על רקע כוונת משרד הבריאות להעלות את מחירי ההשתתפות העצמית על תרופות, מזהירים היום (ג') חוקרי מרכז טאוב מפני פגיעה ישירה בבריאות הציבור, ובייחוד באוכלוסיות מוחלשות. לטענתם, במקום לבחור בחלופה של מיסוי משקאות ממותקים, שיכולה להניב לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, בוחרת המדינה להעלות את מחירי התרופות ולפגוע הן בחולים והן במערכת הבריאות.
בנייר מדיניות חדש מסבירים החוקרים שיש דרכים אחרות להגדלת מקורות המימון מתוך מערכת הבריאות, בהן העלאת המס על מוצרי עישון ומיסוי משקאות ממותקים, צעד שבוטל בלחץ המפלגות החרדיות בממשלה הנוכחית. לטענתם, מדובר במהלכים בעלי תועלת כפולה: גם הגדלת הכנסות המדינה, וגם הפחתת התחלואה והתמותה עקב עישון וצריכת משקאות ממותקים, ובעקבות כך חיסכון כלכלי למערכת הבריאות.
2 צפייה בגלריה
האם תרופות הן מקור להגדלת הכנסות המדינה?
(צילום: Aninka Bongers-Sutherland / shutterstock)
החוקרים - גבי בן נון, פרופ' נדב דוידוביץ' וניר קידר - אומרים כי המהלך המוצע עתיד להכביד את הנטל על רוב האוכלוסייה, והציבור - ובעיקר חולים כרוניים, קשישים ובני מעמד הביניים - עלול לשלם בבריאותו. "יש חשש שעליית ההשתתפות העצמית תוביל לוויתור על רכישת תרופות חיוניות בקרב חלקים מהציבור ותביא לפגיעה בבריאות", כתבו.
העלאת ההשתתפות העצמית אושרה בממשלה באוקטובר 2024. בראשית 2025 פורסמה טיוטת צו המפרטת את השינויים המוצעים, והוא צפוי להגיע בהמשך לדיון בוועדת הבריאות בכנסת.
המהלך המוצע כולל הקלות לחולים כרוניים באמצעות הפחתה של 4.5% מתקרת ההשתתפות העצמית, והרחבת האוכלוסייה הזכאית לתקרה מופחתת לכל מקבלי גמלת הבטחת הכנסה. עוד מוצע כי חולים סיעודיים מורכבים יזכו להקלה בתשלום היומי עבור אשפוז.
ואולם, למרות הפחתות אלה, מציע הצו להעלות ב-18% את גובה ההשתתפות העצמית עבור כל התרופות שמחירן בין 20 ל-220 שקלים, העלאה שתחול גם על חולים כרוניים ומקבלי הבטחת הכנסה שאינם מגיעים לתקרה הרבעונית.
במרכז טאוב ערכו חישוב גס המתבסס על הכנסות ארבע קופות החולים מהשתתפויות עצמיות בתרופות בשנת 2023 - כשלושה מיליארד שקלים. החוקרים מעריכים שהגידול בהכנסות עקב העלאת ההשתתפות העצמית יזנק להיקף של יותר מ-250 מיליון שקל, לעומת הפחתה של 34 מיליון שקל לאוכלוסיות מיוחדות.
ממחקרים עדכניים עולה כי הדרישה להשתתפות עצמית משפיעה בעיקר על אוכלוסיות מחולשות. בחברה הערבית, שיעור הוויתור על תרופות מרשם בשל מחירן עומד על 18.3%, כפול מהממוצע הלאומי. בשנת 2023, 26% מהקשישים דיווחו כי התשלומים על תרופות מכבידים עליהם "במידה רבה", ו-17% ממקבלי גמלת הבטחת הכנסה ויתרו על תרופות עקב קשיים כלכליים.
2 צפייה בגלריה
"חשש שעליית ההשתתפות העצמית תוביל לוויתור על רכישת תרופות חיוניות בקרב חלקים מהציבור". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במרכז טאוב מציינים כי מדיונים פנימיים בין משרדי האוצר והבריאות עולה שהאוצר אינו מתכוון להזרים את הכספים שיניב מהלך זה למערכת הבריאות, אלא להשתמש בהם כמקור להגדלת הכנסות המדינה. החוקרים קוראים למקבלי ההחלטות לדחות את התוכנית המוצעת ולבחון חלופות מימון פרוגרסיביות ויעילות יותר למען השמירה על בריאות הציבור.
פרופ' נדב דוידוביץ', מכותבי נייר המדיניות, אומר כי "מעבר לשאלה האמפירית החשובה אם ההשתתפות העצמית נועדה לשמש כלי לשימוש מושכל בתרופות, לצמצום ביקושים עודפים ולריסון ההוצאה על בריאות או שהיא מהווה חסם בעל השפעה שלילית, חשוב לזכור שמדובר בצורת מימון רגרסיבית שמגבירה אי-שוויון, ושקיימות חלופות מימון פרוגרסיביות יותר. נקודה חשובה נוספת היא שהתוספת הכספית מהעלאת ההשתתפות העצמית אינה מיועדת בהכרח למערכת הבריאות, דבר שעלול להוות תקדים בעייתי".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במהלך דיוני התקציב לשנת 2025 הציג משרד הבריאות צרכים תקציביים נרחבים. כחלק מהרצון לתת מענה רחב ככל הניתן בתחומי הבריאות, גם בזמן מלחמה עם האתגרים התקציביים הכרוכים בה, קיבלה הממשלה החלטה על העלאה מידתית של ההשתתפויות העצמיות על תרופות. כך, יחד עם תוספות תקציב מעבר לסכום המדובר, קיבל משרד הבריאות תוספת ריאלית משמעותית".
משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא "פועל מול משרד האוצר על מנת להפחית את ההשתתפויות העצמיות לחולים כרונים, מקבלי גמלת הכנסה ומאושפזים במחלקות סיעודי מורכב. הנושא נמצא כעת בדיונים כאמור והציבור יעודכן בתוצאות התהליך בכנסת".
