עלייה במשקל לאורך החיים הבוגרים עלולה להעלות משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן, ובחלק מהמקרים אף להכפיל אותו פי כמה - כך עולה ממחקר חדש משבדיה, שהוצג בכנס האירופי להשמנה באיסטנבול. לפי החוקרים, לא רק השמנה משמעותית מסוכנת: גם עלייה מתונה יחסית במשקל לאורך השנים נקשרה לעלייה בסיכון לכמה סוגי סרטן.
המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת לונד בשבדיה שבחנו נתונים של למעלה מ-600 אלף גברים ונשים. החוקרים ניתחו נתוני משקל ואבחוני סרטן של יותר מ-250 אלף גברים וכ-380 אלף נשים, שנשקלו בממוצע ארבע פעמים בין גיל 17 ל-60. לאחר מכן עקבו אחר מצבם הבריאותי עד שנת 2023.
3 צפייה בגלריה
המחקר מצא כי גם עלייה מתונה במשקל לאורך השנים עלולה להעלות את הסיכון לסרטן
(צילום: shutterstock)
מהממצאים עלה כי גם למשקל בגיל צעיר וגם לקצב העלייה במשקל לאורך השנים יש השפעה על הסיכון לחלות בסרטן. החוקרים מדגישים כי לא נמצאה "עלייה בטוחה" במשקל במהלך החיים הבוגרים - וגם אנשים שעלו יחסית מעט במשקל נמצאו בסיכון גבוה יותר בהשוואה לאלו ששמרו על משקל יציב.
תאי השומן עוברים שינוי קריטי
פרופ' גיל בר סלע, מנהל המרכז האונקולוגי במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, מסביר כי הקשר בין השמנה לבין סרטן כבר מוכר לעולם הרפואה שנים רבות, אולם המחקר החדש מחזק עוד יותר את ההבנה עד כמה למשקל הגוף לאורך החיים יש השפעה על הסיכון לחלות.
פרופ' גיל בר סלעצילום: דוברות העמק"אנחנו כבר יודעים שמצבים כמו השמנת יתר, סוכרת ותסמונת מטבולית קשורים לעלייה בסיכון לסרטן", אמר. "במצב של השמנת יתר הגוף נמצא למעשה במעין מצב כרוני של דלקת. תאי השומן עוברים שינויים, מופרשים חומרים שונים שמעודדים תהליכים דלקתיים, וכל הסביבה הזאת יכולה לעודד גם התפתחות של תהליכים סרטניים".
לדבריו, אחד הממצאים המשמעותיים במחקר הנוכחי הוא ההשפעה של העלייה במשקל כבר בגילים צעירים. "מה שמעניין כאן הוא שלא מדובר רק בהשמנה בגיל מבוגר, אלא בכך שגם למשקל הגוף בתקופת הנעורים יש השפעה ארוכת טווח על הבריאות ועל הסיכון העתידי לסרטן", הסביר.
פרופ' בר סלע מציין כי מעבר לדלקת הכרונית, גם להורמונים ולשינויים מטבוליים יש תפקיד מרכזי בתהליך. "עודף משקל משפיע על הפרשת הורמונים שונים, כולל הורמוני שובע וחומרים שמעורבים בתהליכי חילוף החומרים. לתהליכים האלה יש גם פוטנציאל לעודד התפתחות סרטנית".
3 צפייה בגלריה
לפי המחקר, השמנה בגיל צעיר נקשרה לעלייה משמעותית בסיכון למספר סוגי סרטן
(צילום: Shutterstock)
כדי לבדוק את הקשר לעומק, חילקו החוקרים את המשתתפים לחמש קבוצות לפי היקף העלייה במשקל לאורך החיים. הם מצאו כי המשתתפים שעלו הכי הרבה במשקל - בממוצע כ-32 קילוגרם - היו בסיכון גבוה משמעותית למספר סוגי סרטן, לעומת אלו שעלו הכי מעט במשקל, בממוצע כ-8 קילוגרם בלבד.
לפני גיל 30: הסיכון זינק
"הנתונים הראו בצורה ברורה שככל שהמשקל ההתחלתי היה גבוה יותר, וככל שהעלייה במשקל לאורך השנים הייתה גדולה יותר - כך גם עלה הסיכון לסרטן", אמר החוקר הראשי, פרופ' אנטון נילסון מאוניברסיטת לונד, בריאיון ל"גרדיאן".
לפי הממצאים, גברים שפיתחו השמנה לפני גיל 30 היו בסיכון גבוה פי חמישה לסרטן הכבד, פי שניים לסרטן הלבלב והכליה, ובסיכון גבוה ב-58% לסרטן המעי הגס - בהשוואה לגברים שנשארו במשקל תקין. גם אצל נשים נמצא קשר משמעותי בין השמנה בגיל צעיר לבין עלייה בסיכון לסרטן. נשים שפיתחו השמנה לפני גיל 30 היו בסיכון גבוה פי 4.5 לסרטן רירית הרחם, עם עלייה של 67% בסיכון לסרטן הלבלב, סיכון כפול לסרטן הכליה ועלייה של 76% בסיכון למנינגיומה - גידול שמתפתח בקרומי המוח.
החוקרים מצאו כי גם למשקל הגוף כבר בגיל ההתבגרות יש משמעות. לפי הנתונים, משקל גבוה בגיל 17 והופעה מוקדמת של השמנה נקשרו לעלייה בסיכון להתפתחות סרטן בהמשך החיים. עוד עלה מהמחקר כי הקשר בין עלייה במשקל לבין הסיכון לסרטן לא היה זהה אצל גברים ונשים, והושפע גם מהגיל שבו התרחשה העלייה במשקל.
אצל נשים, עלייה במשקל לאחר גיל 30 נקשרה במיוחד לסיכון מוגבר לסרטן רירית הרחם, סרטן שד לאחר גיל המעבר ומנינגיומה - גידול שמתפתח בקרומי המוח. החוקרים מציינים כי מדובר בסוגי סרטן המושפעים בין היתר משינויים הורמונליים. בנוסף נמצא קשר משמעותי גם לסרטן המעי הגס.
אצל גברים, לעומת זאת, הסיכון היה גבוה יותר בעיקר כאשר העלייה במשקל התרחשה לפני גיל 45. הקשר הבולט ביותר נמצא ביחס לסרטן הוושט וסרטן הכבד.
ההשפעה על הגוף לאורך זמן
לדברי החוקרים, ייתכן שעלייה מוקדמת במשקל גורמת לכך שהגוף נחשף במשך שנים ארוכות יותר לתהליכים מזיקים כמו דלקת כרונית, רמות אינסולין גבוהות ושינויים מטבוליים נוספים - תהליכים שעלולים לאורך זמן להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן.
פרופ' גיל בר סלע: "עודף משקל משפיע על הפרשת הורמונים שונים, כולל הורמוני שובע וחומרים שמעורבים בתהליכי חילוף החומרים. לתהליכים האלה יש גם פוטנציאל לעודד התפתחות סרטנית"
"זה שילוב של תהליכים הורמונליים, מטבוליים ודלקתיים שפועלים לאורך שנים ומשפיעים בסופו של דבר גם על הסיכון לסרטן", הסביר פרופ' בר סלע. לדבריו, יש גם סוגי סרטן שבהם הקשר להשמנה ולמצב המטבולי של הגוף בולט במיוחד. "יש גידולים שאנחנו יודעים שיש להם קשר ישיר יותר למצב המטבולי של הגוף - למשל הקשר בין סוכרת לסרטן הלבלב, או בין רמות אסטרוגן שמושפעות מעלייה במשקל לבין סרטן השד".
החוקרים מדגישים כי הקשר בין עלייה במשקל לבין סרטן לא הסתכם בסוג גידול אחד, אלא הופיע בשורה ארוכה של מחלות ממאירות - אצל גברים ונשים כאחד. לפי הנתונים, גברים שעלו הכי הרבה במשקל לאורך השנים היו בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לסרטן הכבד ויותר מפי שניים לסרטן הוושט, בהשוואה לגברים שעלו הכי מעט במשקל.
בנוסף, אצל אותם גברים נמצא סיכון גבוה פי שלושה לגידולי יותרת המוח, לצד עלייה של יותר מ-50% בסיכון לסרטן הכליה, לסרטן באזור החיבור בין הוושט לקיבה ולסרטן המעי הגס.
גם אצל נשים נמצאו קשרים בולטים במיוחד. נשים שעלו הכי הרבה במשקל היו בסיכון גבוה כמעט פי ארבעה לסרטן רירית הרחם, פי שניים לגידולי יותרת המוח, עם עלייה של 91% בסיכון לסרטן הכליה, עלייה של 42% בסיכון לסרטן שד לאחר גיל המעבר, עלייה של 32% בסיכון למנינגיומה ועלייה של 31% בסיכון לסרטן המעי הגס.
המפתח בשינוי אורח החיים
במאמר המדעי ציינו החוקרים כי הקשרים החזקים ביותר שנמצאו היו בין עלייה במשקל לבין אדנוקרצינומה של הוושט וסרטן הכבד אצל גברים, סרטן רירית הרחם אצל נשים, וגידולי יותרת המוח בשני המינים.
לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את ההבנה שלא מדובר רק במניעת השמנה קיצונית, אלא בחשיבות של שמירה על משקל יציב ובריא לאורך כל החיים הבוגרים. "הממצאים שלנו אולי לא מצביעים על פעולה אחת ספציפית שצריך לעשות, אבל הם כן מדגישים עד כמה חשוב לשמור על משקל יציב ובריא לאורך השנים", אמר פרופ' נילסון ל"גרדיאן".
ומה לגבי האפשרות להפחית את הסיכון? לדברי פרופ' בר סלע, גם אם הנזק לא נעלם בן רגע, שינוי באורח החיים בהחלט עשוי לסייע לאורך זמן. "כמו שאנחנו יודעים שהפסקת עישון מפחיתה בהדרגה את הסיכון לסרטן ככל שחולפות השנים, כך כנראה גם במקרה של ירידה במשקל ושינוי תזונתי", הסביר. "אמנם אין עדיין מחקר שבדק את השאלה הזאת באופן ישיר, אבל ההיגיון הרפואי אומר שתזונה בריאה יותר, איזון קלורי וירידה במשקל יכולים להפחית את הסיכון לאורך זמן".
עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר בתהליך ממושך ולא בשינוי מיידי. "אלה לא תהליכים שקורים ביום אחד. ההשפעות המטבוליות על הגוף ועל התאים נבנות לאורך שנים, וגם השיפור מתרחש בהדרגה".
