השחקן והקומיקאי שמואל וילוז'ני, מהדמויות האהובות בתרבות הישראלית, חשף שאובחן עם "פרקינסוניזם" – תסמונת שכוללת תסמינים דומים לאלו של מחלת הפרקינסון, אך עם מאפיינים שונים שמשפיעים על האבחנה והטיפול. בגיל 71, וילוז'ני מתמודד עם שינוי משמעותי בחייו, אך נותר אופטימי ושואף להמשיך ליצור ולהופיע.
מהו פרקינסוניזם? במה הוא שונה מפרקינסון? ומהן דרכי ההתמודדות עם התסמונות הללו? פרופ' דוד ארקדיר, מנהל היחידה לפרקינסון והפרעות תנועה בהדסה עין כרם, מסביר: "אמנם קבלת האבחנה של פרקינסוניזם אינה פשוטה לרוב האנשים, אך חשוב לציין כי ניתן להמשיך לחיות חיים מלאים ומשמעותיים גם לאחריה. במקרים מסוימים, המצב עשוי להיות הפיך. עבור אחרים, במיוחד אלו המתמודדים עם פרקינסון אידיופתי (ה'קלאסי'), יש סיכוי טוב לשנים רבות של איכות חיים טובה, בתנאי שמקבלים טיפול מתאים ומקפידים על ניהול נכון של המחלה".
3 צפייה בגלריה
שמואל וילוז'ני (71) סובל מתסמיני פרקינסוניזם
שמואל וילוז'ני (71) סובל מתסמיני פרקינסוניזם
שמואל וילוז'ני (71) סובל מתסמיני פרקינסוניזם
(צילום: עידו ארז)

פרקינסוניזם ופרקינסון: מה ההבדל?

"פרקינסוניזם הוא תסמונת קלינית המתארת קבוצת תסמינים, אך אינו שם למחלה ספציפית", מסביר פרופ' ארקדיר. "אני לא מכיר את פרטי המקרה של שמואל וילוז'ני, אבל אם הגורם לתסמונת הוא מחלת הפרקינסון, המחלה צפויה להתקדם עם הזמן. לעומת זאת, אם מקור התסמינים הוא גורם אחר, אין סיבה שהתסמונת תתפתח למחלת פרקינסון. לעיתים קרובות, המונח 'פרקינסוניזם' משמש כהגדרה כללית שניתנת על ידי המומחים, במיוחד בשלב שבו עדיין לא זוהה באופן חד-משמעי הגורם המדויק לתסמינים".
פרופ' דוד ארקדירפרופ' דוד ארקדירצילום: דוברות הדסה
ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל מחלקה נוירולוגית ומנהל מרפאת הפרעות תנועה במרכז הרפואי מאיר, מוסיף כי "פרקינסוניזם הוא מונח כללי המתאר שילוב של תסמינים הכוללים רעד, איטיות בתנועה, נוקשות בשרירים והפרעות בהליכה. התסמונת עשויה להיגרם ממגוון מצבים, כשהשכיח בהם הוא מחלות ניווניות של המוח. הבולטת שבהן היא מחלת הפרקינסון המוכרת, אך יש גם מחלות ניווניות אחרות, שמתאפיינות במהלך מחלה אגרסיבי יותר, התקדמות מהירה ותגובה פחותה לטיפולים תרופתיים.
"למחלות אלו נלווים לעיתים מאפיינים ייחודיים, כמו דמנציה בשלב מוקדם, פגיעה מוקדמת ביציבות, קיפאון בהליכה ושינויים בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית – הכוללים ירידת לחץ דם במעבר לעמידה, הפרעות בשליטה על השתן ותפקוד מיני לקוי".
פרופ' ארקדיר מסביר כי כשמדובר בפרקינסון, תרופות כמו רסג'לין, שזמינה כיום בשוק, עשויות להאט את קצב התפתחות המחלה. "בנוסף, מחקרים עדכניים מצביעים על תרופות ניסיוניות נוספות בעלות פוטנציאל לעכב את ההתקדמות", הוא מציין. "לצד זאת, קיימות עדויות לכך שפעילות גופנית ואורח חיים בריא מסייעים גם הם בהאטת התקדמות המחלה".
פרקינסוניזם
לדבריו, כאשר התסמינים מחמירים ודורשים טיפול, מתחילים בדרך כלל בטיפול תרופתי אוראלי, המשפר במידה ניכרת את מצבם של המטופלים. במקרים מתקדמים יותר, ניתן להיעזר בטיפולים מתקדמים נוספים, כמו מתן תרופות בצורה רציפה באמצעות הזלפה תת-עורית או טכניקות גרייה מוחית עמוקה, המספקות מענה יעיל לתסמינים מורכבים יותר".
ד"ר מאיר קסטנבאום ד"ר מאיר קסטנבאום צילום: פרטי
ד"ר קסטנבאום מסביר כי פרקינסוניזם עלול להיגרם ממגוון רחב של גורמים, נוסף על מחלות ניווניות של המוח. אחד הגורמים הנפוצים הוא אירועים מוחיים, שעלולים לפגוע במערכת התנועה, הדיבור או הראייה. מצב זה, המכונה לעיתים 'פרקינסוניזם וסקולרי', מתבטא בפגיעה בתנועה ונפוץ בעיקר בקרב אנשים בגיל השלישי, הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם או רמות גבוהות של כולסטרול – גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות אירועים מוחיים.
"כשפרקינסוניזם נגרם כתוצאה ממחלה וסקולרית מוחית, המטרה העיקרית היא להאט את קצב התקדמות המחלה באמצעות ניהול אופטימלי של גורמי הסיכון הווסקולריים", מסביר פרופ' ארקדיר. "הטיפול כולל שמירה על איזון לחץ הדם, רמות הסוכר והשומנים בדם, וכמובן הפסקת עישון – כל אלו יכולים לתרום לשיפור המצב ולמניעת הידרדרות נוספת".
מחלות ניווניות של המוח, פרקינסון, פרקינסוניזם
גורם נוסף לפרקינסוניזם הוא שימוש בתרופות, במיוחד כאלה החוסמות את הקולטן לדופמין. תרופות אלו עלולות לייצר תסמינים הדומים למחלת הפרקינסון, אך במקרה זה מדובר בתופעת לוואי של הטיפול התרופתי. לשם הבחנה בין פרקינסוניזם הנגרם מתרופות לבין פרקינסוניזם שמקורו אחר, ניתן להיעזר בבדיקות עזר כמו מיפוי מוח, המספקות מידע מדויק על אופי הפגיעה.
פרופ' ארקדיר מסביר כי "כאשר מזוהה הקשר בין התרופה לתסמינים, ניתן לרוב לשפר את המצב בצורה משמעותית על ידי החלפת התרופות לכאלה שבהן תופעת הלוואי הזו אינה נפוצה או אינה קיימת כלל. שינוי זה מוביל לרוב לשיפור ניכר במצבם של המטופלים.
גידולים מוחיים מהווים גורם נוסף לפרקינסוניזם, כאשר הם פוגעים באזורים האחראים על התנועה במוח. גידולים אלה עשויים להתבטא בתסמינים כמו נוקשות, איטיות, רעד והפרעות בהליכה. במקרים כאלה, האבחנה מתבססת לרוב על בדיקות הדמיה מתקדמות, כגון CT או MRI של המוח, שמאפשרות לזהות את הגידול ואת השפעתו על מערכת התנועה.
"בסופו של דבר, אבחון פרקינסוניזם והסיבה שמאחוריו נקבעים על בסיס מספר גורמים", אומר ד"ר קסטנבאום. "תלונות המטופל, קצב התקדמות התסמינים, התגובה לטיפול התרופתי ובדיקות עזר נוספות, כמו הדמיה מוחית ומיפוי מוח. שילוב המידע הזה מסייע לנו להבין את מקור הבעיה ולבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית למטופל".
3 צפייה בגלריה
אלצהיימר
אלצהיימר
בדיקות הדמיה כמו CT ו-MRI מוח מאפשרות לזהות גידולים הגורמים לתסמיני פרקינסוניזם
(צילום: shutterstock)

מחלות ניווניות של המוח

לצד מחלת הפרקינסון המוכרת, קיימות מחלות ניווניות נוספות של המוח, שמתבטאות בתסמינים דומים אך בעלות מאפיינים ייחודיים ושונים:
דמנציה עם גופיפי לוי (Lewy Body Dementia - LBD): המאופיינת בשילוב של תסמינים תנועתיים כגון רעד, איטיות ונוקשות, המזכירים את אלו של פרקינסון. "עם זאת, למחלה זו מתווספים גם תסמינים קוגניטיביים מוקדמים, כולל דמנציה, וכן הזיות ראייה שכיחות – במהלכן המטופלים עשויים לראות דמויות או בעלי חיים שאינם קיימים", מסביר ד"ר קסטנבאום.
מאפיין ייחודי נוסף הוא שינויי מצב קוגניטיבי לאורך היממה, כאשר יש שעות שבהן התפקוד הקוגניטיבי פגוע יותר ושעות שבהן הוא משופר. מהלך המחלה נחשב לאגרסיבי יותר מפרקינסון, בעיקר בשל הדמנציה המוקדמת.
ניוון רב-מערכתי (Multiple System Atrophy - MSA): מחלה ניוונית הפוגעת במערכות מוח שונות. כפי ששמה מעיד, היא מערבת מספר מערכות במוח, כולל מערכת העצבים האוטונומית, מה שגורם להפרעות בשליטה על השתן, ירידה בתפקוד המיני ונטייה לירידת לחץ דם במעבר מישיבה לעמידה.
ד"ר קסטנבאום מציין ש"מחלה זו מופיעה לרוב בגיל צעיר יותר, סביב העשור החמישי לחיים, ומהלכה מתקדם במהירות רבה יותר מפרקינסון. נוסף על כך, המחלה מערבת ניוון של מערכת הקואורדינציה ושיווי המשקל, ולכן נפילות הן תסמין שכיח בקרב המטופלים".
שיתוק על גרעיני מתקדם (Progressive Supranuclear Palsy - PSP): מחלה זו חולקת תסמינים רבים עם פרקינסון, אך יש לה מאפיינים ייחודיים. בשלבים מוקדמים של המחלה מופיעים קיפאון בהליכה – מצב שבו הרגליים כאילו 'נדבקות' לקרקע ואינן מסוגלות לזוז – ונפילות חוזרות ונשנות. בנוסף, קיימות הפרעות משמעותיות בתנועות העיניים: העיניים אינן נעות בצורה תקינה, והטווחים מוגבלים באופן חריג.
"המחלה הזו מופיעה לרוב בעשור השמיני או התשיעי לחיים, ומאופיינת במהלך מהיר ואגרסיבי יחסית בהשוואה למחלת הפרקינסון", מסביר ד"ר קסטנבאום. "למרות האתגרים שמחלה זו מציבה, קיימים טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים שיכולים לשפר משמעותית את איכות חיי המטופלים, להקל אתהתסמינים ולסייע בשמירה על תפקוד עצמאי לאורך זמן".
הוא מדגיש כי מחלות אלו, בהיותן רב-מערכתיות, משפיעות לא רק על התנועה, אלא גם על תחומים כמו זיכרון, מצב רוח ודיבור. לכן, הטיפול במחלות מסוג זה מחייב גישה הוליסטית ושיתוף פעולה של צוות רב-תחומי, הכולל נוירולוגים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מומחים בתחום בריאות הנפש ואנשי מקצוע נוספים. גישה משולבת זו חיונית למתן מענה כוללני ולשיפור איכות חייהם של המטופלים.
3 צפייה בגלריה
מחלת פרקינסון
מחלת פרקינסון
פעילות גופנית ופיזותרפיה יכולות להקל על תסמיני פרקינסוניזם
(צילום: shutterstock)
פרופ' ארקדיר מדגיש: "כשפרקינסוניזם נגרם ממחלות ניווניות אחרות, כמו PSP או MSA, הטיפול מתמקד בהקלת התסמינים השונים. עם זאת, למרבה הצער, יעילות הטיפולים במחלות אלו פחותה בהשוואה למחלת פרקינסון, שכן הן נחשבות לאגרסיביות יותר מבחינת מהלכן. נכון להיום, עדיין ממתינים לפתרונות או לטיפולים שיוכחו כיעילים בעיכוב התקדמותן".
בישראל פועלת עמותת "פרקינסון בישראל", עמותה ארצית עם סניפים רבים ברחבי הארץ, שמספקת מידע רחב על המחלה ועל זכויות המטופלים, לצד הדרכה והכוונה בנושאים מגוונים. במסגרת פעילותה, העמותה מקיימת מפגשים קבוצתיים, קבוצות תמיכה וסמינרים לחולים ולבני משפחה, וכן פיתחה תוכנית ליווי ייחודית למטופלים חדשים, הכוללת אימון ממוקד לשימור תפקודים.
העמותה מפעילה קבוצות תמיכה ייעודיות, הן למבוגרים והן לצעירים בגילי 50-30, מתוך הבנה שהצרכים של כל קבוצת גיל שונים. אחת מתוכניותיה הבולטות היא תוכנית "כיוונים", שמטרתה לשפר את איכות חיי המתמודדים עם פרקינסון בשלושה היבטים מרכזיים: פעילות ספורטיבית, חיזוק הקשרים הקהילתיים ותמיכה נפשית. מסגרות תמיכה מסוג זה מעניקות מענה הוליסטי לצרכים השונים של המטופלים ובני משפחותיהם.