי שירותי בריאות, מסבירה שמדובר במחקר איכותי במיוחד: "הוא עקב אחרי נשים לאורך שנים קדימה ולא במבט לאחור, והתבסס על קבוצה גדולה מאוד של משתתפות. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שהוא בחן אוכלוסייה צעירה – צעירה בהרבה מגיל תחילת הסקר המקובל לסרטן המעי הגס".
לדבריה, בישראל הסקר מתחיל בגיל 50, ובארצות הברית כבר יש ניסיון להקדימו לגיל 45. "המחקר החדש, שמסתכל על גילים מוקדמים יותר, ממלא את הפער הזה ומאיר נקודת מבט חשובה", היא מציינת.
פרופ' רויטל קריבצילום: דוברות מכביפרופ' קריב מדגישה כי סרטן המעי הגס הוא מחלה המושפעת מגנטיקה אך גם מחשיפה סביבתית – תזונה, אורח חיים ועוד. לדבריה, ממצאי המחקר מעוררים מחשבה: "הוא בעצם מציף נתונים שמרמזים שאולי לא הכול עניין של גנטיקה. ייתכן שהחשיפה הסביבתית, ובמיוחד המזון שאנחנו אוכלים, משחקת תפקיד גדול יותר ממה שחשבנו".
היא מציינת נתון שלדבריה מעורר דאגה רבה: יותר מ-60% מצריכת המזון של מבוגרים בארה"ב מגיעה ממזון אולטרה-מעובד, כלומר ג'אנק פוד. "נכון שבישראל המצב טוב יותר, אבל גם אצלנו המספרים מדאיגים", היא אומרת. "צריך לקחת אחריות על אורח החיים כבר מגיל צעיר, ולא להניח ש'אנחנו צעירים, מותר לעשות מה שרוצים'. לחשיפות האלה יש מחיר – והוא עלול להופיע בגילים מאוחרים יותר".
פרופ' קריב: "במקום לדחוף את גיל הקולונוסקופיות יותר ויותר למטה, אולי כדאי לטפל בבעיה מהבסיס. להפסיק לתת לתינוקות ולילדים מזון מעובד מגיל כל כך צעיר. להתחיל בחינוך לתזונה טובה כבר שם. זה דורש השקעה, מאמץ וכסף – אבל זה משתלם הרבה יותר בטווח הארוך"
מומחים ממליצים להקדיש תשומת לב לרשימות המרכיבים שעל אריזות המזון, לעקוב אחר כמות הנתרן ולבחון כיצד מזונות שונים משפיעים על התחושה הכללית. מזון אולטרה-מעובד נוטה להיות פחות משביע ועלול לעודד אכילת יתר, בעוד שמזונות שלמים וטבעיים מעניקים תחושת שובע לאורך זמן.
גילוי מוקדם מעלה את סיכויי ההחלמה
גידולים לא-סרטניים במעי הגס לרוב אינם גורמים לתסמינים בשלב מוקדם, אך כשהם מתפתחים הם עלולים לבטא סימנים שמחייבים פנייה לרופא. בין התסמינים האפשריים: יציאות כהות או דמיות, כאבי בטן, אנמיה מחוסר ברזל, ירידה לא מכוונת במשקל המלווה בתסמיני מערכת העיכול, וכן עצירות שנגרמת בשל חסימה.
3 צפייה בגלריה
פרופ' קריב: "צריך לקחת אחריות על אורח החיים כבר מגיל צעיר. לחשיפות האלה יש מחיר בגיל מאוחר יותר"
(צילום: Shutterstock)
המומחים מדגישים את החשיבות של בדיקות סקר החל מגיל 45, או מוקדם יותר אצל מי שיש להם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. גילוי מוקדם משמעותי במיוחד, משום שהוא מאפשר טיפול יעיל ומעלה את סיכויי ההחלמה.
משתתפות המחקר היו חלק מ-Nurses' Health Study II, מחקר רחב-היקף שהחל כבר ב-1989 ועוקב מאז אחר אלפי אחיות שנולדו בין 1947 ל-1964, במטרה לזהות גורמי סיכון למחלות כרוניות בקרב נשים. המשתתפות מילאו שאלוני תזונה החל מ-1991 וחזרו עליהם אחת לארבע שנים. החוקרים מציינים שמדובר בשיטה בעלת מגבלות מובנות, משום שהיא נשענת על זיכרון שאינו תמיד מדויק.
רוב הגידולים אותרו בבדיקות אנדוסקופיות שבוצעו לפני 2015, כלומר לפני שהורד גיל הסקר לגיל 45. המשמעות היא שחלק מהנשים שנבדקו מוקדם היו ככל הנראה בעלות סיכון מוגבר – למשל בשל היסטוריה משפחתית או תסמינים שהצריכו בירור.
אחת מנקודות החוזק המרכזיות של המחקר הייתה היכולת לשקלל גורמי סיכון נוספים, כמו BMI, סוכרת מסוג 2 ותזונה דלת סיבים. גם לאחר ההתאמות, הקשר בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד לבין הופעת אדנומות במעי הגס נותר ברור.
לעומת זאת, לא נמצא קשר בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים לבין נגעים מסורטים (Serrated lesions) – סוג אחר של פוליפ טרום-סרטני. לפי החוקרים, ממצא זה עשוי להעיד שמזונות אולטרה-מעובדים משפיעים בעיקר על המסלול הביולוגי שמוביל להתפתחות אדנומות, ולא על מסוגי הפוליפים האחרים.
לאכול ולא לאכול: המלצות הדיאטנית
לודה נבו, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות במחוז מרכז, מסבירה שמזון אולטרה-מעובד הוא שם כולל למוצרים תעשייתיים שמכילים תוספים שאינם נפוצים בבישול הביתי, כמו צבעי מאכל, חומרי טעם, חומרים משמרים, מייצבים ואמולסיפיירים (חומרים מתחלבים). לדבריה, המזונות הללו כמעט שאינם כוללים רכיבים טבעיים במצבם המקורי, ולעיתים מעוצבים כך שיהיו נוחים לצריכה, טעימים וזמינים בכל עת. ברוב המקרים הם גם מאופיינים באיכות תזונתית נמוכה – הרבה סוכר, שומן רווי ומלח, ומעט מאוד סיבים וויטמינים.
לודה נבוצילום: ויטאלי ניקולייב"כשבוחרים מה לאכול, חשוב לעיין ברשימת הרכיבים", אומרת נבו. "ככל שהרשימה קצרה יותר ומכילה מרכיבים מוכרים, כך קטן הסיכוי שמדובר במזון אולטרה-מעובד. העדיפות היא תמיד למזונות לא מעובדים או מעובדים במידה מינימלית, כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים (קמח מלא, שיבולת שועל, שיפון), קטניות, אגוזים וחלבונים רזים. כמו כן, מומלץ להעדיף אוכל שמבושל בבית על פני מוצרים תעשייתיים או מוכנים לקנייה".
היא מוסיפה שקיימים סיכונים בריאותיים נוספים הקשורים לצריכת מזונות אולטרה-מעובדים: עלייה בסיכון לעודף משקל והשמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי. קשרים אלו מבוססים היטב במטא-אנליזות ובסקירות מקיפות, שמראות שתזונה עתירה במזונות אולטרה-מעובדים עלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות יותר.
3 צפייה בגלריה
העדיפות היא תמיד למזונות לא מעובדים או מעובדים במידה מינימלית, כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים ועוד
(צילום: Shutterstock)
"הסיכון מוסבר בעיקר באיכות התזונתית הירודה של המזונות הללו", מסבירה נבו. "הם עשירים בסוכרים מוספים, שומנים רוויים ומלח, ודלים בסיבים תזונתיים ובמיקרונוטריאנטים חיוניים כמו ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון".
הכול מתחיל בחינוך לאורח חיים בריא
למרות המשמעות של הממצאים, פרופ' קריב מדגישה שהמחקר אינו מוכיח קשר סיבתי: "הוא מצביע על קשר ועל השפעה, אבל לא מוכיח באופן ישיר שמזון אולטרה-מעובד גורם לסרטן. יחד עם זאת, יש כאן מסר ברור - להיות מודעים לכמה מזון כזה אנחנו מכניסים לגוף".
היא מתייחסת גם להיבט של התזונה ה"בריאה" כביכול: "אנחנו צריכים להיות ערניים גם לפרסומות שממתגות מזון כ'בריא', כשבפועל הוא מעובד. הציבור חייב ללמוד לקרוא תוויות ולהבין מה הוא באמת אוכל".
לדבריה, בריאות הגוף היא תהליך ארוך טווח: "הרבה מהמחלות שמופיעות בגיל מבוגר, מעבר לגנטיקה, מתחילות בשורשים שנשתלים הרבה קודם - בתזונה, בסטרס, בפעילות הגופנית, בכל הדברים שאפשר להשפיע עליהם לאורך החיים".
פרופ' קריב מוסיפה כי לצד בדיקות הסקר, חשוב לפעול גם ברמה מערכתית: "במקום לדחוף את גיל הקולונוסקופיות יותר ויותר למטה, אולי כדאי לטפל בבעיה מהבסיס. להפסיק לתת לתינוקות ולילדים מזון מעובד מגיל כל כך צעיר. להתחיל בחינוך לתזונה טובה כבר שם. זה דורש השקעה, מאמץ וכסף - אבל זה משתלם הרבה יותר בטווח הארוך".
קראו עוד בנושא זה:
