בשיתוף חברת אסטלס ללא מעורבות בתוכן
"אני זוכר את היום ההוא בסוכות 2017 כאילו היה אתמול," משחזר מיקי טננבוים, כשהוא יושב בביתו בנשר, הרחק מהצימרים המשגשגים שהקים ברמת הגולן. "בגיל 67, כשאתה מקבל אבחנה של סרטן שלפוחית השתן, העולם שלך מתהפך. היתה לי בעיה במתן שתן והרופאה שלי קבעה לי מיד תור לסדרה של בדיקות". התשובות הגיעו מהר, אולי מהר מדי. באוקטובר 2017 התקבלה האבחנה: סרטן שלפוחית השתן. "הרופא אמר שהוא חושב שזה גרורתי", משחזרת ציפי אשתו של מיקי, "אבל הוא לא היה בטוח". מיקי, אז בן 66, קיבל את הבשורה בצורה מפתיעה: "הרגשתי כמו נינג'ה", הוא מספר, "אמרתי - נעשה ניתוח, נילחם בזה".
מה שמיקי לא ידע אז, הוא שזו תהיה תחילתה של מערכה ארוכה ומתישה - מאבק של שבע שנים שהיה יכול להיות קצר בהרבה, לו רק הייתה נגישות לתרופה אחת קריטית. המסע של מיקי החל בשני ניתוחים מורכבים ב-2017, כשהרופאים נאבקו להציל את חייו. הניתוח השני, שארך 11 ימי אשפוז באיכילוב, כלל הסרה של השופכה, בלוטות הלימפה והערמונית. במרץ 2018 החלו הטיפולים הכימותרפיים בבית החולים רמב"ם, תחת השגחתה של ד"ר אביבית פאר מומחית לאונקולוגיה, אחראית על מרפאת גידולי דרכי השתן ומנהלת המחקרים הקליניים באונקולוגיה בבית החולים רמב"ם – טיפולים שנמשכו שמונה חודשים ארוכים.
למעשה באותו שלב הייתם צריכים לנסוע מרמת הגולן לבית החולים רמב"ם לטיפולים, שגרה לא פשוטה.
"היינו יוצאים מהבית בשש בבוקר", מתארת ציפי, "עוצרים כל עשרים דקות בגלל הסטומה. הטיפול עצמו נמשך שמונה שעות. היינו חוזרים הביתה בשש בערב, מותשים. ההחלטה לעזוב את הבית ברמת הגולן לא הייתה קלה, היינו צריכים לסגור עסק מאוד מצליח של צימרים, אבל לא הייתה ברירה. היינו חייבים להיות קרובים לרמב"ם, למיקי ולי היה מאוד קשה לעזוב, נשארנו עם הרבה מאוד זיכרונות, אבל המעבר לדירה שכורה בחיפה היה צעד הכרחי כדי לאפשר את סדרת הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות".
לאורך השנים, מיקי עבר מסכת טיפולים מורכבת: מכימותרפיה והקרנות, 4 ניתוחים בסך הכל, טיפולים שונים ועד לטיפול מחקרי - כל זאת, כשתרופה אחת שיכלה לשנות את התמונה, הייתה מחוץ להישג יד בשל מחירה הגבוה והעובדה שהיא מחוץ לסל הבריאות.
"הגידול התחיל לפתח עמידות"
לכמה רגעים, היה נדמה שהמחלה מאחורי מיקי. הוא מספר: "בסוף דצמבר 2018 התגלתה גרורה בריאה שהובילה לשנתיים של טיפולים והקרנות. לאחר מכן יצאתי נקי בבדיקות והייתי מאוד אופטימי. עד כדי כך שקיבלנו החלטה לנסוע לבקר את הבן שלנו, שבאותו זמן היה בארה"ב יחד עם אשתו וילדיו, שם כבר התחילו לי כאבים וכשחזרנו לארץ בהתחלה חשבו שמדובר במחלת עור אבל אחרי לא מעט זמן התברר שיש לי גידול במפשעות. הגידול הזה הצליח להראות עמידות לטיפול שקיבלתי באותו זמן וביולי 2022 נכנסתי לניתוח השלישי שלי. המשכתי לקבל טיפולים והקרנות, אבל בדצמבר 2022 התברר שהמחלה אצלי התחזקה והפעם הגרורות הן בכבד ובריאה".
היה רגע שחשבת, די אני לא יכול יותר?
מיקי טננבוים: "לא. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל אני אדם אופטימי והתמודדתי עם כל פעם בנפרד ובכל פעם אמרתי לעצמי, עכשיו נילחם ונעבור גם את זה. הנשק הסודי שלי זו ציפי, היא איתי לכל אורך הדרך ולא נותנת לי לשקוע לרגע". מיקי מספר בכאב על המאבק להחלמה: "בינואר 2023 התחלתי לקבל טיפול ניסיוני שאומנם הצליח במאבק מול המחלה, אבל בגלל העובדה שמערכת החיסון שלי כמעט ולא הייתה קיימת, נפגעתי מתופעת לוואי קשה בדמות דלקת קרום המוח. הגוף שלי פשוט קרס. עד אותו רגע, למרות הקשיים והניתוחים הרבים, המשכתי לתפקד ולחיות את חיי, הפעם לראשונה הייתי ממש סיעודי וזה היה נורא".
בסופו של דבר בדצמבר 2023 אחרי דלקת קרום המוח שנגרמה כתופעת לוואי מהטיפול הניסיוני ואחרי ששוב נמצאה גרורה בגופו של מיקי, לא נותרו עוד אפשרויות טיפוליות ובפני הזוג טננבוים נותרה אופציה אחת, להשיג את התרופה שלא נמצאת בסל הבריאות או לאשפז את מיקי בהוספיס.
"ניסינו הכל," מספרת ציפי. "פנינו לוועדת חריגים על מנת לקבל את התרופה, אבל קיבלנו תשובה שלילית פעם אחר פעם. לא ויתרתי, החלטתי שזו המשימה שלי עכשיו, להשאיר את מיקי בחיים ויהי מה. בכל פעם הצלחתי לגייס עוד תרומה של התרופה, פעם מחברים לרפואה, מהאגודה למען הסרטן, עמותת רודף שלום, עמותת לימונדה והילדים המקסימים שלנו תרמו מנה כל אחד, כך הצלחנו להחזיר את מיקי לחיים".
מיקי מוסיף: "אני באמת לא מבין איך ציפי עשתה את זה, אבל היא הצליחה. מאז הספקתי לעבור שתי בדיקות וכרגע טפו טפו בשתיהן יצאתי נקי ולכן בשלב זה אני בלי אף תרופה. אני מקווה שהסיפור שלי יעזור לאחרים, אף אחד לא צריך לעבור את מה שאנחנו עברנו רק בגלל שתרופה נמצאת מחוץ להישג יד. התרופה הזו, במידה והייתי יכול לממן אותה מוקדם יותר, היתה חוסכת עבורי מאבק של כל כך הרבה שנים. זה בלתי נתפס שאדם צריך לעבור מסכת כזו של ניתוחים וטיפולים שלא תמיד עוזרים, כשהמענה המתאים נמצא ממש מעבר לפינה. אני מאוד מקווה שהשנה וועדת הסל תכניס את התרופה הזו לסל הבריאות ושאחרים יוכלו ליהנות ממנה ולסיים עם המחלה הארורה הזו רגע אחרי שהיא מאובחנת ולא יבזבזו עליה כל כך הרבה שנים".
קטלני וממאר: סרטן השלפוחית
סרטן שלפוחית השתן הוא התשיעי בשכיחותו בעולם (והרביעי, בקרב גברים). בישראל, על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, מתגלים מדי שנה כ-1,800 חולים חדשים, כאשר כ-12 אחוזים מהמקרים מאובחנים בשלב מתקדם או גרורתי.
מדובר במחלה ממארת חשוכת מרפא וקטלנית. שיעור ההישרדות ל- 5 שנים בנוכחות גרורות, עומד על 6.4%. קיים צורך ללא מענה לטיפול קו ראשון יותר יעיל ויותר נסבל עבור חולים אלו, אשר יהיה ביכולתו להאריך משמעותית את ההישרדות (OS) ואת ההישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) בחולים אלה, ביחד עם פרופיל בטיחות וסבילות משופר.
לאחר כ-40 שנה ללא שינוי, יש טיפול בחירה חדש - רשויות הבריאות בארה"ב ובאירופה אישרו לאחרונה משלב חדש כטיפול הבחירה בקו ראשון בחולי סרטן שלפוחית השתן גרורתי.
בשיתוף חברת אסטלס - ללא מעורבות בתוכן