כמעט שנה אחרי ההכרזה ההיסטורית של דונלד טראמפ על פרישת ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי (WHO), תהליך ההתנתקות הושלם הלילה (יום ו') סופית. בהצהרה משותפת של שר החוץ מרקו רוביו ושר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור נמסר כי מדובר בצעד מתבקש בעקבות "כשלי הארגון במגפת הקורונה והנזק שגרם לאמריקנים". המהלך התקדימי עשוי להשפיע באופן ישיר על יכולת ההתמודדות של ארה"ב - ושל העולם כולו - עם מגפות, אסונות טבע ומעקב אחר התפשטות מחלות.
2 צפייה בגלריה
טראמפ וקנדי משלבים ידיים נגד ארגון הבריאות העולמי. ארכיון
(צילום: AP Photo / Alex Brandon)
המהלך, שיצא לדרך באמצעות צו נשיאותי ביום הראשון לכהונתו של טראמפ (שאמר אז כי זה "הסרטן של ממשל ביידן"), מחייב לפי החוק האמריקני התראה של שנה מראש ותשלום כל החובות הכספיים שארה"ב חבה לארגון. אלא שהממשל לא שילם את הסכום שנותר (לפחות 130 מיליון דולר) והבהיר גם כי אינו מתכוון לעשות זאת. ארגון הבריאות, מצדו, מחה, אך אין לו אמצעי אכיפה. כך נוצר מצב שבו ארה"ב פורשת מהגוף שהיא עצמה ייסדה ושעד כה מימנה חלק ניכר מתקציבו, אך מותירה חובות בלתי משולמים.
בהצהרה הרשמית נטען כי גם במהלך שנת ההמתנה, התנהל הארגון בעוינות כלפי וושינגטון: ארגון הבריאות סירב להוריד את דגל ארצות הברית שהתנוסס בכניסה למטה הארגון בז'נבה, בטענה שהפרישה טרם אושרה רשמית ושוושינגטון עדיין חבה כספים. בהודעת הממשל נכתב כי "מימינו כמייסד העיקרי שלו ועד יומנו האחרון, העלבונות לאמריקה נמשכים", והובטח כי הדגל יושב "עבור האמריקנים שמתו בבתי האבות, העסקים הקטנים שקרסו, והחיים שהתנפצו בעקבות אי-פעולת הארגון".
בסרטון: ההצהרה של טראמפ על פרישה מארגון הבריאות העולמי ביומו הראשון בתפקיד
דונלד טראמפ: "נפטרים מהסרטן של ממשל ביידן"
(צילום: FOX NEWS)
החלטת הפרישה הובילה לניתוק מיידי של כל השתתפות אמריקנית בגופים הפנימיים של ה-WHO: מימון, נציגות, ועדות מקצועיות ושיתוף במידע, כולל צוותים שעסקו בקביעת הרכב חיסוני השפעת לעונות הבאות. באופן רשמי, ארה"ב הודיעה כי תמשיך לשתף פעולה באופן בילטרלי עם מדינות ועם גופים לא-ממשלתיים, אולם מומחים מזהירים שזה לא יכול להוות תחליף למערכת הרפואית הגלובלית שה-WHO מאפשר.
"הטענה שנוכל לייצר רשת מקבילה של הסכמים עם עשרות מדינות פשוט לא ריאלית", אמר פרופ' לורנס גוסטין מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. "המשמעות היא שלא נוכל לאסוף מידע אפידמיולוגי, דגימות נגיפים או נתוני ריצוף גנטי בזמן אמת, וזה יפגע ישירות ביכולת שלנו לפתח חיסונים ולהתכונן למגפה הבאה".
ההשלכות, לפי הערכות, יהיו הרסניות במיוחד למדינות המתפתחות. ד"ר ג'אד וולסון מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס טוען כי "ירידה בתמיכה של ה-WHO בעקבות הפרישה תוביל ליותר מ-750 אלף מקרי מוות עודפים השנה, בעיקר בקרב ילדים". לדבריו, מדובר בפגיעה מיידית באספקת חיסונים, בפיקוח על שרשראות אספקה ובסיוע לבניית מערכות בריאות חלשות.
מומחים טוענים גם כי המהלך יפגע קשות גם בפיתוח תרופות חדשות, בגישה מוקדמת לנתונים חיוניים ובמעמד של אמריקה כמובילה עולמית בתחום בריאות הציבור. "זהו אחד הצעדים הנשיאותיים ההרסניים ביותר שנעשו בדורנו", אמר גוסטין.
"שירתו את סין, לא אותנו"
אך טראמפ ואנשיו טוענים כי מדובר בתיקון עוול. "לא קיבלנו תמורה להשקעה שלנו", מסרו בבית הלבן, וציינו כי למרות שארצות הברית הייתה התורמת הגדולה ביותר, הארגון מעולם לא העמידה בראש הארגון מנכ"ל אמריקני. "הגיע הזמן להחזיר לעצמנו את הריבונות הבריאותית". טראמפ עצמו טען: "ה-WHO שירת את סין, לא אותנו. לא ניתן שימשיכו לקרוע את ארצות הברית לגזרים".
הביקורת על הארגון אינה דבר חדש. בשנות מגפת הקורונה, ארגון הבריאות העולמי אכן שגה בשורה של החלטות - מעיכוב הכרזה על מצב חירום ועד הכחשת הדבקה באוויר - אך ברוב המקרים תיקן את עצמו בהמשך. הממשל הנוכחי אינו מסתפק בביקורת או דרישה לרפורמות, אלא מוכן לעקור את מנגנוני שיתוף הפעולה הבינלאומיים בתחום החירום הרפואי. ה-WHO מצידו הגיב באיפוק, אמר כי זה "הפסד לשני הצדדים" והביע תקווה שארצות הברית "תשוב לשולחן, מתוך הבנה שבריאות היא עניין גלובלי, ולא משחק פוליטי". כמעט כל מדינה אחרת בעולם נותרה חברה בארגון, כולל יריבות אזוריות של ארצות הברית.
הפרישה האמריקנית, שבוצעה באקט סמלי ביום השבעתו מחדש של טראמפ, היא חלק ממסר רחב יותר על יחסו לאו"ם ולארגונים רב-לאומיים. לצד WHO, הממשל הודיע גם על נסיגה מ-35 גופים בינלאומיים נוספים. לדבריו מדובר במהלך של "שחרור מריבונות זרה לטובת האינטרס הלאומי". אלא שלפי פרופ' מייקל אוסטרהולם ממינסוטה, זהו "יום עצוב ובעל השלכות", שכן יהיו יותר התפרצויות קטלניות, מומחי בריאות הציבור האמריקנים לא יהיו בשולחן, וההתפרצויות יגיעו גם לארה"ב.
הוויכוח בישראל מתלהט
בינתיים, בישראל נמשך הוויכוח הסוער בדבר הישארות או פרישה מארגון הבריאות העולמי. דיון באג'נדה שמקדמת יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ לימור סון הר מלך, בעד פרישה מארגון הבריאות העולמי הפך השבוע למהומה רבתי. הח"כית מקדמת את רעיון הפרישה כבר חודשים, בטענה שהארגון "עוין את ישראל", ואף טענה בדיון האחרון שה-WHO מקדם סובלנות לפדופיליה וחינוך פרוגרסיבי.
פרופ' חגי לוין הוצא בכוח מהדיון לאחר שביקש את רשות הדיבור ונדחה. "את כיו"ר הוועדה לא אפשרת לי כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בדיון שהנושא שלו הוא בריאות הציבור, לדבר ולהציג את הדברים. זה לא תקין", אמר פרופ' לוין.
ח"כ לימור סון הר מלך הוציאה את פרופ' חגי לוין מישיבת ועדת הבריאות
(צילום: ד"ר איה לבקוביץ')
יו"ר הוועדה סון הר מלך תקפה את פרופ' לוין בחריפות: "אני יודעת שאתה מתקשה שאני יו"ר הוועדה, תצטרך לבלוע את זה שאתה לא רלוונטי לשום דבר והדעות ההזויות שלך לא רלוונטיות לשום דבר ועניין". היא זכתה למחיאות כפיים מצד חברי הכנסת ונציגי ארגונים שתומכים בפרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי. ברקע נשמעו קריאות "להוציא את הבריון". במהלך הדיון הוציאה מחוץ לאולם את רופא הילדים ד"ר נעם טראוב וגם השתיקה את נציג ההסתדרות הרפואית, ד"ר ערן הלפרין, ולא אפשרה לו לומר מילה.
נציגי מערכת הבריאות הישראלית הביעו עמדה ברורה בעד המשך החברות. ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הדגיש את החשיבות של קבלת מידע ממדינות שאין לישראל קשרים ישירים איתן, במיוחד בזמן אסונות כמו רעידת אדמה: "במצב כזה, ניאלץ להסתמך על תיאום דרך ארגון הבריאות העולמי. זה קריטי".
גם פרופ' יסמין מאור, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, הזהירה מפני מגפות ש"זולגות" ממדינות מתפתחות אל המערב, והדגישה את יכולת הניטור הרחבה של ה-WHO במדינות שישראל וארה"ב אינן מצליחות להגיע אליהן. לדבריה, "ללא שיתוף פעולה עם הארגון, גם ישראל תמצא את עצמה מנותקת ממידע חיוני, בדיוק כמו שיקרה לאמריקנים".
הדיון בכנסת לא התמקד רק בשאלת הריבונות או הכסף, אלא בהשלכות קונקרטיות על היערכות למצבי חירום. בזמן שבישראל אין עדיין מנגנון עצמאי שיכול להחליף את מערכות ה-WHO, האפשרות לפרוש מהארגון עשויה להתגלות כצעד פזיז - כזה שייענה אולי בתשואות מצד קהל פוליטי, אך עלול להיחשב בדיעבד כחוליה קריטית שהוסרה משרשרת ההגנה הרפואית של המדינה.
