בשיתוף סופר-פארם פרופשונל
מבין מיני התופעות הגופניות המלוות את התבגרות הגוף עם השנים, קיימת תופעה כואבת ומאתגרת: נשירת שיער והתקרחות. נכון להיום, למרות התקדמות הטכנולוגיה, הרפואה והרוקחות, טרם נמצא פתרון לעצירת נשירת השיער בקרב האוכלוסייה הבוגרת, ומיליוני אנשים ברחבי העולם, גברים ונשים כאחד, סובלים מהפגיעה בדימוי העצמי המלווה את תופעת נשירת השיער.
כאשר מדובר על התקרחות, הכוונה ברוב המקרים הינה להתקרחות תורשתית. נתונים מראים כי 50% מהגברים יסבלו מהתקרחות תורשתית לפני גיל 30 שנים, וכ-80% מהם יסבלו ממנה עד גיל 70. אמנם נהוג לחשוב שנשים אינן מועדות לתופעה, אך גם כאן הנתונים מוכיחים אחרת: 15% מהנשים יסבלו מנשירת שיער לפני גיל הבלות, ומעל גיל זה 50% לאחריו, תחוונה את תופעת הנשירה.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
ד"ר הלנה מרטינז, רופאת עור ומנהלת מרפאת השיער בבית החולים בילינסון, מציינת גורמים נוספים העלולים להשפיע על בריאות השיער, אך הבסיס הוא תמיד גנטי. "נשירת השיער הנפוצה שרוב האנשים חווים מתרחשת על בסיס גנטי, ועל זה 'מתלבשים' שאר הגורמים: סטרס, תזונה לקויה, מחלות שונות ותרופות", היא מסבירה. "חשוב גם להבין שנשירת שיער לא מעידה על פגיעה בבריאות. למשל, גבר בגיל 30 שחווה מהתקרחות – התופעה אינה מהווה אינדיקציה להפרעה הורמונלית, אלא שההורמונים התקינים, ובעיקר הטסטוסטרון, מעבירים מסר לזקיקי השיער "לקטון" עד להפסקת פעילותם".
אצל נשים לעומת זאת, המנגנון טרם פוענח במלואו. "ההורמון הנשי אסטרוגן מגן מפני נשירת שיער אך כנראה קיימים מנגנונים נוספים שאינם מוכרים לנו עדיין", מוסיפה ד"ר מרטינז, "ההשפעה של התרופות לנשירת שיער על גברים סייעה לנו להפיק מסקנות לגבי הטיפול בנשים, אך כל אלה עדיין בגדר השערות".
למרות שנשירת שיער הינה תופעה שכיחה באוכלוסייה, הטיפולים הקיימים המאושרים כיום על ידי ה-FDA מצומצמים למדי. אחד מהם והוותיק שביניהם הינו טיפול למריחה מקומית של מינוקסידיל. "מדובר בתרופה מאוד ותיקה הקיימת בשוק כבר כ-40- 60 שנה", אומרת ד"ר מרטינז, "בתחילה שימשה כטיפול ליתר לחץ דם (בבליעה דרך הפה), אך עם הזמן שמו לב שהיא גורמת לשיעור והחליטו לבחון אותה בטיפול מקומי על הקרקפת. לאחר שראו שאכן מעודדת צמיחת שיער, היא קיבלה מהר מאוד את אישור ה-FDA".
לכל שערה על הראש מחזור של צמיחה ונשירה. המינוקסידיל למעשה משפיע על מנגנון זה בכך שהוא מאריך את התקופה שבה השיערה נשארת על הראש ומקצר את שלב הנשירה. "המינוקסידיל גם מרחיב את כלי הדם בקרקפת ובכך גורם לעלייה באספקת הדם אליה, ומשחרר גורמי גדילה אל העור. קיימת השערה שהמינוקסידיל משפיע על הרגישות של הקולטנים בשיער לטסטוסטרון, מחזק את שורשי השיער, וגורם לפחות נשירה וזהו יתרון נוסף של המינוקסידיל", מוסיפה ד"ר מרטינז.
טיפול נוסף שהוכח כיעיל הינו טיפול במתן דרך הפה של פינסטרייד. "מדובר בטבליה לבליעה המאושרת לשימוש בגברים בלבד", אומרת ד"ר מרטינז, "גם במקרה זה התרופה שימשה בתחילה לטיפול בערמונית מוגדלת. לאחר שגם כאן נצפו תופעות לוואי של צמיחת שיער, נעשו מחקרים על מינונים נמוכים יותר והתגלה כי מינון נמוך משפיע לטובה על השיער. הפינסטרייד מעכב את האנזים אלפא 2 רדוקטאז האחראי על המרה של הטסטוסטרון לדהיידרוטסטוסטרון (DHT) – אותה נגזרת של טסטוסטרון המשפיעה לרעה על זקיקי השיער.
ברגע שהתרופה חוסמת את המנגנון הזה, למעשה נעצר תהליך הנשירה, ואם הטיפול נעשה מספיק בזמן ניתן גם להחזיר את המצב מעט אחורה". אלא שלטיפול בפינסטריד דרך הפה יש גם תופעות לוואי שיש לקחת בחשבון. "לפינסטריד סובל לאחרונה מיחסי ציבור שנויים במחלוקת", מאשרת ד"ר מרטינז, "תופעות לוואי באחוזים נמוכים, ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה וירידה בכמות הזרע. כל העבודות הרפואיות מראות שהדבר שהתופעות הפיכות, אך הכל תלוי כמובן במשך הזמן שהמטופל נטל את התרופה".
בשנים האחרונות חל שינוי בגישה בטיפול בנשירת שיער, זאת הודות למחקרים רבים אשר מצאו כי שילוב של שתי התרופות יחד – מינוקסידיל ופינסטרייד – בתרופה אחת, מביא לתוצאות ביעילות גבוהה יותר מאשר טיפול יחידני בכל אחת מהן בנפרד, ומזעור תופעות הלוואי. הדבר הביא ליצירתה של גישת טיפול חדשה: פיתוח של הכנות רוקחיות המשלבות בין שני המרכיבים ומותאמות באופן אינדיבידואלי לצרכיו הרפואיים האישיים של המטופל.
"בגלל שהטיפולים הקיימים שמאושרים על ידי ה-FDA מאוד מצומצמים אנחנו מסתמכים על עבודות מחקריות", מסבירה מרטינז, "אין חברה שמספקת כיום תרופות מוכנות ולכן אנחנו מבססים את הידע שלנו מאותם מחקרים ופונים להכנות הרוקחיות. מה שאנחנו עושים הוא בעצם משלבים בין המינוקסידיל לפינסטריד, כך ניתן ליהנות מיעילות של 2 טיפולים על ידי שימוש בתכשיר אחד. אני מדברת כמובן על עשרות מאמרים ואלפי מטופלים שהוכיחו תוצאות בשטח ושינוי משמעותי, גם מבחינת עובי השיער וגם מבחינת הצפיפות שלו". ראוי לציין שהשימוש המשולב (מינוקסידיל+ פנסטרייד) הינו בהכנה רוקחית טופיקלית לשימוש חיצוני (ומכאן מזעור תופעות הלוואי).
ומה עם תופעות הלוואי של הפינסטריד? "הפינסטריד למריחה הגיע למעשה מתוך הצורך להימנע מתופעות לוואי. הרבה עבודות מצאו שהתרופה חודרת לתוך הזקיק ומשפיעה גם במריחה, ויעילה כמעט באותה מידה וזאת ללא תופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מבליעה, כך שאם גבר צעיר חושש מהן אז כמובן שההעדפה היא לטיפול במריחה. ואם כבר מורחים - אז עדיף כבר לשלב בין שני תכשירים וליהנות מהשילוב של שני מגנונים יעילים בטיפול בנשירת השיער. בנוסף לזאת, ההכנה הרוקחית האישית מאפשרת לנו להתאים מינונים בהתאם לדרישות והתגובה של המטופלים, בין אם מדובר בגבר או אישה".
מהו אופן השימוש? מורחים את התמיסה כל יום על הקרקפת, כל מטופל והמינון האישי שניתן לו. ניתן להשתמש בטיפות, בהתזה, קצף, לפזר את החומר עם פיפטה קטנה. בסופו של דבר חלק מהחומר נספג, מה שמחייב דיוק במינון מצד אחד, אך פשטות שימוש מצד שני על מנת שהשימוש יהיה עקבי ולא מסורבל".
לדברי ד"ר מרטינז, תוצאות ניתן לראות כבר לאחר 3 חודשים אך הדבר אינו חקוק בסלע. "לרוב תוך 3-4 חודשים ניתן כבר לראות שינוי אך יש כאלה שמגיבים לאט יותר ואצלם ייראה שינוי רק לאחר 6 חודשים. חשוב לזכור שכל מה שקשור בשיער משפיע באופן איטי יחסית וברגע שיש שינוי חיובי חייבים להמשיך את הטיפול, אחרת ברגע שהטיפול יופסק השיער יחזור למצבו הקודם. בגלל זה חובה לצלם את הקרקפת – גם כדי להעריך את השיפור וגם על מנת לבצע מעקב כדי שניתן יהיה להשוות תמיד לנקודת ההתחלה".
ישנן תופעות לוואי נוספות שצריך לקחת בחשבון? מעטות מאוד, בעיקר גירוי של העור, אבל גם את זה ניתן למנוע על ידי שינוי במינון. כל שאר תופעות הלוואי הן נדירות. בתחילת הטיפול יכול להתרחש גל של נשירה אך הדבר תקין. זה קורה בגלל ששיערות שממתינות לנשירה מקבלות "דחיפה" על ידי שיערות חדשות שמתחילות לצמוח. אותן שיערות היו ממילא נושרות כעבור שבוע-שבועיים, אך הטיפול בתרופה גורם לכולן לנשור בבת אחת. זה יכול להבהיל אך זה דווקא מסמל שהטיפול עובד".
ושאלה אחרונה, את צופה שבעתיד יימצא פתרון לנשירה? "יש כל הזמן ניסיונות לשכפל תאים של שיער על ידי שימוש בתאי גזע. ברגע שנוכל לשכפל את תאי הגזע ולהכניס אותם לקרקפת כדי שייצרו שיער יתקבל הפתרון האולטמטיבי. "אני אופטימית ומקווה שנגיע לשם יום אחד. עם התקדמות הטכנולוגיה והמדע אני מאמינה שזה יקרה. לפי שעה, אנחנו עוד לא שם". למרבה המזל, ארוכה הדרך ככל שתהיה – פתרון יעיל יש כבר בנמצא.
בשיתוף סופר-פארם פרופשונל