רבים מאיתנו חונכו לאור האזהרה: "תתמקד! תבחר! "או או!". אי אפשר "גם וגם"! באופן אישי, גם אני מכירה את המבט החשדני הזה, הוא מופנה אליי לפעמים (היום כבר פחות ופחות), "רגע מה? את פסיכולוגית לא? אז מה באת עם גיטרה? מה קשור? ואם באת עם גיטרה? מה את מתחילה ל"פסכלג" לנו. ומה פתאום ספרי ילדים? בלבלת".
מתחת לחשדנות הזו מקופלת תפיסת עולם: או שאתה ממוקד ועמוק, או שאתה מפוזר ושטחי. אבל התקופה הנוכחית מזמינה את הרב תחומיות לקדמת הבמה. בעידן שבו מקצועות רבים עומדים להיעלם מהעולם (כל המקצועות שמחשבים עתידים להחליף), דווקא אלה שיודעים לשזור באופן ייחודי וחד פעמי את הכישרונות ושלהם - הם אנשי המחר. גם החברות הגדולות מבינות את זה ומגייסות אנשים מדיסיפלינות שונות כדי להעשיר את שדה החשיבה.
קיראו עוד:

הבחירה לחיות בלי להצטמצם

זה לא חייב לבוא לידי ביטוי רק בזירה המקצועית כמובן. לא כולם רוצים או צריכים לערבב מקצועות, זה עניין מאוד אישי, אבל כשם שלכולנו יש מערכות שרירים רבים, ואיברי גוף שונים, כך אני מאמינה שכולנו אנשי "גם וגם", כל אחד מאיתנו מרוויח כשהוא מביא לידי ביטוי את איברי הנפש השונים שלו, ולעיתים גם את התשוקות ונטיות הלב המגוונות.
מדובר בבחירה של איך אני חי, וכמה מ"מי שאני" מגיע לידי ביטוי. אני פוגשת ומלווה בקליניקה הרבה אנשים שבחרו מסלול חיים שהלך וצמצם אותם, שוויתרו על נטיות לב וכישרונות כאלה ואחרים, שמפחדים לערבב ולהתרחב, אני מנסה לעזור להם לצאת מההשתבללות הזו.
1 צפייה בגלריה
שירלי יובל-יאיר וד"ר חיים שפירשירלי יובל-יאיר וד"ר חיים שפיר
שירלי יובל-יאיר וד"ר חיים שפירא. "בחירה של איך אני חי, וכמה מ"מי שאני" מגיע לידי ביטוי"

אינטליגינציה מסוג חדש

אנשי ה"גם וגם" לא מפחדים למזוג את מה שיש להם להביע - לכל מיני כלים, זה יכול להיות לפיצוח של מודל מתמטי, לפיתוח רעיון טכנולוגי חדש, ובמקביל לנגינה על תופים, כתיבת שירה, בישול יצירתי ועוד.
כשאדם מערבב בעשייה שלו תחומים שונים, הם לא חיים זה לצד זה, אלא נמהלים ומשפיעים אחד על השני, כמו ששתי שכבות צבע יוצרות יחד גוון שלישי. בעיניי זה כמו סוג של אינטליגנציה מסוג חדש.
כשאנחנו מדברים על "גם וגם", אנחנו לא מדברים על זפזופ מהיר או ויתור על הקודם בשביל החדש (בנוסח ה- "!thank you next" בשיר המפורסם של אריאנה גרנדה), אנחנו מדברים על השקעה עמוקה ונלהבת בכל אחד מהתחומים, ועל דרכים יצירתיות לשלב ביניהם בתוך החיים שלך.
באופן אישי אני יודעת שהעובדה שצמחתי להיות אדם שמערבב תחומים קשורה לכך שבבית שבו גדלתי לא נבהלו מהריבוי, שמחו בהתרחבות שלי, וחינכו אותי שלאהוב את מה שאני עושה, זה ערך. ההיגיון מאחורי זה פשוט. מה שמעניין אותנו ומושך לנו את הלב, יעזור לנו גם לגייס את הכוחות והמאמץ הדרוש כדי לעשות אותו.
"כשאדם מערבב בעשייה שלו תחומים שונים, הם לא חיים זה לצד זה, אלא נמהלים ומשפיעים אחד על השני, כמו ששתי שכבות צבע יוצרות יחד גוון שלישי. בעיניי זה כמו סוג של אינטליגנציה מסוג חדש"
ד"ר חיים שפירא. איש רנסאנס גירסת 2021, מדבר בדיוק על האושר שבהתרחבות, ועל האפשרות "להתפזר לעומק". הוא עצמו מרצה וחוקר רב תחומי. יש לו שני דוקטורטים. אחד במתמטיקה, והשני בהוראת המדעים. הוא מרצה, סופר, פסנתרן. הוא נע בחופשיות בין תורת המשחקים, לניתוח של "קהלת", לעיסוק בפילוסופיה של פו הדב. לפרלודים של שופן, ומערבב את כולם יחד לחמין טעים ומזין.
כששאלתי אותו מה עוזר לו להיות איש של "גם וגם" הוא ענה: "זה כמו לבקר בארמון. אתה יכול להחליט להיכנס לחדר אחד מלא וגדוש ולחקור אותו לעומק, עד היסוד. אבל רק אותו. אני מעדיף לצאת גם לחדרים האחרים ולטייל בכל רחבי הממלכה".
השיחה שלו היא על הצלחה, על חלקו של המזל בחיינו, על משפטים חשובים שמשמשים לו מצפן כשהוא נבהל או הולך לאיבוד ועל האופן שבו הוא בונה את חייו, כך שבסופם יהיו לו כמה שפחות חרטות (או לפחות חרטות רק על סעיפים שוליים ).
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית, מרצה, מוזיקאית וסופרת, בעלת הפודקאסט "ליהנות מהדרך"