בשיתוף נובו נורדיסק
צפו בפודקאסט המצולם:
אם בשיגרה מנהלים הורים מאבקים בלתי נגמרים מול ילדים על אכילה מאוזנת והפחתה של ג'אנק פוד וממתקים, הרי שבתקופות של מצבי חירום ולחץ, המאבק על תזונה בריאה ואיכותית הופך למאתגר עוד יותר והוויכוחים בבית לקולניים ומתסכלים יותר.
בניסיון לספק כלים לאיזון להורים מבלי לפתח אצל ילדים הפרעות אכילה, זימנו דנה רון ופרופ' איתמר רז לאולפן הפודקאסט "משחקי בריאות", את ד"ר אביבית ברנר, מומחית ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגית ילדים מבית החולים איכילוב.
"ילדי העולם אבל גם ילדי ישראל, הולכים ומשמינים ואנחנו מכירים את הקשר החזק בין השמנת ילדים, להשמנה כמבוגרים, לתחלואה ולתמותה", מדגיש בפנינו פרופ' רז את הבהילות בה יש לנקוט לדעתו בחינוך כבר מגיל צעיר לתזונה נכונה.

דוגמה אישית

ד"ר ברנר יודעת מניסיונה שילדים מחקים את מה שהם רואים בבית לפני הכל. "מה שאנחנו עושים כהורים בבית זה קודם כל מעבירים מסרים לילדים, וזה עוד הרבה לפני שאנחנו באמת מסתכלים להם בצלחת, ואומרים מילולית מה מותר ומה אסור", היא אומרת ומדגישה שבעיקר בתקופות של חוסר ביטחון, הרגלי האכילה משמשים סוג של ביטחון. "זה מקנה לנו סוג של שליטה בסיטואציה, והמטרה זה באמת להכניס איזה סוג של סדר יום וארוחות מסודרות", היא אומרת.
ד"ר ברנר מספרת שאצלה במחלקה בבית החולים עדיין מתמודדים עם השמנת הילדים בתקופת הקורונה. "בעצם, עוד לא סיימנו להתמודד ולטפל במשמעות של התקופה ההיא, וכבר יש לנו תקופה שהיא הרבה יותר מתוחה ומטלטלת. בתי ספר נסגרו, יש ילדים שהועברו ממקום מגוריהם, יש רמת לחץ מאוד מאוד גדולה, גם של ההורים וגם של הילדים, ועם זה ועם העלייה הקיצונית בהשמנה, כנראה נתמודד עוד בשנים הבאות".

חשיבותה של הפעילות הגופנית

מה כבר לא אמרו על דור הילדים הזה – שהם מנהלים אורח חיים יושבני, מרבים במסכים וממעיטיים בהפעלת הגוף. "הילד הישראלי מוביל בכל מדינות ה-OCD בצפייה בטלוויזיה, במסכים ובחוסר בפעילות גופנית. יחד עם זה אנחנו מובילים באכילה של כמויות סוכר של בין פי שלוש לפי ארבע, ממה שילד בריא צריך לאכול. התוצאה היא השמנה ניכרת של הילדים, שעם גנטיקה מתאימה, יש להם סיכוי לפתח מכך סוכרת. הפעם לא יפתחו את הסוכרת בגיל 40 או 50 אלא בגיל 15", מזכיר לכולנו פרופ' רז את הנתונים המרים מתחת לסיסמאות.
"המטרה העיקרית שלנו, כרופאים, היא קודם כל להנחיל הרגלים בריאים, הרבה לפני כל טיפול תרופתי", מסבירה ד"ר ברנר, "לגרום לילד לעבור ממצב שההרגלים שלו חד משמעית, מנווטים אותו לכיוון של מחלה, לכאלה שמנווטים אותו לכיוון של חיים בריאים".
ומה עושים עם ילד שסובל מעודף משקל? "ילד עם עודף משקל חייב להיות בקשר עם תזונאי או רופאה, ולעשות פעילות גופנית מסודרת", אומר פרופ' רז ומסביר שאחר כך, בגיל מתקדם יותר, זה כבר יהיה כרוך בהתערבות תרופתית. הוא מספר על תוכניות שהוא מנסה לקדם, גם מול משרד הבריאות, להנחלת הרגלי תזונה בריאים מול ילדים מגיל צעיר ממש.
גם הוא חוזר אל הבית וממליץ: "חשוב לחשוב ולתכנן בבית את מיקומו של האוכל הבריא ואת הממתקים, שהכל יהיה פחות זמין, שיצטרכו לחשוב פעמיים, שיהיה נגיש להם אוכל שהוא טעים, לא מתוק נורא, אבל הוא טעים. הם יתרגלו לאכול אותו. זה כל כך פשוט כמו הנחלת הרגלי שתיית מים", הוא אומר לסיום.
בשיתוף נובו נורדיסק