בשיתוף אמורפיקל
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי Medicine בחן את הקשר בין סידן קרבונט אמורפי (ACC) לבין שינויים בצפיפות העצם. לאחר שנה של נטילת התוסף, פרי פיתוח כחול-לבן שנולד בערבה, נצפה שיפור משמעותי בצפיפות העצם בקרב המשתתפים. בניסוי השתתפו 67 איש, רובם נשים, בגיל ממוצע של 66, שסבלו גם מדלקת מפרקים שגרונית וגם מדלדול עצם או אוסטאופורוזיס.
המשתתפים קיבלו במשך 12 חודשים תוסף שסיפק 800 מ״ג סידן יסודי ביום, בשילוב ויטמין D. התוצאה: לאחר 12 חודשים, עלתה צפיפות העצם בצוואר הירך בשני הצדדים. במקביל, נרשמו ירידות ברמות פירוק העצם. "ההמצאה שלנו פורצת דרך, מהפכנית, ומשנה לחלוטין את האופן בו אנחנו חושבים כיום על צריכת הסידן כתוסף תזונה", הגיב מייסד החברה היזם יוסי בן.
"התוצאות האלו ממחישות בדיוק למה המבנה הייחודי של ה-ACC דנסיטי עושה הבדל בשטח", מסביר ד״ר ישי אוסטפלד, המנהל הרפואי של החברה. "כשהסידן מגיע בצורה האמורפית שלו הוא נספג ביעילות גבוהה במערכת הדם ומגיע לרקמה, וזה בדיוק מה שראינו במחקר - היכולת של התוסף לא רק לספק סידן, אלא ממש לעודד את בניית העצם ולבלום את התהליך הדלקתי והפירוק שלה במציאות היומיומית של המטופלים." לדבריו, מדובר בשינוי עצום עבור חולים באוסטאופורוזיס.
מהו בעצם ה-ACC?
העצמות שלנו הן רקמה חיה ודינמית. לאורך החיים מתרחשים בהן תהליכים מתמשכים של פירוק ובנייה מחדש. כאשר האיזון בין התהליכים משתנה, צפיפות העצם עלולה לרדת, והסיכון לשברים עשוי לעלות. האתגר משמעותי במיוחד בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית, מחלה דלקתית כרונית הקשורה גם לסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ולשברים.
ACC הוא קיצור שלAmorphous Calcium Carbonate . כלומר, סידן קרבונט אמורפי. המאפיין המרכזי של החומר הוא שאינו גבישי, בשונה מרוב מוצרי הסידן שנמכרים על המדף כיום. "הסידן האמורפי מתמוסס היטב, יש לו חדירות מאוד טובה למערכת הדם, וכשהוא מתפרק הוא גם משחרר את המרכיב של הקרבונט, כלומר מבסס את החומציות ברקמה״, הסביר ד"ר אוסטפלד. "בכך, הוא שונה מכל הפריפרטים האחרים של סידן. כל האחרים גבישיים, וכתוצאה מכך הם מתמוססים הרבה פחות טוב. בנוסף, הם לא משפיעים על החומציות של הרקמה".
הייחודיות של הסידן האמורפי נובעת מכך שהוא עושה שימוש במולקולה שקיימת בטבע, ומיוצרת על ידי סרטנים כחולים, כשהם מחליפים את השריון שלהם. "הגדולה של החברה היא שהיא למדה לסנתז את המולקולה גם במעבדה״, מדגיש ד"ר אוסטפלד.
העדות הראשונה לכך שהסידן האמורפי משפיע על העצם, לדברי ד"ר אוסטפלד, הגיעה מניסוי בחלל. "גידלנו בחלל, בתנאים של חוסר משקל, רקמה של תאי עצם", הוא מספר. "למה זה חשוב? כי רקמות כמעט ולא גדלות בחלל, בעיקר לא רקמות עצם. התוצאה היא שאסטרונאוטים סובלים מפגיעה קשה בעצמות, וכשהם חוזרים לכדור הארץ, הם סובלים מאוסטאופורוזיס מאוד קשה, עד כדי כך שלפעמים לוקח חודשים לתקן את הנזק. אחת הסכנות הכי גדולות היא העובדה שהעצמות לא יעמדו במאמץ כל כך גדול בחלל העמוק״. לדברי הד"ר, אחת המסקנות המעניינות במחקר מצביעה על כך שהסידן האמורפי מעודד גדילה של רקמת עצם ומרסן את פירוקה.
גלריה


ניסוי בחלל - "כאשר אסטרונאוטים חוזרים לכדור הארץ, הם סובלים מאוסטאופורוזיס מאוד קשה"
(צילום: Reuters)
מבט לעתיד
מעבר ליתרון בספיגה, מצביע ד"ר אוסטפלד על כיוון מדעי נוסף: הקשר בין דלקת לאוסטאופורוזיס. "בשנים האחרונות, יש גל גואה של עבודות שמדברות על המרכיב הדלקתי באוסטאופורוזיס. פעם, חשבו שאוסטאופורוזיס זה רק מטבוליזם של סידן. לכן, אמרו שמי שיביא סידן לעצם יטפל באוסטאופורוזיס. זה כנראה נכון, אבל חוץ מזה יש מרכיב חדש של דלקת".
מכיוון שהסידן האמורפי משפיע על רמת ה־ph ברקמה, מבהיר ד"ר אוסטפלד, ״יש לו, לתפיסתנו, גם תכונות אנטי־דלקתיות. ולכן לא רק שהוא מביא היצע טוב יותר של סידן לאזור העצם, הוא בנוסף משפיע גם על תהליכים דלקתיים״.
כשנשאל מה הופך את הפרסום של המחקר למשמעותי, השיב: ״החוקרים הם חוקרים עצמאים. כתב העת שבו פורסם המחקר הוא כתב עת עם ביקורת עמיתים אמיתית, ולכן זו עבודה מדעית מכובדת לפי סטנדרטים מדעיים. הסידן האמורפי נחקר באופן מדעי בתחומים שונים, גם בחברה וגם על ידי חוקרים רבים בעולם. אנחנו מקווים שכשנסיים את הרגולציה שלו כתרופה, נוכל להתוות אותו לפתולוגיות שונות״.
ולסיום, מה חשוב שהציבור ידע על מניעה של אוסטאופורוזיס? ״כבר בגיל צעיר, במיוחד אצל נשים אבל לא רק, צריך להימנע מתהליכים שפוגעים בעצם. כלומר לבצע פעילות גופנית סדירה, לא לעשן, לפעול כך שמאגרי העצם יהיו בריאים יותר. כבר בגיל 20–30 צריך להסתכל קדימה ולנסות למנוע את האוסטאופורוזיס. זה הכי חשוב. אם משתמשים בתכשיר של סידן, שישתמשו בסידן אמורפי״.
בשיתוף אמורפיקל




