"חצי שעה אחרי ששלושה נציגי צה"ל הגיעו למקום העבודה שלי ובישרו לי על מותו של בני היחיד אסף, הם הסיעו אותי הביתה. כבר במהלך הנסיעה בטנדר הצבאי, שלף אחד מהם אייפד עם שאלון מובנה וקבוע להורי החללים, כשהקריטית מהשאלות היא אם אני מעוניינת לתרום את איבריו, וכן להפיק ממנו זרע. אפופה עדיין מבשורת איוב שנפלה עליי, עניתי בחיוב", מתארת מיכל יוסיפוב, אימו של רס"ל בקבע אסף ז"ל בן 23 מחיל המודיעין, שנהרג בתחילת חודש מרס השנה בתאונת דרכים שנגרמה בגלל נהג שנאשם שהיה שיכור ותחת השפעת סמים. צפו בריאיון לשרון כידון באולפן ynet:
מיכל יוסיפוב מספרת על אובדן בנה ועל התקווה להיות סבתא מזרעו
מכתב האישום נגד הנהג הפוגע, שהגישה הפרקליטות לבית משפט השלום לתעבורה, עולה שהוא נהג בפראות, חצה נתיבי תנועה ופגע למוות באסף שרכב על האופנוע שלו. "אני עוד בכלל לא מתמודדת עם המוות שלו, ומגייסת כל טיפת כוח שתעזור לי לשרוד יום ועוד יום, כך שסיבת המוות של הבן שלי שולית כרגע", היא מסבירה.
כשחתמה על הסכמה לנטילת איברים מגופו ולהפקת זרע, עוד לא ידעה אילו תסריטים הזויים יודעים החיים להפיק. "23 שנים אחרי שקיבלתי באיכילוב תרומת זרע שממנה ילדתי את אסף שלי, אני מחזירה להם אותו משודרג", היא אומרת באירוניה דקה ומתוך צער כבד. "באותו בית חולים הפיקו זרע מגופת הבן שלי. הזיה".
מי ששאבה את הזרע של אסף ז"ל היא ד"ר נגה פוקס ויצמן, מנהלת המעבדה לפריון הגבר באיכילוב: "כל הנושא הזה מורכב מוסרית ולכן צריך להתקיים דיון רציני סביב נושא נטילת זרע מן המת. לכן, אנחנו קוראים להקמת ועדה מוסמכת שתסדיר את ההליך. זו כבר סיטואציה כרונית ולא אקוטית, ולכן לא צריכים לפעול בהוראת שעה".
ד"ר שימי ברדה, מנהל המעבדה לפריון הגבר ובנק הזרע באיכילוב, מסביר על מורכבות ההליך כשמדובר באדם שנפטר: "כשחולה סרטן לפני כימותרפיה מגיע למעבדה ומבקש לתת זרע לשימור זה נעשה במודעות ובהסכמה. הוא עצמו מביא את הזרע. אבל כשמדובר בהפקת זרע ממת זו כבר בעיה מוסרית שפוגעת באוטונומיה של המת".
"התכוננתי לבואו"
בתום ההליך הרפואי הועברה גופתו של אסף למחנה שורה, ושם נפרדה מבנה היחיד. אחרי ההלוויה הצבאית היא לא מרבה, לדבריה, לפקוד את בית העלמין. "איזה לפקוד? אני עדיין מחכה שידפקו בדלת ויגידו לי שנפלה טעות ושאסף חי. אני גם מדמיינת שהוא נכנס הביתה, וכשאני מתפרקת בבכי שלא נפסק, אני שואלת אותו למה? למה הוא עזב אותי? מה יש לי בלעדיו? הוא היה כל העולם שלי".
3 צפייה בגלריה
"אני עוד בכלל לא מתמודדת עם המוות שלו, ומגייסת כל טיפת כוח שתעזור לי לשרוד יום ועוד יום". אסף יוסיפוב ז"ל
(צילום: אלבום פרטי)
מיכל ילדה אותו בגיל 37, אחרי שעברה מערכות יחסים זוגיות שלא התפתחו להקמת משפחה. "החלטתי שלא אחכה לאביר ואצור לעצמי משפחה בעצמי. התכוננתי לבואו. קניתי לנו בית, קיננתי וידעתי שמיום שיולד, סדרי העדיפויות בחיים שלי יהיו משניים לשלו. חיפשתי עבודה קרובה שממנה אוכל לחתוך לפני שהוא מסיים גן ובהמשך בית ספר, כך שמשעות אחר הצהריים אהיה בשבילו על מלא".
מערכת היחסים בין האם לבנה היחיד הייתה מורכבת, וככל שהתבגר הפכה אימו לאשת הסוד שלו שאיתה נהג להתייעץ והקשיב לה. "בכלל לא היה לי פשוט להיכנס לאימהות, גם בגלל שאסף היה תינוק תובעני וגם כי נשארתי איתו בבית תשעה חודשים ארוכים".
3 צפייה בגלריה
"קוראים להקמת ועדה מוסמכת שתסדיר את ההליך". ד"ר נגה פוקס ויצמן
(צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)
3 צפייה בגלריה
"בעיה מוסרית שפוגעת באוטונומיה של המת". ד"ר שימי ברדה
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
תבונתו, לדבריה, ניכרה כבר מילדותו, אבל אז גם התפתחו התפרצויות והתקפי זעם. "כשעבר לחטיבת הביניים ובתיווך רִיטלין שהותאם לו, הילד התחיל לפרוח, הוציא ציונים גבוהים בלי להשקיע יותר מדי, וגם נפתח חברתית ואסף חברים".
היא חינכה לעצמאות, וכבר מגיל צעיר דאגה ליידע אותו בחשבון הבנק ובכל מיקום בבית שבו נמצא מסמך חשוב. "כשרכבנו יחד על האופניים שלי, לימדתי אותו את חוקי התנועה בהתאמה לגילו: משמעות הצבעים ברמזור, מעבר חצייה. ודווקא הוא, צחוק הגורל, מצא את מותו בכביש".
"חולמת להיות סבתא"
לפני מותו קיים אסף זוגיות שנמשכה שלוש שנים, שבמהלכה עברו בני הזוג לגור יחד. "כשביקשתי שימור זרע, חברתו של אסף הייתה צעירה בת 25 שלא רצתה עדיין להיות אימא, וזו זכותה המלאה. אמרתי לה שהחיים לפניה, שהיא תתחתן ותלד ילדים. כשאחליט לעשות שימוש בזרע, אבחר את האם המיועדת בפינצטה, ואני יודעת שהזמן דוחק. בקרוב אחגוג 61 ואני חולמת להיות סבתא פעילה ומעורבת. רק המחשבה על נכד מאסף מחזיקה אותי בחיים, ולצד זה אני יודעת שמדובר בהליך ארוך, מסורבל ומסובך".
עד כמה מסורבל ומסובך יעידו אירית ותא"ל במיל. אשר שחר, הוריו של סרן עמרי שחר, מפקד סיירת דבורות בחיל הים, שנאבקים כבר 13 שנים בבתי משפט בבקשה לאישור שימוש בזרע בנם. עמרי בן 25 במותו, מצטיין רמטכ"ל, נהרג ביוני 2012 בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי, שעה שחזר לבסיסו באשדוד מערב יחידה בתל אביב.
"ההורים של היום כבר מתעדכנים מיד אחרי השמעת הבשורה המרה באופציית נטילת זרע מבנם החלל. אצלנו, לפני 13 שנים, זה לא היה נוהל נהוג, ועד היום אני לא מצליחה לפתור עים עצמי את השאלה: מה הביא אותי לבקש שיפיקו זרע מעמרי שלי?", מתארת אירית, שבמהלך שנות המאבק המתישות שקלה לא אחת להרים ידיים. "אבל תמיד חזרתי בי, כי אני רואה במהלך הזה צוואה של עמרי. זה לא יחזיר לנו אותו, אבל ימשיך את האדם המשובח שהוא היה, ולכן אני לא מוותרת".
הסירוב לאישור השימוש בזרע עבר ממשוכה למשוכה וטרם צלח. "בהתחלה רצינו שאשר ואני נגדל את הילד, ואז סירבו. בפרקליטות אמרו לנו לחפש אימא. חיפשנו ומצאנו. אנחנו עוברים אינספור תסקירים משפילים ומעליבים של הרווחה, ואז בית משפט מציב מכשלה נוספת: שנספק לו הוכחה שעמרי אמר שהוא רוצה ילדים".
מחכים לפתרון
מתקפת 7 באוקטובר פרצה את כל הסכרים, מלבד את הלקונה המשפטית: מחד, בהוראת שעה שהפיץ משרד הבריאות לבתי החולים, אושר באופן גורף הליך קצירת זרע מחיילים חללים ללא צורך באישור בית משפט כבעבר; ומאידך, לא מתאפשר ניצולו בפועל. הנושא התגלגל לפתח הכנסת, אבל בהיותו סבוך מבחינה דתית, אתית ומשפטית, וכן מבחינת קביעת מעמדו של ילד שנולד ממת, טרם נמצא פתרון.
ממשרד הבריאות נמסר: "כבר ביומה השני של המלחמה החלו להגיע למשרד הבריאות בקשות ממשפחות חללים לנטילת זרע. מתוך הבנה שמדובר באירוע חסר תקדים בהיקפו, הוחלט על הקמת צוות ייעודי שיטפל בנושא וייתן מענה 24/7 לבקשות משפחות החללים. על אף חוסר הוודאות הגדול לאחר פרוץ המלחמה, כבר ב-10 באוקטובר פורסמה באתר משרד הבריאות הוראת שעה הקובעת כי ניתן לבצע נטילת זרע ללא פנייה מקדימה לבית משפט. תוקף הוראת השעה הוארך והוא מיושם גם כיום. עד היום בוצעו 240 נטילות זרע מחיילים ומאנשי כוחות הבטחון. 53 לבקשת בת הזוג, 187 לבקשת הורה/הורים. כמו כן ניטל זרע מ-21 אזרחים, 11 מהם לבקשת בת הזוג ועשרה לבקשת הורה/הורים".
