בשיתוף אסטרהזניקה
כששומעים את המילה "הקרנות", רבים חושבים מיד על טיפול קשה ומרתיע. אבל בעשור האחרון, הרדיותרפיה עברה מהפכה של ממש. ממכשיר גס לכלי מדויק להפליא, שמסוגל לפגוע בגידול בדיוק של מילימטרים בודדים, תוך שמירה על הרקמות הבריאות שסביבו.
ד"ר אדהם חג'אב, אונקולוג קרינה בכיר בבית חולים זיו מסביר: "רדיותרפיה זה מונח שמשתמשים בו כאשר מדברים על ניצול האפקט הטיפולי של קרינה מייננת לטיפול בסרטן. הקרינה עושה נזק ל-DNA של התאים הסרטניים, והתאים מתים". הטיפול, הוא מוסיף, ניתן לאורך מספר שבועות ומחולק ל"מנות קטנות" שנקראות פרקציות (Fractions). לדבריו, "בדרך כלל הטיפול יכול לנוע מחמש פרקציות אם מדובר בטיפול קרינתי ממוקד, ועד 33 פרקציות בטיפול כימו קרינתי - 5 ימים בשבוע, עד שישה שבועות של טיפול".
רדיותרפיה נחשבת כיום לאחד משלושת עמודי התווך של הטיפול בסרטן לצד ניתוחים וכימותרפיה. לפי הערכות, כמעט מחצית מחולי הסרטן בעולם יקבלו טיפול קרינתי. במקרה של סרטן ריאה, חשיבות הקרינה עולה שבעתיים, משום שהאיברים הרגישים שבהם מצוי הגידול – הריאות, הלב והוושט, דורשים תכנון עדין ומדויק להפליא.
קרינה – גם בשלב מוקדם וגם בשלב גרורתי
לדברי ד"ר חג'אב, הקרינה משתלבת כמעט בכל שלב של המחלה. "במידה ומדובר על מחלה שעדיין לא בשלב הגרורתי – הקרינה יכולה להביא למיגור המחלה ולהחלמה מלאה של המטופל", הוא מסביר. "למשל, במקרים שבהם מתגלה גוש בודד בריאה, הטיפול הקרינתי בלבד עשוי להספיק. כאשר מדובר במחלה מקומית בלבד (לא גרורתית) אחוזי הריפוי מטיפול קרינתי בלבד יכולים להגיע עד ל- 95%. גם במקרים מתקדמים יותר שבהם המחלה אינה נתיחה אך עדיין ממוקדת בבית החזה, ניתן לשלב את הקרינה עם כימותרפיה - מה שנקרא טיפול "כימו-קרינתי".
ד"ר אדהם חג'אבתמונה: באדיבות המרואייןכאשר המחלה גרורתית, ניתן גם להשתמש בקרינה כטיפול תומך (פליאטיבי) לצורך הקלה על סימפטומים כגון קוצר נשימה או כאבים. בנוסף, אם בעבר נחשבה הקרינה לכלי שמטפל בגידול בלבד, הרי שהיום היא משמשת גם כזרז למערכת החיסון. מחקרים עדכניים הראו ששילוב של קרינה עם אימונותרפיה (טיפול שמפעיל את מערכת החיסון נגד התאים הסרטניים), עשוי להביא לשיפור ניכר בתוצאות ההישרדות של החולים. "בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים קליניים שהראו שיפור הישרדותי מובהק למטופלים שסיימו טיפול כימו-קרינתי וקיבלו לאחר מכן טיפול אימונותרפי משלים. הסברה היא שאימונותרפיה מחזקת ומדרבנת את מערכת החיסון לתקוף ולחסל את שרידי המחלה אחרי סיום כימו–קרינה", מסביר ד״ר חג'אב. לדבריו, השילוב הזה משנה את פני הטיפול במחלה – לא עוד טיפול שמסתיים בקרינה, אלא רצף טיפולים חכם שבו הקרינה מכינה את הקרקע לאימונותרפיה
כשהקרינה פוגשת את הגנטיקה
עולם האונקולוגיה מתקדם אל עבר רפואה מותאמת אישית, שבה כל חולה מקבל טיפול המכוון בדיוק לגידול שלו. גם כאן הקרינה מוצאת את מקומה. "היום מקובל שכל חולה שמאובחן עם סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים, מבצע גם בדיקה מולקולרית מקיפה של הגידול", מסביר ד"ר חג'אב. "המטרה של הבדיקה הזו היא לאתר מוטציות בגנים האחראים על גדילה ושגשוג התאים הסרטניים. לחלק מאותן מוטציות יש טיפולים תרופתיים ספציפיים - טיפולים ביולוגים מוכווני מטרה".
במקרים שבהם המחלה מקומית מתקדמת, ניתן לתת טיפול בהקרנות במקביל או לפני הטיפול הביולוגי. "למשל טיפול ביולוגי נגד מוטציה בגן EGFR שניתן למטופלים לאחר ניתוח או לאחר כימו-קרינה, הראה שיפור במשך הזמן ללא התקדמות מחלה", אומר ד"ר חג'אב.
תופעות לוואי והדרך להפחיתן
כמו בכל טיפול רפואי, גם לרדיותרפיה יש מחיר. אבל בזכות טכנולוגיות מתקדמות, התופעות הפכו נדירות וקלות יותר לניהול. "הטיפול הקרינתי ניתן לאזור החולה בגוף. באזורים אלה תמיד יש רקמות בריאות שנחשפות לקרינה באופן בלתי נמנע", מסביר ד"ר חג'אב. "כאשר מדובר בקרינה באזור בית החזה – הרקמות שנחשפות הן הוושט, הריאות, דרכי האוויר והלב. תופעות הלוואי החריפות יכולות לכלול קושי וכאבים בבליעה, ירידה במשקל, התייבשות ועייפות. עם זאת, היום עם טכניקות הקרינה החדשות הדיוק השתפר באופן ניכר, כך שהרקמות מסביב מקבלות פחות קרינה באופן משמעותי ולכן שיעור תופעות הלוואי השתפר משמעותית בהתאם, והטיפול הפך להיות די נסבל".
2 צפייה בגלריה
"היום הרקמות מקבלות פחות קרינה ושיעור תופעות הלוואי השתפר בהתאם"
(צילום: Shutterstock)
אחת הסיבות המרכזיות להצלחת הטיפול היא עבודת הצוות בין אנשי המקצוע. "הטיפול בסרטן ריאות מחייב צוות רב תחומי הכולל כירורג חזה, אונקולוג קרינה, אונקולוג רפואי ורדיולוג", מפרט ד"ר חג'אב. "במידה והמטופל הולך למסלול של טיפול כימו-קרינתי משולב, הוא מטופל בו זמנית על ידי אונקולוג הקרינה ונבדק על ידי האונקולוג הרפואי בתדירות של כפעם בשבוע לפני כל סבב של כימותרפיה". לאחר מכן, הוא מוסיף, האונקולוג הרפואי ממשיך את האימונותרפיה או הטיפול הביולוגי בהתאם לאופי המחלה.
אז לאן מתפתח תחום הרדיותרפיה? אם לשפוט לפי ד"ר חג'אב – מהר מאוד קדימה. "החשיפה בין שדה הקרינה לבין המטרה בגוף משתפרת יותר ויותר הודות לאמצעי הדמיה טובים יותר".
הוא מציין שימוש בהדמיית PET CT מדויקת, מעקב אחרי מיקום הגידול בזמן הנשימה, ואף טיפולים חדשניים בפרוטונים שמאפשרים להעלות את מנת הקרינה לגידול מבלי לפגוע ברקמות הבריאות. "מדובר בעתיד שכבר מתחיל לקרות", הוא אומר, "והמטרה ברורה - להמשיך להעלות את אחוזי ההחלמה, להפחית תופעות לוואי ולשמור על איכות חיים".
שירות לציבור בשיתוף אסטרהזניקה.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
