בשיתוף סאנופי
כ-25 אלף ישראלים מאושפזים מדי שנה בגלל אירועי לב וכלי דם, מחצית מהם חווים אירוע ראשון. אנשים עם סוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול "רע" (LDL-Low-Density Lipoprotein) גבוהות, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית או עישון נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לארוע לבבי ראשון או חוזר. ככל שמצטברים יותר גורמי סיכון כך עולה הסיכון לאירוע לבבי ראשון או חוזר. עם זאת, את רוב האירועים ניתן למנוע בעזרת מודעות גבוהה לגורמי הסיכון וזיהוי מוקדם.
"טרשת עורקים היא מחלה דלקתית כרונית שבה מצטבר כולסטרול ‘רע’ בדפנות העורקים, תהליך שמתפתח בהדרגה ולעיתים ללא תסמינים, עד להופעת חסימה או קרע מסוכן ברובד הטרשתי", מסבירה ד"ר אלנה יצחקוב, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת יחידה מטבולית רב תחומית לליפידים ומניעת טרשת עורקים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
3 צפייה בגלריה
מחלה דלקתית כרונית שבה מצטבר כולסטרול ‘רע’ בדפנות העורקים, טרשת העורקים
(צילום:Shutterstock)
"החשש העיקרי הוא שגם אנשים שמרגישים בריאים לחלוטין עלולים להימצא בשלב מתקדם של המחלה. ייתכן שאדם יעבור סדרת בדיקות תקינות, ובכל זאת יישא עמו גורמי סיכון סמויים – כמו רקע גנטי, עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה או סטרס מתמשך. אפילו ספורטאים או אנשים רזים עלולים לפתח טרשת עורקים אם יש להם רקע משפחתי או רמות כולסטרול רע גבוהות", מבהירה ד"ר יצחקוב.
כדי לאתר את המחלה בשלב מוקדם, מומלץ לבצע בדיקות סקר תקופתיות הכוללות בדיקות פרופיל שומנים בדם, רמת ערכי הסוכר ולחץ דם, לצד הערכת סיכון אישית על פי גיל, מין והיסטוריה משפחתית. במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם בבדיקות הדמיה מתקדמות, כמו אולטרסאונד לעורקי הצוואר ,בדיקת CT לב להערכת הצטברות סידן בעורקים (CALCIUM SCORE) או "סריקת סידן כלילית" ו- CTA כלילי (צנתור "וירטואלי"), המסייעות לזהות טרשת עורקים עוד לפני הופעת תסמינים.
מפתח נוסף למניעה הוא איתור אוכלוסיות בסיכון גבוה. "הקריטריונים כוללים רמות LDL גבוהות (מעל 130 מ״ג/ד״ל), רמות HDL נמוכות (בגברים מתחת ל-40 מ"ג/ד"ל, בנשים מתחת ל-50 מ"ג/ד"ל), סוכרת – במיוחד כאשר קיימת פגיעה באיברי מטרה, יתר לחץ דם, עישון פעיל או בעבר, השמנת יתר BMI) מעל 30) או השמנה בטנית, חוסר פעילות גופנית, וכן היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר," מפרטת ד"ר יצחקוב.
איך אוכל לדעת אם אני נמצא בסיכון?
"ניתן להשתמש במחשבוני סיכון לבצע בדיקות דם תקופתיות, ולקבל ייעוץ אצל רופא משפחה או אצל מומחים בתחומים רלוונטיים כמו ליפידולוג (רופא המתמחה בהפרעות שומנים בדם), אנדוקרינולוג או קרדיולוג. במקרים גבוליים, ניתן לשקול גם בדיקות הדמיה כמו דופלר לעורקי הצוואר לצורך הערכת נוכחות רבדים טרשתיים והצירויות בעורקי התרדמה, בדיקת CT לב ללא חומר ניגוד לצורך הערכת כמות הסידן בדופן כלי הדם כביטוי למחלה טרשתית (ניתן לבצע לגברים מעל גיל 45 ולנשים מעל גיל 55), או CTA כלילי שמספק תמונה מפורטת של עורקי הלב", ממליצה ד"ר יצחקוב.
תדירות וסוג הבדיקות המומלצות נקבעים בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון האישיים. "הבדיקות הבסיסיות כוללות פרופיל שומני דם – כלומר בדיקה של כולסטרול LDL (הכולסטרול 'הרע'), כולסטרול HDL (כולסטרול 'טוב' (וטריגליצרידים, לצד בדיקת סוכר בצום ו) HbA1c -ממוצע רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים), מדידת לחץ דם, חישוב BMI (מדד מסת גוף) והיקף מותניים", מפרטת ד"ר יצחקוב. לגבי התדירות היא מבהירה: "החל מגיל 35 לגברים ומגיל 45 לנשים מומלץ לבצע את הבדיקות אחת ל-5 שנים; מגיל 20 אחת לשנה אם קיימים גורמי סיכון כמו סיפור משפחתי של יתר שומני דם או מחלת לב בגיל צעיר, סוכרת, השמנה, עישון או יתר לחץ דם. לבני 65 ומעלה מומלץ לבצע בדיקה שנתית".
3 צפייה בגלריה
תדירות וסוג הבדיקות המומלצות נקבעים בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון האישיים
(צילום: shutterstock)
מה עושים כשהכולסטרול לא יורד?
בתחום הטיפולי חלה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית. יעדי הטיפול משתנים ונקבעים בהתאם לרמת הסיכון של המטופל. "לאוכלוסייה הכללית היעד הוא LDL מתחת ל-100 מ״ג/ד״ל, לאוכלוסייה בסיכון גבוה מתחת ל-70 מ״ג/ד״ל, ולמטופלים אחרי אירוע לב היעד הוא מתחת ל-55 מ״ג/ד״ל". על מנת להגיע ליעדים ד"ר יצחקוב ממליצה לבצע שינוי אורח חיים כמו תזונה ים-תיכונית, פעילות גופנית, הפסקת עישון וירידה במשקל. במקביל להתחיל בטיפול תרופתי ראשוני, מבוסס סטטינים (קבוצת תרופות שפועלות לעיכוב ייצור הכולסטרול בכבד).
במקרים בהם ה-LDL לא יורד ליעד הרצוי, או כשנטילת הסטטין קשה בשל תופעות לוואי כמו כאבי שרירים או עלייה באנזימי כבד שעלולות להקשות על ההיענות לטיפול, יש צורך בטיפול תרופתי נוסף. "הטיפולים הנוספים כוללים מעכב ספיגת כולסטרול במעי ומעכבי PCSK9 . מעכבי PCSK9 הם תרופות ביולוגיות להורדת LDL הפועלות על חלבון בשם PCSK9 שתפקידו ׳להשבית׳ את הקולטנים בכבד שאוספים את הכולסטרול הרע מהדם. כשמעכבים את החלבון הזה, נשארים יותר קולטנים פעילים, והכבד מצליח ׳לנקות׳ את הדם מכמויות גדולות יותר של כולסטרול. התרופות ניתנות בזריקה אחת למספר שבועות", מסבירה ד"ר יצחקוב.
ד"ר אלנה יצחקובתמונה: באדיבות המצולמת"אני אומרת למטופלים שלי - הפחתת ערכי כולסטרול רע מורידה את הסיכון להתקף לב בכ-30%. זה כמו חגורת בטיחות - לא מרגישים אותה, אבל היא מצילה חיים", מדגישה הרופאה הבכירה. על פי הנתונים, עד כ-20-30% מהמטופלים שחוו התקף לב ראשון עלולים לעבור אירוע נוסף בתוך חמש שנים – אם אינם מקבלים טיפול ושיקום מיטביים. לכן תהליך שיקום הלב נחשב קריטי להמשך הדרך.
"שיקום לב בנוי משלושה מרכיבים מרכזיים", מסבירה ד"ר יצחקוב. "הצעד הראשון הוא תוכנית מובנית הכוללת פעילות גופנית מבוקרת, תמיכה רגשית והדרכה תזונתית. הצעד השני הוא טיפול תרופתי מקיף להורדת כולסטרול, איזון לחץ דם ומניעת קרישי דם, לצד תרופות התומכות בתפקוד הלב. הצעד השלישי הוא מעקב רפואי צמוד – הכולל בדיקות דם, א.ק.ג, ניטור לחץ דם והערכת תפקוד הלב".
ד"ר יצחקוב ממליצה להתחיל עם שלושה צעדים מדידים: "הראשון - הליכה יומית, כאשר היעד הוא 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע, או מעל 7,000 צעדים ביום. הצעד השני יהיה הפחתת צריכת הסוכר - לא יותר מ-25 גרם סוכר ביום. והצעד השלישי והאחרון יהיה הוספת ירקות לכל ארוחה - לפחות שלושה סוגים ביום".
הגישה המודרנית לטיפול במחלות לב מבוססת על מניעה כפולה: מניעה ראשונית בקרב אנשים שטרם חוו אירוע אך מצויים בסיכון גבוה, ומניעה שניונית בקרב חולים שעברו אירוע לב ונדרשים למנוע את חזרתו. בשני המקרים, הזיהוי המוקדם, ההתאמה האישית של הטיפול, והשילוב בין אורח חיים בריא לטיפול תרופתי הם המפתח להפחתת תחלואה ותמותה.
שירות לציבור מטעם סאנופי.
המידע מוצג למטרות מידע כללי, ואינו המלצה לטיפול או תחליף לייעוץ רפואי.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
