בשיתוף סאנופי
השתלת תאי אב (או בשמה המקובל בציבור "מח עצם") שמקורם מתורם, היא השתלה של תאי גזע המטופויאטיים בריאים יחד עם תאי מערכת החיסון של התורם. הליך טיפול זה מתבצע עבור סוגים מסוימים של מחלות ממאירות המטולוגיות (דוגמת: לוקמיה, מילודיספלסיה, לימפומה), במקרים של כשל חיסוני (תורשתי או נרכש) או במקרים של כשל מח העצם.
מֵחַ העצם, הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, שבה נוצרים תאי מערכת הדם – תאי הדם האדומים (שאחראים על אספקת החמצן), תאי הדם הלבנים (השייכים למערכת החיסון) וטסיות דם (האחראיות לקרישת דם). כאשר יצירת תאי הדם נפגעת עלול להיווצר מחסור בחמצן לרקמות הגוף, נטייה לזיהומים ולדימומים. במקרים שבהם האינדיקציה להשתלה היא כישלון מח העצם, מטרתה של ההשתלה היא להחזיר לגוף את היכולת לייצר מחדש את התאים הללו.
1 צפייה בגלריה
 השתלת מח עצם. למנוע מהשתל לתקוף את הגוף
 השתלת מח עצם. למנוע מהשתל לתקוף את הגוף
השתלת מח עצם. למנוע מהשתל לתקוף את הגוף
(צילום: shutterstock)

השתלה עצמית, מבן משפחה או ממאגרים בינלאומיים

מקור השתל הוא בדרך-כלל תאים המטופוייטים שנלקחים מאח או אחות שמתאימים התאמה מלאה בסיווג הרקמות. כשאין תורם מתאים בקרב המשפחה, החיפוש מתרחב גם למאגרים בינלאומיים (כיום ישנם למעלה מ-40 מיליון תורמים במאגרים הבינלאומיים). יש גם אפשרות לבצע השתלה מדם טבורי (יש כמיליון מנות דם טבורי במאגרים העולמיים).
במידה ולא מוצאים תורם במאגרים, באמצעים טכניקות חדשות, ניתן כיום לבצע השתלה מתרומה של בן משפחה שנמצא מתאים רק ב-50 אחוז, ע"י שימוש טכנולוגיות הפרדת תאים מתקדמות. יש צורך בשימוש בטכנולוגיות מעבדתיות מתקדמות כדי לבצע מניפולציה על השתל שתשאיר רק תאים שלא מסכנים את החולה. לאחר שנמצא התורם, נדרש המטופל לעבור תהליך הכנה. חלקה המרכזי של ההכנה הוא קבלת טיפול כימותרפי, שמטרתו לחסל את תאי המחלה, ולדכא את תאי מערכת החיסון כך שהשתל החדש לא יידחה.
במרבית המקרים איסוף תאי הגזע מהתורם ייעשה ממערכת הדם הפריפרי ע" גיוס התאים ממח העצם בעזרת גורמי-צמיחה (G-CSF), אך לא פעם ישנו צורך לבצע איסוף ישירות ממח העצם. במקרים אלו נדרשת הרדמה כללית, והתורם יישאר למשך הלילה להשגחה בבית החולים. בתרומה רגילה מתבצעת שאיבה של כליטר נוזל מוח עצם מהתורם, המהווה 15-10% מכמות מח העצם בגוף. ייתכן שעבור רבים זו נשמעת כמות גדולה מאוד, אך למעשה התורמים מתאוששים בתוך כמה שבועות, והגוף יודע לייצר שוב את רקמת מח העצם שנשאבה. השתלת תאי הגזע לחולה מתבצעת בעירוי דרך הצנתר המרכזי, מספר ימים לאחר סיום הטיפול המקדים. לאחר ההשתלה, המטופלים עוברים טיפולים שונים שמטרתם למנוע מהשתל לתקוף את הגוף.

הסכנה: התפתחות מחלת השתל נגד המאכסן

מבחינה סטטיסטית, בארץ נערכות כ-400 השתלות כאלה בשנה. ראוי לציין שמדובר במספר גדול יחסית לגודלה של אוכלוסיית ישראל. ברוב המקרים עליה בספירת הדם מעידה על קליטת השתל. כחודש לאחר ההשתלה נעשית בדיקה לאישור קליטה מלאה. תקופת ההתאוששות נמשכת בין מספר חודשים לשנה, ובסופה מערכות הגוף עתידות להתחזק. תהליך זה מתחיל באשפוז ונמשך בבית – באשפוז יום או בפיקוח מרפאה.
הכימותרפיה והקרינה שניתנים בהכנה להשתלה עשויים להיות רעילים מאוד לרקמות הגוף ומסיבה זו הטיפול בהשתלת מח עצם היה מוגבל בעבר לגילאי 50 ומטה. בשנים האחרונות הגיעו להבנה שטיפולים רעילים פחות או בעלי עצמה חלשה יותר מספיקים כדי לאפשר את קליטת השתל ולכן הועלה רף הגיל לביצוע השתלות וניתן לבצע אותם בגילים מתקדמים ביותר.
הסיכון המרכזי של ההשתלה הוא ההתפתחות של מחלת השתל-נגד-המאכסן (GvHD - Graft-versus-Host Disease). לצערנו בין 40%-70% מהמטופלים עלולים לפתח מחלת זו.

טיפולים חדשים ופורצי דרך

כיום כבר קיימות תרופות שונות שנועדו למנוע את התפתחותה של מחלת "השתל-נגד-המאכסן", ולכן מדובר לרוב במחלה קלה. אף על פי כן, במקרים מסוימים עלולה להתפתח מחלה חמורה, הכוללת שלשול, פריחה, נזק לכבד בצורתה החריפה, או מחלה של העיניים, הפה, הראות, הושט, המפרקים בצורה הכרונית. בדרגת החומרה הגבוהה, מהווה מחלה זו סיכון לחיים. מחלת השתל-נגד-המאכסן יכולה להופיע בצורתה הכרונית כשלושה עד שישה חודשים לאחר ביצוע ההשתלה. הטיפול המרכזי נגד המצב הכרוני של מחלה זו הוא מתן סטרואידים, אולם לצערנו חלק מן החולים אינם מגיבים טוב לטיפול זה. התרופות ניתנות לתקופת זמן יחסית ארוכה (בערך 48 שבועות). במידה וישנה תגובה טובה לטיפול, החולה מפחית בהדרגה את השימוש בהן. לאחרונה רשויות הבריאות בעולם אישרו מספר טיפולים חדשניים שנועדו למקרים הקשים של מחלת השתל נגד המאכסן, כולל מספר טיפולים חדשים למצבים הכרוניים של המחלה.
בשנים האחרונות השתלת מח עצם היא פעולה שהופכת לנפוצה יותר ויותר. שיפור שיטת ההשתלה, והוספת תרופות וטיפולים חיסוניים להתמודדות עם מקרים בהם השתל נלחם בגוף הרחיב את הטיפול למגוון רחב יותר של חולים בגילאים שונים. העתיד טומן בחובו שימוש בטכנולוגיות ובתרופות חדשות אשר יאפשרו הגדלת הבטיחות והיעילות של השתלות מח עצם.
הכותב הינו מנהל המערך להמטו-אונקולוגיה ילדים והשתלות מוח עצם בילדים בבית החולים ע"ש אדמונד ולילי ספרא לילדים בתל השומר
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי