בשיתוף אונקוטסט
"במהלך לימודי הפוסט דוקטורט התוודעתי לראשונה לניצני טכנולוגיות של רפואה מותאמת אישית", נזכרת ד"ר ליאור שושן-גוטמן מנכ"לית ומייסדת חברת אונקוטסט. "החלטתי שזה הכיוון שלי. שזה מה שיאפשר לי לגעת באופן אישי במטופלים".
בפרק חדש בסדרת הפודקסטים "מפצחים את קוד הסרטן" שמנחה העיתונאית לינוי בר גפן, מתארחת ד"ר שושן- גוטמן ומסבירה על מהפכת הבדיקות הגנומיות והעתיד באבחון וטיפול במחלת הסרטן.
"התחלתי בקטן, הצגתי מצגות בפורומים קטנים במחלקות אונקולוגיות, עברתי ממש מדלת לדלת ועשיתי עבודת שטח. בעיקר ניסיתי להציע חשיבה וגישה חדשנית", מספרת ד"ר שושן-גוטמן, "החשדנות בזמנו הייתה גדולה וטבעית משום שיכולות להיות טכנולוגיות עם פוטנציאל מצוין אבל במבחן הניסויים הקליניים נכשלים, והבשורה לא מתממשת. לפני 20 שנה זו הייתה ראשיתן של בדיקה אחת או שתיים שמטרתן להתאים טיפול טרם קבלת החלטה טיפולית. הודות למספר רופאים שגילו פתיחות מחשבתית ואימצו את השימשו בטכנולוגיות אלה והביאו לפריצות דרך".
כיום, עשרים שנה מאז תחילת המהפכה, החשיבה השתנתה באופן גורף, ונדיר למצוא את אותה הסננות. "ישראל היא חלוצה ביכולת שלה להטמיע טכנולוגיות חדשות, ובקרב הרופאים פה, יש סקרנות וחיוביות לאמץ את הדבר החדש הבא", אומרת ד"ר שושן-גוטמן
התאמת הטיפול למטרה
"'רפואה מדויקת' מתייחסת לבחירת הטיפולים לפי מאפיינים ביולוגיים-גנומיים-גנטיים, ו'רפואה מותאמת אישית' יכולה להיות אופן מתן הטיפול כמו למשל לבחור לקבל כימותרפיה במוסד רפואי בשעות אחר הצהריים ולא בבוקר", מסבירה ד"ר שושן-גוטמן. "כאשר מחפשים שינויים גנומיים בתאי הגידול הסרטני, מדובר בהתאמה של טיפול מכוון למטרה. אנחנו מדייקים את הקבוצה אליה שייך מטופל מסוים לפי הפרופיל הגנומי של הגידול. למשל סרטן שד מסווג למספר מחלות שונות לפי הפרופיל הגנומי של הגידול".
באיזה שלבים המטופל פוגש את האפשרות להיעזר בבדיקה גנומית?
"בגידולים שאותרו בשלבים מוקדמים – שלבים בהם ניתן להסיר את הגידול בניתוח. ונשאלת השאלה לגבי היתרון של תוספת טיפול מונע. הבדיקות הגנומיות מסייעות בהחלטה האם להוסיף טיפול על מנת למנוע הישנות של המחלה. בגידולים שאובחנו בשלב מתקדם – גרורתי, הבדיקות הגנומיות מסייעות בהבנת השינויים הגנטיים בדנ"א של הגידול ושל המטופל לצורך התאמת טיפול מכוון מטרה, אימונותרפיה ו/או כימותרפיה".
לדברי ד"ר שושן- גוטמן, קופות החולים הבינו כבר לפני כ-15 שנה שהכנסה של טכנולוגיות שמאפשרות להחליט למי לתת טיפול וממי ניתן לחסוך אותו, מייצרת רפואה יותר טובה, מאפשרת רפואה מדויקת יותר לצד חיסכון כספי למערכת.
הבדיקה שחוסכת כימותרפיה לנשים עם סרטן שד
בארה"ב, בישראל ובעוד מספר מדינות רבות בעולם כ-70% מהנשים שחולות בסרטן שד הורמונלי אינן נזקקות לטיפול כימותרפי משלים מעבר לטיפול הורמונלי ובעצם נרפאות ללא התוספת הזו. "בראשית שנות האלפיים הבדיקה שעשתה את המהפכה העולמית הגדולה ביותר וקבעה מי מהנשים לא זקוקות לכימותרפיה ועבור מי מהן היא מצילת חיים היא בדיקת 'אונקוטייפ שד'", מסבירה ד"ר שושן-גוטמן. "היום כ-100 מדינות שמשתמשות בבדיקה הזו, כאשר בעשור האחרון בוצעו כבר כ -30,000 בדיקות בישראל. בבחינה לאחור אפשר לראות שהבדיקה חסכה טיפול מנשים רבות תוך שמירה על בטיחות. כך למעשה החולות נרפאו מבלי שעברו טיפולים קשים שלא לצורך".
איך מתגברים על החסם הפסיכולוגי במקרים בהם הבדיקה ממליצה שלא לטפל?
"ראשית הבדיקה מסווגת כ-80% מהנשים לקבוצה שלא זקוקה לטיפול כימותרפי, ההסבר של הרופא למטופלת על הטכנולוגיה והעיקר המדע שתומך בתוצאות הבדיקה , חשובים מאוד. ב'אונקוטייפ שד' יש שני מחקרי ענק, הכי גדולים בסרטן שד שנעשו עד היום, שמראים שבמעקב של 10 שנים ויותר, בקרב נשים שאימצו את המלצות הבדיקה ונחסך מהן הטיפול הכימותרפי, שיעורי חזרת המחלה היו קטנים ועמדו על כ-5% בלבד ללא קשר לטיפול. במקרים שהבדיקה הראתה שיש צורך במתן טיפול, אותן חולות טופלו וזה הפחית את שיעור חזרת המחלה במידה ניכרת".
"להביא את הבדיקות הטובות ביותר"
במשך השנים ד"ר שושן-גוטמן בחנה מספר רב של טכנולוגיות והביאה לישראל את הבדיקות הטובות ביותר, כולל בדיקות שכיום מבצעים במעבדות בבתי החולים בישראל כמו בדיקת 'אונקומיין'. "כיום כחמשת אלפיים חולים במגוון מחלות סרטן זכאים לבדיקה מולקולרית ללא עלות במסגרת סל הבריאות ועושים אותה על בסיס קבוע ב-13 מרכזים רפואיים בארץ", מסבירה ד"ר שושן-גוטמן, "חברת אונקוטסט פועלת בשני אפיקים – האחד, תמיכה במכונים הפתולוגיים בבתי חולים בארץ בביצוע בדיקות גנומיות שיכולות לרצף ולמצוא את המוטציות בדנ"א של תאי הגידול. השני, הענקת שירותי בדיקות באמצעות הטסה של דגימות (ביופסיות ודגימות דם) למעבדות מובילות בארה"ב".
איך יודעים מהן הבדיקות הטובות ביותר?
"יש כמה חברות דיאגנוסטיקה מאוד גדולות בעולם ואת רובן אנחנו מייצגים היום. משמעות הדבר שיש לנו אפשרויות לבצע שיתופי פעולה עם רופאים בארץ כבר בשלבים ההתחלתיים, דבר שמקל על יכולת השיפוט והבחירה שלנו. יש לנו קשרים גם עם המדענים המובילים והמעבדות בהן הם פועלים".
בדיקה שתאפשר לגלות סרטן בשלב מוקדם
כלל האוכלוסייה בישראל מגיל 50 עד 75, מונה בערך כמיליון גברים ומיליון נשים. כאחוז אחד מהם ברגע נתון חולים בסרטן. למעשה, אותם חולים טרם אובחנו. מטרת הבדיקות החדשות הן לאבחן סרטן כמה שיותר מוקדם, כדי לטפל כמה שיותר בצורה מיטבית, וכך ניתן יהיה להפחית תמותה מסרטן בסופו של יום. בדיקות דם חדשות כאלה יכנסו לשימוש בתחילת 2023".
עד היום עיקר הפעילות של אונקוטסט הייתה קשורה לאבחון והתאמת טיפול לחולים שהם כבר אובחנו בסרטן – בין אם בשלב מוקדם כדי לייתר טיפול שלא לצורך ובין אם בשלב מאוחר לבחירת טיפול ממוקד. "מעכשיו אנחנו מתחילים לעסוק גם בבדיקת סקר לאוכלוסייה בריאה לחלוטין שאנחנו יודעים שאחוז אחד ממנה חולה בסרטן. בדיקות סקר לאוכלוסייה 'הבריאה' דורשת גישה אחרת", מסבירה ד"ר שושן-גוטמן.
"אנחנו לא מעוניינים 'להרעיד' את המערכת ולייצר בדיקות מיותרות. אנחנו מחויבים להביא את הטכנולוגיה המדויקת ביותר עם הספציפיות הגבוהה ביותר. בשנה הקרובה נלמד את התוצאות של מחקרי ענק שמבוצעים בארצות הברית, ולאחר מכן נתחיל להכניס את הבדיקות גם לארץ".
ד"ר שושן-גוטמן מדגישה שהבדיקות האלו עשויות לשנות את כל האופן שבו מאבחנים סרטן. "הבדיקות האלו משנות את כללי המשחק לחלוטין ולכן הן חייבות להיטמע במסגרת בדיקות סקר רוטיניות ובשלב הזה לא להיות פתוחות לקהל הרחב, כדי שאף אחד לא יפגע גם בהיבט הנפשי".
העתיד נראה מבטיח
"הבאת טכנולוגיות חדשות מדהימה אותי כל פעם מחדש", אומרת ד"ר שושן-גוטמן. "התהליך שאונקוטסט עשתה הוא מעין תהליך "ברֵווֶרְס". התחלנו עם התאמת טיפול לחולים במחלה מאוד מתקדמת, המשכנו לבדיקות שמונעות וחוסכות את הטיפול והתקדמנו להבאת הטכנולוגיות לגילוי סרטן בשלב מוקדם ה-early detection. בסוף נגיע לאלגוריתם מבוסס big-data, שיכול לנבא לגבי לכל אחד ואחת את הסיכוי לתחלואה, אבל הדרך עוד ארוכה", מוסיפה ד"ר שושן-גוטמן. "כשהתחלתי לפני 20 שנה לעסוק בתחום – הכול נראה אחרת, אז אני מאוד אופטימית".
בשיתוף אונקוטסט
