המרכז הרפואי הדסה בירושלים חנך בסוף השבוע שעבר מרכז רפואי חדש בלימסול שבקפריסין, כחלק מתוכנית להרחבת פעילותו הבינלאומית. כלכליסט חושף הבוקר (יום ב') כי ההחלטה על המהלך התקבלה מבלי שהנהלת בית החולים עדכנה את שני הגופים שאחראים לפקח על יציבותו הפיננסית והתפעולית - משרדי הבריאות והאוצר. זאת אף שהדסה נהנית מתמיכה ממשלתית משמעותית, ובדצמבר האחרון הזהירה ההנהלה כי קשיים תזרימיים עלולים לפגוע ביכולתה לשלם את שכר עובדיה.
בתגובה לפניית כלכליסט מסר משרד הבריאות כי "התוכנית להקמת מרכז רפואי בקפריסין טרם הובאה לידיעת המשרד על ידי בית החולים הדסה". במשרד הוסיפו כי כל פעילות חדשה של בית חולים, ובמיוחד פעילות מחוץ לקמפוס, מחייבת בחינה רגולטורית וכלכלית, כדי לוודא שאינה פוגעת בזמינות הטיפול, בכוח האדם ובאיתנות הכלכלית של בית החולים.
גלריה
המרכז הרפואי הדסה חנך את מרכז רפואי חדש בלימסול תחת השם HADASSAH MEDICAL CENTER CYPRUS בלימסול, קפריסין
(צילום: דוברות הדסה)
גם במשרד האוצר מבהירים כי לא ידעו על המיזם וכי לא התקיימה עמם התייעצות. במשרד הזכירו את המשברים הפיננסיים של הדסה ואת התמיכה הממשלתית במסגרת הסכם ההבראה, וכן את טענות בית החולים מהשנה האחרונה בדבר קשיים תזרימיים ותקציביים.
ההתייחסויות של שני הרגולטורים אינן מוכיחות כשלעצמן שהדסה הפרה חובה חוקית לקבל אישור מוקדם - שאלה שעדיין מתבררת - אך הן חושפות פער בין אחריות המדינה להבטיח את יציבות בית החולים לבין יכולתה לדעת מראש על יוזמותיו העסקיות בחו"ל.
בתכנון: גם בית חולים בניקוסיה
בהדסה דוחים בתוקף את הטענה שהמיזם מסכן את בית החולים בישראל. "הדסה לא השקיעה שקל במיזם ולא מממנת אותו", נמסר בתגובה. לפי בית החולים, מדובר בשיתוף פעולה עם קבוצת יזמים קפריסאית המממנת את המרכז, בעוד הדסה מעניקה ייעוץ מקצועי, ידע רפואי וסטנדרטים קליניים. המתקן בלימסול, שהחל לפעול בקיץ ונחנך רשמית ב-15 באוקטובר, אינו בית חולים כללי אלא מרכז אמבולטורי המציע שירותי אבחון, בדיקות, ייעוץ מומחים, שיקום ורפואה מונעת.
אלא שהתוכניות אינן מסתיימות שם: הן כוללות גם הקמת בית חולים של 46 מיטות בניקוסיה ב-2027, ובמקביל מקודם פרויקט גדול יותר, Hadassah Healthcare Park בלקטמיה שבניקוסיה, הכולל בית חולים פרטי של 156 מיטות, מוסד אוניברסיטאי לרפואה ומעונות סטודנטים. לפי משרד האוצר הקפריסאי, היקף ההשקעה המתוכנן ב-Hadassah Healthcare Park נאמד בכ-150 מיליון יורו. הדסה מדגישה כי אינה שותפה למימון.
הדסה טוענת שלא השקיעה שקל במיזם ולא מממנת אותו
(צילום: דוברות הדסה)
קפריסין אינה הפעילות הבינלאומית הראשונה של הדסה. מאז 2018 פועל במתחם סקולקובו במוסקבה מרכז רפואי הנושא את השם Hadassah Medical Moscow ומוצג כשלוחה של בית החולים הישראלי.
המיזם בקפריסין אינו חדש. כבר בנובמבר 2020 הודיעה חברה קפריסאית על הסכם עם Hadassah Medical Ltd, חברה-בת של הסתדרות מדיצינית הדסה, להקמת מרכז רפואי בניקוסיה ומרכז אבחון בלימסול תחת המותג הדסה. ביוני השנה התקיימה בישראל ישיבה בהשתתפות נציגי הדסה, החברה-הבת, ארגון נשות הדסה והשותפים הקפריסאים, ובה אושרה פתיחת המרכז בלימסול. אלא שלאורך הדרך לא הוגשה לרגולטורים בישראל פנייה רשמית.
תמיכה ממשלתית
השאלה הכלכלית אינה מסתכמת בשאלה אם הדסה העבירה כסף למיזם. המותג הדסה, המוניטין הבינלאומי שלה, הידע המקצועי ובעיקר זמנם של רופאיה הם משאבים בעלי ערך כלכלי. השאלה היא איזו תמורה מקבל בית החולים הציבורי בירושלים עבור השימוש בהם, האם היא מכסה את מלוא העלויות, ומי נהנה מההכנסות. בתגובתה לא פירטה הדסה את מנגנון התגמול ואת חלוקת ההכנסות בין הגורמים המעורבים.
השאלות מקבלות משנה חשיבות לנוכח ההיסטוריה הפיננסית של הדסה. ב-2014 נקלע המרכז הרפואי למשבר קשה, עם גירעון מצטבר של כ-1.3 מיליארד שקל, ונכנס להקפאת הליכים. בעקבות זאת גובש הסדר הבראה שבמסגרתו התחייבה המדינה לסיוע של כ-1.4 מיליארד שקל לאורך שבע שנים. ועדת גבאי, שבחנה את המשבר, הצביעה על כשלים בניהול, במערך השכר ובפעילות הרפואה הפרטית.
מכשור מתקדם בבית החולים בקפריסין
(צילום: דוברות הדסה)
גם לאחר הסדר ההבראה המשיכו להתעורר שאלות על יציבות בית החולים. בדצמבר 2025 הזהירה הנהלת הדסה מקשיים בתשלום שכר העובדים, ומשרדי הבריאות והאוצר הודיעו על הכנסתה למעקב פיננסי צמוד. זאת לאחר רפורמת התקצוב האחיד, שנועדה לצמצם את האפליה בין בתי החולים הממשלתיים לציבוריים העצמאיים. לפי נתונים שפורסמו בכלכליסט, הדסה קיבלה ב-2025 תמיכה ממשלתית של כ-162 מיליון שקל. הנהלת הדסה טענה אז כי המדינה ממשיכה להפלות את בתי החולים הירושלמיים ואינה מעבירה להם את מלוא הכספים המגיעים להם. באוצר דחו את הטענות וייחסו את המשבר לבעיות ניהוליות.
מי נהנה מההכנסות?
לשאלת חלוקת ההכנסות יש גם תקדים. לפי נתונים שהציגה הדסה בבקשת הקפאת ההליכים ב-2014, הכנסותיה משירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) ב-2013 הסתכמו בכ-254 מיליון שקל. מתוכם כ-214 מיליון שקל, כ-84%, הגיעו לרופאים, ולבית החולים נותרו כ-40 מיליון שקל בלבד. ועדת גבאי מתחה ביקורת על המודל, שבו בית החולים מספק את התשתיות, התפעול, המותג וזרם המטופלים אך מקבל פחות משישית מההכנסות.
גם מבקר המדינה מצא בהמשך ליקויים בתמחור פעילות השר"פ. גם פעילות תיירות המרפא אינה חדשה להדסה. ב-2012 הסתכמו הכנסותיה מתיירות רפואית בכ-108 מיליון שקל, וב-2013 בכ-78 מיליון שקל. מדובר בנתונים היסטוריים שאינם מלמדים מה משקל התחום כיום, אך מראים שבעבר היה מקור הכנסה משמעותי. כלכליסט פנה הן למשרדי האוצר והבריאות והן להדסה כדי לקבל דוחות כספיים אך שלושתם סירבו. זאת אף שכספי הציבור מממנים חלק לא מבוטל מהפעילות.
יו"ר דירקטוריון הדסה, דליה איציק
(צילום: יובל חן)
מכאן עולה השאלה האם המרכז בקפריסין נועד גם לשמר פעילות רפואית בינלאומית שבעבר הייתה עשויה להתבצע בירושלים, ואם כן - האם ההכנסות יגיעו לבית החולים בישראל, לרופאים הישראלים או לחברות המפעילות את המרכז בקפריסין. הדסה היא גוף עצמאי ואינה בבעלות המדינה, אך המדינה מזרימה לה תקציבים משמעותיים ומפקחת על יציבותה. לכן, גם אם הדסה לא השקיעה שקל בהקמת המרכז בקפריסין, נותר לברר כמה שווה תרומתה למיזם, מי מקבל את התמורה ואיך מובטח שהפעילות החדשה אינה פוגעת במשימה שלשמה היא מקבלת תקציבים ציבוריים: מתן שירותי רפואה לתושבי ישראל.
תגובת הדסה: "הדסה לא השקיעה שקל במיזם ולא מממנת אותו. חלקה במיזם הוא שיתוף פעולה מקצועי בלבד. אנו רואים חשיבות רבה לפרויקט שכזה, שיש בו כדי לשפר את תדמיתה של ישראל בחו"ל, דווקא בתקופה קשה ביותר לישראל בעולם.
"המרכז החדש שנפתח בלימסול שבקפריסין הוא פרי שיתוף פעולה בין קבוצת יזמים קפריסאית אשר ביקשה להביא למדינתה מערך רפואי מתקדם המצויד במיטב הטכנולוגיות ומממנת בעצמה את המיזם, לבין המרכז הרפואי הדסה, אשר צוותיו המקצועיים ישמשו יועצים לעמיתיהם הקפריסאים ויעניקו מהידע המקצועי והסטנדרטים הקליניים הגבוהים של הדסה. כאמור, הדסה לא שותפה במימון המיזם בשום דרך".
תגובת משרד האוצר: "כוונת המרכז הרפואי הדסה לפתוח מרכז רפואי בקפריסין לא הובאה לידיעת משרד האוצר מראש, ולא התקיימה עם המשרד התייעצות מקדימה. המרכז הרפואי הדסה, כמרכז רפואי ציבורי בישראל, נועד בראש ובראשונה לספק שירותים רפואיים לתושבי המדינה.
"על רקע זה, יש לבחון את ההצדקה להקמת מרכז רפואי מחוץ לגבולות ארץ ישראל, ואת השלכותיו על פעילות המרכז הרפואי בישראל, ובפרט על זמינות כוח האדם והמשאבים העומדים לרשות בית החולים, ולוודא כי אין בה כדי לפגוע בשירותי הבריאות הניתנים בישראל.
"הדברים מקבלים משנה חשיבות נוכח ההשלכות הפיננסיות האפשריות של המהלך על המרכז הרפואי הדסה בישראל, בפרט על רקע התמיכה הממשלתית בהדסה במסגרת הסכם ההבראה, וטענותיה אך לאחרונה בדבר קשיים תזרימיים ותקציביים, אשר לטענת המרכז הרפואי היו עלולים לפגוע ביכולתו לשלם את שכר העובדים. משרד האוצר מחויב לכך שהמרכז הרפואי הדסה לא יפעל באופן שפוגע בשירותים הרפואיים הניתנים לציבור הישראלי".
תגובת משרד הבריאות: "המרכז הרפואי הדסה, כבית חולים ציבורי, מתוקצב על ידי משרד הבריאות על מנת להבטיח את השירות הרפואי הציבורי לתושבי המדינה. בהתאם, משרדי הבריאות והאוצר מפקחים לפי חוק על בית החולים על מנת לוודא את יציבותו התפעולית והפיננסית.
"ככלל, כל פעילות חדשה של כל בית חולים, בפרט פעילות מחוץ לקמפוס בית החולים, דורשת בחינה רגולטורית וכלכלית על מנת להבטיח כי אין בפעילות החדשה כדי לפגוע בזמינות השירות הניתן למטופלי בית החולים, בזמינות כוח האדם הרפואי ובאיתנות הכלכלית של בית החולים. התוכנית להקמת מרכז רפואי בקפריסין טרם הובאה לידיעת המשרד על ידי בית החולים הדסה".
