כשהרופא האמריקני ד"ר פטריק לרושל הבין במאי שנחשף לאבולה בעיירת מכרות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הוא היה בטוח שיוטס במהירות לטיפול בארצות הברית. כך בדיוק קרה לו בהתפרצות קודמת, ב-2018, וגם הפעם הסכימו לפחות שלושה מתוך 13 מרכזי הבידוד הביולוגי המתקדמים בארצות הברית לקלוט אותו ואת עמיתו האמריקני ד"ר פיטר סטאפורד, שנדבק בנגיף.
ואז התוכנית השתנתה. לפי בכיר בממשל, ברגע שבבית הלבן שמעו שאזרחים אמריקנים נחשפו לנגיף הקטלני בקונגו, יצאה משם הנחיה ברורה: אף אחד מהם לא יגיע הביתה לטיפול.
גלריה
"הייתה תחושה שההחלטות מאולתרות ונגררות אחרי האירועים". ד"ר פטריק לרושל נחשף לאבולה והועבר לצ'כיה
(צילום: REUTERS / Evrard Ngendakumana)
לרושל, רופא מיסיונר שעבד במרכז הרפואי האוונגלי בבוניה, הועבר ליחידת בידוד בבית החולים בולובקה בפראג. הוא לא חלה, ושוחרר ב-10 ביוני, בתום תקופת הדגירה. סטאפורד הועבר לטיפול בגרמניה והחלים. שני הרופאים אמרו שהם אסירי תודה לממשל האמריקני על הסיוע ושיבחו את הטיפול שקיבלו, אבל הצטערו שלא הוטסו הביתה.
"נראה שהרבה מאוד מזה נובע מפחד ומשיקולי תדמית, ולא מהבנה אמיתית של הסיכון הרפואי", אמר לרושל לרויטרס. "הייתה תחושה שההחלטות מאולתרות ונגררות אחרי האירועים", הוסיף הרופא בן ה-46, שחי בקונגו כבר 11 שנים עם אשתו, אחות מומחית ברפואת המשפחה, ושלושת ילדיהם. "עצוב לי שהגענו למצב הזה, ויש רגעים שאני כועס".
ד"ר סטאפורד סיפר שהפינוי שלו נדחה כמה פעמים מסיבות לוגיסטיות, וכששמע שהוא נשלח לגרמניה, הניח שמדובר בבית חולים צבאי אמריקני. בפועל הוא הגיע לבית החולים שריטה בברלין. "התאכזבתי, ובהחלט היה לי עצוב שהמדינה שלי בעצם דחתה אותנו", אמר לרויטרס. "הייתי שמח מאוד לקבל טיפול בארצות הברית".
צוות של רופאים ללא גבולות מטפל בחולה אבולה בבוטמבו שבמחוז צפון קיבו, ספטמבר 2026
(צילום: REUTERS / Gradel Muyisa Mumbere)
ההחלטה של הבית הלבן להגיף את התריסים עמדה בסתירה לשנים של השקעות והיערכות, וקבעה את הטון לתגובה אמריקנית למגפה שהתמקדה יותר בשמירה על הגבולות מאשר במאבק במחלה עצמה. כך עולה משיחות עם יותר מ-50 בני אדם, ובהם בכירים מכהנים ולשעבר בממשל, רופאים ואחיות אמריקנים, אנשים שהיו מעורבים בהתפרצות הנוכחית ובקודמות לה, ומומחים לבריאות הציבור ולמשפט.
במקום להחזיר את האזרחים הביתה, הקים ממשל טראמפ מחנה הסגר בן 50 מיטות בבסיס של חיל האוויר בקניה, וביולי הקשיח את מדיניות הדלתות הסגורות בצו "איסור עלייה למטוס", שמנע מאזרחים לעלות על טיסות לארצות הברית אם שהו במקום כלשהו בקונגו ב-21 הימים שקדמו לטיסה.
ההשלכות של תפיסת "אמריקה תחילה" ניכרות כעת בהתפרצות אבולה שמתפשטת בקצב המהיר ביותר שנרשם אי פעם, וכבר גבתה את חייהם של יותר מ-4,000 בני אדם. לדברי 19 מהמרואיינים, החשש שמי שייחשף לנגיף יטופל מחוץ לארצות הברית, לצד מדיניות 21 הימים, האטו באופן ניכר את זרם המתנדבים הרפואיים האמריקנים, הגבירו את העומס על הרופאים המקומיים והחלישו את המאבק במגפה כולו.
סגירת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) והפרישה מארגון הבריאות העולמי, שתיהן בהוראת טראמפ, הותירו גם חור בשרשרת האספקה של תרופות וציוד, ושיבשו את העבודה הרפואית במדינה ששטחה כמעט פי שישה משטחה של קליפורניה.
הוואקום בוושינגטון
לאורך השנים מילאה ארצות הברית תפקיד מוביל במאבק במגפות אבולה, לצד המדינות שנפגעו, ארגון הבריאות העולמי ומאז הקמתו גם המרכז האפריקני לבקרת מחלות ולמניעתן (Africa CDC). משרד הבריאות האמריקני סייע לאתר ולטפל במחלה בכל מקום שאליו התפשטה, השקיע סכומי עתק בפיתוח מהיר של חיסונים והחזיר הביתה לטיפול אמריקנים שחלו.
הפעם, שר הבריאות רוברט פ. קנדי ג'וניור, פעיל ותיק נגד חיסונים, גילה עניין מועט בנושא. מתקציב משרדו העצום, 1.8 טריליון דולר, הוא הקצה משאבים מעטים יחסית להאצת הפיתוח של חיסון לנגיף בונדיבוגיו, זן נדיר של אבולה.
במקום זאת, משרד החוץ האמריקני תרם 50 מיליון דולר לקואליציה לחדשנות בהיערכות למגפות (CEPI), שותפות עולמית שהוקמה כדי לסייע בפיתוח חיסונים למגפות. CEPI הקצתה 100 מיליון דולר למחקר על חיסון לבונדיבוגיו, אבל לדברי הארגון היא זקוקה ל-128 מיליון דולר נוספים לניסוי רחב היקף בקונגו.
שר הבריאות האמריקני רוברט פ. קנדי ג'וניור גילה עניין מועט באבולה והקצה מעט מאוד משאבים לנושא
(צילום: REUTERS / Kylie Cooper)
מאז נכנס לתפקידו בשנה שעברה, קנדי ממעיט בחשיבות המאבק במחלות זיהומיות, למרות התפרצות חצבת היסטורית. הוא פיטר אלפי עובדים במרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC), במנהל המזון והתרופות (FDA) ובמכוני הבריאות הלאומיים (NIH), ובהם מומחים למחלות ולחיסונים, ומקדם יוזמות שמטילות ספק בבטיחות החיסונים.
"התיאור הזה של התגובה האמריקנית לאבולה מתעלם מהעבודה הנרחבת שמובילים משרד הבריאות וה-CDC, הן בבית והן באפריקה", נמסר בהודעה של דוברת משרד הבריאות, אמילי הילארד. "ההגנה על האמריקנים מפני ייבוא המחלה והמאבק בהתפרצות במקורה הם שני חלקים חיוניים בתגובה שלנו".
ביוני שלח משרד הבריאות האמריקני לאזור מנות של תרופה ניסיונית לשימוש בניסויים קליניים. לדברי שני אנשים המכירים את לוח הזמנים של קנדי, הוא לא קיבל תדריך רשמי על ההתפרצות במשך שבועות לאחר שזוהתה במאי. הילארד מסרה שקנדי מקבל תדריכים סדירים ממומחי המשרד, ובהם אנשי ה-CDC, ושהוא מעורב עמוקות בתגובה האמריקנית.
היעדרותו הבולטת של קנדי בזמן התפרצות האבולה השנייה בגודלה שנרשמה אי פעם יצרה ואקום. את מקומו מילאו בחלקו שר החוץ מרקו רוביו, ובשלב הראשון גם סטיבן מילר, מבכירי הבית הלבן, וצוותו, שדחפו בתקיפות מאחורי הקלעים לאסטרטגיית הגבולות הסגורים.
לדברי גורמים בתחום בריאות הציבור, מניעת כניסת האבולה לארצות הברית היא מטרה לגיטימית, אבל מדיניות ההסגר של 21 יום פוגעת באופן מוחשי בכוח האדם ובמורל. "זה קשה ומייאש עבור אנשי הרפואה האלה. הם נסעו עד הצד השני של העולם כדי להילחם באבולה, וצריך להתייחס אליהם כאל גיבורים", אמר פרנקלין גרהם, נשיא ומנכ"ל ארגון הסיוע הנוצרי האמריקני סמריטנס פרס (Samaritan's Purse).
גרהם סיפר לרויטרס שבעבר היוו האמריקנים 80% מהצוות במרכזי הטיפול באבולה של הארגון בקונגו, ושכיום שיעורם כ-20%. לדבריו, מדיניות ההסגר יותר מהכפילה את העלות של שליחת אנשי רפואה, שבדרך כלל יוצאים לשליחויות של כחודש. "הדרך היעילה ביותר להתמודד עם התפרצות אבולה היא להביא בבטחה למוקד ההתפרצות כמה שיותר אנשי רפואה מיומנים, אבל דרישות ההסגר האלה הופכות את זה לאתגר של ממש", אמר.
המתקן בקניה שעומד ריק
המתקן האמריקני בקניה, שהוקם בעלות מוערכת של 70 מיליון דולר, עומד כעת ריק, ועד היום שהו בו שבעה בני אדם בלבד. לדברי גורם אמריקני, האוהלים והמכולות שהוסבו למגורים, רשת ה-Wi-Fi של סטארלינק, המיזוג ושירותי ההסעדה, יחד עם יותר מ-100 אנשי צוות, ערוכים לקלוט אזרחים אמריקנים. גורם במשרד החוץ המעורב בתגובה למגפה אמר שהממשל, "בראש ובראשונה", לא רוצה אף מקרה בארצות הברית.
ארגון הבריאות העולמי מסר שבלי ראיות אין ביכולתו להעריך את ההשפעה הכוללת של המדיניות האמריקנית, אבל כל צעד שמקשה לשלוח אנשי צוות לשטח או להשאיר אותם שם עלול להאט את המאבק במגפה. לדברי הארגון, גם קיצוצי המימון והשיבושים בשרשרת האספקה סיבכו את המאבק. "העבודה המכרעת נעשית בקהילות שנפגעו: איתור מוקדם של חולים, מעקב אחר מגעים, טיפול בטוח והגנה על אנשי הצוות הרפואי. צעדים בינלאומיים צריכים לתמוך בעבודה הזאת, כולל תנועה של אנשי צוות ושל ציוד בזמן", מסרה ד"ר מארי רוזלין בליזר, מנהלת החירום האזורית של ארגון הבריאות העולמי באפריקה.
לדברי שלושה מומחים למשפט, חלק מהצעדים האמריקניים לא צפויים לעמוד במבחן בית המשפט אם יותקפו, והם מנוגדים לתקדימים שנקבעו במשך עשרות שנים. כשטראמפ סגר את ארצות הברית בזמן הקורונה, אזרחים עדיין הורשו לחזור. "כל הממשלים הקודמים החזירו אזרחים אמריקנים הביתה למעקב רפואי ולטיפול", אמר פרופ' לורנס גוסטין, מנהל מכון אוניל לבריאות לאומית ועולמית ולמשפט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. "לאזרחי ארצות הברית יש זכות לחזור הביתה".
צמצום התפקיד האמריקני במאבק העולמי מגיע בזמן שהמגפה מתפשטת במהירות באזור מוכה סכסוכים. בונדיבוגיו שונה מזן זאיר המוכר יותר, שנגדו פותחו חיסונים וטיפולים אחרי המגפה במערב אפריקה ב-2014.
נגד זן בונדיבוגיו של אבולה אין עד היום חיסון או טיפול מאושרים. CEPI תומכת בחמישה חיסונים מועמדים לפחות, ושניים מהם כבר נבדקים בניסויי שלב ראשון בבני אדם: חיסון של אוניברסיטת אוקספורד, שנבדק בבריטניה, וחיסון ה-mRNA של מודרנה, שנבדק בקנדה. במקביל נבדקים בניסוי קליני בשם PARTNERS שני טיפולים ניסיוניים: התרופה האנטי-ויראלית רמדסיביר והנוגדן MBP134.
ה-CDC האמריקני דיווח ש-139 ימים אחרי שזוהתה האבולה במאי, נרשמו בקונגו 8,224 חולים מאומתים. אחרי פרק זמן זהה במגפה במערב אפריקה ב-2014 עמד המספר על 1,766, ובהתפרצות בקונגו ב-2018 - על 543 בלבד. לפי הנתונים העדכניים של משרד הבריאות הקונגולזי, מ-5 באוקטובר, עלה המספר ל-8,603 חולים מאומתים, ו-4,148 מהם מתו: כמעט מחצית.
לדברי ה-CDC, ההתפרצות, ה-17 בקונגו, מאתגרת בשל גורמים רבים, ובהם אלימות נגד אנשי צוות רפואי, מחסור בציוד מגן ומידע כוזב. ה-CDC הזהיר שללא תגובה חזקה יותר, מספר המתים עלול לעבור את 11,308 המתים של מגפת 2014.
איש צוות רפואי מחטא את עמיתו במרכז לטיפול בחולי אבולה בבני שבצפון קיבו, ספטמבר 2026
(צילום: AP Photo / Sebastien Kitsa Musayi)
ההדבקה במחוז איטורי שבקונגו אמנם מאטה, אבל בונדיבוגיו מתפשט כעת במהירות באזורים אחרים, ובראשם מחוז צפון קיבו. לפי ארגון רופאים ללא גבולות, המחוז אחראי כיום לכמעט 40% מהמקרים החדשים שמאומתים בקונגו, לעומת 24% בסוף אוגוסט, ובדיווח היומי האחרון אף עקף את איטורי: 33 מתוך 59 המקרים החדשים נרשמו בו. בצפון קיבו נרשמו עד כה 1,729 חולים מאומתים, ו-1,005 מהם מתו - 58%, לעומת ממוצע ארצי של 48%.
אתמול (שלישי) אושר מקרה האבולה הראשון בקניה, המדינה שבה הוקם, על רקע מחאה ציבורית, מחנה ההסגר האמריקני. אזרח קנייתי שהתגורר בקונגו נסע בדרך היבשה לקמפלה, בירת אוגנדה, ומשם טס לניירובי ב-3 באוקטובר. הוא אושפז בבידוד בבית חולים בעיר ומת ביום שני, ולמחרת אישר שר הבריאות הקנייתי, אדן דואלה, שבדגימות שנלקחו ממנו נמצא נגיף בונדיבוגיו.
קניה היא המדינה הרביעית שבה תועד מקרה הקשור להתפרצות, ועד לאבחון לא היו מקרים פעילים מחוץ לקונגו מאז שארגון הבריאות העולמי הכריז בסוף אוגוסט על סיום ההתפרצות באוגנדה. הרשויות בקניה זיהו 28 מגעים, ובהם בני משפחה ואנשי צוות רפואי שטיפלו בחולה, ומאתרות 23 נוסעים שהיו איתו בטיסה מאוגנדה. המרכז האפריקני לבקרת מחלות הודיע שהוא שולח לקניה צוות בכיר.
פרופ' סלים עבדול כרים, אפידמיולוג דרום אפריקני מוביל ויו"ר ועדת החירום של המרכז האפריקני לבקרת מחלות, אמר שהיעדר הנוכחות האמריקנית מורגש היטב. "באופן מסורתי, משימת הלוגיסטיקה מוטלת לרוב על USAID. הם יודעים למצוא משאיות, נהגים, מחסנים", אמר כרים, ששהה בבוניה שבמזרח קונגו עוד ביולי. "הם ימצאו את מה שצריך, יכניסו את זה למדינה ויביאו את זה למקום שבו יש בו צורך".
לדבריו, הארגונים שנאבקים באבולה בשטח, שרבים מהם נבנו בעשור האחרון, ממשיכים בעבודתם למרות הנוכחות האמריקנית המצומצמת, אף שכולם מתמודדים עם מחסור במימון. "הידיים שלהם כבולות, כי אין להם כסף גדול", אמר.
לפי דוח של משרד המפקח הכללי (OIG) מיולי, משרד החוץ האמריקני הקצה רק שליש מכוח האדם שביקשה החטיבה החדשה לענייני אפריקה כדי להתמודד עם העבודה שירשה מ-USAID. באוגנדה, מוקד אמריקני לביטחון בריאותי באזור, נותר רק אחד מכל חמישה עובדים שהיו שם בעבר, לדברי עובד לשעבר של USAID במדינה.
משרד החוץ מסר שהקצה 780 מיליון דולר למאבק באבולה, רובם לארגונים לא-ממשלתיים שמפעילים מתקנים רפואיים ורוכשים ציוד, מתוך כספים שהקונגרס כבר ייעד לבריאות עולמית ולסיוע בינלאומי הומניטרי ובאסונות. זו התרומה הגדולה ביותר של מדינה זרה למאבק. הבית הלבן ביקש 1.4 מיליארד דולר, ובהם מימון למניעת אבולה ולאיתורה, למחנה הטיפול בקניה ולעלויות של פינוי רפואי. הבקשה היא חלק מהצעת חוק רחבה יותר לתקציב משלים, שתקועה בקונגרס.
ה-CDC מסר שעומדים לרשותו 113 מיליון דולר בכספי חירום, שאפשר להשתמש בהם למאבק בהתפרצות בארצות הברית ומחוצה לה. אף שמעמדו כמוביל המאבק נשחק, היקף הצוות שלו בשטח דומה לזה של 2014. לפי הסוכנות, יותר מ-120 מאנשיה פועלים בקונגו ובאוגנדה במעקב אחר המחלה, באיתור מגעים, בבדיקות מעבדה, בהדרכה ובהכשרה, ובסך הכול מעורבים בתגובה כ-500 מעובדיה.
"המדינה שלי נטשה אותי"
לדברי גורמים מארה"ב ומקונגו, מדיניות 21 הימים מטילה על מתנדבים אמריקנים צעדים כמעט עונשיים, והרתיעה רבים מהם מלנסוע לקונגו. דווין אמביטאפיו מוסונגופו, מנהל בית החולים "המרכז הרפואי האוונגלי" בבוניה, שנתמך בידי סמריטנס פרס ובידי ארגון סיוע נוצרי אמריקני נוסף, Serge, אמר שההגבלות פגעו בכוח האדם. לדבריו, לפני שנכנסה מדיניות ההסגר לתוקף פעלו בבוניה ובניאנקונדה, שניים מהמוקדים שנפגעו קשה ביותר, שישה רופאים אמריקנים. כיום נותר רק אחד, בבוניה.
אחות אמריקנית בת 31, שעבדה עם סמריטנס פרס בקונגו ביולי, סיפרה שנכנסה להסגר של 21 יום במחנה בקניה, ושהיה לה קשה נפשית. האחות, שביקשה לא להיחשף בשמה, עוד לא החליטה אם לחזור, אבל לדבריה דרישת ההסגר תשפיע על ההחלטה. היא סיפרה שכמה מחבריה מוכנים לנסוע, אבל המדיניות הופכת את זה לבלתי אפשרי עבורם. לדבריה, הסיוע לתושבי קונגו היה עבורה שליחות דתית, והיה "שובר לב" לעזוב אותם בלי תמיכה.
ב-2019, מול התפרצות אבולה, טס לקונגו שר הבריאות של טראמפ דאז, אלכס אזאר, עם בכירי מערכת הבריאות האמריקנית, והניע תגובה נמרצת שהתמקדה בשליחת אנשי צוות ותרופות.
אנשי צוות קבורה מחטאים ארון עץ לפני מסע הלוויה של אדם המחוז בוניה שמת מאבולה, יולי 2026
(צילום: REUTERS / Gradel Muyisa Mumbere)
כשפרצה האבולה ב-2014, אמר הנשיא דאז ברק אובמה שהדרך הטובה ביותר להגן על האמריקנים היא לעצור את הנגיף במערב אפריקה, ושלח כ-3,000 חיילים לסייע בבלימתו. ובכל זאת, במהלך המגפה טופלו באבולה בארצות הברית 11 בני אדם, ושניים מהם מתו. בעקבות זאת השקיעה ארצות הברית מאות מיליוני דולרים בהקמת מרכזי בידוד ביולוגי, שנועדו להעניק טיפול טוב יותר לאנשי רפואה שחוזרים מאזורי אבולה או לאמריקנים שנחשפו למחלות נדירות אחרות. אבל בדומה למתקן בקניה, גם במרכזים האלה אין כעת חולי אבולה.
בנג'מין מרטין, עורך דין מפלורידה, סיפר שבתו יצאה לקונגו כאחות לחודש יולי. כשניסתה לטוס הביתה, היא נעצרה עוד לפני העלייה למטוס בקינשסה, והרשויות הקונגולזיות ביקשו ממנה להיכנס להסגר. אחרי 11 ימים בבית מלון שם, היא נכנסה להסגר נוסף של 21 יום באירופה.
"לשמוע מהממשלה שלך 'היי, אנחנו לא רוצים אותך' - זה היה קשה לה מאוד", אמר מרטין. "כשזה קרה, היא אמרה לי ממש במילים האלה: 'אני מרגישה שהמדינה שלי נטשה אותי'".
