בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון
בשונה מסוגי סרטן אחרים, הדורשים בדרך כלל טיפול למיגור המחלה, עבור חולי סרטן הערמונית בסיכון נמוך, אחת ההמלצות האפשריות היא מעקב פעיל בלבד. כלומר, חולים מתאימים, הבוחרים בדרך זו, לא יקבלו טיפול קונבנציונאלי נגד המחלה (כמו הקרנות, כימותרפיה או טיפול הורמונלי), אלא ישארו במעקב פעיל לאורך זמן בו אחת לפרק זמן קבוע יעברו בדיקות דם וביופסיות חוזרות של הערמונית.
לדברי ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית והיחידה לרפואה משלימה בסרטן, מרכז דוידוף בבית חולים בילינסון, "כשמסתכלים על שיעור האירעות של מוקדי סרטן בערמונית, יש עלייה בשכיחות המחלה ככל שמתבגרים. בארה"ב, בקבוצת הגיל שבין 50 ל-60 שנה, לאחד מכל 50 גברים לערך יימצאו מוקדי סרטן בערמונית, בקבוצת הגיל שבין 60 ל-70 שנה המספר מתקרב כבר לאחד מכל עשרים גברים, ומעל גיל 70 – אצל אחד מכל עשרה גברים תהיה עדות למוקדי סרטן בערמונית.
לפיכך, הרופאים מעודדים שיחה פתוחה עם מטופליהם לגבי היתרונות והחסרונות של בדיקה מוקדמת וביצוע בדיקות סקר לאיתור המחלה, למרות "שרק במיעוט קטן מהמקרים סרטן הערמונית יגרום לקיצור חייו של החולה, וגילוי מוקדם שלו יציל חיים". כלומר, "רוב הגברים ימותו עם הערמונית ולא בגלל המחלה".
בהתאם לכך, עבור מקרים של סרטן ערמונית בסיכון נמוך, "אחת ההמלצות האפשריות היא מעקב פעיל (active surveillance), ללא טיפול קרינתי, הורמונלי או ניתוחי", אומר ד"ר כספי. "נמצא כי בחולים מתאימים (כאלו שמוכנים להמתין עם הטיפול הקונבנציונאלי) זוהי דרך פעולה יעילה ובטוחה".
הדרך להשפיע על התא הסרטני - מניעת הגירוי להתרבות והשפעה על גנים שמשפיעים על האגרסיביות שלו
לפני הדיון על תזונה ואורח חיים, ד"ר כספי אומר כי חשוב להבין את הדרכים בהן ניתן להשפיע על התא הסרטני לטובת הפחתה או מניעה של המחלה. "תאי סרטן הערמונית פועלים על פי רוב בהתאם למסרים (signals) או תשדורות ביוכימיות והורמונליות שהם מקבלים מהסביבה, ואם התשדורות הללו מעודדות אותם להתחלק ולהתרבות, זה מה שהם עושים", מסביר ד"ר כספי. "אם התשדורות שתאי סרטן הערמונית מקבלים מהסביבה לא מעודדות אותם לכך, התאים לא יתחלקו ולא יתרבו. זהו הבסיס לטיפול ההורמונלי בסרטן הערמונית. בשונה מכימותרפיה, שהיא רעילה לתאי הסרטן והורגת אותם, הטיפול ההורמונלי לא הורג את תאי הסרטן אלא מונע או חוסם את הגירוי להתחלק או להתרבות שהם נחשפים אליו, ובכך עוצר את המחלה".
היבט נוסף המשפיע על התנהגות תאי הסרטן בכלל, ותאי סרטן הערמונית בפרט, הוא הדלקה או כיבוי (ממש כמו השלטר שבקיר) של גנים הגורמים לגידול להיות אגרסיבי יותר, או פחות- השפעה הנקראת אפיגנטיקה. על פי מחקרים בתחום, "לאורחות חיים בכלל, ולתזונה בפרט, יש השפעה אפיגנטית והשפעה על התשדורות שהתאים מקבלים", אומר ד"ר כספי. כלומר, "האדם יכול באמצעות שינוי אורחות חיים להשתתף בתהליך הריפוי או המניעה של מחלות בכלל, וסרטן הערמונית בפרט".
מטופלי סרטן ערמונית בסיכון נמוך יכולים לבחור במעקב פעיל ללא טיפול
"נוהגים לרבד את חולי סרטן הערמונית שאינם גרורתיים לשלוש קבוצות", אומר ד"ר כספי. "קבוצה בסיכון נמוך/נמוך מאוד למחלה גרורתית ולמוות כתוצאה ישירה מהמחלה, קבוצה בסיכון בינוני, וקבוצה בסיכון גבוה. הריבוד מבוצע על ידי שלושה פרמטרים: ערך חלבון הPSA (Prostate Specific Antigen) שהוא חלבון המופרש באופן תקין מבלוטת הערמונית, ציון בשם 'גליסון' (Gleason score) אותו נותן הפתולוג לפי הביופסיה, ורמת החודרנות של הגידול ברקמת הערמונית".
הסיבה לריבוד, אומר ד"ר כספי, "היא כדי להימנע ממתן טיפול מיותר למי שלא ירוויח ממנו. עבור חולים לא גרורתיים בקבוצת הסיכון הבינוני-גבוה, נציע טיפול הורמונלי, קרינתי או ניתוחי. לעומת זאת, עבור מי שבקבוצת הסיכון הנמוך, אין כל הוכחה שאחד מהטיפולים האלו מעריך חיים יותר מאשר מעקב פעיל (Active surveillance). כל זה לא קורה בסוגי סרטן אחרים. כל חולי סרטן הריאה למשל, יקבלו טיפול".
הייחודיות של סרטן הערמונית הובילה לגילוי ההשפעה של שינוי באורח החיים
העובדה כי קבוצת החולים בסיכון נמוך יכולה לבחור במעקב בלבד, ללא טיפול, "נותנת לנו הזדמנות ללמוד כיצד ניתן להשפיע על הביולוגיה של סרטן הערמונית, בלי שאנחנו מונעים מאותם אנשים את הטיפול הקונבנציונלי", אומר ד"ר כספי.
על פי מחקר שנעשה בשיתוף של שני מרכזים מובילים בעולם, מסן פרנסיסקו ומניו יורק, בהובלת ד"ר דין אורניש (Ornish), "עולה כי שינוי באורחות חיים יכול להוריד את ערך ה-PSA ואפילו להוביל לשינויים אפיגנטיים שגורמים לגידול בערמונית להיות פחות אגרסיבי", אומר ד"ר כספי.
במודל האינטגרטיבי של Ornish וחבריו יש דגש נרחב מאד על תזונה, "הכוללת כמות קטנה מאוד של שומן מן החי. ריבוי ירקות ופירות המספקים גם סיבים תזונתיים, ודגנים מלאים - כלומר, לא מזון תעשייתי", אומר ד"ר כספי. "בנוסף, הוכח בממחקרים הללו כי פעילות גופנית וניהול מתחים וסטרס משפיעים לטובה על הביטוי האפיגנטי של תאי סרטן בכלל, וסרטן הערמונית, בפרט".
"סביר להניח", אומר ד"ר כספי כי "אותה השפעה חיובית על התנהגות תאי הגידול שנצפתה בקרב חולי סרטן ערמונית לא גרורתיים בסיכון נמוך ונמוך מאוד שבחרו לא לקבל טיפול אנטי-סרטני, תהיה גם בקבוצת החולים בסרטן הערמונית בסיכון בינוני-גבוה – כאלו שמקבלים טיפול יעיל למחלה".
תוספי תזונה - חשוב להתייעץ עם הרופאים ולדעת מהם המקורות מהם התוספים מופקים
בכל הנוגע לתוספי תזונה, ד"ר כספי אומר כי יש בלבול גדול בקרב חולי סרטן הערמונית אשר מקבלים המלצות לנטילת תוספים. "במחקר גדול בשם SELCET, למשל, התגלה כי מתן סלניום ו-ויטמין E עלול להחמיר את האגרסיביות של הגידול בערמונית. מחקרים אחרים הראו שמתן אומגה 3 עלול גם הוא להחמיר את האגרסיביות", אומר ד"ר כספי. "עם זאת, במחקרים אלו השימוש לא היה בתוספים המקובלים. למשל, הוויטמין E בו נעשה שימוש במחקר היה במקורו מתעשיית הנפט ומבוסס על alpha-tocopherol בעוד שאם רוצים להרוויח מהפקט האני חימצוני של ויטמין E יש צורך להשתמש במספר מקורות המספקים mixed-tocopherols". כלומר, "חשוב מאוד להתייעץ עם רופאים ברי סמכא לגבי התוספים הנלקחים, ההרכב והמקורות שלהם", מפציר ד"ר כספי בכל מי שאובחן עם סרטן הערמונית.
הרכיבים התזונתיים שהוכחו על פי מחקרים בתור גורמים המונעים או משפרים את מצב הגידול הסרטני, "הם נוגדי חמצון, בעיקר ממקור של רימונים או מקור של פיגמנטים של פירות", אומר ד"ר כספי. "לדוגמה,Lycopene הנמצא בעגבניות מבושלות, או Resveratrol, שמקורו בקליפות של ענבים אדומים. רכיב נוסף הוא EGCG, שמקורו בתה ירוק". לכל התוספים האלו "יש מחקרי מעבדה ומחקרים בבעלי חיים, שהוכיחו את היעילות האפשרית בהקשר של סרטן הערמונית".
עוד נושא שנוי במחלוקת עבור חולי סרטן הערמונית הוא צריכה של חלב ומוצרי חלב. על פי ההשערות, החשיפה לחומרים שעברו מניפולציות הורמונליות ואנטיביוטיות הנמצאים בחלב עלולה לגרום לתשדורות הורמונליות שמגבירות את האגרסיביות של תאי סרטן הערמונית. עם זאת, "אין לכך הוכחות מחקריות חד-משמעיות. ישנה אפשרות לכך שההשפעה של מוצרי חלב נובעת מריכוזי השומן ולא מהחלב עצמו, למשל", אומר ד"ר כספי.
אם כן, אין ספק כי מדובר בחדשות מעודדות עבור מי שאובחן אצלו סרטן ערמונית לא גרורתי בסיכון נמוך/נמוך מאד להתקדמות המחלה- על פי המחקרים, בצד מעקב פעיל (הכולל ניטור של ערכי ה PSA בדם וביופסיות חוזרות מהערמונית), לתזונה מותאמת, פעילות גופנית, ניהול סטרס ותוספי תזונה שנבחרו בקפידה - חלק חשוב אפשרי בהתמודדות, בריפוי ובמניעה של התקדמות המחלה.
בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון
