שיעור המטופלים ששבו לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים גבוה מהיעד שהוגדר, רק כרבע מהתינוקות ניזונים מהנקה בלעדית בתחילת חייהם, שידוע כי היא בעלת יתרונות בריאותיים לתינוק ולאם - כך עולה מדוח מדדי האיכות של בתי החולים של משרד הבריאות לשנת 2024 שמתפרסם היום (רביעי).
הדוח בוחן שורה של פרמטרים ומדדים, בין השאר טיפול באירועים לבביים ושבץ מוחי, זמן המתנה לבדיקה רפואית במיון (טריאז' קליני), מניעת זיהומים, הערכת דיכאון במטופלים, בדיקות התפתחות תקופתיות וחיסוני שגרה, ומתפרסם זו השנה ה-12.
הממצאים מעידים על עמידה יפה של בתי החולים, קופות החולים ויתר נותני השירות ביעדי משרד הבריאות. עם זאת, הדוח מתבסס על דיווחים שוטפים מכ-100 נתוני שירות במערכת הבריאות ובהם בתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, מוסדות גריאטריה ושיקום, חברות האמבולנס, מכוני דיאליזה ותחנות טיפת חלב.
מהמרכז הרפואי צפון (פוריה) לא התקבלו דיווחים באשר לאף מדד למעט אחד לשנת 2024. גם לבתי החולים זיו בצפת ו-וולפסון חסרים שורה של נתונים משמעותיים. את זה מסבירים בתהליך החלפת מערכות מחשוב, ואולם מדובר בשנה השנייה שדיווחים אלה אינם מתקבלים מאותה הסיבה.
בין היעדים שנותני השירות לא עמדו בהם: הערכת תזונה לקשישים ושיעור קולונוסקופיות בהן אותר לפחות פוליפ אחד - במקרה זה 11 בתי חולים לא עמדו ביעד (שעמד על 40%). בית החולים בילינסון השיג את הנתון הנמוך ביותר מבין מרכזי-העל (32%).
הדוח מתייחס גם לשיעור המטופלים שלקו בשבץ מוחי וקיבלו את הטיפול התרופתי TPA בתוך 4.5 שעות מרגע הופעת התסמינים הראשונים ו/או בוצע להם צנתור מוחי בתוך 24 שעות מרגע הופעת התסמינים. לפי הנתונים, בדומה לשנה שעברה, 22% מהמטופלים קיבלו את הטיפולים הללו - ביחס לממוצע העולמי הנתון נחשב לטוב. עם זאת, גם השנה משרד הבריאות לא הציג יעד בתחום זה. חשוב לציין שבדוח חסר מדד שבוחן את הזמן מההגעה לטיפול ועד לביצוע שלו.
הדוח בוחן גם את הזמן החציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע MRI/CT ראש לחולים עם חשד לאירוע חד במוח (acute stroke), שמהווה את אחד הצמתים הקריטיים בטיפול בחולים אלו לצורך אבחון מוקדם ככל הניתן של סוג השבץ. מרבית בתי החולים הציגו זמן חציוני נמוך מ-25 דקות (היעד שנקבע על ידי משרד הבריאות) עד לביצוע ההדמיה. בית החולים קפלן מציג נתון חריג במדד זה, כאשר הזמן החציוני שנמדד עד לביצוע הבדיקה עומד על 58 דקות, יותר מפי שניים. בלניאדו ובסורוקה הוא עומד על כ-30 דקות. ראוי לציין שמבין מרכזי-העל, שמיר (אסף הרופא) והדסה עין כרם מציגים את הנתון הטוב ביותר (22 דקות בממוצע).
הזמן החציוני עד לביצוע CT בקרב נשים עד גיל 54 גבוה יותר ביחס לקבוצות אחרות, ועומד על 29 דקות בשנת 2024, לעומת 25 דקות בגברים עד גיל 54. עם זאת, מדובר בשיפור משנת 2023, אז עמד הזמן החציוני לנשים בגיל זה על 33 דקות.
במדד צנתור לב תוך 90 דקות מההגעה לבית החולים במטופלים עם אירוע לבבי חד (מסוג STEMI) אחוז העמידה נותר יציב ועומד על 92%.
הדוח מתייחס גם למתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה במצב שאדם בסביבתך לקה בדום לב. למרות הדחיפות של מקרי ההחייאה במצבים כאלה, צוותי אמבולנס לא תמיד יכולים להגיע למקום האירוע בזמן בזמן האופטימלי, ולכן ביצוע החייאה על ידי עובר אורח עד להגעת האמבולנס משמעותית ומגדילה את סיכויי ההישרדות. במדד זה נצפתה עלייה בביצוע ברמה הלאומית. למרות השיפור, המדד מציג עמידה נמוכה מהיעד שנקבע. יתרה מכך, החייאה מתבצעת בפועל טרם הגעת האמבולנס בכ-45% מהמקרים בלבד. בכ-34% מהמקרים המוקדנים נתקלו בסירוב לקבלת הדרכה (בחלק מהמקרים בשל מצב סופני של מטופל).
בנוסף, הדוח מפרט אודות שיעור הפניות החוזרות למלרד בתוך 48 שעות, מדד שעשוי להעיד על בעיית איכות בטיפול. מרבית בתי החולים עומדים מתחת ל-5% פניות חוזרות בשנת 2024, היעד שהגדיר משרד הבריאות. בשל פערים בדיווחי המרכזים הרפואיים שיבא, יוספטל ושניידר, לא התאפשר פרסום הנתונים שלהם לשנת 2024.
שיעור המאושפזים ששוחררו מבית חולים פסיכיאטרי ואושפזו שוב תוך 30 יום עומד על 16.9% בבתי החולים הפסיכיאטריים, גבוה מהיעד שהגדיר המשרד (15%), כאשר בבתי החולים הכלליים עם מחלקה פסיכיאטרית עומד הנתון על 8.6% בלבד. בתי החולים הפסיכיאטריים שאינם עומדים ביעד המשרד הם שער מנשה, אברבנאל, מרחבים, לב השרון, מעלה כרמל, והמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.
למרות מגמת שיפור בחלק מבדיקות סקר שנעשות לחולים המאושפזים לתקופות ארוכות במוסדות לבריאות הנפש, אוכלוסייה שלא תמיד דואגת לעצמה כמו שצריך, כמו סקר לגילוי סוכרת ומדידת פרופיל שומנים, ישנם מדדים שלא עמדו ביעדי המשרד: לדוגמה, שיעור המטופלות באשפוז פסיכיאטרי שעברו בדיקת ממוגרפיה בשנתיים האחרונות עומד על 46% בלבד בשנת 2024, בעוד היעד שהמשרד הגדיר הוא 55%. גם במדד בדיקה של דם סמוי בצואה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, השיעור הלאומי עומד על 58%, נמוך מהיעד (60%). בהשוואה בין ארבעה בתי חולים (מי שמספר המקרים בהם עלה על 30) נראה כי במזור בעכו שיעור המטופלים שעברו בדיקה הוא הנמוך ביותר ועומד על 15%. בשער מנשה השיעור הוא 41%.
מדד שמתפרסם לראשונה השנה הוא שיעור היילודים שניזונו מהנקה בלעדית במהלך אשפוזם שלאחר לידה. לפי הנתונים, השיעור עומד על 23% בלבד, כאשר לידה מרובת עוברים, לידה בניתוח קיסרי, משקל לידה נמוך, רמה סוציו-אקונומית נמוכה וגיל אם צעיר מ-25 ומעל 40 קשורים לאחוזי הנקה נמוכים יותר. שיעור היילודים שדווחה לגביהם הנקה בלעדית סביב גיל ארבעה חודשים עלה במעט אומנם, אך עדיין עומד על 26%. עוד עולה כי רבע מהתינוקות לא מקבלים תוסף ברזל המשמעותי למניעת מחסור באנמיה בחודשים הראשונים של חייהם. במגזר הערבי השיעור עומד על 89% בשנת 2024, לעומת 71% במגזר היהודי.
בטיפת חלב מתבצע תשאול לאיתור אלימות בנשים לאחר לידה, ולפי הדוח, גם השנה שיעור התשאולים עומד על 88%, פחות מהיעד - 95%. במגזר הערבי שיעור הנשים שעברו תשאול גבוה יותר מהמגזר היהודי - 95% ו-86% בהתאמה. באשר לשאלון הערכה לאיתור דיכאון עד 3 חודשים לאחר הלידה, חל שיפור בשנים האחרונות ובשנת 2024 עמד על 87%, ואולם אינו עומד ביעד (90%).
מדד נוסף בודק את שיעור הילדים בגילאי שנתיים עד שלוש שעברו בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת, על מנת לאפשר התערבות מוקדמת במידת הצורך. לפי הנתונים, 81% עברו בדיקה זו ב-2024, בדומה לשנה שלפני כן, כאשר היעד הוא 90%. במדד זה נצפה פער גדול לטובת המגזר הערבי - שם שיעור הילדים שעברו את הבדיקה עומד על 92% בשנים 2024-2022, לעומת פחות מ-80% במגזר היהודי באותן השנים.
הירידה בשיעורי ההתחסנות שנצפית בשנים האחרונות בישראל ובעולם משתקפת גם מנתונים אלה. שיעור ההתחסנות במנת חיסון אחת MMR (חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת) או של חיסון מרובע (הכולל גם חיסון נגד אבעבועות רוח) עמד בשנת 2024 על 66%, רחוק מהיעד שהגדיר המשרד - 80%, נתון שככל הנראה נובע בשל ירידה בהתחסנות במוקדים ספציפיים. במגזר הערבי שיעור העמידה במדד זה גבוה בהרבה מזה של המגזר היהודי - 84% לעומת 61%. עוד נבדקו מתן ארבע מנות של חיסון מחומש (המגן בפני דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו ודלקת קרום המוח) ושלוש מנות של חיסון שעלת. גם כאן מדובר בנתונים נמוכים 79% ו-66% בהתאמה, ובפער לטובת המגזר הערבי.
